אבשלום קור

אבשלום קור (נולד ב־17 בספטמבר 1950, ו' בתשרי ה'תשי"א) הוא דוקטור ללשון עברית, שדרן רדיו ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה פרס סוקולוב לתקשורת האלקטרונית ב־1989 ("על מפעלו התקשורתי־חינוכי"), פרס "תפוח הזהב" בשנת 1990, בהצבעת משלמי אגרת הרדיו והטלוויזיה במדור "מורשת ישראל" ופרס ראש הממשלה ללשון העברית בשנת 2016.

אבשלום קור
אבשלום קור באפריל 2015
אבשלום קור באפריל 2015
לידה 17 בספטמבר 1950 (בן 69)
תל אביב
מקום מגורים ישראל  ישראל
ידוע בשל פעילות ציבורית בנושא העברית
השכלה דוקטור ללשון עברית, אוניברסיטת תל אביב
מקצוע איש חינוך, סופר, מנחה טלוויזיה ויועץ לשון
תפקיד יועץ הלשון של גלי צה"ל
בת זוג נאוה בודק־אחירון
פרסים והוקרה פרס סוקולוב,
פרס "תפוח זהב"
פרס ראש הממשלה ללשון העברית
Kor and Judges2
אבשלום קור מנחה את חידון התנ"ך למבוגרים תשע"א (2010)

ביוגרפיה

אבשלום קור נולד, גדל והתחנך בתל אביב. שמו ניתן לו לזכר שני סביו שנרצחו בשואה: אברהם ושלום. אביו, שלמה קור, היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, איש הליכוד, מראשי העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור בשנות ה-80.

בילדותו למד בבית הספר גרץ בתל אביב ובנעוריו בתיכון העירוני ה' בתל אביב. הוא סיים את הלימודים עם בגרות בלטינית ובצרפתית. מגיל 13 עד 18 היה כתב נוער בשבועון "מעריב לנוער". באותן שנים היה מראיין קבוע בתוכנית הטלוויזיה החינוכית "פנים אל פנים", בה ראיין אישים בולטים כמו יגאל ידין, המשורר והסופר אברהם שלונסקי, נעמי שמר, הרמטכ"ל חיים בר לב ועוד.

את שירותו הצבאי עשה כקצין בחיל השריון. באמצע שנות ה־70, כשעמדו להקים בצה"ל כוח על־אוגדתי, אימץ צה"ל את הצעתו של קור, שהכוח ייקרא "גַּיִס" (תוך שהוא מזהיר שלא להצמיד לכוח מסוג זה את הספרה 5, לבל יהיה גיס חמישי)[1].

קור הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב, שבה למד כעתודאי, ובה אף הרצה במשך שנים רבות. כמו כן היה מרצה במכללה האקדמית אשקלון. כותרת עבודת המוסמך שלו הייתה: "מחברת התיג'אן העברית (ספר הדקדוק המסורתי של יהודי תימן)". עבודת הדוקטורט שלו עסקה ב"פיוטי יניי כעדות לעברית של ארץ ישראל תחת השלטון הביזנטי".

פעילותו הלשונית והתרבותית

לאחר שחרורו מצה"ל, כתב במשך שנים אחדות טור שבועי בשם "זה המצב" בעיתון "מעריב".

בשנות ה־70 השתתף במשך שלוש שנים בתוכנית הרדיו "לצון נופל על לצון" (שזכתה בפרס רשות השידור) יחד עם דודו טופז, דודו דותן, מאיר עוזיאל, יואל ריפל, משה טימור ורויטל עמית.

בשנות ה־70 ובשנות ה־80 הרבה לקחת חלק בתוכניות הטלוויזיה החינוכית "אות ועוד" ו"פיצוחים" ובשעשועוני הטלוויזיה הכללית "תשע בריבוע", "תן קו", "זה הסוד שלי", "צא מזה", "שחק אותה" ואף בתוכנית "כפתור ופרח".

קור הוא היועץ הלשוני של גלי צה"ל ומדריך מדי שנה את מחזורי הכתבים החדשים המתגייסים לתחנה.

בנוסף, משנת 1976 הוא מגיש בגלי צה"ל את הפינה "באופן מילולי", המשודרת פעמיים בכל יום.

משנת 1987 משודרת בערוץ הראשון פינתו "הגיע זמן לשון" (לעיתים בהשתתפות המומחה לטעמי המקרא יחיאל ספרא).

