אב בית דין

אַב בֵּית דִּיןראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים,[1] בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

אב בית הדין במשפט העברי

ביהדות, בזמן הבית השני, אב בית דין היה המשנה לנשיא במושב הסנהדרין. כיום, אב בית דין הוא הדיין החשוב ביותר שבאותו בית דין.

כבוד אב בית דין

מספר הלכות נקבעו לכבודו של אב בית הדין בקימה לפניו, באבל עליו ועצמת כח נידויו. כאשר רואים את אב בית הדין, ואפילו מרחוק, נעמדים עד שיעבור ארבע אמות הלאה[2] ובבית המדרש עושים לכבודו שורה מכל צד בדרכו עד שישב. כשנפטר אב"ד כל היהודים צריכים להתאבל עליו בקריעת הבגד, תוך איסור לתפור את הקרע, ולגלות את כתף שמאל, וכל בתי המדרש מפסיקים מלימודם ו"נכנסין לבית הכנסת ומשנים את מקומן היושבין בצפון יושבין בדרום...". כשאב"ד מנדה אדם כלשהו, אותו אדם מנודה לכלל החכמים אך לא כולל את הנשיא.

אמר רב הונא: באושא התקינו: אב בית דין שסרח אין מנדין אותו אלא אומר לו: הכבד ושב בביתך.[3] חזר וסרח מנדין אותו מפני חילול השם. ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: תלמיד חכם שסרח - אין מנדין אותו בפרהסיא...

סוגי בתי הדין

בית הדין הגדול הוא מושב בן 71 אנשים. כמוהו יש רק אחד, הסנהדרין, ורק בזמן שהיא ישבה בלשכת הגזית, תפקידה להכריע בכל ענייני התורה ולאחד בכך את כל הדעות והזרמים ביהדות, היה לה ולסנהדרין הקטנה סמכות להוציא אנשים להורג ולדון בענייני ממון. סנהדרי קטנה מעמידין שני בתי דינין של עשרים ושלשה עשרים ושלשה, אחד על פתח העזרה ואחד על פתח הר הבית, ומעמידין בכל עיר ועיר מישראל שיש בה מאה ועשרים או יותר סנהדרי קטנה. כאמור, היא מוסמכת לדון אף בדיני נפשות. בית דין קטן הוא בן שלושה אנשים, והוא מוקם לפי הצרכים. לשני בתי דינים אלו סמכויות להכריע בדיני ממונות, סכסוכים ושאר תביעות קטנות.

סמכויות אב בית דין

אב בית הדין הוא האחרון שאומר את דברו, על פי הכלל שהדין הפחות חשוב מתחיל והחשוב ביותר מסיים על מנת שלא תשונה דעתו. קולו של אב בית הדין כשאר כל הדיינים והוא אינו מכריע במקרה של שויון וחוסר הכרעה.[4]

מינוי אב בית דין

את השני בחוכמה מבין אנשי בית הדין הגדול - ממנים להיות אב בית הדין[5] בדיבור[6].

ראב"ד וגאב"ד

כינויים נוספים המקובלים לתיאור אב בית דין הם ראב"ד - ראשי תיבות של "ראש אב (ות) בית דין", "ראש בית דין" או "רב אב בית דין", וגאב"ד - ראשי תיבות של "גאון אב בית דין". המכונה בתואר ראב"ד או גאב"ד בדרך כלל אינו רק ראש הרכב של שלושה דיינים אלא ראש בית הדין באופן כללי. התואר גאב"ד נחשב בדרך כלל לנכבד יותר מהתואר ראב"ד, ולעיתים הנושא בתואר אינו משמש בפועל כדיין אלא מעיין נשיא בית הדין.

אב"דים ידועים

רשימת האישים המובאים להלן היו על פי חז"ל אבות בית דין.

אב בית דין במשפט העברי כיום

כיום, בהיעדר סנהדרין וסמיכת חכמים, יושבים בבתי הדין רק הרכבים של שלושה דיינים שסמכותם מוגבלת לתחומים מסוימים. ראש הדיינים נקרא אב בית הדין.

במדינת ישראל ישנה מערכת ממלכתית של בתי דין רבניים אזוריים. רב העיר בה נמצא בית הדין משמש, על פי הנהוג, כאב בית הדין בהרכבים בהם הוא משתתף כדיין.

