אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), היה רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר, שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל. כונה גם "ראב"ד השלישי" "הראב"ד מקרית יערים" ו"בעל ההשגות", על שם השגותיו המפורסמות על ספר משנה תורה שכתב הרמב"ם. היה חתנו של הראב"ד השני בעל ספר האשכול, ואביו של ר' יצחק סגי נהור.

רבי אברהם בן דוד מפושקירה
Abraham ben David de Posquières
שער ספרו בעל הנפש דפוס ברלין תקכב
שער ספרו בעל הנפש דפוס ברלין תקכב
לידה 1120 לערך
רוזנות טולוז נרבון, רוזנות טולוז
פטירה 27 בנובמבר 1198
כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט
רוזנות טולוז פוסקייר , רוזנות טולוז
מדינה רוזנות טולוז רוזנות טולוז
השתייכות ראשוני פרובנס, מקובלים
רבותיו רבינו משולם הכהן מלוניל, חותנו רבי אברהם אב בית דין, רבי יוסף אבן פלאת ורבי יעקב נזיר.
תלמידיו בניו רבי דוד ורבי יצחק סגי נהור, רבי יצחק הכהן, רבינו אשר הכהן ואחרים.
חיבוריו השגות על משנה תורה להרמב"ם ועל בעל המאור, בעלי הנפש, פירושים על התלמוד ותורת כהנים ועוד.

תולדותיו

נולד בעיר נרבון. בתקופת חייו הראשונה התגורר בעיר נים שבצרפת, ואחר כך התגורר וכיהן כרב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר שבפרובנס (כיום ווֹבֶר, צרפת). בסוף ספר שבט יהודה מסופר כי שר בשם אלצוד הכניס למאסר את הראב"ד בשנת ד'תתקל"ב, ושנה לאחר מכן, בשנת ד'תתקל"ג, נלקח בשבי שר זה במהלך מלחמה שניהל עם הרוזן רוז'ה מקרקסון (Roger II de Carcassonne). שר זה הוגלה לקרקסון שם שהה באותה עת הראב"ד, כאשר מחבר ה'שבט יהודה' רואה השגחה פרטית בכך שראה במפלתו של יריבו.

נפטר ביום כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, ונקבר בבית העלמין העתיק בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières).

הראב"ד היה בנו של רבי דוד שיש מהמקובלים המאוחרים המחשיבים אותו בין גדולי המקובלים של אותו דור, ומספרים שהוא מסר את תורת הקבלה לבנו. כמו כן היה חתנו של רבי אברהם בן יצחק, המכונה הר"א אב"ד ושמו מוחלף לעיתים עם שמו של חתנו הראב"ד.

בין בניו של הראב"ד נזכרים שנים מגדולי אותו דור, והם: רבי דוד, אביו של רבי אשר בעל ספר היחוד, ורבי יצחק סגי נהור שהיה מקובל נודע, רבם של עזרא ועזריאל בני שלמה מגרונה שהמשיכו את שלשלת הקבלה לפי דברי רבי חיים ויטאל. היה תלמיד חותנו רבי רבי אברהם בן יצחק הנזכר, וכן קיבל תורה מרבי יוסף בן פלט, ויש המונים בין רבותיו גם את רבי אפרים. לדברי החיד"א מורו בתורת הנסתר היה רבי יעקב נזיר שקיבל מרבי יצחק נזיר שקיבל מפי אליהו הנביא.

מתלמידיו

ידיעותיו בקבלה

המקובלים, ובראשם רבי חיים ויטאל, מונים את הראב"ד בין מעבירי מסורת הקבלה שידיעות חדשות ממנה נמסרו על ידי אליהו הנביא שנים או שלושה דורות לפניו.[1] תרמה לכך העובדה שהראב"ד מזכיר בספריו במקומות מספר על הלכות מסוימות (ראו לדוגמה הלכות לולב פרק ח הלכה ה, בית הבחירה פרק ו הלכה יד, והלכות משכב ומושב פרק ז הלכה ז), שענינם נודע לו מ"סוד ה' ליראיו" או ברוח הקודש, דבר שהמקובלים פירשו כידע הנרכש בדרך מיסטית. אף שרבי משה בן חביב בספרו כפות תמרים (סוכה לב, ב), מעקר את המשפט מתוכנו המיסטי, וכותב ש"כיון שערב לו הפירוש והחילוק שפירש, אמר כן בדרך גוזמה", החיד"א דוחה את דעתו וכותב כי מהר"ם ריקנאטי, רבי חיים ויטאל, מהריב"ל ומהרח"ש, לא סברו כמו בן חביב. עוד הוא מציין שלפי רבי חיים ויטאל, משמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו גילוי אליהו.