בשנים 19882015 הנחה את חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי, המשודר בשידור חי ביום העצמאות בטלוויזיה וברדיו. בשנת 2016, לאחר שהחידון עבר מאחריות צה"ל למשרד החינוך, הוחלף קור בגיא זוארץ, אך בשנת 2017 חזר קור להנחותו.

מאז חידוש חידון התנ"ך הארצי למבוגרים הוא מנחה גם את החידונים השנתיים הללו, המשודרים בשידור חי בחנוכה בטלוויזיה וברדיו. הוא מנחה טקסים ממלכתיים שונים מטעם מרכז ההסברה, ואירועים וכינוסים של משרד החינוך.

בשנת 1989 יצא בשליחות לברית המועצות, והדריך במוסקבה 70 פעילי עברית מכל רחבי ברית המועצות. בין הפעילים שהדריך היה הנער הצעיר זאב אלקין מחרקוב (אוקראינה), שעלה אחר כך לישראל ומכהן כחבר הכנסת וכשר.

בין השנים 19831993 היה חבר חֶבר הנאמנים של מוזיאון ארץ ישראל. ב־2009 נתמנה לחבר בוועדת השמות הממשלתית.

הוא מרבה להופיע בתקשורת כלוחם למען הלשון העברית ונגד הסגידה לאנגלית. עקב קנאותו לשפה העברית וסלידתו משגיאות כתיב וטעויות דקדוקיות בדיבור הפך שמו לשם נרדף ליודע השפה העברית, והלצות רבות על הדקדוק בעברית נקשרו בשמו.

קור הוא מומחה לשמות משפחה, ומרבה לערוך ברחבי הארץ אירועים המושתתים על שמות המשפחה של היושבים באולם. כמומחה לשמות משפחה, הגיש במשך שנים אחדות פינות קבועות בנושא בתוכניות הבוקר בערוצי הטלוויזיה השונים.

בעקבות תוכנית ההתנתקות הציע את שמות היישובים בני נצרים ובני דקלים לתושבי נצרים ונווה דקלים שפונו מיישוביהם בגוש קטיף, תוך שימוש בקידומת "בני" שהוספה לשמות היישובים שנעקרו במלחמת העצמאות, כמו בני עטרות ליד לוד לתושבי עטרות שפונו מיישובם שמצפון לירושלים ובני דרום ליד אשדוד לתושבי כפר דרום הראשון שפונו מרצועת עזה, ואת שם ההתנחלות שבות רחל שליד שילה על שם רחל דרוק משילה, שנרצחה בפיגוע ירי.

בשנת 2009 העלה במסגרת צה"ל את המופע "יופי של עברית" (שכתב עם אסף שלמה וניר שטראוס) בהשתתפותו, עם שחקנים ונגנים. לאחר מכן עלה המופע על בימות אזרחיות שונות, בהשתתפות השחקנים רוני דותן ודודי גזית[2].

קור עורך ומנחה מופעים על תולדות הזמר העברי. כמו כן, הוא מדריך טיולים ברחבי ירושלים, המשלבים את אהבותיו: העברית, התנ"ך, הזמר העברי וארץ ישראל. מאז 2009 הוא מנחה את פסטיבל עין גב לזמר עברי בחול המועד פסח.

בשנת 2011 החל להגיש את הפינה השבועית "בועט בְּעברית" בערוץ הספורט, בה הוא מסביר את שמותיהם של כדורגלנים שעלו לכותרות.

בדצמבר 2013 נבחר על ידי "מעריב" כאחד ממאה הישראלים מעוררי ההשראה, על פעילותו בתחום הלשון העברית.[3]

באפריל 2014 מונה על ידי נשיא המדינה שמעון פרס כחבר ועדת אות הנשיא למתנדב.

בפברואר 2016 הוענק לו פרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן־יהודה[4].

במאי 2016 מונה לחבר בוועדת השמות העירונית של עיריית ירושלים[5].

בספטמבר 2017 נבחר להגיש פרסומות לאיקאה[6].

באפריל 2018 נבחר על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל[7].

משפחתו

במשך למעלה משלושה עשורים היה נשוי לסופרת זהבה קור עד שהשניים התגרשו ב־2011[8]. לזוג שישה ילדים ואחת מהם היא העיתונאית מוריה קור, אשר שימשה מנהלת מחלקת "דת ומסורת" בערוץ הראשון, מגישה תוכנית בגלי צה"ל[9][10], וכן משתתפת בתוכנית עד כאן! כסאטיריקאית מהצד הימני.

