אברהם דוד מבוטשאטש

הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א - 1840,כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.

אברהם דוד מבוטשאטש

תולדות חייו

נולד בנדבורנה לרחל בת הרב אברהם רחליס ולאנשל (אשר) וואהרמן. שילב בלימודיו השכלה יהודית וכללית, כילד נבחן אצל רבי דוד שלמה אייבשיץ ובמקביל למד חשבון ואת השפות גרמנית ופולנית.

התחתן בגיל צעיר מאוד עם בתו של רבי צבי הירש בן יעקב קרא שהיה רבה של בוצ'אץ' ועבר לגור בבית חותנו, שם התיידד עם ר' חיים (מחבר "באר מים חיים") שנבחר אחר-כך לרב העיר צ'רנוביץ.

בשנת תקנ"א בגיל עשרים בלבד, התמנה לרבה של יזלוביץ. באותו זמן התקרב לרבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי משה לייב מסאסוב. גם בשמשו כרב העיר המשיך בלימודי החול, למד מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי הטבע מתוך גישה כי גם חז"ל למדו "מדעי-תבל וחכמות שימושיות". התעמק גם בתורת הקבלה.

בשנת תקע"ד (1814) נפטר חותנו, רבי צבי הירש קרא בעל "נטע שעשועים", ורבי אברהם מונה במקומו לרבה של בוצ'אץ'.

נפטר בעודו משמש ברבנות, בכ"ט בתשרי ה'תר"א (1840).

מתלמידיו המובחרים היו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש ורבי אורי שרגא פייבל שרייער מברדשין שההדיר והדפיס אף את רוב ספרי רבו.

לעיקר פרסומו זכה בגלל ספריו "אשל אברהם" ו"עזר מקודש" שחיבר על השולחן ערוך. ספרים אלו (המודפסים ברוב המהדורות כנספח לשולחן ערוך) הם דיונים הלכתיים בדברי השולחן ערוך. באופן יחסי מודגש הרקע לדיונים ההלכתיים בספרים אלו יותר מספרי אחרונים אחרים. כדי להבדיל בין אשל אברהם לרבי אברהם דוד ובין אשל אברהם שהוא חלק מהפרי מגדים, מכונה אשל אברהם של רבי אברהם דוד "אשל אברהם - בוטשאטש".

לאחרונה הוקם מחדש ה'אוהל' על קברו של ר' אברהם דוד בחלק הישן של בית הקברות היהודי בבוצ'אץ', וחודשו המצבות על קבר בנו ישראל אריה לייב, בתו, איידיל שרה רעכיל, (קרוב לודאי הסבתא רבתא של יגאל אלון), ונכדו, יצחק, בנו של ישראל אריה לייב.

הרב אברהם דוד מבוצ'אץ' מוזכר בספריו של ש"י עגנון - בן עירו.

מספריו

צאצאיו

בנו רבי ישראל לייב חתן הרב ישעיהו שור מיאסי. כיהן לאחר פטירת אביו כאדמו"ר בבוטשאטש. סבל רבות ממשכילי העיר. היה נחשב לגדול בתורה ופוסק בענייני ממונות

  • בנו רבי אברהם דוד. ממלא מקום אביו. חתן דודו רבי יעקב יצחק מזברז'.
  • חתנו רבי שמחה מלנצהוט.

חתנו רבי יוסף יהושע. ממלא מקום חמיו בבוטשאטש ורוב החסידים הסתופפו אצלו.

קישורים חיצוניים

אבן העזר

אבן העזר או בקיצור אה"ע או אבה"ע הוא שמו של החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חלק זה עוסק בדיני אישות (כגון קידושין וגיטין). השם נלקח בהשראה מן הפסוק "אעשה לו עזר כנגדו" שמדבר על בריאת זיווגו של האדם הראשון - חווה.

כיום השם אבן העזר משמש להגדרת מכלול הדינים הנוגעים לדיני נישואים וגירושים. דינים אלו אינם כוללים את דיני נידה המהווים חלק מהלכות איסור והיתר המובאות בחלק יורה דעה.

בספרות ההלכה והשו"ת של האחרונים חולקו לרוב הנושאים העוסקים בהלכות אלו לפי הסדר שנקבע בחלק אבן העזר בטור.

