אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני[1] 18981979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.[2]

אברהם שליט

חייו

אברהם חיים שליט נולד בתרנ"ח (1898) בזלוטשוב שבגליציה. למד באוניברסיטת וינה, שממנה יצאו מלומדים יהודים חשובים רבים. החוקר הנערץ עליו היה תאודור מומזן, והוא הושפע בעיקר מהאפיגרף המומחה והפילולוג הקלאסי אדולף וילהלם, שתחת הדרכתו עשה את הדוקטורט. עבודת הדיסרטציה שלו הושלמה בשנת 1925, בנושא: "חיי יוספוס פלביוס", שאת דמותו וכתביו הרבה לחקור לכל אורך הקריירה שלו. ב-1933 פרסם שני מאמרים על יוספוס פלביוס בגרמנית בכתב העת Klio: "יוספוס ויוסטוס", שעסק ביחסים בין יוספוס למתחרהו, יוסטוס איש טבריה ובעברית פרסם את המאמר: "אימתי כתב יוסף בן מתתיהו את ספר חייו" בכתב העת "ציון".

כשעלה לארץ ישראל ב-1929 בתחילה לא נמצא לו מקום באקדמיה. בשנת 1950 הצטרף לסגל ההוראה הקבוע של החוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, ב-1957 נעשה פרופסור מן המניין. באוניברסיטה העברית לימד עד לפרישתו ב-1966, שגם לאחריה המשיך לחקור ולפרסם. היה עורך וכותב בכרכים רבים של האנציקלופדיה העברית ובאנציקלופדיה המקראית ועורך באנציקלופדיה יודאיקה. פרט לכך ערך את הכרך "התקופה ההלניסטית" בסדרת הספרים "ההיסטוריה של עם ישראל", שיצא לאור בשנת 1972.

ספריו

המשטר הרומאי בארץ ישראל

ספרו משנת תרצ"ז דן בתקופה בת חמש מאות שנים ונשען על מקורות רבים. הוא עוסק בהרחבה במעמד המשפטי והמדיני של ארץ ישראל תחת שלטון האימפריה הרומית ומוסדות השלטון והמנהלה שלה, וההשפעה שהייתה לכך על חיי החברה בארץ.

קדמוניות היהודים

שליט תרגם את הספר "קדמוניות היהודים", פרי עטו של יוסף בן מתתיהו, מיוונית עתיקה, שפת המקור, לשפה העברית של תקופת הבית השני:

"השאיפה היתה לתת לתרגום צביון הלשון העברית של תקופת יוסף בן מתתיהו בלי לוותר גם על צורות־דיבור קדומות יותר." (אברהם שליט, 1944)[3]

תרגום ספרו זה של יוסף בן מתתיהו הוא פרי שנים של עבודה ונחשב למופת בדיוק התרגום, בשפתו היפה, במבוא ובהערות המצורפים לו. שליט הקדים לספר מבוא ובו הוערכה עבודתו של יוספוס על הספרים המקראיים, שאותה הוא בחן לאור מקורותיו של תרגום השבעים, הספרות היוונית-הלניסטית והתנ"ך. על כך זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ב-1945.

תרגום הספר "קדמוניות היהודים", המורכב מ-20 "ספרים", יצא לאור ב-3 כרכים, כאשר ל-10 הספרים הראשונים יש מבוא בתחילת הכרך הראשון והערות בסוף הכרך השני. הכרך השלישי כולל את ספרים 20-11, המתארים את תקופת הבית השני. מלאכת פירושם לא נשלמה והכרך יצא לאור עם תרגום בלבד ללא מבוא או הערות. שלושת הכרכים יצאו ללא מפתח שמות אישים או מקומות.

הורדוס המלך: האיש ופועלו

ספר שהוא גולת הכותרת של מפעלו של שליט, ובשלו הוענק לו פרס ישראל לשנת 1960. הספר ראה אור לראשונה בשפה העברית בשנת 1960, מהדורה נרחבת יצאה לאור בגרמנית בשנת 1969. שליט נחשב אחד מגדולי חוקרי הורדוס, שהיה האישיות המדינית החשובה ביותר במחצית השנייה של המאה הראשונה לפני הספירה בארץ ישראל. הוא עוסק במלכותו של הורדוס תוך עיגונה בתקופה של שלהי הרפובליקה ותחילת הקיסרות הרומית[4].

שליט הגדיר את מלכותו של הורדוס כבעלת ראש יאנוס; פרצוף אחד שלה מביט לרומא ולעולם ההלניסטי ופרצוף שני מביט אל האל היהודי. בספר הוא מתאר את המינהל והכלכלה בארץ ישראל בתקופת הבית השני. הוא דן הן בהשפעה ההלניסטית והן בהשפעת ממלכת החשמונאים על מלכותו של הורדוס.

