אברהם חיים אלחנני

אברהם חיים אלחנני (אלחנתי) (2 באוגוסט 1909, ט"ו באב תרס"ט2009) היה עיתונאי וסופר עברי ירושלמי.

אברהם חיים אלחנני
אברהם חיים אלחנני
לידה 2 באוגוסט 1909
פטירה 2009 (בגיל 99 בערך)

ביוגרפיה

אברהם חיים אלחנני נולד בשנת 1909 בעיר לאריסה שביוון,[1] בנם של חיים בן אברהם אלחנני[2] ושרה בת הרב זכריה ששון. בשנת 1912, כשהיה בן שנתיים, עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בשכונת אהל משה בירושלים. הוא למד בבית הספר תחכמוני, בגימנסיה הריאלית ולאחר מכן למד ספרות עברית, פילוסופיה יהודית, קבלה וספרות רבנית באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1931 החל לעסוק בעיתונות. תחילה כתב עבור "דואר היום", ולאחר מכן, משנת 1935, היה לסופר הירושלמי הקבוע של "דבר". הוא נודע בעיקר עבור סיקורו של פרשיות משפטיות שהסעירו את היישוב, כגון משפט רצח ארלוזורוב ומשפטים כנגד מעפילים, אנשי "ההגנה" והמחתרות בידי הבריטים. כמו כן עסק רבות במאמריו בהווי החיים הירושלמי, שיחותיו עם אנשי הרוח בעיר, אקטואליה, פרשיות היסטוריות, ענייני תרבות וספרות. הוא חיבר גם מספר ספרים בנושאים אלו ומאמרים רבים בקבצים ספרותיים ומחקריים. על כתביו נהג לחתום בשמו או בשמות עט שונים כגון: איש יהודה, א. אלחנן, אברהם ו-א.ח.א.

אלחנני היה פעיל ב"הגנה" וכמו כן מעורב בפעילות ציבורית בירושלים, כחבר בוועד התאגדות העיתונאים, שופט אזרחי בבית הדין לספסרות ושכר דירה, שופט בבית משפט חברים של ההסתדרות, חבר ועדת הביקורת של מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) ועוד.

משנת 1940 היה נשוי לחנה בת אברהם מנדלסון ולהם שני בנים. לאחר פטירתו בשנת 2009 נתרם ארכיונו הפרטי לספרייה הלאומית.

פרסומיו

  • שיחת סופרים, ירושלים: ר' מס, 1960.[3] (על אנשי רוח הפועלים במדינת ישראל)
  • איש ושיחו, ירושלים: ר' מס, 1966. (אוסף שיחותיו עם אישים ידועים; מרביתם התפרסמו ב"דבר" וקצתן בבמות אחרות, בהן "מאזנים", "הפועל הצעיר" ו"שבט עם")
  • דוד ילין איש ירושלים, ירושלים: הוועד להוצאת כתבי דוד ילין, ר. מס, תשל"ג.
  • ירושלים ואנשים בה, 2 כרכים, ירושלים: ר' מס, 1973–1977.
  • ארבעה שסיפרו: יהודה בורלא, ש"י עגנון, אהרן ראובני, חיים הזז, ירושלים: במערכה, תשל"ח 1978.
  • אנשים ומעשים בירושלים, ירושלים: ר' מס, תשל"ט 1978.
  • באורה של ירושלים, 2 כרכים, ירושלים: מורשת ליד ועד עדת הספרדים, 1981–1984.

בעריכתו:

  • אברהם אבן שושן, א"ח אלחנני, אהרן ביר, א"מ הברמן, ש' שלום (עורכים), ואם בגבורות: אסופת פרקי עיון ומחקר בענייני הארץ, הלשון וספרות ישראל, מנחה לראובן מס ולרעיתו חנה בהגיעם לגבורות, ירושלים: ידידים, תשל"ד.

