אברהם יערי


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר

פרמטרים ריקים [ הוצאות ספרים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אברהם יערי
אברהם יערי
פטירה 13 באוקטובר 1966 (בגיל 67)
כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז

אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.

ביוגרפיה

יערי נולד בדז'יקוב, גליציה לפסיה וחיים יוסף (מצאצאי בעל "אור פני משה" תלמיד הבעש"ט) כאברהם ואלד. התחנך בחדרים ובישיבות וקיבל גם חינוך כללי.[1] אחיו הצעיר הוא יהודה יערי.

עם עלייתו לארץ ישראל בשנת 1920, עיברת את שם משפחתו לשם "יערי" ("ואלד" פירושו "יער").[1]

למד בבית המדרש העברי למורים בירושלים בהנהלתו של דוד ילין,[2] ולאחר מכן עבד בהוראה בתל אביב ובירושלים.[3] בשל אהבתו לספרים החל, בשנת תרפ"ה, לעבוד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.[1] משהוכיח את כשרונו בתחום הביבליוגרפיה, נשלח, בשנת תרפ"ו, ללמוד ספרנות וביבליוגרפיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. עם סיום הלימודים, בשנת תרפ"ח, וקבלת התואר, חזר לעבודתו בבית הספרים, שם עבד עד לפרישתו.[1]

ב-1929 נישא יערי לחוה בת מנחם מנדל סלנט (נכדתו של מנחם מנדל מקאמיניץ, מחבר קורות העתים על יהודי צפת). לזוג נולדו שני ילדים: גור וצילה. גור נהרג כשעמד בראש כיתה שיצאה להילחם באויב באזור טול כרם, ביום 3 בנובמבר 1948.

בשנת 1946 נשלח לאירופה מטעם האוניברסיטה העברית, עם גרשם שלום, בניסיון להציל את אוצרות התרבות היהודיים. יחד הם סייעו בהצלתם והעברתם לישראל של כחצי מיליון ספרים, שהוחרמו על ידי הנאצים בתקופת השואה.[4]

בסוף שנות ה-40 ובשנות ה-50 הגיש תוכניות רדיו בקול ישראל בנושאים שונים, ובין היתר, הגיש סדרת הרצאות על "מוסד השליחות מארץ ישראל" (בשנת 1949),[5] סדרת הרצאות, בנושא: "פרקי מסע לארץ ישראל" (בשנת 1950)[6] וסדרת הרצאות על "תולדות היישוב העברי בארץ" (בשנת 1952). כמו כן, נהג לשאת הרצאות בפני קהל, במקומות שונים בארץ, נושא הרצאותיו העיקרי היה "היישוב העברי בארץ".[7]

בחלק ממחקריו גילה זיופי דפוס,[8] כמו כן תיאר בפעם הראשונה ספרים שלא היו ידועים כלל לרושמי רשומות.[9] ידועה במיוחד תגליתו על קטלוג המסחרי הראשון של ספרים עבריים שיצא מבית דפוסו של מנשה בן ישראל באמשטרדם.

ספרים חשובים אחרים שחיבר בתחום הביבליוגרפיה כוללים את ספריו על דגלי המדפיסים העבריים (בשנת תש"ד) והביבליוגרפיה של הגדות של פסח (בשנת תשכ"א). לשני הספרים יצאו ספרים שבאו להמשיכם או לעדכנם, שנים רבות אחר כך, מאת יצחק יודלוב.[10]

כתב ביבליוגרפיות על הספרות שנתפרסמה אחרי המלחמה על ארצות המנדט של המזרח הקרוב; על המחזה העברי[11]; ועל ספרי לאדינו הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים.

מרבית מחקריו של יערי בתחום הביבליוגרפיה וחקר הספר העברי פורסמו ברבעון הביבליוגרפי "קריית ספר", אשר היה גם בין עורכיו ובעיתון "דבר".[12] חלק ממחקריו בתחום זה הוא כינס תחילה, בשנת תרצ"ט, בספרו: באהלי ספר; בהמשך, בתדפיסי מאמרים בשם: ליקוטים ביבליוגרפים, הכוללים את מאמריו שבין השנים תרצ"ה- תש"ד; ואחר כך, בשנת תשי"ח, בספר גדול יותר: מחקרי ספר.[13]

היה חבר פעיל בוועד המנהל הראשון של מכון גנזים,[14] ובשנות ה-60 היה חבר ועדת השופטים של פרס ביאליק לחכמת ישראל.

בשנת תשכ"ה חלה במחלה קשה,[14] ממנה נפטר בשנת תשכ"ז.[15]

יערי היה דמות ידועה ואהובה בזמנו, בקרב היישוב היהודי, וספריו, בפרט ספריו על ארץ ישראל,[16] יצאו במספר מהדורות, הודפסו פעמים רבות וזכו לפופולריות רבה. משנפטר, הגיע להלוויתו קהל רב ללוותו בדרכו האחרונה, לרבות טדי קולק, ראש עיריית ירושלים. אחיו, הסופר יהודה יערי, ספד לו ואמר קדיש לזכרו.[17]

לכבודו ולזכרו

במלאת לו חמישים, בשנת תש"ט, הוציאו לאור ידידיו ומוקיריו רשימה ביבליוגרפית של חיבוריו, מאת אורי בן חורין, בה נכללו 236 כותרים.[18] לאחר מותו, בשנת תשכ"ז, פרסם נפתלי בן מנחם השלמה לרשימה הביבליוגרפית של בן חורין,[19] אותה המשיך מכותר 237 ("פנקס שליחותם של ר' יונה משה נבון ור' יונה סעדיה נבון"),[20] וסיים בכותר 347 (מהדורה מקוצרת ומתורגמת לאנגלית של ספרו: זכרונות ארץ ישראל).[21] לרשימה זו יש להוסיף את ספרו האחרון על הדפוס העברי בקושטא, משנת תשכ"ז, וכן את תרגומו (יחד עם המחבר, חיים דב מנטל), לספר: מחקרים בתולדות הסנהדרין, שיצא לאור בשנת תשכ"ט. רשימתו של בן מנחם נכללה שוב בקובץ שהוצא בשנת תשכ"ז, לזכרו של יערי, באהלי ספר, בו נכללו גם רשימות ומאמרים מאת רקטור האוניברסיטה העברית, נתן רוטנשטרייך, יששכר יואל ושמואל ורסס. כמו כן נכלל בקובץ זה מאמר מעזבונו של יערי, "הדפוס העברי במעזירוב".[22]

ביום השלושים למותו נערך ערב לזכרו בבית הספרים הלאומי, בהשתתפות נשיא האוניברסיטה, ראשי הספרייה הלאומית, סופרים וידידיו הרבים.[23] ערב נוסף, לציון מאה שנים להולדתו, נערך בירושלים, ביום י"ט באדר תשס"א, 14 במרץ 2001, בחסות בית הספרים והאוניברסיטה העברית, ונושאו: "אברהם יערי - ביבליוגרף וחוקר ארץ ישראל".[24]

ביום 14 באוקטובר 1979, במלאת 13 שנה למותו, נקרא על שמו רחוב בשכונת גילה, בירושלים, העיר בה חי את מרבית חייו.[25]

מאז מותו של יערי נתפרסמו מספר רשימות ומאמרים על חייו ופועלו.[26]

יצירתו הספרותית

יערי היה יוצר פורה ופרסם מאות מאמרים ועשרות ספרים. רשימת פרסומיו משתרעת, כאמור לעיל, על פני 350 כותרים,[27] בשתי רשימות ביבליוגרפיות, משנת תרפ"ב, כשהיה בן 23, ואילך. בנוסף לתרגומים שהכין, בעיקר מגרמנית או אנגלית לעברית, ולפרסומים ביבליוגרפיים בנושאים שונים, כוללת הרשימה תחומי מחקר רבים. אלה כוללים חיבורים בתחום החינוך, ביקורת ספרותית, תולדות היישוב ופעיליו, ביוגרפיות של רבנים ידועים, אגרות שהחליפו ביניהם חוקרים, פעילים ציונים או רבנים, מסעותיהם והרפתקאותיהם של נוסעים יהודים ברחבי העולם, מחקרים ורשימות על מועדי ישראל, גורלו של התלמוד והספר העברי באירופה, שבתאות ותולדות יהודי המזרח. הוא זכה להערכה רבה, הן מצד ביבליוגרפים, חוקרים ואנשי אקדמיה והן מצד הציבור הרחב, שספריו על תולדות היישוב העברי נתחבבו עליהם. ספריו נתקבלו גם אצל היהדות האורתודוקסית, שם הוא ידוע בכינוי אבר"י.[28]

על ספרו שלוחי ארץ ישראל, עליו עבד שנים רבות, קיבל את פרס אוסישקין, ביום 1 באוקטובר 1952,[29] ועל ספרו תולדות חג שמחת תורה, הוענק לו בשנת תשכ"ד פרס ביאליק לחכמת ישראל.