שליט מתאר את גאוניותו המדינית של הורדוס, שבאה לידי ביטוי ביחסיו המצוינים עם רומי ובהרחבת גבולותיה הטריטוריאליים של ממלכתו. ועוסק רבות במפעלי הבנייה המפוארים שלו. מן הצד האחר עוסק שליט באישיותו החולנית והפרנואידית, בתאוות השלטון שלו אשר אינה יודעת שובע, כשהוא רוצח המונים למימוש מטרותיו, או מתוך גחמות, ובכללם רבים מבני משפחתו.

החידוש בספר הוא ששליט מתנתק מנקודת המבט השלילית שבה הורדוס מתואר במסורת היהודית והנוצרית ומנתח את פועלו תוך שהוא בוחן את הורדוס באמות מידה של מלך הלניסטי וקליינט של הרומאים בן תקופתו ולכן תיאורו של שליט את הורדוס הוא חיובי ואוהד הרבה יותר מאשר התיאור הרגיל בספרי ההיסטוריה.

מפעל הקונקורדנציה

בשנת 1968 הכין סדרת קונקורדנציה לכתביו של יוסף בן מתתיהו. הקונקורדנציה כוללת את כל השמות הפרטיים ושמות המקומות שהופיעו בכתביו ויצאה לאור בהוצאת בריל.

ספר לזכרו

ספריו

  • המשטר הרומאי בארץ ישראל. ירושלים: מוסד ביאליק, תרצ"ז.
  • יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים (תרגם מהמקור היווני וצירף מבוא, הערות ,באורים, מפות ותמונות), כרכים א-ב: ספרים ראשון-עשירי, ירושלים: תש"ד 1944.
  • הורדוס המלך - האיש ופועלו. ירושלים: מוסד ביאליק, תש"כ-1960.
  • יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים (תרגם מהמקור היווני בלווית שלוש מפות), כרך שלישי: הספרים אחד-עשר - עשרים, ירושלים, תשכ"ג.
  • Namenworterbuch zu Flavius Josephus (A Complete Concordance to Flavius Josephus, Supplement I). Leiden 1968
  • Konig Herodes - der Mann und sein Werk. Berlin, 1969
  • ההיסטוריה של עם ישראל, ירושלים: א. פלאי ועם עובד, תשמ"ב-תשמ"ג.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אתר "Geni"
  2. ^ הזוכים בפרס ישראל תש"ך - פרופ' אברהם שליט, דבר, 3 במאי 1960
  3. ^ קדמוניות היהודים, הקדמה (מאת המתרגם), עמ' IX.
  4. ^ דוד אוחנההורדוס והפוליטיקה של הארכיאולוגיה, באתר הארץ, 15 במאי 2013
13 ביוני

13 ביוני הוא היום ה-164 בשנה (165 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 201 ימים.

1898

שנת 1898 היא השנה ה-98 במאה ה-19. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1898 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-12 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1960 בישראל

1960 בישראל הייתה השנה בה חגגה 12 שנה מיום היווסדה.

אדורים

אֲדוֹרַים הייתה עיר כנענית עתיקה. שמה השתמר בשם הכפר הערבי דוּרָא, וכן בשם התנחלות אדורה שהוקמה כ-5 ק"מ מצפון לה, על כביש חוצה יהודה מבית גוברין לחברון.

הפרד ומשול

הפרד ומשול הוא מונח בפוליטיקה ובסוציולוגיה שמקורו בלטינית "divide et impera". משמעותו צירוף של פסיכולוגיה מדינית, אַסְטְרָטֶגְיָה צבאית ואסטרטגיה כלכלית שלפיהן ניתן להשיג ולשמור על עוצמתו של השולט על ידי פיצול העוצמה המצויה בידי האחרים לנתחים קטנים. כל נתח שייווצר כתוצאה מהפיצול יהיה בעל עוצמה נמוכה מאשר הגוף שהיה קיים בעבר. השימוש במונח מקובל גם לכינוי השיטה, שלפיה מונעים מגופים קטנים להתאחד ולהשיג עוצמה רבה יותר, מאשר בהיותם במצבם העכשווי. כך נמנעים ממצב שבו יש לפרק גופים גדולים, תהליך שהוא קשה לביצוע.

זלוטשוב

זלוטשוב (כתיב נפוץ: זלוצ'וב; באוקראינית: Золочів, בפולנית: Złoczów, ביידיש: זלאָטשאָוו) היא עיר הממוקמת במחוז לבוב במערב אוקראינה.

