אברהם פאוסט

אברהם (אבי) פאוסט הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה העתיקה במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

אברהם פאוסט סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן (תש"ס, בהנחיית פרופ' שלמה בונימוביץ ופרופ' זאב ספראי), והשתלם גם באוניברסיטאות אוקספורד (visiting graduate student, שם קיבל במכון לארכאולוגיה; מלגת רוטשילד) והרווארד (פוסט-דוקטורט, Fulbright Fellow). בנוסף, בשנת 2008 הוא שימש כעמית קנדי ליי (Kennedy Leigh Fellow) במרכז ללימודי עברית ויהדות באוניברסיטת אוקספורד, ובשנת 20122013 כיהן כפרופ' אורח במחלקה ללימודי שפות המזרח הקרוב ותרבויותיו (Near Eastern Languages and Civilizations) באוניברסיטת הרווארד.

בשנים תשס"ו-תשס"ט שימש פאוסט כראש המכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים תש"ע-תשע"א כראש המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס).

פאוסט השתתף במספר חפירות וסקרים ארכאולוגיים בישראל ובחו"ל. בשנים 19972003 הוא ניהל, יחד עם פרופ' עדי ארליך, את חפירות ח'רבת א-רסם, ומאז שנת 2006 הוא מנהל את פרויקט החפירות בתל עיטון והסקר בסביבותיו.

תחומי המחקר וההתמחות של פאוסט הם ארכאולוגיה והיסטוריה של ארץ-ישראל בתקופות השונות, בדגש על תקופת הברונזה והברזל (ארכאולוגיה מקראית), בעיקר בהיבטים חברתיים, אנתרופולוגיים ומתודיים. דגש מיוחד יש במחקריו על המגזר הכפרי, ועל שילוב שיטות מתחום מדעי החברה, ובעיקר אנתרופולוגיה, במחקר הארכאולוגי.

מחקריו ככוללים היבטים של ארכאולוגיה של ההתנחלויות, אינטראקציה עירונית-כפרית, ריבוד חברתי-כלכלי, אתניות, תהליכים המורכבות החברתית, החפירות ושיטות הסקר והמתודולוגיה.

רבים ממחקריו בתחום זה עוסקים בחברה הישראלית בתקופת הברזל, בהיווצרות הזהות האתנית הישראלית בתקופה זו, וביחסי הישראלים, הפלשתים והכנענים.

מאמרים מתודיים פרסם פאוסט גם על הסקר הארכאולוגי ואמינותו, על השוואת שיטות מחקר שונות לזיהוי ההיסטוריה של אתרים (עם חיה כץ) וכן על פיתוח שיטת סקר חדשה (עם יאיר ספיר) שעושה שימוש בתלוליות העפר שיוצרים חולדים על מנת ללמוד על קיומם של אתרים קדומים וגבולותיהם.

פאוסט פרסם יותר ממאה וחמישים מאמרים, ומספר ספרים, במגוון נושאים הקשורים לארכאולוגיה ולהיסטוריה של ארץ-ישראל. בעיקר ספרים ומאמרים רבים העוסקים בהיבטים שונים של הארכאולוגיה הישראלית מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הביזנטית, עם דגש מיוחד על חברת הברזל.

ספרים שחיבר

  • פאוסט, א', תשס"ה, החברה הישראלית בתקופת המלוכה: מבט ארכאולוגי, ירושלים: יד יצחק בן צבי.(2005)
  • פאוסט, א' וספראי, ז', תשע"ה, תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל: ניתוח כמותי לאור ממצאי חפירות ההצלה והחפירות היזומות, רמת גן, מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים, תשס"ז אוניברסיטת בר-אילן.
  • Faust, A., 2006, Israel’s Ethnogenesis: Settlement, Interaction, Expansion and Resistance, Routledge: London
  • Faust A. and A. Erlich, 2011, Khirbet er-Rasm, Israel: The Changing Faces of the Countryside, Oxford: Archaeopress.
  • Faust, A. 2012, The Archaeology of Israelite Society in Iron Age II, Winona Lake: Eisenbrauns.
  • Faust, A. 2012, Judah in the Neo-Babylonian Period: The Archaeology of Desolation, Atlanta: Society of Biblical Literature