לאחר מותו, בשנת 1967, קיבלה אלמנתו את פרס בן-צבי על פועל חייו המדעיים.[30]

תרגומים, פרסומים בתחום החינוך וביקורת ספרותית

בשנת תרפ"ב פרסם את מאמרו הראשון, "החסיד", על אישיותו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי,[1] ובשנת תרפ"ה, מועד התחלת עבודתו בבית הספרים, פרסם, מתוך כתב יד בבית הספרים, את "אגרת תימן", שבה מבקשים יהודי תימן מההסתדרות הציונית עזרה בעליה לארץ ישראל. עם זאת, עד לשנת תרפ"ז, הוא התמקד בפרסום מאמרים ורשימות דווקא בתחום החינוך, הספרות וביקורת ספרותית. המאמרים התפרסמו בעיתונים שונים, בין היתר, השילוח, דבר, הפועל הצעיר ומאזנים.

ספרו הראשון, משנת תרפ"ו, היה תרגום לספרו של פרדיננד לסל: מס בלתי ישר ומצבם של מעמדות העובדים. בהמשך פרסם תרגומים נוספים, של הינריך פסטלוצי, יוהאן גוטליב פיכטה, וילהלם דיבליוס, הנרי נואל ברילספורד, הרברט ג'ורג' ולס, בנימין זאב הרצל, עמנואל קאנט, נלסון גליק וחיים דב מנטל.

כמו כן פרסם מאמרי ביקורת על ספרים שונים, כגון: "פולין" לש"י עגנון, קונטרס "אלה שמות" לגרשם שלום, ועל ספרים ומאמרים רבים נוספים בתחום מדעי היהדות, שיצאו לאור בעברית, בגרמנית, ביידיש או באנגלית.

פרסומים בתחום הביבליוגרפיה

התחלות ראשונות

בשנת תרפ"ז, הוציא יערי לאור, על בסיס מחקרו של בן ציון דינור, רשימה ביבליוגרפית ראשונה, על הספרות היפה בעברית (המקורית והמתורגמת): מר' משה חיים לוצטו עד היום הזה (תפ"ט-תרפ"ו), רשימת הספרים הנמצאים בבית הספרים. הרשימה פורסמה, מחד על מנת לענות לביקוש הגדול, באותם ימים, לספרות יפה בעברית,[31] ומאידך לקרב גם אחרים לספרות זאת.[32] הרשימה היא הקטלוג המודפס הראשון שיצא לאור בבית הספרים. בשנת תרפ"ט[33] פרסם יערי רשימת מילואים לביבליוגרפיה של הספרות היפה בעברית הנ"ל וכן ביבליוגרפיה של ספרי חינוך וספרי ילדים שנדפסו בארץ ישראל בשנות תר"ן - תרפ"ח. שנה אחר כך, בשנת תר"ץ, פרסם מלואים לרשימת ווינער על הגדות של פסח, מספר דפוסים מדפוסי שאלוניקי, וכן ספר קטן על תולדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. מאז החל לפרסם רשימות ביבליוגרפיות ומאמרים רבים בנושא.

ספרו הביבליוגרפי הראשון, שהוא כולו שלו, הוא רשימה ביבליוגרפית של הספרות החקלאית בעברית, והוא יצא לאור בשנת תרצ"א.[34] כמו הרשימה הביבליוגרפית שפרסם על הספרות היפה, גם הביבליוגרפיה על הספרות החקלאית העברית חוברה ויצאה לאור על מנת לענות על הצורך והביקוש לספרות עברית בנושא החקלאות, אשר בשנות השלושים, בארץ ישראל, הייתה בשיא תפארתה.[35]

לאחר שנפטר אריה טויבר, בשנת תרצ"ב[36], איתו עבד בבית הספרים, ערך והוציא לאור את מחקריו הביבליוגרפיים.[37]

מדפיסים

מחקרים נוספים בתחום הביבליוגרפיה הוא הקדיש למוציאים לאור, למדפיסים ולמשפחות של מדפיסים, כגון: המו"ל אליעזר אשכנזי מתוניס, המו"ל הנודד והפיסח ר' יצחק עקריש, המדפיס הנודע גרשם משונצינו וצאצאיו, המדפיס ר' ישראל ב"ק מייסד הדפוס העברי בירושלים, המדפיס הנוצרי הנודע דניאל בומבירג, המדפיס אליעזר שלמה ממנטובה באיטליה, משפחת המדפיסים יונה בן יעקב אשכנזי, בניו ובני בניו, מקושטא, בית דפוסה של הרבנית יהודית ראזאניש מלבוב, המדפיסים בני משפחת פואה, המדפיסים האחים ששון מירושלים, ומנשה בן ישראל וקטלוג בית דפוסו באמשטרדם. כמו כן, כתב מספר מאמרים על נשים מדפיסות וגרים מדפיסים.

הדפוס העברי באירופה וחקר היידיש

יערי גם חיבר מאמרים רבים שעסקו הן בתולדות הדפוס העברי במערב אירופה (פרסומיו על הדפוס העברי בחלק זה של אירופה כוללים, בין היתר, מאמרים על הדפוס העברי באמשטרדם, ויניציאה, לונדון, מנטובה, סביוניטינה, פיסא וכן ספרד), והן במזרח אירופה ורוסיה (פרסומיו בחלק זה של אירופה כוללים, בין היתר, מאמרים על הדפוס העברי בבאהסלב, ברדיטשוב, ברסלב, הרובשוב, בזסלב, זיטאמיר, לאשצוב, לבוב, מאהלוב, מינסק, מינקאוויץ, מעזירוב, נאווי-דוואר, פאריצק, שקלאוו וכן פולין). בהמשך לפרסומיו בתחום זה, פרסם מאמרי ביקורת על "ועד ארבע ארצות והספר העברי" לישראל היילפרין ותולדות הדפוס העברי בפולניא לפרידברג.[38] בין לבין, חשף תרגומים ליידיש של ספרים פופולריים כגון, בן המלך והנזיר, חובות הלבבות ואגרת בעלי חיים.[39] כאשר השווה את נוסחות היידיש של שבחי הבעש"ט, הגיע למסקנה כי הסיפור על השלכת הספר חמדת ימים מתחת לשולחן, על ידי הבעש"ט, הוא נוסח מאוחר וככל הנראה הוכנס, על ידי חסידי הבעש"ט, כדי להדגיש את מלחמת הבעש"ט בשבתאות ולהדוף את הטענה כי חיבב את הספר.[40] כמו כן פרסם מאמרים על אייזיק מאיר דיק, מהמחברים החשובים ביותר ביידיש,[41] וכן על מחזות מקראיים וספרים אחרים שתורגמו או נכתבו ביידיש.[42] בנוסף, פרסם מספר מאמרים על ספרי בדחנים, במזרח אירופה.[43]

הדפוס העברי בארצות המזרח

בקשר לדפוס העברי בארצות המזרח, הוא קיווה לפרסם רשימות על הדפוסים בכל ערי המזרח בהן היה קיים דפוס עברי, ותכנן לעשות זאת בארבעה שלבים[44]: תחילה פרסם שני ספרים, בשם הדפוס העברי בארצות המזרח, שכללו את החלק הראשון, משנת תרצ"ז, על הדפוס העברי בצפת, דמשק, ארם-צובה, קהיר, אלכסנדריה ועדן[45]; והחלק השני, משנת ת"ש, על הדפוס העברי בכלכתה, במבי, פונה, קוג'ין, מאַדראַס ובגדאד; מאוחר יותר פרסם מאמר מילואים לספרים אלה[46]; חיבור שלישי, נפרד, הוא חיבר על הדפוס העברי באיזמיר, בשנת תשי"ט; עד לימיו האחרונים עבד על הדפוס העברי בקושטא, אשר יצא לאור לאחר מותו, בשנת תשכ"ז; יערי ביקש לפרסם חיבור נפרד גם על הדפוס העברי בירושלים, אולם לא הספיק לעשות כן וכבר בחלק השני של ספרו הדפוס העברי בארצות המזרח, הודיע כי הוא עדיין רחוק מהשגת המטרה.[47] לבסוף הייתה זו ספרנית בית הספרים הלאומי, שושנה הלוי, שעשתה כן בשנת תשכ"ג.[48]