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת. למרות זאת זכה באהדתם של קיסרי השושלת הפלאבית, אספסיאנוס וטיטוס בנו, שהעניקו לו אזרחות רומית ונחלת מגורים ברומא, שם חי במהלך המחצית השנייה של חייו. עם קבלתו את האזרחות הרומית על ידי טיטוס הפך שמו על שם פטרונו כנהוג ל"טיטוס פלאוויוס יוספוס".

ארבעת ספריו שחיבר ברומא בשפה היוונית השתמרו לדורות בשלמותם, אירוע נדיר למדי בקרב סופרי העת העתיקה שרוב חיבוריהם אבדו. זאת עקב הערך המוסף שהיה לחיבוריו "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" לתאולוגיה הנוצרית, דבר שהשפיע גם על השתמרות שאר חיבוריו עד לימינו. בניגוד לכנסייה, המסורת הרבנית לא הכלילה בתוכה את כתביו ועניין יהודי מחודש בהם התעורר רק במאה ה-19.

מעטים מול רבים (חנוכה)

מעטים מול רבים הוא ביטוי המגלם תפיסה מושרשת בתרבות הישראלית ובסיסו תאולוגי לאור אזכורים מספר בתנ"ך של מלחמות עם ישראל בהן נטו יחסי הכוחות לטובת האויב, בהקשר של סיפור חג החנוכה, מלחמת העצמאות ובהקשרים נוספים. תפיסה זו מתייחסת ליחסי הכוחות בקרבות המכבים בראשות יהודה המכבי במרד החשמונאים, אשר התחולל בין השנים 160-167 לפנה"ס. הביטוי "מעטים מול רבים", החקוק בתודעה הציבורית הישראלית, מתייחס לסיפור החג, לפיו יהודה המכבי וצבא המורדים עליו פיקד, אשר סבל מנחיתות מספרית וממחסור בנשק ובחימוש, ניצחו בקרבות את הצבא הסלאוקי (המכונה על פי רוב "יווני") מרובה החיילים ואמצעי הלחימה, במסגרת מאבקם נגד השעבוד של הממלכה הסלאוקית ותומכיה בארץ ישראל.

לתפיסת "מעטים מול רבים" בהקשר של חג החנוכה ומרד החשמונאים, יש בסיס היסטורי. מהמחקר ההיסטורי העוסק במרד החשמונאים עולה כי ברוב הקרבות שנערכו במהלך המרד, יחסי הכוחות אכן נטו לטובתו של הצבא הסלאוקי. עם זאת, היו קרבות בהם יחסי הכוחות בין הצדדים היריבים היו שווים, ועל פי הערכות חלק מהחוקרים, במספר קרבות (קרב אמאוס וקרב חדשה) צבא המורדים היהודים אף נהנה מעדיפות מספרית על הצבא הסלאוקי.

מרד החשמונאים

מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס. לצד מאבק נגד הכיבוש, נגד גזירות אנטיוכוס ולמען עצמאות דתית ומדינית, היה המרד מאבק על דמותה של החברה היהודית בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. מצד אחד מרבית העם, נאמני המסורת, ומהצד השני אליטה מתייוונת, שמטרתה הייתה להנהיג שינויים מרחיקי לכת באופייה של החברה היהודית, בחסות השלטון ההלניסטי.

המרד ידע עליות ומורדות בשדה הקרב ובזירה המדינית הבינלאומית. האימפריה הסלאוקית, אף שהצליחה לזמן קצר לשוב ולהשתלט צבאית על יהודה עד תבוסתו של בקכידס בידי יונתן הוופסי (157 לפנה"ס), נחלשה מאוד בעקבות כל האירועים שהתרחשו במקביל, וכתוצאה מהם לא מימשה את ריבונותה המלאה על יהודה. יתרה מכך, לאחר המרד החל תהליך איטי של ניתוק יהודה מהאימפריה הסלאוקית. בתחילה זכו היהודים באוטונומיה ולאחר מכן ביססו ממלכה עצמאית בארץ ישראל.

שם המרד נגזר משמה של משפחת החשמונאים שהנהיגה אותו וברבות הימים הצמיחה מתוכה שושלת ששלטה בארץ ישראל. לזכר הצלחת המרד תוך ניצחון המעטים מול הרבים, טיהור בית המקדש השני וחידוש הפולחן הדתי נקבע במסורת היהודית חג החנוכה.