ב־2014 נישא אבשלום קור בשנית, לנאוה בודק־אחירון[11], עורכת ומפיקה בערוץ הראשון ועורכת מוזיקה ב"קול ישראל", וכיום עורכת ומגישה בתחנת הרדיו האינטרנטי "רדיו ארץ".

מספריו

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים

  1. ^ כיצד נולדת מילה? לזכרו של רחבעם (גנדי) זאבי, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, 2 באוקטובר 2013
  2. ^ סיגל ארביטמן, ‏עברי, דבר עברית, באתר ישראל היום, 28 באוקטובר 2011
  3. ^ מאיר עוזיאל, עברית עכשיו, 100 ישראלים מעוררי השראה, דצמבר 2013
  4. ^ הד"ר אבשלום קור הוא הזוכה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית ע"ש אליעזר בן־יהודה לשנת תשע"ו, באתר של משרד התרבות והספורט, 31 בדצמבר 2015
  5. ^ משה הלר, קותי פונדמינסקי, הרכש החדש של עיריית ירושלים: אבשלום קור, באתר mynet‏ ירושלים, 8 במאי 2016
  6. ^ לינוי משעלי, ‏משעשע: אבשלום קור מתרגם מוצרים משוודית לעברית תקינה, באתר "סרוגים", 5 בספטמבר 2017
  7. ^ מורן אזולאי, אלה מדליקי המשואות ביום העצמאות ה-70, באתר ynet, 8 באפריל 2018
  8. ^ דינה חלוץ, אשתו לשעבר של אבשלום קור: "אחרי הגירושים לא רציתי לקום מהמיטה", באתר Xnet‏, 28 באפריל 2015
  9. ^ דינה חלוץ, "אני לא רק מתנחלת": מה יהיה גורל מנהלת מחלקת הדת בערוץ הראשון?, באתר Xnet‏, 1 בינואר 2017
  10. ^ סרטונים נבו זיו, "שוב ביזית אותי": הבת של אבשלום קור מספרת על החיים עם הדוקטור לעברית, באתר ynet, 1 בדצמבר 2017
  11. ^ שחק אותה: אבשלום קור מתחתן, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באפריל 2014
17 בספטמבר

17 בספטמבר הוא היום ה-260 בשנה, (261 בשנה מעוברת) בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 105 ימים.

באופן מילולי

באופן מילולי היא תוכנית רדיו יומית ישראלית המשודרת בתחנת הרדיו גלי צה"ל, בהגשתו של הלשונאי ד"ר אבשלום קור, ועוסקת בנושאי לשון עברית ובלשנות בליווי שירים עבריים ודוגמאות מחיי היום יום בישראל.

הפינה הושמעה לראשונה בשנת 1977 ביזמת מפקד התחנה דאז, ד"ר מרדכי נאור. התוכנית משודרת מדי יום בשעות הבוקר מספר דקות לפני השעה 06:00 ואחר־הצהריים, מספר דקות לפני השעה 15:00 הפינה הקנתה לאבשלום קור פרסום רב כמומחה לענייני לשון וכמרצה מבוקש.

בעקבות הצלחת הפינה הרדיופונית ולאחר שזכה קור בפרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית, צולמה בסוף שנות ה-80 גם גרסה טלוויזיונית לערוץ הראשון תחת השם "הגיע זמן לשון", ואף היא משודרת עד היום.

אות הפתיח של הפינה הוא "במזרח זורח ורד", בביצוע חבורת שירי תנועות הנוער. השיר, שנכתב על ידי נתן אלתרמן ב־1934, הולחן שנה לאחר מכן, על ידי דניאל סמבורסקי.

עד שנות האלפיים שודרו עשרת אלפים פינות לפחות.

בפברואר 2010 הוסרו מאתר גלי צה"ל יותר מ-300 פרקים,[דרושה הבהרה] ומאז מועלות הפינות ביוזמת פורום גלי צה"ל לאתר הפודקאסט הישראלי.

בואו לפני (אלבום)

בואו לפני - הוא אלבום הבכורה של עומר הברון המוכר בשם הבמה ג'ימבו ג'יי יחד עם להקת ספא ומורכב מסינגלים שיצאו לרדיו וקטעי ספוקן וורד מהופעות הברון.