קישורים חיצוניים

ארכאולוגיה מקראית

ארכאולוגיה מקראית היא תחום בארכאולוגיה שעוסק בממצאים מתקופת המקרא בארץ ישראל ובסביבתה, ומנסה לשחזר את תולדות עם ישראל ושאר עמי הארץ על בסיס ממצאים אלה. העוסקים בתחום זה חושפים את העדויות הארכאולוגיות ומנסים לפרש לאורן את הכתוב במקרא ולהעריך את מידת מהימנותו של הדיווח המקראי.

בועז זיסו

בועז זיסו הוא ארכאולוג, המשמש כפרופסור לארכאולוגיה של התקופה הקלאסית[דרושה הבהרה] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) וחבר במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאז שנת 2004. זיסו הוא גם עורך כתב העת לענייני נומיסמטיקה (חקר מטבעות עתיקים) "ישראל נומיסמטיק ג'ורנל (Israel Numismatic Journal).

בית ארבעת המרחבים

בית ארבעת המרחבים, המכונה גם "הבית הישראלי", הוא טיפוס של מבנה שהתגלה באתרי חפירה רבים ברחבי ארץ ישראל ומחוצה לה. מקורו בתקופת הברונזה המאוחרת, ולאחר מכן הוא אומץ על ידי המתיישבים החדשים שהחלו לאכלס את אזור ההר בארץ ישראל בתקופת הברזל, ושנודעו מאוחר יותר במאה התשיעית לפני הספירה כ"ממלכת יהודה" ו"ממלכת ישראל". משום כך הוא מהווה מאפיין של נקודת יישוב ישראלית בתקופת הברזל ("התקופה הישראלית").

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ע"ש מרטין (זוס) היא מחלקה בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. במחלקה כ-27 חברי סגל ומאות סטודנטים לתואר ראשון ותארים מתקדמים. במסגרת המחלקה פועל מכון לארכאולוגיה המבצע חפירות וסקרים ברחבי הארץ, ומספר מכוני מחקר נוספים. המחלקה מקיימת לימודים מלאים לתואר ראשון (B.A), שני (M.A) ושלישי (PhD).

התקופה הישראלית

התקופה הישראלית הוא כינוי שבו נהגו הארכאולוגים להשתמש בעבר כדי לציין תקופה שהחלה בארץ ישראל עם ראשית התנחלות השבטים של בני ישראל והסתיימה בחורבן בית ראשון וגלות בבל. כיום מעדיפים לכנות אותה בשם "תקופת הברזל", כינוי המתייחס לתרבות החומרית שלה.

זאב ספראי

זאב ספראי (נולד ב-1948 בירושלים) הוא מרצה וחוקר של ארץ ישראל בתקופת בית שני, פרופסור מן המניין במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מפעל חייו הוא כתיבת פירוש למשנה, "משנת ארץ ישראל" אותו התחיל ביחד עם אביו פרופ' שמואל ספראי ואחותו פרופ' חנה ספראי.