מרים החשמונאית

מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; ‏לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה. החיבור הגאוגרפי שלו שׂרד עד ימינו, והוא אחת מהיצירות הגאוגרפיות הגדולות והחשובות של העת העתיקה בכלל.

פרושים

פְּרוּשִׁים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות בתקופת בית שני. הם האמינו בהיותה של התורה שבעל פה בפרשנותם תקפה ומאוחדת עם התורה שבכתב ונתונה מסיני כמותה, בסמכות חכמים לפרש ולהורות על בסיס שתיהן, בתחיית המתים לעתיד לבוא ובשכר ועונש בעולם הבא. הפרושים זוהו עם השכבות העממיות, ויריביהם העיקריים היו הצדוקים האריסטוקרטיים ששללו את התורה שבעל פה ואת האמונה בתחיית המתים. כמו כן, היו מצויים במתיחות גם עם כיתות בית שני האחרות, כמו האיסיים והנוצרים הקדומים. תפישתם נותרה דומיננטית לאחר חורבן בית שני והפילוג היהודי-נוצרי, והפרושים היו קודמיה של היהדות הרבנית ובמידה רבה מעצביה של היהדות המוכרת בימינו.

פרס טשרניחובסקי

פרס טשרניחובסקי לתרגום מופת הוא פרס המוענק על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי, בהתאם להחלטת מועצת העיר משנת 1942. טשרניחובסקי השתתף בניסוח תקנון הפרס ואף נכח בחלוקתו הראשונה בשנת תש"ג-1943.

הפרס מחולק לשניים: פרס אחד לתרגום מופת בשטח הספרות יפה, והפרס האחר לתרגום מהספרות המדעית.

בעקבות רפורמה בחלוקת הפרסים העירוניים של העירייה, הפרס מחולק מדי שנתיים.

קדמוניות היהודים

קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס. בספר זה, שנכתב בשלהי המאה הראשונה לספירה, סיכם יוסף את תולדות עם ישראל, מימי המקרא ועד ימי המרד הגדול ברומאים. הספר מהווה מקור חשוב להיסטוריה של עם ישראל (בעיקר לתקופה החשמונאית המאוחרת, התקופה ההרודיאנית ואילך). כמו יתר כתבי בן-מתתיהו, הוא לא שומר בספרות הרבנית אלא רק על ידי הכנסייה. הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1864.

קרב חדשה

קרב חדשה ("אדסה") הקרב השביעי במרד החשמונאים, התנהל ב-161 לפנה"ס בין הממלכה הסלאוקית לצבא יהודה בפיקודו של יהודה המכבי מצפון לירושלים, והסתיים בניצחון המכבים ובנפילת המצביא הסלווקי.

שליט

האם התכוונתם ל...

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות. מבין כל הספרים המרכזיים ביהדות, ספרי התנ"ך הם העתיקים ביותר, וכתיבת המאוחרים שבספרי התנ"ך הסתיימה שנים רבות לפני תחילת ספירת הנוצרים. עם זאת, ספרי התנ"ך לא נכתבו בתקופת זמן אחת. תהליך הקאנוניזציה היה ארוך ועודנו מושא להשערות החוקרים, כשלפי מרבית ההערכות הושלם בין המאה השנייה לפנה"ס למאה השנייה לה. הטקסט המוכר של התנ"ך העברי הוא נוסח המסורה, שהיה מגובש לכל המאוחר במאה העשירית. שפת ספרי התנ"ך היא עברית, אולם היא מכילה מיעוט של קטעים בשפה הארמית המקראית.

התנ"ך מהווה מוקד מרכזי לתרבות היהודית לדורותיה, ונודעה לו השפעה עמוקה גם בדתות המערב האחרות. הספרים שנכללו בקאנון התנ"ך העברי הם גם חלק מכתבי הקודש של הנצרות, ויחד עם כמה מן הספרים החיצוניים שלא נשמרו ביהדות הם מרכיבים את הברית הישנה הנוצרית (ברבים מהזרמים הפרוטסטנטיים, הספרים החיצוניים הוצאו לגמרי במאה ה-19 והברית הישנה זהה לתנ"ך). בדת האסלאם התנ"ך אינו נחשב ספר קדוש, אולם אפשר למצוא השפעות מן התנ"ך בקוראן ובמסורת המוסלמית. חלק מסיפורי התנ"ך מופיעים בקוראן, אם כי בגרסאות שונות.

ספרי התנ"ך, בשל כך שהם כלולים גם בברית הישנה, הם חלק מהביבליה הנוצרית שהיא רב-המכר הגדול בכל הזמנים והספר שתורגם למספר השפות הרב ביותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.