בבתי דין גדולים, שבהם מעל שלושה הרכבים, ישנו גם ראש אבות בתי דין (ראב"ד) השווה במעמדו לנשיא בית משפט מחוזי.

אב בית דין במשפט הישראלי

חוק בתי המשפט, שלפיו מתנהלים הדיונים בבתי המשפט במדינת ישראל קובע כי בדיון במותב, שפירושו דיון ביותר מדן אחד, הנהוג בדיוני בית המשפט העליון, במשפטים בשל פשעים חמורים וערעורים בבית המשפט המחוזי ובעניינים נדירים הנדונים בפני בית משפט השלום, ייקבע אב בית דין. אב בית הדין הוא נשיא בית המשפט, או סגנו, או נשיא בית המשפט בדימוס, או סגן נשיא בית המשפט בדימוס, או הוותיק מבין השופטים, ואם הם בעלי וותק שווה – הקשיש מביניהם.

לאב בית הדין הדעה המכריעה אם נחלקו הדעות בעניין הנוגע למשפט אזרחי, ובמשפט הפלילי, אם לא הייתה דעת רוב לעניין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב בית הדין. לאב בית הדין אין מעמד מיוחד לעניין עצם ההרשעה בפלילים.

חיקוקים העוסקים בבתי דין כגון חוק השיפוט הצבאי, חוק בית הדין לעבודה וחוקים שונים העוסקים בבתי דין אחרים, משתמשים אף הם במושג זה, אך במשמעות שונה, ומקנים לאב בית הדין סמכויות שונות בניהול ההליך, מעבר להיות דעתו הדעה המכריעה במקרה של דעות שקולות. לרוב, בטריבונלים בהם משמשים הדיוטות (שאינם משפטנים) ביחד עם משפטנים, כגון בית הדין לעבודה, שבו יושב בדין שופט שהוא משפטן בצוותא עם נציגי הציבור שאינם משפטנים, ישמש המשפטן כאב בית הדין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למשל בני רבי צבי הירש מייזליש.
  2. ^ 1.92 מטר לפי השיעור המקובל. לפי שיטה אחרת חדשה יותר שהחלה מהנודע ביהודה והתפרסמה על ידי החזון איש, 4 אמות הן 2.32 מטר. ראו גם רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה.
  3. ^ מלכים ב' י"ד.
  4. ^ מוסיפים עוד דיינים.
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פ"א ה"ג.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, הוריות פ"ג ה"ב
  7. ^ הנשיא: משה רבנו.
  8. ^ 8.0 8.1 מדרש תנחומא שמיני ג' ד"ה ויהי.
  9. ^ הנשיא: שאול. מועד קטן כ"ו א'.
  10. ^ הנשיא: יוסי בן יועזר.
  11. ^ הנשיא: יהושע בן פרחיה.
  12. ^ הנשיא: יהודה בן טבאי.
  13. ^ הנשיא: שמעיה.
  14. ^ הנשיא: הלל הזקן.
  15. ^ הנשיא: הלל הזקן.
  16. ^ הנשיא: רבן גמליאל דיבנה.
  17. ^ הנשיא: רבן שמעון בן גמליאל.
  18. ^ הנשיא: רבן גמליאל ברבי.
10 בדצמבר

10 בדצמבר הוא היום ה-344 בשנה, (345 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 21 ימים.

28 באוגוסט

28 באוגוסט הוא היום ה-240 בשנה בלוח הגרגוריאני (241 בשנה מעוברת) עד לסיום השנה נשארו עוד 125 ימים.

אבטליון (זוגות)

אַבְטַלְיוֹן היה אב בית דין בסוף תקופת הזוגות, חברו של שמעיה שהיה נשיא הסנהדרין. אחריהם באו הלל ושמאי, שחתמו את תקופת הזוגות.

שמעיה ואבטליון היו גרים, - הם עצמם, או שהיו רק בני גרים. לפי דברי התלמוד הבבלי היו מבני בניו של סנחריב, שהיה אחד ממלכי אשור.

לפי המסורת נמצאים בגוש חלב קבריהם של שמעיה ואבטליון בסמוך לכניסה לכפר. זהו מבנה קטן ובו סרקופג כפול. קבריהם היו מקובלים על עולי הרגל בימי הביניים.