שיטתו בהלכה

דעתו של הראב"ד לא הייתה נוחה מפלפולי בעלי התוספות. הוא מגדיר אותם בתשובתו לחכמי בדרשי: "הצרפתים החדשים החושבים בלבם כי הם הגבורים אשר מעולם". במספר מקומות הוא מתקיף את "פירושי הצרפתים החדשים".

בחיבורי ההשגות שלו הוא נוהג להתקיף את בעלי ריבו בביטויים חריפים מאוד, כדוגמת זנב, כסיל, שכור בקיאו, וכיוצא בזה. רבי ברוך בער לייבוביץ מסר שמועה שקיבל, לפיה הסיבה שהראב"ד השתמש בביטויים חריפים שונים היא כדי לשקף עוצמות שונות של טעות בדברי אלו שהוא משיג עליהם. כמו כן במקומות רבים הוא נשבע לאמת את דבריו, בסגנונות כמו חי ראשי או תגא דמלכא או מאריה דאברהם וכדומה בפרט כנגד הרז"ה אשר ניסה לדחות דברי הרי"ף, הרז"ה הגיב על כך והתייחס לביטוייו החריפים של הראב"ד במסכת בבא מציעא פרק השואל (הובאו דבריו בשיטה מקובצת שם דף צח עמוד ב), וכתב לו: "אך שמע נא, אפילו אתה מרבה כל היום 'תגא דמלכא' ו'מריה דאברהם', אין אנו שומעים לך". למרות זאת הראב"ד חזר שוב וביסס בחזקה את דעתו ודבריו כדי ליישב דברי הקדמונים. לפני כל השגה על דברי הרמב"ם הוא פותח את דבריו במילים אמר אברהם.

הראב"ד לא ראה בעין יפה את שיטתו של הרמב"ם בעיסוק לימודי חכמות חיצוניות, ובתוך השגה על דברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש כתב: "המחבר הזה מתגדר מאוד ומתפאר בחכמה הזאת והוא בעיניו שהגיע לתכליתה, ואני איני מאנשיה כי גם רבותי לא הגיעו אליה, על כן לא נכנסתי בדבריו לבדוק אחריו".

רבינו מנחם המאירי, מחכמי פרובנס, מכנה בספריו 'בית הבחירה' את הראב"ד בתואר גדולי המגיהים כאשר הוא מביא מדבריו בהשגותיו על הרמב"ם, ומפירושו לתלמוד הוא מביא בשם גדולי המפרשים.

חיבוריו

  • השגות הראב"ד - הוא חיבורו המפורסם ביותר, הכולל השגות על ספר 'משנה תורה' של הרמב"ם. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם שאסף את התלמוד הבבלי, הירושלמי והתוספתא למקום אחד, יש אומרים שהסיבה לכך שהוא משיג עליו בעוצמה רבה, היא על מנת שלא יסתמכו עליו יותר מדי ויעזבו את לימוד התלמוד הבבלי, הדורש יגיעה רבה, ויקבעו עיקר לימודם בדברי הרמב"ם, הנוחים ללומד. בספר 'קורא הדורות' (לרבי דוד קונפורטי) מוסיף נימוק נוסף, לפיו הואיל והראב"ד זכה לעשירות מופלגת והון רב והחזיק תלמידים רבים על שולחנו, הרגיש בטוח בעצמו לחלוק על הרמב"ם, כמאמר הפסוק במשלי (יח, כג): "ועשיר יענה עזות". גם העובדה שהרמב"ם קרא לספרו "משנה תורה", וכאילו בא לבטל את התלמודים, הציקה לראב"ד כמו גם לרמ"ה, לאור זאת, יש הטוענים ככלל גורף, שכל מקום שבו הראב"ד לא חולק על הרמב"ם הרי שהוא סובר כמותו. אך יש מסתייגים מכלל זה (ראו שדי חמד כללי הפוסקים סימן ו).
  • השגות על הרי"ף - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. הרמב"ן כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות"
  • ספר "כתוּב שָם" - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של בעל המאור, הנודע בשל ניסוחו החריף.
  • השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.
  • בעלי הנפש - חיבור על הלכות נידה.
  • פירוש על התלמוד - מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.
  • פירוש על תורת כהנים.
  • איסור משהו - חיבור על הלכות ביטול האיסורים, הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה (אוצר הגדולים, ערך רבינו משולם בן יעקב)
  • מיוחס אליו פירוש קבלי לספר יצירה, אך הוכח שאין ספר זה פרי עטו, אלא של רבי יוסף בן שלום אשכנזי המכונה רבי יוסף הארוך.[2]
  • הלכות לולב - הרב מנחם המאירי בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.
  • תמים דעים - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.
  • דברי הריבות - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.
  • תשובות ופסקים - מהדורת הרב יוסף קאפח, מוסד הרב קוק תשכ"ד.
  • דרשה לראש השנה ויום כפור - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.
  • שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.