בין השירים הבולטים באלבום ניתן למצוא את השיר תזכרי שהוא הסינגל הראשון מתוך האלבום, הסינגל השני שזכה להצלחה הוא עשיתי שצעד מספר שבועות במצעד העברי של גלגלצ וסיים במקום ה-38 ברשימת השירים הישראלים השיר התפרסם במספר רב של גרסאות כיסוי שהבולטת שבהן היא גרסה שהפכה לקליפ כחלק ממערכון בארץ נהדרת אשר בוססה על הקליפ הרשמי קודם לכן בוצעה מחווה בביצוע גרסה של אבשלום קור לשיר במסגרת סרטון שפרסם.

במחנה

במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע. במחנה שימש כעיתון הרשמי של צה"ל ונחשב לשבועון הוותיק בישראל. בדצמבר 2016 נסגרה מערכת העיתון המוכרת, והעיתון החל להיות מופץ לראשונה כירחון דגיטלי תחת מדור "במחנה" בדוברות אכ"א.

ה'תשי"א

ה'תשי"א (5711) או בקיצור תשי"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1950, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 30 בספטמבר 1951. שנה מסוג גכז, היא מעוברת, ואורכה 384 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשי"א 3 שנות עצמאות.

ו' בתשרי

ו' בתשרי הוא היום השישי בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישי בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. ו' בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

זהבה קור

זהבה קור (נולדה ב-18 בדצמבר 1957) היא סופרת ישראלית.

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'דֵירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה", שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

כתב נוער

כתב נוער הוא ילד, או נער, המשתתף בכתיבת עיתון ילדים ונוער. המונח "כתב נוער" (בראשי תיבות: כ"נ) שימש בשבועון "מעריב לנוער", ובעיתוני ילדים אחרים היו מונחים דומים. כך למשל, המקבילה ב"הארץ שלנו" הייתה "עיתונאי קטן" (ע"ק), ב"ראש אחד", "כתב צעיר" (כת"צ), וב"כולנו", "עיתונאי צעיר" (ע"צ). גם בטלוויזיה, בתוכניות אקטואליה לילדים (למשל בתוכנית האקטואליה "חמש וחצי" ששודרה בערוץ הילדים), משתתפים לעיתים כתבים צעירים.

בשבועון "מעריב לנוער" כתבו במרוצת השנים מאות כתבי נוער, מה שהיווה את תחילת דרכם בעולם התקשורת. ביניהם ניתן למנות את אורי אלוני, חנן עזרן, צחי הנגבי, עמנואל רוזן, יוסי ביילין, שרה נתניהו, מנחם בן, יעקב אילון, יואל אסתרון, יגאל גלאי, יאיר בן-דוד,יקיר אביב, אמיר גבע, אבשלום קור, עופר טלר, עופרה עופר, סמדר שיר, רפי מן, ירון פריד, גיא בכור וכן את האחים בלפור והרצל חקק.

כתבי הנוער מאוגדים תחת "ארגון העיתונאים הצעירים", הדואג לזכויותיהם.

מוריה קור

מוריה קור (נולדה ב-18 במאי 1982) היא חוקרת ספרות, עיתונאית ואשת תקשורת ישראלית.

מעריב לנוער

מעריב לנוער הוא שבועון מבית ציבלין הוצאה לאור, הפונה לבני נוער. השבועון ראה אור לראשונה בשנת 1957, בהוצאות "מעריב" ונחשב למגזין הראשון בישראל שיועד לבני נוער.

בשנות השמונים, כאשר העורך היה אמנון בירב, הגיע השבועון לשיא התפוצה בכל הזמנים: כ-100,000 עותקים, והיה אחד משני המגזינים הנפוצים בישראל (לצד "לאשה"). בשנת 2006 הפסיד השבועון את הבכורה למתחרהו, ראש1 (זאת לפי נתוני סקר קוראים).

עם עורכיו הקודמים נמנים ראובן ינאי (עד 1971), אמנון בירב (עד 1993), אבי מורגנשטרן (עד 1998), גדי חגאי (עד 2008) ואלון צרפתי (עד 2010, ומ-2012 עד 2014). העורך האחראי במעריב לנוער כיום הוא אורן ציבלין. עורכת המגזין היא גייל זאבי ציבלין.