אברהם בן יצחק מנרבונה

רבי אברהם ב"ר יצחק אב בית דין מנרבונה (מכונה הראב"ד השני; הראב"י; הר"א אב"ד; ר' אברהם בר יצחק מנפלייר. ד'תת"ע, 1110 - ד'תתקל"ט, 1179) היה רב ומקובל מחכמי יהדות פרובנס בתקופת הראשונים, מחבר "ספר האשכול".

אליעזר נחום

הרב אליעזר נחום (תכ"ב - חשון תק"ה; 1662–1744) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה. מספר שנים לאחר שעלה לארץ ישראל נבחר לכהן בתפקיד "הראשון לציון", וכיהן בו עד לפטירתו.

ג' בכסלו

ג' בכסלו הוא היום השלישי בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

י"ז באייר

י"ז באייר הוא היום השבעה עשר בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש השני

למניין החודשים מניסן. י"ז באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

י"ח בסיוון

י"ח בסיוון הוא היום השמונה עשר בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש השלישי

למניין החודשים מניסן. י"ח בסיוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

יהודה בן טבאי

יהודה בן טבאי היה נשיא הסנהדרין, בן זוגו של שמעון בן שטח, ששימש לצידו כאב בית דין. הם היו הזוג השלישי בתקופת הזוגות. במחלוקת על הסמיכה בחג יהודה בן טבאי אחז בדעה שלא לסמוך.

בתלמוד (חגיגה טז ע"ב) מובע ספק בעניין הזוג השלישי - מי מהם היה נשיא ומי אב בית דין.

יהודה נבון

הרב יהודה נבון "מורנו" (? - 1844) היה שד"ר, אב בית דין בירושלים, חכם באשי והראשון לציון.

יואל סירקיש

רבי יואל סירקיש (כונה גם רבי יואל סירקיס, לובלין ה'שכ"א, 1561 - קרקוב, כ' באדר ה'ת', 1640) מחבר פירוש בית חדש (ב"ח) על ארבעה טורים. נחשב לאחד מחשובי האחרונים. מכונה בדרך כלל הב"ח על שם ספרו. חתנו היה הט"ז, מגדולי נושאי הכלים של השולחן ערוך. נשיא מדינת ישראל זלמן שזר היה הדור החמישה-עשר של סירקיש (לא ידוע מאיזה צד).

ישראל דוד שלזינגר

הרב ישראל דוד שלזינגר (נולד בסביבות שנת תשכ"ד) הוא דרשן וראש קהילת שערי תפילה במונסי שבניו יורק.

כ"ג באב

כ"ג באב הוא היום העשרים ושלושה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ג באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אב היא לרב פרשת ראה. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת עקב.

כ"ח בחשוון

כ"ח בחשוון הוא היום העשרים ושמונה בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושמונה בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. כ"ח בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ח חשוון היא תמיד פרשת תולדות.

ל' בתשרי

ל' בתשרי הוא היום השלושים בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושים בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ל' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' תשרי היא תמיד פרשת נח.

נפתלי כ"ץ

רבי נפתלי כ"ץ (ה'ת"ט; 1648 - כ"ד בטבת ה'תע"ט; 15 בינואר 1719) היה רב, מקובל, אב בית דין וראש ישיבה.

נשיא הסנהדרין

נְשִׂיא הסַנְהֶדְרִין היה אישיות מרכזית שישבה בראש הסנהדרין הגדולה, כשלצידו מכהן אב בית דין. כינוי נוסף לנשיא הסנהדרין היה ראש ישיבה, כאשר חברי הסנהדרין ישבו בעת הדיונים, והוא שימש כראש להם (רמב"ם, משנה תורה סנהדרין א, ג).

רוב נשיאי הסנהדרין הידועים לנו על סמך מגוון מקורות הם מתקופת התנאים; אולם, כדוגמה הרמב"ם בהקדמתו לספרו משנה תורה מביא רשימה של נשיאי סנהדרין שונים. למן הלל הזקן, תפקיד הנשיא עבר בירושה בשושלתו.

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 - כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין, אב בית דין, פוסק, ממייסדי הרבנות הראשית, חבר במועצת הרבנות הראשית ורבה הראשי האשכנזי של ירושלים בין השנים ה'תרצ"ו-ה'תשכ"א (1960-1936).

רדב"ז

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא, רדב"ז (ה'רל"ט, 1479 - ה'של"ד, 1573) היה אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים ומחבר שו"ת הרדב"ז.

הסנהדרין
מונחים נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנהאושאיבנהאושאשפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.