לקריאה נוספת

  • חיים יוסף דוד אזולאי, ספר שם הגדולים, מערכת א' סימן י"א.
  • י' טברסקי, על השגות הראב"ד למשנה תורה, ספר היובל לצבי וולפסון, ירושלים תשכ"ה, עמ' 169-186.
  • ש' אברמסון, ספרי הלכות של הראב"ד, תרביץ לו (תשכז) 158-179, 206.
  • Isadore Twersky, Rabad of Posquieres :‎ a twelfth-century Talmudist, Philadelphia, Penn Jewish Publication Society of America, 1980. ‪
  • גרשם שלום, הקבלה בפרובנס - חוג הראב"ד ובנו ר' יצחק סגי נהור, ירושלים תשל"ט.

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ אך גם הרדב"ז, שקדם לרח"ו בדור, כתב על הראב"ד "שהוא בקי בחדרי סודות תורתנו הקדושה" ביחס לסוד קבלי (רדב"ז, ביכורים, יב, א)
  2. ^ הרב חיים ויטאל כתב בהקדמתו שמורו האר"י הסביר שאין הראב"ד של ספר יצירה אותו הראב"ד בעל ההשגות על משנה תורה. מאוחר יותר החיד"א זיהה אותו עם רבי יוסף הארוך, ושם אביו של רבי יוסף זה נתברר מתוך התייחסויות לספר במקורות אחרים. ור' אוצר הגדולים אלופי יעקב ערך רבינו משה בן רבינו שלום אשכנזי.
אברהם בן דוד

האם התכוונתם ל...

השגות הראב"ד

השגות הראב"ד הן השגות שכתב רבי אברהם בן דוד מפושקירה על ספרו של הרמב"ם "משנה תורה".

יורם ראב"ד

יורם ראב"ד (נולד ב-22 ביוני 1956)

הוא עורך דין ישראלי, העוסק בתחום המסחרי ומומחה במיזוגים ורכישות ועסקאות בינלאומיות. הוא שותף-מנהל בשִׁבֹּלֶת, משרד עורכי הדין הרביעי בגודלו בישראל.

יצחק בן מרון הלוי

יצחק בן מרון הלוי היה מחכמי פרובנס בתחילת המאה ה-12.

אביו, מרון הלוי, היה מנכבדי קהילת נרבונא ומעשיריה. רבי יצחק, "הגדול שבתלמידי רבי יהודה בן משה הדרשן", היה "חכם גדול והרביץ תורה בנרבונה והעמיד תלמידים הרבה". בין תלמידיו הרבים היו משה בן יוסף ומאיר בן יוסף (בני אחיו, יוסף בן מרון), רבי אברהם אב בית דין מנרבונא (ראב"ד השני - מחבר ספר האשכול) ומשה בן יעקב הנשיא.

לדעת הרב צבי בנימין אויערבך בהקדמתו לספר האשכול, נפטר רבי יצחק בן מרון בערך בשנת ד'תת"ץ (1130) ובוודאי קודם שנת ד'תתק"א (1141). בספר התרומות (שער י"ד, סעיף ה) מובא פסק שיצא מבית דינו של בעל האשכול בקשר עם ירושתו של רבי יצחק. מתיאור המקרה עולה שרבי יצחק מת ללא צאצאים ואחיו רבי יוסף בן מרון בא לפני בית הדין לדון בעניין הירושה.פסקיו ותשובותיו צוטטו על ידי תלמידיו וחכמי הדורות הבאים, בהם ר"י מיגאש, "בעל האשכול" (ראב"ד השני) וחתנו אברהם בן דוד מפושקירה (ראב"ד השלישי), הרז"ה, בעל "ספר העיטור" והרמב"ן.

כ"ו בכסלו

כ"ו בכסלו הוא היום העשרים ושישה בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושישה בחודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מספרת את סיפור ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן האגגי, בכיר השרים בממלכה, להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ובת דודתו ולפי הגמרא גם אשתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".

נושאי כליו של הרמב"ם

נושאי כליו של הרמב"ם הוא שמם הקיבוצי של פרשניו של ספר משנה תורה שחיבר הרמב"ם. המונח שאול מתחום הלוחמה העתיקה, כאשר לוחם חמוש בכבדות היה נזקק גם לנער נושא כלים, כלומר הנושא את כלי מלחמתו. במונח זה משתמשים לרוב לפרשנים המודפסים "על הדף" של ההוצאות הקלאסיות של ספר משנה תורה; עתים מורחב המושג גם לכלל הפרשנים של הספר, ולעיתים נכללים בו גם כאלה אשר מטרתם הייתה הפוכה: להשיג על פסקי רמב"ם ולדון בעיקר נגדם (אם כי לעיתים הם משמשים גם כפרשנים).