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

ח'רבת א-רסם

ח'רבת א-רסם היא אתר ארכאולוגי בתחום פארק בריטניה שבשפלה העליונה. האתר נמצא בראש גבעה, כקילומטר דרומית לתל עזקה, סמוך לעמק האלה ו-11 קילומטר מתל מרשה. האתר כפרי בטבעו ואינו מזוהה עם אף יישוב המוזכר במקורות. השריד העיקרי באתר הוא מבנה ריבועי גדול (30 על 30 מטר) שהוא למעשה חצר מרכזית מוקפת חדרים. מסביב למבנה נמצאו מערות, בורות, מדרגות במדרון ומבנה אבן אשר שימש כנראה כמצבה. האתר התגלה על ידי יהודה דגן במהלך סקר השפלה, ונחפר בין השנים 1997-2003. היישוב באתר התקיים לסירוגין במשך אלף שנים , מתקופת הברזל ועד התקופה הרומית.עדות חלקית לפעילות אנושית מן ההתקופה הכלקוליתית ומראשית תקופת הברזל נמצאה אך נראה כי המבנה העיקרי נבנה בשלהי תקופת הברזל, אז שימש כנראה כמרכז של אחוזה מלכותית. המבנה היה בשימוש גם בתקופה הפרסית. בתחילת התקופה ההלניסטית בארץ ישראל נבנה מחדש המבנה ושימש כנראה כביתו של שליט מקומי או בעל קרקעות, במאה ה-4 וה-3 לפנה"ס. במאה ה-2 לפנה"ס שינה המבנה את פניו ושימש כנראה כפונדק דרכים אדומי, עד שנכבש ונחרב על ידי יוחנן הורקנוס הראשון, מלך החשמונאים. האתר עמד על חורבנו עד שנושב בפעם האחרונה לתקופה קצרה על ידי קבוצת יהודים, אשר הקימה באתר, במאה ה-1 עד תחילת המאה ה-2 לספירה, מצבה, וגם יצרה מערכת מסתור מן המערות ההליניסטיות.

החפירה באתר הוצעה על ידי אברהם פאוסט ב1996 במהלך העבודה שלו לתואר שני בנושא המרחב הכפרי של ארץ ישראל בתקופת המלוכה. האתר נבחר מאחר ובסקר שנעשה בו נמצאו חרסים רבים מתקופת הברזל. החפירות יצאו לפועל בשנת 1997 כפרוייקט משותף של אוניברסיטת בר אילן וקק"ל, מאחר והאתר נמצא בתחום פארק של הארגון. באתר התקיימו שש עונות חפירה בין השנים 1997-2003. לניהול החפירות הצטרפה עדי ארליך מאוניברסיטת חיפה בשלב מוקדם, לאחר שהשתתפה בפרוייקטים באיזור כגון תל בית שמש ותל מרשה. החפירות האתר התמקדמו במבנה שבראש הגבעה ונפתחו שלושה פתחים באדמה. מדרום לאתר נחפר גם מבנה נוסף וגם נחפרה אחת המערות. שאר האתר ובמיוחד המערות, נסקר ומופה באופן אינטנסיבי ואולם לא נמצאו ממצאים רבים.

חנן אשל

חנן אשל (25 ביולי 1958 - 8 באפריל 2010), היה היסטוריון וארכאולוג בעל שם עולמי בתחום כת ים המלח, המגילות הגנוזות, מצדה ומרד בר כוכבא. אשל שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בר-אילן ובין השנים 2004-2002 כיהן כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל והמכון לארכאולוגיה.

יהודה פליקס

פרופ' יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב - 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

יהושע שוורץ

יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן. הוא משמש גם כראש מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים.

ירושלים בתקופה הביזנטית

בתקופה הביזנטית, בשנים שבין עליית קונסטנטינוס לשלטון (324 לספירה) ועד כיבוש ירושלים על ידי הערבים ב-637, הייתה ירושלים נתונה לשליטת האימפריה הביזנטית.

השינוי המהותי באופיה ובמעמדה של העיר, לעומת התקופה הרומית, היה הפיכתה מעיר אלילית לעיר נוצרית. השלטון הביזנטי פיתח את איליה קפיטולינה הרומאית-אלילית, והפך אותה מעיר משנית לעיר נוצרית מרכזית מבחינה דתית ומנהלית (כשהמינהל כפוף להיררכיה הממסדית-דתית) ולמרכז עולמי לעלייה לרגל. בשלהי התקופה, בין השנים 614–628, נכבשה ירושלים בידי הפרסים.