אורח חיים (שולחן ערוך)

אורח חיים או בראשי תיבות או"ח הוא שמו של החלק הראשון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך. יצא לאור לראשונה בוונציה שכ"ה-שכ"ו.

ה"אורח חיים" עוסק במכלול הדינים של סדר היום ומעגל השנה של היהודי וכולל את הלכות התפילות, ברכות, שבת, ערובין, חגים וצומות.

הכינוי "אורח חיים" משמש במובן הרחב ככינוי להלכות אלו, ובספרות האחרונים משמש הכינוי "אורח חיים" בספרי הלכה ושות"ים, לאותו חלק מהספר המתייחס לנושאי היום יום ומעגל השנה היהודי.

אורח חיים נחשב בעל קדימות בלימוד הלכה, כפי הסברו של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בתחילת ספרו משנה ברורה, מכיוון שרוב ההלכות הנידונות בו נוגעות לחיי היום יום בזמן שאין לאדם אפשרות לעיין בספר ועל כן יש לו ליודען מבעוד מועד.

אורי שרגא פייבל שרייאר

הרב אורי שרגא פייבל הלוי שרייאר (תקע"ט, 1819 - ליל ה' בכסלו ה'תרנ"ט, 18 בנובמבר 1898) היה רב גליציאני, דיין ומהדיר ספרים. נשיא הכבוד של כמה תנועות ציוניות בגליציה.

אליעזר זאב מבוטשעטש

רבי אליעזר זאב מבוטשעטש (בוצ'צ'אה Bucecea בשמה הרומני) (תק"ס – ג' בטבת תרי"ב, 1800 – 26 בדצמבר 1851) היה האדמו"ר הראשון ומייסד שושלת חסידות בוטשעטש בוטושאן, מראשוני מפיצי דרך החסידות ברומניה.

אשל אברהם

אשל אברהם הוא עץ שעל פי המתואר במקרא, ניטע על ידי אברהם אבינו בבאר שבע.

בבראשית, כ"א, ל"ג כתוב שלאחר כריתת הברית שבין אברהם לבין אבימלך מלך גרר ופיכל שר צבאו. מתוארת פעולתו של אברהם: "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם".

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל ההיסטורי גליציה המזרחית. היא נמצאת למרגלות הרי הקרפטים, כ-135 ק"מ דרומית-מזרחית ללבוב, על גדת הנהר סטריפה, מיובליו של הדנייסטר. במפקד האוכלוסין ב-2001 מנתה אוכלוסייתה כ-12,500 תושבים.

עד לשואה חלק ניכר מתושביה היו יהודים. הקהילה, שהתנהלה כעיירה יהודית טיפוסית, תועדה בידי ש"י עגנון. במהלך השואה היה בעיירה גטו גדול. בוצע בה טבח נוסף באחרוני היהודים השורדים שיצאו מן המחבוא, בידי כוחות צבא גרמניה הנסוגים. תחת השלטון הגרמני שרדו ככל הידוע 65 יהודים בלבד ותחת השלטון הסובייטי עוד כ-400 מתוך למעלה מ-1000 יהודים שהוגלו לגולאגים סיביר לפני מלחמת העולם השנייה.

ה'תר"א

ה'תר"א (5601) או בקיצור תר"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-28 בספטמבר 1840, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 15 בספטמבר 1841. שנה מסוג בחג, איננה מעוברת, ואורכה 353 ימים. זו שנה ראשונה לשמיטה.

לפי ההלכה, בשנת ה'תר"א מתחיל מחזור חמה בן 28 שנים, ולכן מברכים את ברכת החמה.

חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן

חסידות בוצ'צ'אה-בוטושאן היא חסידות רומנית שנוסדה בתחילת המאה ה-19. ראש השושלת היה רבי אליעזר זאב מבוצ'צ'אה (בוטשעטש בכתיב היידי). אדמו"רי השושלת כיהנו בהרצה שבגליציה, בבוצ'צ'אה, בוטושאן ודורוהוי שברומניה. כיום מרכזה של החסידות הוא בבני ברק.