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים. בתלמוד נאמר: "סתם ספרא - רבי יהודה", אך רב שרירא גאון מסייג אמירה זו, וכותב כי אין משמעות הדבר שמה שנאמר ללא ציון הוא מדברי רבי יהודה, אלא שדבר הלכה זה עבר במסורת באמצעות בית המדרש של רבי יהודה.ה"ספרא" מצוטט תכופות בתלמוד הירושלמי ובתלמוד הבבלי, ושיטות המדרש שלו הן כשל בית מדרשו של רבי עקיבא, אף על פי שבפתיחתו מובאת הברייתא של רבי ישמעאל על י"ג מידות שהתורה נדרשת בהן, ופרק המפרט ומפרש 'מידות' אלו. חלקים נוספים של הספרא, מכילתא דמילואים ומכילתא דעריות, גם הם חלק מאוסף מדרשי ההלכה של בית רבי ישמעאל שנכנסו בחלק מעדי הנוסח לספרא מכיוון שלא היה בו מדרש על פסוקים אלה.

המדרש מחולק ל"דיבורים" או "מגילות", שכל אחד מהם דן בחלק אחר של ספר ויקרא, לפי סדרו. ישנן עדויות שבמקור החלוקה הייתה לתשע "מגילות", אך החלוקה הידועה לנו היא לשנים עשר חלקים. כל "דיבור" או "מגילה" מחלקים ל"פרשיות", כל "פרשה" מחולקת ל"פרקים" וכל "פרק" מחולק ל"הלכות". בדרך כלל, פותחת כל פיסקה בציטוט המילה הראשונה של הפסוק המקראי שאותו מפרשים, ולאחר מכן מפרשת את הפסוק כסדרו.

זמן עריכתו הסופית של המדרש אינו ידוע, אך הוא היה מוכר כצורתו לתלמוד הבבלי ולתלמוד הירושלמי.

פולמוס הרמב"ם

פולמוס הרמב"ם הוא כינוייה של מחלוקת היסטורית בקשר עם ספרי הרמב"ם שהתקיימה בימי הביניים וזיעזעה את עם ישראל, על חיי הרוח והחברה שלו. המחלוקת שפרצה במאה ה-13 נמשכה כמאה שנה, והתקיימה בכל מרכזי היהדות בעולם. המחלוקת התפרצה בתקופה זאת ארבע פעמים, ובכל פעם היה נושא אחר שליבה אותה.

ראב"ד

האם התכוונתם ל...

תקופת חייו של הרב אברהם בן דוד מפושקירה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • רבי יעקב בן יקרריב"אראב"ן • רבי אליעזר ממיץראבי"ה • רבי יהודה החסיד • רבי אלעזר מגרמייזא (הרקח) • רבי יצחק אור זרועמהר"ם מרוטנבורגרא"שהמרדכיהגהות מיימוניותתשב"ץ קטן • רבי יצחק מדוראהאגודהמהרא"קמהר"י טירנאמהרי"למהר"י ויילתרומת הדשן
צרפת רש"יבעלי התוספות (רשב"םרבנו תםר"י הזקןריצב"א • רבי שמשון משאנץ) • בעל התרומה • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריזיצחק מקורביל (הסמ"ק) • רבנו פרץחכמי איוורא • רבי אליעזר מטוך
אנגליה תוספות חכמי אנגליהרבנו תם מאורליינש • רבי יוסף מניקול • רבי יצחק בן פרץ מנורהטון • רבי משה בן יום טוב • רבי ברכיה מניקולא • רבי אליהו מנחם מלונדריש • רבי יעקב חזן מלונדון
פרובנס בעל האשכולבעל העיטורבעל המאור • הראב"ד • רבי יהונתן מלונילהמנהיגבעל שיטת ריב"בבעל ההשלמה • רבי שלמה מן ההר • רבי אברהם מן ההרהמאירי • רבי אהרן הכהן מלונילרבנו ירוחם
ספרד ארבעת השבויים • רבי חנוך בן משה • רבי שמואל הנגידרי"ץ גיאתר"י מיגאש • רבי יהודה הברצלונירמ"ה • רבי שמואל הסרדירמב"ן • רבי יונה גירונדירא"הרשב"אריטב"א • רבי יהודה בן הרא"שמהר"ם חלאווהאבודרהםרבי יעקב בעל הטוריםר"ן • רבי יוסף חביבא • רבי שמואל ירונדי (אוהל מועד)
איטליה רבי משולם בן קלונימוס • רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • רבי אליעזר בן שמואלריבב"ןשבלי הלקטריא"זמהרי"ק
צפון אפריקה ארבעת השבוייםרבנו חננאלרב ניסים גאוןרי"ףרבנו אפריםרמב"םריב"שרשב"ץ
קטגוריה:רבנים: ראשונים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.