לילך רוזנברג-פרידמן

פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן (נולדה ב-1969) היא היסטוריונית ישראלית, המכהנת כראש המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה החברתית של היישוב ושל מדינת ישראל, בדגש על 'היסטוריה מלמטה' ועל הכללת מגוון של קולות בשיח ההיסטורי. מחקריה עוסקים בפרט בנשים, במגדר ובמשפחה.

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה של הממלכה הצפונית מבין שתי הממלכות העבריות, שלפי המקרא התקיימו בימי בית ראשון, בתקופה החופפת למחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, או תקופת הברזל השנייה. על-פי המקרא, ממלכת ישראל הורכבה מבני עשרת השבטים, כאשר שני השבטים הנותרים הרכיבו את ממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה היהודית המסורתית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתקס"ד - ג'ר"ה (796 לפנה"ס - 554 לפנה"ס).

במקרא מכונה ממלכת ישראל בשמות נוספים, כמו ממלכת שומרון, על-שם בירתה, או אפרים, על שם השבט המקראי הגדול שבה ומייסדה.

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כמאה שנה, משנת 1030 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 928 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

לפי הכרונולוגיה המסורתית היהודית התקיימה ממלכה זו בין השנים ב'תתפ"א - ב'תתקס"ד (879 לפנה"ס - 796 לפנה"ס).

התשובה לשאלה האם נמצאו עדויות ארכאולוגיות לקיומה של ממלכה מאוחדת זו נתונה במחלוקת בין ארכאולוגים.

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל פה, מנהגים קדומים, מנהגים דתיים, חוקים שנמסרו מאב לבן, נוהג חוזר, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור ביהדות. בנוסף לדברים אלה המשותפים עם שאר המסורות, כוללת היהדות גם את כתבי הקודש: התורה, הנביאים והכתובים והתורה שבעל פה. בתנ"ך, המעמד המכונן של התהוות עם ישראל הוא מתן תורה, כשלפניו ואחריו אירועים היסטוריים משמעותיים נוספים: יציאת מצרים וכיבוש הארץ. הכינוי הנפוץ לעם ישראל הוא "עם הספר" (שמקורו בקוראן), המבטא את הייחודיות שבמסורת היהודית המושתתת בעיקרה סביב התנ"ך.

מצודות ישראליות בנגב

המצודות הישראליות בנגב הן כ-60 מצודות, שבנייתן מתוארכת החל מהמאה ה-12 לפני הספירה, ואשר מבחינה גאוגרפית נמצאו מערד ובאר שבע ודרומה, ועד אילת. בסבירות גבוהה הן היו מפעל ממלכתי של ממלכת ישראל המאוחדת. המצודות שנמצאו פזורות לאורך דרך האתרים, מערד ודרומה לדימונה, ירוחם, שדה בוקר ועד קדש ברנע במערב, ויטבתה ואילת בדרום.

מרגלית שילה

מרגלית שילה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין זוס באוניברסיטת בר-אילן.

תל עיטון

תֵּל עֵיטוֹן הוא תל ארכאולוגי בגודל 60 דונם, הנמצא בעמק התלם, ליד נחל אדוריים בדרום-מזרח שפלת יהודה, בסמוך למושב שקף.

הזיהוי המקובל לתל הוא העיר "עגלון" הנזכרת מספר פעמים בספר יהושע, ומתוארת כנמצאת בין הערים לכיש וחברון.

שמו הנוכחי של התל בא לו מהכפר הביזנטו-ערבי הסמוך, חרבת עיטון.בסקר שנערך על התל התגלו סימני התיישבות החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הפרסית-הלניסטית, במאות ה-4-3. הסקר העלה ממצאים ספורים מתקופות מאוחרות יותר, שכנראה אינן משקפות יישוב קבע בתל. בתקופה הביזנטית, הפך התל לאדמה חקלאית, ובתקופה זו נערכו בתל עבודות עפר גדולות ונבנו בו טרסות רבות, המשוות לתל את צורתו הנוכחית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.