בנוסף לפרסומים אלה על הדפוס העברי בארצות המזרח, פרסם גם מאמר גדול על ספרי יהודי בוכארה.[49]

פרסומים בתולדות היישוב העברי

יערי היה ציוני נלהב ואת אהבתו לארץ ישראל ביטא בחיבוריו הרבים שהקדיש לחקר תולדות היישוב העברי בארץ ישראל בכל הדורות. הוא האמין במצוות יישובה של הארץ והיה תומך נלהב של המפעל הקיבוצי.[50] לדעת גריס, עניינו של יערי בחקר ארץ ישראל גבר בפרט לאחר מותו של בנו גור.[51]

בחיבוריו הרבים בנושא, הראה את הקשר הבלתי נפסק בין היהודים לארץ ישראל, לאורך כל הדורות.

בנוסף לספרי הביבליוגרפיה שחיבר בקשר לתחום זה, כתב מאמרים רבים על אישים ביישוב היהודי בארץ ישראל או הקשורים אליו, כגון: ר' יצחק בן אברהם הגר ועדת הגרים בצפת, ש"י עגנון, הרצל, והוגו ברגמן ; על אגרות שנשלחו אל ומארץ ישראל, כגון: אגרת בני ביל"ו, אגרת נשים אשכנזיות מארץ ישראל, שבח ותהלה לארץ ישראל לר' פרץ ב"ר משה, מספר אגרות של שליחי ירושלים למקומות שונים וספרו המפורסם "אגרות ארץ ישראל"; על יישובים בארץ ישראל ואירועים שהתרחשו שם, כגון: צפת, חברון, ירושלים, שכם, מערת אליהו בהר הכרמל, וההילולה במירון; וכן על "שלוחי ארץ ישראל" ופועלם במקומות שליחותם, כגון: מאמרים על שליחותם של הרבנים חיד"א, ר' ישראל משקלוב, ר' משה ישראל, ר' יונה משה נבון ור' יונה סעדיה נבון; מאמרים על שליחים מארץ ישראל לתימן, לעשרת השבטים, לארצות המזרח, לתירייא, ולהודו; כאמור, אגרות שליחים למקום שליחותם; מאמר על שני שליחי ארץ ישראל שנתפסו בניקולסבורג בשנת 1722; מכירת ספרים בתימן על ידי שליחי ארץ ישראל וחלקם של שליחי ארץ ישראל בגילוי נדחי ישראל.

בנוסף לספרו על מסעות ארץ ישראל, פרסם ספרים נפרדים על נוסעים יהודים לארץ ישראל ולמקומות אחרים בעולם, בין היתר: אשר הלוי, ר' דוד דבית הלל, הרב יחיאל פישל, יעקב ספיר, אפריים ניימרק, משולם מוולטרה ור' יעקב משה פענסטער מליטא. כמו כן הוציא לאור, יחד עם יהודה רצהבי, את ספר המקאמות והמסעות של ר' סעדיה בן יהודה מנצורה.

פרסומים בתולדות היהודים בארצות המזרח ובצפון אפריקה

מחוץ לביבליוגרפיה על הדפוס העברי בארצות המזרח, הביבליוגרפיה של ספרי הלאדינו בבית הספרים וחיבוריו על שלוחי ארץ ישראל לארצות המזרח, יערי גם חקר את תולדות היהודים בארצות המזרח וזיקתם לארץ ישראל, בפרט יהודי תימן ובוכארה.

מבין חיבוריו בנושא ניתן למנות את: אגרת תימן (להסתדרות הציונית) (חיבורו הראשון לאחר תחילת עבודתו בבית הספרים), אברהם מאפו וספרו אהבת ציון בין יהודי המזרח, שלוש אגרות של יהודי ארצות המזרח (הודו, תימן ובוכארה), עוד שתי אגרות של יהודי תימן, עליית יהודי תימן לארץ ישראל, שוכר כחיל הראשון ו-שוכר כחיל השני, (שני משיחי שקר בתימן), יהודי תימן בארץ ישראל, עליית ר' חיים ן' עטר ותלמידיו לא"י ותפילתם בימים הנוראים, שירת יהודי בוכארה, הקשרים בין יהודי פרס לארץ ישראל, תלמידי הגר"א והשתרשותם בארץ, מנהגי נישואין אצל יהודי ארצות המזרח, ועוד. בנוסף חיבר מאמר על יהודי טריפולי היוצאים לשמוח באביב ונלכדים ברשת עלילה.

פרסומים אחרים

לאחר שהוציא לאור את ספרו תעלומת ספר, בו ניסה לברר את זהות מחברו של הספר חמדת ימים, התפלמס בסדרת מאמרים עם גרשם שלום בקשר לשאלה זו.[52]

כמו כן, הוציא יערי לאור אגרות של רבנים, משוררים, הוגי דעות ואישים ידועים יהודים, לרבות יל"ג, שניאור זלמן שעכטער, שמואל אברהם פוזננסקי, מרים מארקל מאזעסזאהן, רמח"ל, שפ"ר, מ. קיזרלינג והרב קוק.

חלק מספריו

מסעות ארץ ישראל

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים: מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, הוא קובץ מסעות אשר יערי אסף, ביאר וחלק גם תרגם. המהדורה הראשונה יצאה לאור בהוצאת גזית, בשנת תש"ו. מאוחר יותר יצאו לאור הדפסות נוספות, בהוצאת מסדה, בשנת 1976 והוצאת מודן, בשנת 1996.

הספר כולל יומני מסע של 33 נוסעים יהודים מארצות ומתקופות שונות, החל מאמצע המאה ה-12 ועד סוף המאה ה-19. היומנים מתארים את הדרך אותה עברו הנוסעים, האתרים בהם ביקרו בארץ ישראל, האנשים אותם פגשו והנופים שראו.

יערי הקדים מבוא מקיף לכל מסע, ובסוף הספר כלל ביבליוגרפיה של כל הפרסומים הקודמים שיצאו למסעות.

זכרונות ארץ ישראל

מפעל חשוב נוסף של אברהם יערי כולל איסוף של 120 פרקי זכרונות ארץ ישראל לשני כרכים. הכרך השני כולל זכרונות שנכתבו על ידי אליהו זאב לוין אפשטיין, משה סמילנסקי, מאיר דיזנגוף, הלל יפה, מנחם אוסישקין, אהרון דוד גורדון ועוד. התקופה הנסקרת בשני הכרכים היא מהמאה ה-17, בה תיאר את סבלות יהודי ירושלים והרפתקאות מחדשי היישוב היהודי בטבריה, עד להקמת יישובי חומה ומגדל, בשנת 1937, והמרד הערבי הגדול, מאורעות הדמים של השנים 1937 - 1938. בסוף הכרך השני מובא אוסף של מקורות ביבליוגרפיים לנושאים השונים.

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר מסעות שיערי הביא לדפוס על פי כתב יד יחיד, השמור בספרייה הלורנציאנית בפירנצה. יערי גם הוסיף הערות לספר והקדים לו מבוא. הספר יצא לאור במוסד ביאליק, ירושלים, בשנת תש"ט. קודם לכן כללו יערי בספרו מסעות ארץ ישראל הנ"ל.

המדובר בספר המסעות של הנוסע היהודי משולם בן מנחם מוולטרה, באיטליה, שהיה סוחר, שולחני עשיר, תלמיד חכם ומשכיל מתקופת הרנסאנס.

הוא התחיל את מסעו בנמל נאפולי, הפליג למצרים ומשם המשיך במסע לירושלים, דרך ח'אן יונס, עזה וחברון. בדרכו חזרה הגיע ליפו, ממנה הפליג לבירות ולדמשק, ומשם חזר לוונציה, דרך קפריסין, רודוס, יוון, חצי האי הבלקני, רגוזה ודרום איטליה. מסעו ארך בסך הכל 150 יום לערך.