מאמרים:

  • 'פרקי חייו של דוד ילין', מבוא, בתוך: כתבי דוד ילין, כרך ב: "מדן ועד באר שבע", ירושלים: הוועד להוצאת כתבי דוד ילין על ידי ר' מס, תשל"ג.

הוקרה ופרסים

לקריאה נוספת

  • "אברהם חיים אלחנני", בתוך: מנחם ברש-רועי, בסודם של "יקירי-ירושלים": מעשים, חוויות, זכרונות, ‬כרך א, ירושלים: ר. מס; בשיתוף עיריית ירושלים – המחלקה לתרבות, תש"מ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עיטור יקיר ירושלים לא.ח. אלחנני, דבר, 26 בדצמבר 1979; סרטונים אברהם אלחנני (מראיין: יצחק (איציק) לוי), סרטון באתר יוטיוב. על פי מספר מקורות, נולד בסלוניקי.
  2. ^ על אביו ראו: חיים אברהם אלחנני, דבר, 20 בספטמבר 1938.
  3. ^ דוד תמר, יוצרים ויצירותיהם – מפי עצמם, מעריב, 9 במרץ 1962.
  4. ^ פרס ירושלים לעתונאות הוענק לא. ח. אלחנני ולמ. ברש, דבר, 22 בדצמבר 1964.
  5. ^ עיטור "יקיר ירושלים" יוענק היום במעמד הנשיא, דבר, 27 בדצמבר 1979.
  6. ^ רשימת יקירי אקו"ם באתר אקו"ם.
אברהם אלמליח

אברהם רפאל בן־ציון אלמליח (ניסן ה'תרמ"ה, 1885 – 2 באפריל 1967) היה עיתונאי, בלשן, חוקר, היסטוריון, מתרגם, ואיש ציבור ישראלי. כיהן כנשיא ועד העדה המערבית, כסגן נשיא התאחדות הספרדים העולמית, חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי וחבר הכנסת הראשונה.

אלברט מוצרי

ד"ר אלברט (אברהם) מוצרי (21 בדצמבר 1867 - 20 בפברואר 1933) היה רופא, עיתונאי, מעשירי קהילת יהודי מצרים ומנהיג ציוני.

אלחנני

האם התכוונתם ל...

אנוסי משהד

אנוסי משהד הוא שמה של חברי הקהילה היהודית בעיר משהד שבאיראן, שחבריה היו אנוסים לחיות כמוסלמים במשך 120 שנה ואף נקראו "ג'דיד אל אסלאם" ("המוסלמים החדשים") אך שמרו על יהדותם בסתר. כיום, אין במשהד אף יהודי, אחרי שכל המשפחות היגרו בשנות ה-40 של המאה ה-20 לעיר הבירה טהרן ומקומות אחרים.

אריה ניר

אריה ניר (קלַפֶּר) (11 באוקטובר 1911 – 6 ביוני 1977) היה מראשוני משטרת ישראל, מפקד מחוז המרכז ונציב בתי הסוהר.

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

גדליה אלקושי

גדליה אֶלקוֹשִי (1910, תר"ע – ה' בשבט תשמ"ח, 20 בינואר 1988) היה ביבליוגרף של הספרות העברית, עורך, פילולוג וחוקר הספרות העברית החדשה וספרות ההשכלה. פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

דב ירדן

דב ירדן (יוז'וק) (17 בינואר 1911 - 19 בספטמבר 1986) היה בלשן, מהדיר שירת ימי הביניים, מתמטיקאי, וסופר ישראלי.

דוד ילין

פרופ' דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מראשי הבונים החופשיים בארץ ישראל, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

יצחק עבאדי

יצחק אברהם עבאדי (25 באוקטובר 1897 – 1969) היה מורה, עיתונאי, עסקן וסופר, המתרגם הראשי של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל בדרגת פקיד רם דרג. השתתף בעיתוני הארץ במאמריו בענייני מדיניות ולשון.

יצחק שלו

יצחק שלו (5 ביולי 1918, כ"ה בתמוז תרע"ח - 13 ביולי 1992, יב בתמוז תשנ"ב) היה משורר, סופר ומסאי ישראלי.