חלק מהכתבות בעיתון נכתבות בידי בני-נוער המכונים כ"נים (כתבי נוער), המועסקים בתשלום על ידי העיתון, זאת לצד עיתונאים בוגרים, סלבריטאים אורחים ובעלי מקצוע. מאות כתבי נוער כתבו בעיתון במרוצת השנים, מה שהיווה בעצם את תחילת דרכם בעולם התקשורת ובהם אורי אלוני, חנן עזרן, צחי הנגבי, עמנואל רוזן, יוסי ביילין, שרה נתניהו, רפי רוזנפלד, מנחם בן, יעקב אילון, יואל אסתרון, יגאל גלאי, יקיר אביב, אמיר גבע, אבשלום קור, עופר טלר, עופרה עופר, דורית לנדס, אילן שחורי, שהיה "כתב נוער" לתחום הספורט, רפי מן, ירון פריד, גלעד פדבה, גיא בכור, האחים בלפור, הרצל חקק ורבים אחרים. כמו כן סופרי ילדים רבים התחילו את דרכם בעיתון, בהם פוצ'ו (ישראל ויסלר), סמדר שיר, משה יהלום ואדיר צבי.

ביולי 2015 רכש ציבלין את "מעריב לנוער" מ"תכלת תקשורת", והושק אתר האינטרנט של המגזין, כערוץ בתוך אתר "mako".

במאי 2017, המגזין המתחרה "ראש אחד" נסגר, וכיום "מעריב לנוער" הוא עיתון הנוער השבועי היחידי בישראל.

סיון רהב-מאיר

סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.

עקרת בית

עקרת בית היא אישה העובדת במשק ביתה, ואינה מועסקת, כשכירה או כעצמאית, מחוץ למשק ביתה.

מקור המושג בספר תהילים, שבו נאמר "מושיבי עקרת הבית, אם הבנים שמחה", אם כי בפסוק זה מקובל לפרש את הצירוף "עקרת הבית" כמתייחס לאישה עקרה.

פרס ראש הממשלה ללשון העברית

פרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן יהודה הוא פרס המוענק מדי שנה על ידי משרד ראש הממשלה על "תרומה מיוחדת לחיזוק מעמדה של הלשון העברית".

הפרס מוענק מתוקף החלטת ממשלה מתאריך 3 בינואר 2011, כחלק מסדרת פעולות שעליהן החליטה הממשלה לצורך "שימורה, התפתחותה, מחקרה ושגשוגה של הלשון העברית". הזוכים בפרס נבחרים על ידי מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט בתיאום עם האקדמיה ללשון העברית. גובה הפרס הוא 70,000 ש"ח.

הפרס מוענק מדי שנה בתאריך כ"א בטבת, יום הולדתו של אליעזר בן יהודה - מחיה הלשון העברית, שנקבע בחוק ליום הלשון העברית.

פתח (ניקוד)

פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה /a/.

קור

האם התכוונתם ל...

רבבה (מספר)

רְבָבָה - 10,000 - היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.

המילה "רבבה" מופיעה כבר במקרא. בספר יונה ובספרי המקרא המאוחרים מופיעה גם הצורה רִבּוֹא.

מספרים גדולים יותר מוצגים במכפלה של רבבה, למשל "וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס'). ביטויים כגון זה שכיחים בלשון חז"ל, בדרך כלל בדרך הגזמה. כך למשל מופיע בפיוט "נשמת כל חי" הנאמר בפסוקי דזמרה של שבת - "ואלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקים להודות ... על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו". הביטוי "ריבוא רבבות" או "ריבוא ריבואות" (שהוא מאה מיליון) שכיח בקבלה, וגם בספרות העברית של המאה התשע-עשרה (שלום עליכם כותב על גיבור סיפורו שימלה, שהוא "גביר אדיר בעל ריבוא רבבות").

הביטוי רבבה מופיע גם כאשר דוד מכה את פלשתים והנשים אומרות "הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבותיו" (ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק ז').

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת. עקרונית, מילה, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה". אולם מכיוון, ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה כלשהי דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק, ובלתי אפשרי לדובר השפה שאינו חוקר או בלשן. כבר בעברית המקראית ניתן לזהות מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" - מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר" - מילים השאולות מהמצרית הקדומה. "מילה שאולה" מכונה לעיתים מילה נודדת, וַנדרווֹרט (מגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת. אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות ועם דוברים מארצות אחרות. לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, שמות מכונות, ושמות המצאות.

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים - ראו פירוט בהמשך. ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים. דוגמאות לתופעות מנוגדות לשאילת מילים הן: תחדיש (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות, שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).

שלמה קור

שלמה קור (21 בינואר 1921 – 6 ביוני 2008) היה ממנהיגי בית"ר בשארית הפליטה באירופה, איש הליכוד, מבכירי העיתון "מעריב" ומשנה פעיל ליו"ר רשות השידור בשנות ה-80.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.