במסע הוא חווה הרפתקאות שונות והיה חשוף לסכנות, כגון קרבות ימיים, שודדי דרכים, ועוד.

בספר הוא סוקר נושאים מגוונים, בין היתר מנהגי העמים, אבנים טובות, כתבי-יד ומאורעות מדיניים. כמו כן, הוא כותב על המקומות אליהם הגיע, מפרט על הקהילות היהודיות ואף משיא עצות למטיילים פוטנציאלים.

ספרים שחיבר, ערך או תרגם

  1. פרדיננד לסל, מס בלתי ישר ומצבם של מעמדות העובדים (מתורגם על ידי א. יערי), תל אביב (תרפ"ו).
  2. הספרות היפה בעברית (המקורית והמתורגמת): מר' משה חיים לוצטו עד היום הזה (תפ"ט-תרפ"ו). הספר סודר ונכתב על ידי בן ציון דינור (דינבורג) ויערי שימש עוזרו; רשימת הספרים הנמצאים בבית-הספרים, ירושלים (תרפ"ז; מילואים לביבליוגרפיה של הספרות העברית היפה, הדפסה מתוך "קריית ספר", ירושלים, תרפ"ט).
  3. הינריך פסטלוצי, כיצד מלמדת גרטרוד את בניה - ניסיון להדריך את האמהות ללמד בעצמן את בניהן: מכתבים (מתורגם על ידי א. יערי), ירושלים (תרפ"ז).
  4. ספרי חינוך וספרי ילדים שהודפסו בארץ בין השנים תר"ן - תרפ"ח (הדפסה מיוחדת מ"ספר היובל של הסתדרות המורים בא"י"), ירושלים (תרפ"ט).
  5. יוהאן ג. פיכטה, תעודת האדם (תרגם א. יערי), ירושלים (תר"ץ; נדפס שוב בתרצ"ג; מהדורה שנייה, תשמ"ז, בעריכה של ש"ה ברגמן).
  6. תולדות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי - עד שנת תר"ף, ירושלים (תר"ץ).
  7. קונטרס ההגדות - יכיל רשימת הגדות של פסח שנדפסו עד שנת תר"ס (מלואים לרשימת ווינער), מתוך "קריית ספר", ירושלים (תר"ץ); מלואים לקונטרס ההגדות: לקוטי בתר לקוטי, הדפסה מיוחדת מתוך "קריית ספר", ירושלים (תרצ"א).
  8. וילהלם דיבליוס, העם האנגלי (מתורגם על ידי א. יערי), תל אביב (תרצ"א).
  9. הספרות החקלאית בעברית, ירושלים (תרצ"א).
  10. שני שירי-חתונה לרמח"ל, יו"ל על פי אכסמפלרים יחידים בעולם הנמצאים בבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, הדפסה מיוחדת מתוך "קריית ספר", ירושלים (תרצ"א).
  11. הנרי נואל ברילספורד, הודו המורדת (מתורגם על ידי א. יערי), תל אביב (תרצ"ב).
  12. אריה טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים (עם עריכה ומבוא על ידי א. יערי), ירושלים (תרצ"ב).
  13. הרברט ג'ורג' ולס, העבודה, הרכוש והאשר של בני האדם, 4 חלקים ב-2 כרכים, (בתרגום שמעון גינצבורג, אברהם יערי, וד’ קמחי), תל אביב (תרצ"ה-תרצ"ו).
  14. ביבליוגרפיה של הספרות שנתפרסמה אחרי המלחמה על ארצות המנדט של המזרח הקרוב, רשימה ראשונה של הספרות במדעי החברה הנוגעת לעיראק, א"י, עבר הירדן ומדינות סוריה (מ-11 בנובמבר 1918 עד 31 דצמבר, 1929); A post-war bibliography of the Near Eastern mandates, a preliminary survey of publications on the social sciences dealing with Iraq, Palestine and Trans-Jordan, and the Syrian states (from Nov. 11, 1918 to Dec. 31, 1929, עורך ראשי דוד סטוארט, בירות וירושלים (1933).
  15. פירוש המשנה לרמב"ם במקורו - ביבליוגרפיה של חלקי הפירוש המקוריים שהוצאו מתוך כ"י (הדפסה מיוחדת מתוך "קריית ספר), ירושלים (תרצ"ג).
  16. הדפוס העברי בארם צובה (הדפסה מיוחדת מתוך "קריית ספר), ירושלים, תרצ"ג.
  17. דרמות בעברית, תל אביב (תרצ"ד; מהדורה שנייה, תש"ח הודפסה בשם חדש: המחזה העברי - המקורי והמתורגם מראשיתו ועד היום, ירושלים. ממהדורה זו נותרו שלושה עותקים, כתוצאה מפיגוע טרור ושריפת בית הדפוס; מהדורה שלישית, תשט"ז).
  18. מבחר כתבי הרצל, כרך ה' (מתורגם על ידי א. יערי ביחד עם אשר ברש, ו-ר' בנימין), תל אביב (תרצ"ד. הודפס שוב בתל אביב, תש"י).
  19. רשימת ספרי לאדינו הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, ירושלים (תרצ"ד).
  20. עמנואל קנט, הקדמות לכל מטפיזיקה בעתיד שתוכל להופיע כמדע (תרגום א. יערי, בעריכת ש"ה ברגמן), ירושלים (תרצ"ו; מהדורה מתוקנת, תשי"ז; מהדורה שלישית, תשל"א).
  21. הדפוס העברי בארצות המזרח - חלק א' (צפת, דמשק, ארם צובה, קהיר, אלכסנדריה, עדן), ירושלים (תרצ"ז); חלק ב' (כלכתה, במבי, פונה, קוג'ין, מאדראס, בגדאד), ירושלים (ת"ש).
  22. צרור אגרות יל"ג אל מרים מארקל מאזעסזאהן - יו"ל מגוף כתב ידו (עם מבוא והערות על ידי א. יערי), ירושלים (תרצ"ז. נדפס תחילה בחלקים, בעיתון "העולם").
  23. הרפתקאותיו של אשר הלוי - ספר מסעות, כתוב בידי עצמו ויוצא לאור מגוף כתב-ידו על ידי אברהם יערי, ירושלים (תרצ"ח. נדפס תחילה בחלקים, בעיתון "דבר").
  24. שלושה דורות של מדפיסים אשכנזים בקושטא: יונה בן יעקב אשכנזי, בניו ובני בניו (הדפסה מיוחדת מתוך "קריית ספר"), ירושלים (תרצ"ח).
  25. באהלי ספר - פרקים בתולדות הספר העברי, ירושלים (תרצ"ט).
  26. ספר המסעות לר' דוד דבית הלל, החזירם למקורם והוסיף מבוא והערות אברהם יערי (הדפסה מיוחדת מתוך "סיני"), ירושלים (תרצ"ט).
  27. ההולכים בחשך ראו אור גדול (על חכמים סגיאי נהור בספרות העברית), הדפסה מתוך "במישור", ירושלים (ת"ש).
  28. המדפיסים בני פואה (הדפסה מיוחדת מתוך "קריית ספר), ירושלים (תש"א).
  29. בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים (במלאת יובל שנים לקיומו), תל אביב (תש"ב).
  30. מסעות שליח צפת בארצות המזרח, הוציא לאור מגוף כתב ידו אברהם יערי, ירושלים (תש"ב).
  31. ספרי יהדות בוכארה (הדפסה מיוחדת של מאמרי יערי בנושא עם מבוא, שנתפרסמו ב"קריית ספר"), ירושלים (תש"ב).
  32. אגרות ארץ ישראל - שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה, מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו, קיבצן וביארן אברהם יערי (תל אביב, תש"ג; מהדורה שנייה, תל אביב, תש"י; הדפסה חוזרת, רמת גן, 1971).
  33. דגלי המדפיסים העבריים: מראשית הדפוס העברי ועד סוף המאה התשע-עשרה, ירושלים (תש"ד; מהדורת צילום כוללת מילואים ותוספות, Farnborough, Gregg International Publishers 1971; דפוס צילום, אשדוד, תשנ"ז).
  34. אגרות שניאור זלמן שכטר אל שמואל אברהם פוזננסקי, ירושלים (תש"ד).
  35. ליקוטים ביבליוגרפיים (תדפיס של מאמרים של יערי שנתפרסמו ב"קריית ספר", בשנים תרצ"ה-תש"ד), ירושלים.
  36. ספר מסע תימן מאת יעקב ספיר, הביאו מחדש לדפוס בנוסח מתוקן והוסיף עליו מבוא והערות אברהם יערי ירושלים (תש"ה; מהדורה שנייה, ירושלים, תשי"א).
  37. נלסון גליק, עבר הירדן המזרחי (תרגמו מאנגלית א’ יערי, פרקים א'-ב'; וש’ ייבין, פרק ג'), ירושלים (תש"ו-1945; מהדורה שנייה, ירושלים, תשי"ד).
  38. מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים: מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, קיבצם וביארם אברהם יערי, תל אביב (תש"ו; דפוס צילום, רמת גן, 1976).
  39. זכרונות ארץ ישראל: מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, 2 כרכים, ירושלים (תש"ז; נדפס שוב בשנים 1974, 1976, 1983; יצא גם בתרגום לאנגלית, ירושלים (1958), The goodly heritage, memoirs describing the life of the Jewish community of Eretz Yisrael from the seventeenth to the twentieth centuries, abridged and translated by Israel Schen, edited by Isaac Halevy-Levin).
  40. מבית דפוסו של מנשה בן ישראל, ירושלים (תש"ז).
  41. מסע בארץ הקדם: סוריה, כורדסתאן, ארם נהרים, פרס ואסיה המרכזית, מאת אפרים ניימרק. הביאו מחדש לדפוס בנוסח מתוקן והוסיף עליו מבוא והערות אברהם יערי, ירושלים (תש"ז).
  42. מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481), הביא לדפוס על פי כתב היד היחיד והוסיף הערות ומבוא אברהם יערי, ירושלים (תש"ט).
  43. שלוחי ארץ ישראל - תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה, ירושלים (תשי"א. נדפס שוב בשנת תשל"ז; ובשנת תשס"ב, בשני כרכים).
  44. שריפת התלמוד באיטליה: במלאת ארבע מאות שנים לגזירה, תל אביב (תשי"ד).
  45. תעלומת ספר: ספר חמדת ימים, מי חיברו ומה הייתה מידת השפעתו, ירושלים, מוסד הרב קוק, תשי"ד.
  46. ספר הגלות והגאולה, הביאו לדפוס לפי גוף כתב ידו של המשורר, והוסיפו מבוא והערות אברהם יערי ויהודה רצהבי, תל אביב (תשט"ו).
  47. מחקרי ספר: פרקים בתולדות הספר העברי, ירושלים (תשי"ח).
  48. הדפוס העברי באיזמיר (הדפסה מיוחדת מתוך ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי), ירושלים (תשי"ט).
  49. ביבליוגרפיה של הגדות פסח מראשית הדפוס ועד היום, ירושלים (תשכ"א).
  50. תולדות חג שמחת תורה - השתלשלות מנהגיו בתפוצות ישראל לדורותיהן, ירושלים (תשכ"ד; הדפסה שנייה, ירושלים, תשמ"ט).
  51. הדפוס העברי בקושטא - תולדות הדפוס העברי בקושטא מראשיתו עד פרוץ מלחמת-העולם השנייה ורשימת הספרים שנדפסו בה, ירושלים (תשכ"ז). הספר האחרון עליו עבד יערי (השלימו והביאו לבית הדפוס יששכר יואל).
  52. חיים דב מנטל, מחקרים בתולדות הסנהדרין (תרגמו א. יערי והמחבר), תל אביב (תשכ"ט).