יקיר ירושלים

אות יקיר ירושלים הוא עיטור הוקרה המוענק על ידי ראש עיריית ירושלים לנבחרים מבין ותיקי ירושלים, שעסקו בפעילות ציבורית למען העיר ותושביה במהלך חייהם. האות מוענק מאז שנת 1967, אחת לשנה, ל-18 זוכים הנבחרים מקרב ההמלצות והמועמדויות שהוצגו.

כל תושב, ארגון או חבר מועצת העיר רשאי להציג המלצה למועמדות. מועמדים זכאים הם אישים מעל לגיל שישים וחמש שעיקר פעילותם הציבורית הייתה בירושלים או למענה. עליהם להיות "בעלי תכונות ייחודיות, אשר תרומתם לירושלים היא ממושכת וסגולית והקרינו מאישיותם על העיר".

מזל מוצרי

מזל (מתילדה) מוֹצֶרִי (25 בדצמבר 1894, חברון - 15 ביוני 1981, ירושלים) הייתה עיתונאית, אשת ציבור ופעילה ציונית. המנהלת והעורכת הראשית של העיתון היהודי-מצרי "ישראל" בשנים 1933–1939. מהדמויות החשובות בתנועה הציונית במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-20. בשנות ה-40 המאוחרות פעלה במסגרת ארגון עליית הנוער ויצאה לשליחויות בעיראק, צרפת ומרוקו. לאחר קום המדינה ניהלה בית תרבות מקומי בירושלים וסייעה לקליטתם של המוני עולים.

מילון אבן-שושן

מילון אֶבֶן־שׁוֹשָׁן הוא השם שבו נודע מילון עברי, פרי יצירתו של אברהם אבן־שושן. שמו של המילון, כפי שהופיע על-גבי כריכתו, השתנה במשך השנים:

מילון חדש: בשם זה נקראה המהדורה הראשונה של המילון, שיצאה לאור בשנים 1947–1952.

המילון החדש: בשם זה נקראה מהדורה מורחבת של המילון, שיצאה לאור בשנים 1966–1970.

מילון אבן־שושן: שם זה, שליווה את המילון באופן לא רשמי במשך שנים רבות, הפך לשמו הרשמי במהדורה מעודכנת של המילון שיצאה לאור בשנת 2003, עשרים שנה לאחר פטירתו של אברהם אבן־שושן.מראשית ימיו ועד היום זכה המילון להצלחה רבה בקרב דוברי העברית, הצלחה שהתבטאה גם בהפצת עותקים פיראטיים שלו.

מרדכי גור

מרדכי ("מוֹטה") גוּר (6 במאי 1930 – 16 ביולי 1995) היה איש צבא, פוליטיקאי וסופר ישראלי, אשר כיהן כרמטכ"ל העשירי (1974–1978) ולאחר מכן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נודע כמפקד חטיבה 55 שכבשה את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.

ראובן אלקלעי

ראובן אלקלעי (י"ב באב תרס"ז 23 ביולי 1907 - ב' בשבט תשל"ו 4 בינואר 1976) היה עיתונאי, סופר, מילונאי, בלשן, מתרגם ועורך שנתוני הממשלה.

שלמה הסטרין

שלמה הֶסטרין (Hestrin;‏ 1914 – 2 בפברואר 1962) היה פרופסור לביוכימיה ומראשוני החוקרים בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים. חתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1957.

שמואל קלמן מירסקי

הרב פרופ' שמואל קלמן מירסקי (Samuel Kalman Mirsky; ב' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"ו באלול תשכ"ז, אוקטובר 1967) היה רב וחוקר ספרות חז"ל, הגאונים והראשונים, מאנשי הציונות הדתית.

שמעון אגרנט

שמעון אגרנט (5 בספטמבר 1906 – 10 באוגוסט 1992) היה הנשיא השלישי של בית המשפט העליון.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.