חסידות קשאנוב

חסידות קשאנוב הייתה חסידות גליציאנית, ענף מחסידות צאנז. האדמו"ר הראשון בחסידות היה רבי דוד הלברשטאם בנו של רבי חיים הלברשטאם בעל ה"דברי חיים" מצאנז. רוב החסידים נהרגו בשואה וכיום צאצאי האדמו"רים משמשים באדמו"רות אך ללא קהילות חסידים.

יונה לנדסופר

רבי יונה לנדסופר (1678, תל"ח - 1712, ט' בתשרי תע"ג), רב, פוסק, ומגדולי רבני בוהמיה. מכונה המעיל צדקה על שם ספרו.

כ"ט בתשרי

כ"ט בתשרי הוא היום העשרים ותשעה בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השביעי

למניין החודשים מניסן. כ"ט בתשרי לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט תשרי היא פרשת נח, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה ביום שני, שלישי או חמישי, או פרשת בראשית אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

לוי יצחק מברדיצ'ב

רבי לוי יצחק מברדיצ'ב (ה'ת"ק, 1740 - כ"ה בתשרי ה'תק"ע, 5 באוקטובר 1809) מגדולי האדמו"רים החסידיים, מחבר הספר קדושת לוי. ידוע בכינויו סנגורם של ישראל.

מצוות עונה

עונה היא חיוב הלכתי המוטל על הגבר כחלק ממצוות שאר כסות ועונה, שלא למנוע מאשתו את קיום יחסי האישות עימה. מצוות עונה חופפת עם מצווה שדומה לה מהבחינה הפרקטית, מצוות פרייה ורבייה, בה מוטל על הגבר לקיים יחסים עם אשתו כל עוד אין לבני הזוג בן ובת. על האישה מוטל לעזור לבעלה לקיים מצווה זו.

משה לייב מסאסוב

רבי משה יהודה לייב אֶרבליך מסאסוב (תק"ה, 1745 – ד' בשבט תקס"ז, 1807) היה אדמו"ר בדור השלישי והרביעי של תנועת החסידות, רבם של אלפי חסידים. ממפיצי החסידות הבולטים בחבל גליציה. התפרסם בדאגתו לזולת וב"אהבת ישראל" שהייתה בו.

צבי הירש מנדבורנה

רבי צבי הירש מנדבורנה (בערך ת"ק, 1740 - כ' בסיוון תקס"ב, 1802) היה אדמו"ר חסידי בדור השלישי לחסידות. מתלמידי המגיד ממזריטש ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

קולומיאה

קולומיאה (באוקראינית: Коломия, בפולנית: Kołomyja, ביידיש: קאלאמיי) היא עיר באובלסט איוונו-פרנקיבסק אשר באוקראינה שאוכלוסייתה ב-2005 מנתה 61,210 נפש.

העיר השוכנת במערב אוקראינה לגדות נהר פרוט, שימשה כבירת פוקוטיה, חלק מחבל גליציה שבמהלך המאות האחרונות עבר מיד ליד, מהווה כיום מרכז מנהלתי של הראיון קולומיאה. בתחום העיר עוברים שלושה נחלים, נחל קולומיקה הזורם ממערב, קריניצה ששימש כמקור המים העיקרי של העיר ופלבניה (או קלבניה) במזרח.

העיר מהווה צומת תחבורה ומרכז תעשייתי (טקסטיל, הנעלה, עיבוד עץ, נייר ומכונות).

למקור שם העיר יש שתי גרסאות, האחת סוברת שהשם קולומיה הוא שיבוש של המילה קולוניה (מושבה) כי המקום היה בעבר מושבת מסחר והאפשרות השנייה היא שהעיר קרויה על שם מלך הונגרי בשם קולומאן שבא ב-1199 לעזרתו של נסיך רוסי והקים במקום את מחנהו.

תהילה לדוד (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

תנועת החסידות בגליציה

תנועת החסידות התפשטה בגליציה בדורותיה הראשונים. מספר תלמידים של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש התגוררו ופעלו בגליציה, אך המפיץ הגדול של התנועה בגליציה היה רבי אלימלך מליז'ענסק, תלמידו של המגיד ממזריטש, תלמידו של הבעל שם טוב. חצרו של רבי אלימלך מליז'ענסק משכה אליה רבים מיהודי גליציה, ותלמידים רבים של רבי אלימלך מליז'ענסק פתחו חצרות משלהם בעריהם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.