לקריאה נוספת

  • אורי בן חורין, חיבורי אברהם יערי - רשימה ביבליוגרפית (הוגש לאברהם יערי במלאת לו חמשים שנה, בערב ראש חודש אלול, תש"ט, על ידי קבוצת ידידים), ירושלים: תש"ט.
  • באהלי ספר, לזכרו של אברהם יערי (תרנ"ט - תשכ"ז), ירושלים: הוצאת ספרים מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשכ"ז (פורסם גם בקריית ספר, כרך מ"ב חוברת ב’, תשכ"ז).
  • נתן רוטנשטריך, "אברהם יערי ז"ל", קריית ספר מ"ב (תשכ"ז), עמ' 246 - 251.
  • שמואל ורסס, "ביבליוגרף של ספרותנו", באהלי ספר, ירושלים: תשכ"ז, עמ' 8 - 10.
  • נפתלי בן מנחם, "חיבורי אברהם יערי: רשימה ביבליוגרפית", קריית ספר מ"ב (תשכ"ז) 252 - 257. מופיע גם בתוך באהלי ספר הנ"ל, עמ' 11 - 16.
  • גצל קרסל, "שניים שהלכו", על נ"מ גלבר וא' יערי, מאזנים כ"ד (מ"ז), תשכ"ז, עמ' 64 - 65; לנוסח מורחב ר' ג. קרסל, "אברהם יערי", סתרי ספר וסופר (מחקרים ומסות), צפת: הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, תשל"ה-1975, עמ' 123 - 128.
  • נפתלי בן מנחם, "הדפוס העברי בקושטא מאת אברהם יערי (ירושלים תשכ"ז)", Studies in Bibliography and Booklore X (1973-1974) 109 - 120.
  • אברהם מאיר הברמן, "א. יערי, הדפוס העברי בקושטא", קריית ספר מ"ג (תשכ"ח), עמ' 163 - 166.
  • גצל קרסל, "אברהם יערי", 128 - 123 (1968) JBA 25.
  • א. מ. הברמן, "אברהם יערי - הסופר והביבליוגרף", אנשי ספר ואנשי מעשה, הוצאת ראובן מס, ירושלים: תשל"ד, עמ' 64 - 69.
  • מרדכי נדב, "אברהם יערי הספרן והביבליוגרף", יד לקורא י"ז (תשל"ח), עמ' 61 - 68.
  • זאב גריס, "ביבליוגרף וספרן כסוכן תרבות, תרומתו של אברהם יערי לחקר הדפוס היהודי במזרח אירופה", מדעי היהדות 41 (תשס"ב) 109 - 130. פורסם שוב בתוך: זאב גריס, הספר כסוכן תרבות, בשנים ת"ס - תר"ס (1700 - 1900), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 160 - 187; נספח למאמר: ש. ה. ברגמן, "אברהם יערי הצעיר", עמ' 188 - 191 (פורסם במקור בדבר.[53]

קישורים חיצוניים

עליו

על ספריו

מספריו

ממאמריו

בעיתון "דבר"

בכתב העת "מחניים"

בעתונים אחרים

ערכים אנציקלופדיים

  • Avraham Yaari, Alexandria, Hebrew Press, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Baghdad, Hebrew Printing, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Berdichev, Hebrew Printing in Berdichev, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Cairo, Hebrew Printing In Cairo, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Calcutta, Hebrew Printing, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Chasanowich, Joseph, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Gedaliah of Siemiatycze, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari (Efrat E. Aviv, 2nd ed.), Izmir, Hebrew Printing, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Malkhi, Ezra ben Raphael Mordecai, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Malkhi, Moses, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Malkhi, Moses ben Raphael Mordecai, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Nazir, Moses Ha-Levi, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Safed, Hebrew Printing, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Toledo, Moses de, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website
  • Avraham Yaari, Zhitomir, Hebrew Printing, Encyclopaedia Judaica, Jewish Virtual Library website

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 א. מ. הברמן, אברהם יערי - הסופר והביבליוגרף, אנשי ספר ואנשי מעשה, הוצאת ראובן מס, ירושלים: תשל"ד, עמ' 64 (להלן: "הברמן, יערי").
  2. ^ ש. ה. ברגמן, אברהם יערי הצעיר, עמ' 7, דבר, 18 בנובמבר 1966; ש. ה. ברגמן, אברהם יערי הצעיר, עמ' 8, דבר, 18 בנובמבר 1966; פורסם שוב בתוך: זאב גריס, הספר כסוכן תרבות, בשנים ת"ס - תר"ס (1700 - 1900), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, נספח למאמרו על יערי (ראו להלן): "אברהם יערי הצעיר", עמ' 188 - 191 (להלן: "ברגמן, יערי, הצעיר").
  3. ^ בירושלים עבד בשנת תרפ"א, בבית הספר הפרטי שיסדה היהודה האמריקנית, דבורה קלן. ראו ברגמן, יערי הצעיר, עמ' 189.
  4. ^ גרשם שלום (תרנ"ח - תשמ"ב), תערוכת זיכרון (במלאת חמש שנים לפטירתו ולציון העברת ספריתו לבית הספרים, שבט, תשמ"ז), עורכות מרגוט כהן ורבקה פלסר, ירושלים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשמ"ח-1988, עמ' י'.
  5. ^ ב. רון, הערות של מאזין, שליחי ארץ ישראל, דבר, 16 בספטמבר 1949.
  6. ^ ראו ב. רון, הערות של מאזין, פרקי היסטוריה מפי אברהם יערי, דבר, 9 ביוני 1950.
  7. ^ ראו הודעות משנים שונות, בעתון "דבר", על הרצאותיו של יערי לציבור. דוגמה אחת, מני רבות, היא ירושלים (בהתאחדות לוחמי החזית העברים), דבר, 3 ביוני 1938.
  8. ^ גריס, יערי, עמ' 184 - 186.
  9. ^ על תאורי ספרים ומדפיסים לא ידועים ראו אצל גריס, יערי, עמ' 169 - 179.
  10. ^ יצחק יודלוב, דגלי מדפיסים, חמישים וארבעה סמלי מדפיסים, מו"לים ומחברים עבריים, ירושלים: הוצאת המחבר, תשס"ב; יצחק יודלוב, אוצר ההגדות, ביבליוגראפיה של הגדות פסח מראשית הדפוס העברי עד שנת תש"ך, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ז 1997.
  11. ^ תחילה בשם: דרמות בעברית, תל אביב: תרצ"ד; אחר כך, במהדורה שנייה, בשם חדש: המחזה העברי - המקורי והמתורגם מראשיתו ועד היום, ירושלים, תש"ח.
  12. ^ לחלק מהמאמרים ראו בפרק: קישורים חיצוניים, ממאמריו, בעיתון "דבר".
  13. ^ בספרו מחקרי ספר נכללו, בין היתר, המאמרים שכונסו תחילה בספרו אהלי ספר.
  14. ^ 14.0 14.1 הברמן, יערי, עמ' 67.
  15. ^ אברהם יערי, דבר, 14 באוקטובר 1966.
  16. ^ הכוונה בעיקר לארבעת ספריו: אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה, מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו, קיבצן וביארן אברהם יערי, תל אביב: תש"ג; מסעות ארץ ישראל, של עולים יהודים, מימי הבינים ועד ראשית ימי שיבת ציון, קיבצם וביארם אברהם יערי, תל אביב: תש"ו; זכרונות ארץ ישראל, מאה ועשרים פרקי-זכרונות מחיי היישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו, 2 כרכים, ירושלים: תש"ז; ושלוחי ארץ ישראל, תולדות השליחות מהארץ לגולה, מחורבן בית שני עד המאה התשע עשרה, ירושלים: תשי"א.
  17. ^ אברהם יערי למנוחות, דבר, 16 באוקטובר 1966.
  18. ^ אורי בן חורין, חיבורי אברהם יערי - רשימה ביבליוגרפית (הוגש לאברהם יערי במלאת לו חמשים שנה, בערב ראש חודש אלול, תש"ט, על ידי קבוצת ידידים), ירושלים: תש"ט (להלן: "בן חורין").
  19. ^ נפתלי בן מנחם, "חיבורי אברהם יערי, תש"ט-תשכ"ו", קריית ספר מב (תשכ"ז) 257-252.
  20. ^ המאמר פורסם בסיני, כרך כ"ה, תש"ט, עמ' ש"כ - ש"ל (והופיע גם בתדפיס נפרד).
  21. ^ The goodly heritage, memoirs describing the life of the Jewish community of Eretz Yisrael from the seventeenth to the twentieth centuries / Avraham Yaari; abridged and translated by Israel Schen; edited by Isaac Halevy-Levin; Jerusalem: Youth and Hechalutz Dept. of the Zionist Organization, 1958; הספר איננו הספר האחרון שהוציא יערי לאור והוא נכתב ככותר אחרון, כי הופיע תחת סעיף "תרגומים", שנקבע לסוף הרשימה. הכותר האחרון ברשימה אפוא הוא כותר מס' 344, "נשים במלאכת הדפוס של הספר העברי", מחניים ק"ו, תמוז תשכ"ו, עמ' 124 - 136.
  22. ^ באהלי ספר, לזכרו של אברהם יערי, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשכ"ז. שם הקובץ לקוח מקובץ מאמרים של יערי, משנת תרצ"ט, בשם זהה. דבריו של רוטנשטרייך מופיעים בעמ' 5 ושל יואל בעמ' 6 - 7 לקובץ; מאמרו של ורסס בעמ' 8 - 10; רשימתו של בן מנחם בעמ' 11 - 16; מאמרו האחרון של יערי בעמ' 17 - 27.
  23. ^ שלושים למות אברהם יערי, דבר, 14 בנובמבר 1966.
  24. ^ זאב גריס, "ביבליוגרף וספרן כסוכן תרבות, תרומתו של אברהם יערי לחקר הדפוס היהודי במזרח אירופה", מדעי היהדות 41 (תשס"ב) 109 - 130; פורסם שוב בתוך: זאב גריס, הספר כסוכן תרבות, בשנים ת"ס - תר"ס (1700 - 1900), תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמ' 160 - 187 (להלן: "גריס, יערי"); עמ' 160.
  25. ^ ראו באתר עירית ירושלים.
  26. ^ ראו רשימה חלקית, בפרקים: "לקריאה נוספת", "קישורים חיצוניים" (בתוך: "עליו", "על ספריו") ובהערות השוליים.
  27. ^ אם כי הוא פרסם למעלה ממספר זה. לפי גריס, יערי, עמ' 164, לא כלל בן מנחם ברשימתו (בניגוד לבן חורין) מאמרים של יערי שהתפרסמו בעיתונים.
  28. ^ ראו למשל בספר אבן ספיר, מסעותיו המופלאים של ר' יעקב ספיר הלוי בתימן בשנת תרי"ט, מהדורה שנייה, קריית גת: הוצאת גשעפעט, תש"ן, בעמ' 24. במהדורה זו, כלול גם המבוא שכתב יערי למהדורה שלו לספר אבן ספיר: ספר מסע תימן מאת יעקב ספיר, הביאו מחדש לדפוס בנוסח מתוקן והוסיף עליו מבוא והערות אברהם יערי ירושלים: תש"ה.
  29. ^ 'פרס אוסישקין' הוענק לאברהם יערי וליצחק שלו - ו'פרס ברנר' לדב סדן, דבר, 2 באוקטובר 1952
  30. ^ במלאות ארבע שנים למותו חולקו הפרסים ע"ש הנשיא המנוח י. בן צבי, דבר, 10 במאי 1967.
  31. ^ ג. קרסל, אברהם יערי, סתרי ספר וסופר (מחקרים ומסות), צפת: הוצאת מוזיאון אמנות הדפוס, תשל"ה-1975, עמ' 123 - 128 (להלן: "קרסל, יערי"); עמ' 124.
  32. ^ ברגמן, יערי הצעיר, עמ' 190.
  33. ^ מרבית המידע הביבליוגרפי שלהלן הוא לפי הרשימות הביבליוגרפיות של בן חורין ובן מנחם.
  34. ^ קרסל, יערי, עמ' 124 - 125.
  35. ^ קרסל, יערי, עמ' 125.
  36. ^ אזכרה לר' אריה טויבר ז"ל, דואר היום, 9 במרץ 1932
  37. ^ אריה טויבר, מחקרים ביבליוגרפיים (עם עריכה ומבוא על ידי א. יערי), ירושלים (תרצ"ב).
  38. ^ גריס יערי, עמ' 167 - 170.
  39. ^ גריס, יערי, עמ' 170 - 172.
  40. ^ גריס, יערי, עמ' 176 - 177.
  41. ^ גריס, יערי, עמ' 173 - 175.
  42. ^ גריס, יערי, עמ' 178 - 180.
  43. ^ גריס, יערי, עמ' 186 - 187.
  44. ^ בהקדמה לספרו הדפוס העברי בארצות המזרח, חלק ראשון, ירושלים: תרצ"ז, בעמ' 5, הוא כותב שהחלק הראשון כולל את פרשת הדפוסים העבריים בצפת, דמשק, ארם-צובה, קהיר, אלכסנדריה ועדן; החלק השני יוקדש לבגדאד וערי הודו;, החלק השלישי לירושלים; והחלק הרביעי לקושטא ואיזמיר.
  45. ^ הרשימה על הדפוס העברי בארם צובא יצאה לאור לפני כן, בתוך: קריית ספר, שנה י' (תרצ"ג), עמ' 100 - 118; ובתוספת לרשימה בתוך: "לקוטים ביבליוגרפיים ז', מילואים ל"הדפוס העברי בארם צובא", קריית ספר, שנה י"א (תרצ"ה), עמ' 401 - 402. המאמר כולו יצא בתדפיס נפרד בתוך: לקוטים ביבליוגרפיים א', ירושלים: תרצ"ה.
  46. ^ "תוספות ל'הדפוס העברי בארצות המזרח'", קריית ספר, שנה כ"ד (תש"ז), עמ' 65 - 72. יצא גם בתדפיס מיוחד.
  47. ^ ראו בדברי ההקדמה לספרו: הדפוס העברי בארצות המזרח, חלק שני, ירושלים: ת"ש, עמ' 6.
  48. ^ שושנה הלוי, הספרים העבריים שנדפסו בירושלם, בחמשים השנים הראשונות תר"א-תרנ"א, ירושלים: מכון בן צבי על ידי קריית ספר, תשכ"ג (מהדורה מתוקנת ומורחבת, ספרי ירושלים הראשונים, הספרים, החוברות והדפים הבודדים שנדפסו באותיות עבריות בחמישים השנים הראשונות לדפוס העברי בירושלים ירושלים: מכון בן צבי, תשל"ו; מהדורת צילום של מהדורה שנייה, ירושלים: אריאל, 2005).
  49. ^ "ספרי יהודה בוכארה", קריית ספר, שנה י"ח (תש"ב), עמ' 282 - 297, 378 - 393; שנה י"ט (תש"ב), עמ' 35 - 55, 116 - 139; תש"ב. יצא גם בתדפיס מיוחד.
  50. ^ ברגמן, יערי הצעיר, עמ' 160 - 161, מספר כי כאשר הגיעו יערי והוא לבקר את אחיו של יערי, הסופר יהודה יערי, בקיבוץ בית אלפא, אמר לו אברהם יערי בכניסה לקיבוץ: "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו קודש הוא".
  51. ^ גריס, יערי, עמ' 165.
  52. ^ ביקורתו של גרשם שלום, "והתעלומה בעינה עומדת", פורסמה שוב בספרו מחקרי שבתאות, ההדיר יהודה ליבס; תל אביב: הוצאת עם עובד, תשנ"ב-1991, בעמ' 250 - 277; תגובתו של אברהם יערי, "מכתב", בחינות בביקורת הספרות 9, מוסד ביאליק, ירושלים תשט"ז, עמ' 71 - 80; ותשובה של שלום, לתגובת יערי, נדפסה מיד אחרי תגובת יערי, בעמ' 80 - 84, ושוב בספרו מחקרי שבתאות הנ"ל, עמ' 277 - 287.
  53. ^ ש. ה. ברגמן, אברהם יערי הצעיר, דבר, 18 בנובמבר 1966
13 באוקטובר

13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 79 ימים.

5 באוגוסט

5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 148 ימים.

אגרות ארץ ישראל

אגרות ארץ ישראל, שכתבו היהודים היושבים בארץ לאחיהם שבגולה מימי גלות בבל ועד שיבת ציון שבימינו הוא קובץ של אגרות יומנים של 83 אגרות של אנשי היישוב היהודי בארץ ישראל אל תפוצות ישראל, מאז העת העתיקה ועד העת החדשה, בעריכתו ועם ביאוריו של הביבליוגרף אברהם יערי. הקובץ יצא לאור ב-1946.

כותבי האגרות היו בחלקם עולים חדשים וחלקם וותיקים; מוצאם היה משלל קהילות יהודיות; והם התגוררו ביישובים ברחבי הארץ. מחברי האגרות מתארים את מצב האוכלוסייה בארץ ומדיניות השלטונות כלפיה; הם מוסרים מידע על חיי התרבות והכלכלה ועל יחסי הקבוצות האתניות והעדות השונות, במיוחד על מעמד היהודים ואפשרויות המחייה להם בארץ. יערי השתדל להביא באוסף האגרות מבחר מייצג של מחברים ויוצרים מבין האתרים והתקופות.

בין מחברי האגרות שהובאו בקובץ: ירמיהו הנביא, רבן גמליאל הזקן, ראשי הקראים בירושלים, דניאל בן-משה אלקומסי, סהל בן מצליח הכהן, "המיוסרים" מטבריה, רבי שמואל בן שמשון, הרמב"ן, אליהו מפרארא, יוסף דמונטנייא, יצחק לטיף, ר' עובדיה מברטנורא, תלמידו של רבי עובדיה, רבי ישראל מפירושא, דוד די רוסי, שמשון בק, רבי שלמה שלומיל מיינשרל, רבי ישעיה הלוי הורוויץ, אברהם רוויגו, אברהם ישמעאל חי סנגויניטי, ר' חיים אבולעפיה, ר' חיים אבן עטר, ר' אברהם גרשון מקיטוב, יוסף סופר, תלמידי הגר"א, רבי ישראל משקלוב, אריה נאמן, יהוסף שווארץ, אליעזר הלוי, מרדכי צורף, יעקב ספיר הלוי, יחיאל מיכל פינס, אברהם משה לונץ, אנשי ביל"ו, זאב יעבץ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הלל יפה, יוסף ויתקין, אהרן דוד גורדון, יוסף טרומפלדור, חיים ארלוזורוב והעולים מתימן.

דוד דבית הלל

רבי דוד דבית הלל היה נוסע יהודי בן המאה ה-19 שערך מסע מארץ ישראל להודו.

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, הכוללים ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון בני ברית, היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל - מונחים

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל ארכה כארבע מאות שנה, משנת 1517 עד 1917, ומונחים רבים בשפה הטורקית החדשה והערבית, שחלקם שנוצרו או השתמעו בעקבות השלטון העות'מאני, השתרשו מאז בשפה ובתרבות העברית, כמו בתרבות הארצישראלית בכללה. חלקם נוצרו לפני התקופה העות'מאנית, ומקורם משפות הכובשים והפולשים הקודמים: פרסית, מונגולית, וערבית ללהגיה, השתמרו מתקופות קדומות: הערבית, הצלבנית והממלוכית.

הובאו בערך המונחים העיקריים, בתעתיק וההיגוי המקובלים ביישוב, הגם שאופן הגייתם של המונחים השתנה במקצת, בין אתרים ובמשך השנים; ואשר נעשה בהם שימוש בספרות, באמנות, ובאדריכלות הארצישראלית והעברית לדורותיה, בהיסטוריוגרפיה הישראלית, בספרות החוק והמשפט האזרחי והצבאי של מדינת ישראל.

זכרונות ארץ ישראל

זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ. מפעלו של אברהם יערי שהיה ספרן בבית הספרים הלאומי.

חמדת ימים (ספר)

ספר חמדת ימים הוא ספר העוסק במנהגים והלכות, בעיקר של מועדי ישראל, הספר רצוף תוכחות מוסר, על פי הקבלה בכלל וקבלת האר"י בפרט, ופורסם לראשונה בידי הרב ישראל יעקב אלגאזי באיזמיר תצ"א (סביבות 1731). שאלת זהותו וטיבו של המחבר - האם קדום או מאוחר, והאם היה שבתאי או נאמן למסורת היו נתונים במחלוקת בעבר, ובעקבות כך גם היחס למנהגים הכתובים בספר.

יוסף מולכו

רבי יוסף מולכו (ה'תנ"ב, 1692 - ה'תקכ"ח, 1768) היה רב ודיין בעיר סלוניקי ונחשב לאחד מגדולי רבניה ודייניה של העיר סלוניקי בתקופתו; כמו כן חיבר מספר ספרים חשובים אשר נזכרו רבות בספרות ההלכתית והתורנית בדורו ובדורות שלאחריו.

ישראל ב"ק

ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה. חידש את הדפוס העברי בארץ ישראל לאחר הפסקה של יותר ממאתיים שנה.על פי מסורת משפחתית אחת, שם המשפחה ב"ק הוא ראשי התיבות "בעל קורא", תפקיד בו שימש אבי המשפחה, רבי אברהם ב"ק, בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מסורת אחרת טוענת שמקור השם "בן קדושים" על שם אחד מאבות המשפחה שנהרג על קידוש השם.

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל

מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל בשנת ה'רמ"א (1481) הוא ספר המסעות של הנוסע היהודי מאיטליה משולם בן מנחם מוולטרה. (Meshullam ben Menahem, da Volterra). משולם מוולטרה היה שולחני עשיר, תלמיד חכם ומשכיל שחי בתקופת הרנסאנס. היה ממכיריו של לורנצו מדיצ'י שליט פירנצה. מסעותיו של משולם נועדו לקיים נדר שנדר.

מוצא המשפחה בבולוניה, משם עברו לוולטרה וכשעברו לפירנצה נודעו בתור אלו שבאו מוולטרה ומכאן הכינוי משולם מוולטרה.

במסעותיו הוא סוקר נושאים מגוונים: "הליכות עמים וטבעי ארצות, אבנים טובות וכתבי-יד, מאורעות מדיניים ומנהגי עם ועם". הוא מתעניין בכל מקום בו הוא מבקר בגורל היהודים ובמצבם את אתרים עתיקים. כתב היד המקורי של הספר שמור בספרייה הלורנציאנית בפירנצה. ספר המסעות מהווה מקור ראשוני חשוב בחקר התקופה הממלוכית בארץ ישראל.

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים, מימי הביניים ועד ראשית שיבת ציון הוא קובץ חיבורים על מסעות: יומנים וזיכרונות, של 33 נוסעים יהודים בארץ ישראל, בעריכתו של הביבליוגרף אברהם יערי. המקורות, שחלקם נכתבו בעברית וחלקם תורגמו משלל שפות, נוצרו מאמצע המאה ה-12 ועד סוף מאה התשע עשרה. הם מתארים את האוכלוסייה וחיי החברה, אורח החיים והמנהגים, הנופים והמסורות של אתרים בארץ ישראל ובסביבתה.

הנוסעים המתוארים בקובץ הגיעו מארצות שונות, מאירופה: ספרד, צרפת, איטליה, גרמניה, בוהמיה, כרתים, קרים, פולין, גליציה, ליטא, אוקרינה, רומניה ואנגליה ומאסיה: תימן,

יערי כותב במבוא כי שלא כבחיבורים דומים, שנכתבו על נוסעים יהודים ומסעותיהם בעבר, הקפיד הוא ביותר על הגהת הנוסח וברובם הביאם על פי מהדורות ביקורתיות או דפוסים ראשונים לאחר שנוסחם נבדק היטב ואף הושווה לכתבי יד במקום שהיה אפשר.

בכל מקור הקדים יערי מבוא, בו תיאר את הרקע ההיסטורי, תולדות הנוסע ותיאור דמותו. על הטקסט עצמו הוסיף הערות וביאורים בכל מקום שנדרש, כגון פתיחת ראשי תיבות, הוספת תאריכים לועזיים, ומראי מקומות לפסוקי המקרא ומאמרי חז"ל.

נפתלי בן-מנחם

נפתלי בן מנחם (בלועזית: Naftali, or Naphtali Ben Menachem, or Ben Menahem; נולד בשם נפתלי פריעד (Fried, קרי: פְרִיד; י"ג בטבת, תרע"א, 13 בינואר 1911 – י' באדר תשל"ד, 4 במרץ 1974) היה חוקר ספרות עברית, ביבליוגרף, ביבליופיל ואספן ספרים. פרסם מאות רשימות ביקורת על ספרים ומחבריהם, עמד בראש מפעל הביבליוגרפיה העברית במשך חמש עשרה שנה (עד ליום מותו), וכן היה חבר בהנהלת מוסד הרב קוק וחבר ההנהלה הראשונה של גנזך הציונות הדתית.

על מאמריו הראשונים חתם בשם נפתלי פריעד או פריד, על חלק אחר חתם בשם נפתלי אילון ועל חלק א. אמיתי, אך על מרבית מאמריו ועל כל ספריו חתם בשם נפתלי בן מנחם.

עובדיה מברטנורא

רבי עובדיה ירא מבַּרְטְנוֹרָא, שנודע גם בכינוי הרע"ב או הר"ב (קיצור של הרב ברטנורא) (נולד בערך בשנת ה'ר'–ה'ר"י, 1440–1450 ונפטר כנראה סביב שנת 1515; ראו להלן), היה פרשן, רב העיר ומנהיג הקהילה היהודית בירושלים בשלהי התקופה הממלוכית. נודע בעיקר בשל פירושו המרכזי על המשנה.

עליות מגורשי ספרד ופורטוגל

עליית מגורשי ספרד ופורטוגל הם גלי העלייה לארץ ישראל של מגורשי חצי האי האיברי וצאצאיהם לארץ ישראל. גלי העלייה החלו במהלך המאה ה-15, והתגברו לאחר גירוש ספרד בשנת 1492 (רנ"ב) ופורטוגל בשנת 1498, ונמשכו שנים רבות לאחר מכן. שנים רבות לאחר הגירוש המשיכה הגירתם של רבים מיהודי ספרד ופורטוגל שנשארו בהן לאחר התנצרו, ונקראו אצל היהודים אנוסים, ובחברה הנוצרית: "נוצרים חדשים"; הם ביקשו לעזוב את חצי האי האיברי, ולזנוח את הנצרות בארצות הגירה חדשות.

חלקם ניסו להיקלט במדינות השכנות של ספרד, והקרובות לה מבחינה תרבותית; בפורטוגל שבה שכנה קהילה יהודית גדולה; אולם מלכי ספרד עודדו את גירוש היהודים גם מפורטוגל, ארבע שנים מאוחר יותר.

רבים הגרו לדרום, אל צפון אפריקה, אחרים אל מרכז אירופה ומזרחה, ואף אל יבשת אמריקה, שהדרך אליה נפתחה בשנת 1492.

אולם חלק ניכר היגר לאימפריה העות'מאנית הצעירה, שהעומד בראשה - הסולטאן באיזיט השני קיבל אותם בזרועות פתוחות, מתוך תקווה שיועילו לקידום האימפריה. עלייתם הביאה לתמורות והתחדשות משמעותית ביישוב היהודי בארץ ישראל.

עליית החסידים

עליית החסידים או עליית תלמידי הבעל שם טוב היא גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים משנת ה'תק"ז (1747) ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב. את עלייה זו מציינת במיוחד שיירה המונית שבאה בשנת ה'תקל"ז (1777) והתיישבה בגליל, הייתה השיירה המשמעותית הראשונה של חסידים שהגיעה לארץ והגדולה מבין הקבוצות שהגיעו באותה תקופה.

השיירה הונהגה בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק תלמידיו של המגיד ממזריטש ממשיכו של הבעש"ט ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5 אחוזים מכלל היהודים בארץ ישראל באותו הזמן. רוב רובם של העולים בעלייה זו לא היו חסידים, אלא כאלו שהצטרפו לקבוצה החסידית בדרך לארץ. בזכות עלייה זו והתשתית שיצרה חוזקו קהילות יהודיות שונות בארץ והתחזקו קשרים בין יהודי אשכנז החסידים לבין חכמי הנסתר תלמידי קבלת האר"י הספרדיים.

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

שד"ר

שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שָׁלִיחַ דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל. מוסד שליחי ארץ ישראל אשר החל בעת העתיקה, התפתח ותרם רבות לקשר בין יהדות הגולה לבין היהודים בארץ ישראל, ולחיי התרבות של הקהילות היהודיות בכל אתר, ומתקיים במתכונתו החדשה עד ימינו.

שמחת תורה

שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש. ביום זה קוראים את הפרשה האחרונה בתורה, פרשת וזאת הברכה, ומיד אחריה את תחילת הפרשה הראשונה, פרשת בראשית.

בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.