אברהם אבלי הלוי גומבינר

רבי אברהם אבלי (אַבֶּא'לֶה) הלוי גומבינר (ה'שצ"ז, 1637ג' בתשרי ה'תמ"ג, 5 באוקטובר 1682) מגדולי האחרונים, מחבר ספר המגן אברהם (מג"א), פירוש מרכזי ל"שולחן ערוך".

רבי אברהם אבלי גומבינר
Magen Avraham
כינוי המגן אברהם
מקום קבורה פולין קאליש, פולין
מדינה האיחוד הפולני-ליטאי  האיחוד הפולני-ליטאי
רבותיו ר' יצחק בן אליקום
חיבוריו מגן אברהם -
פירוש לשולחן ערוך אורח חיים ולתוספתא נזיקין, זית רענן על הילקוט שמעוני

תולדות חייו

נולד בעיר גומבין שבפולין בשנת ה'שצ"ז (1637) לדיין רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי הקוזקים בשנת 1655. למד תורה אצל ר' יצחק בן אליקום אב"ד פוזנא. בשנת ת"כ הגיע לעיר קאליש בפולין, שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן קיבל משרת ראש ישיבה ותפקיד דיין בבית דינו של ר' ישראל שפירא.

לפי המסופר, כאשר ביקר בעירו רבי שבתי הכהן (הש"ך), התפלא לשמוע מאחד מתלמידי המגן אברהם תשובה מחודדת לשאלה קשה ששאל. אז דרש הש"ך שתינתן לו משרה רבנית. נמצאה לו בסוף רק משרת מו"ץ, שכן לפי הנטען היה עניו מכדי לנשל מישהו ממשרתו. הוא מעולם לא כהן ברבנות עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. הוא זכה לתהילה מעטה בחייו; רק פרסום ספרו, כמה שנים לאחר מותו, הקנה לו את שמו.

לרבי אברהם היה בן בשם ר' חיים, ובת שנישאה לרבי משה יקותיאל קופמן שהיה רבה של קוטנא ומחבר הספר לחם הפנים.

יצירתו

המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת תכ"ה, ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת תל"א סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת תל"ג לאמסטרדם כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד ואחרים.

בנו היחיד, ר' חיים, שחפץ להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. כתב היד של הספר נפל בידי זרים שלא רצו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, רק חרם מוועד ארבע ארצות שכנע אותם לבסוף להחזירו. בהמשך עמדה לו לרועץ בעיית המימון: הוא הצליח לאסוף בקאליש רק חלק קטן מן הסכום הדרוש. ועמל רב נדרש ממנו, כדי לשכנע את המדפיס רבי שבתי משורר בס להשקיע את יתר הסכום, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז.

מתוך כתביו הרבים שאבדו במשך הזמן, שרדו, מלבד פירושו לאורח חיים שבשולחן ערוך, פירוש לתוספתא נזיקין (ייתכן כי חיבר פירוש לכל התוספתא ורק פירושו לסדר זה שרד), הנדפס כיום צמוד לתוספתא וכן פירוש "זית רענן" על ילקוט שמעוני; פירוש משמעותי ביותר, (הפירוש הנפוץ כיום בשם זה המופיע בשולי דפי הילקוט, הוא רק תקציר מהפירוש המקורי הנפוץ הרבה פחות).

חתנו, רבי משה יקותיאל קויפמן, חיבר כמה ספרים, ובהם "חוקי חיים חוקי דעת", "לחם הפנים" ועוד. בספריו אלו הוא מביא הרבה קטעים מכתבי יד חמיו על החלקים האחרים של השו"ע. בין הקטעים הללו ישנו גם חיבור שלם על שמות אנשים ונשים בגיטין.

בעל המג"א שלח ידו גם בפיוט, שני פיוטים משלו שרדו, האחד לשבועות, השני קינה לתשעה באב (נדפסו על ידי חתנו בספרו חוקי חיים (דפוס ברלין תס), ובסוף ספר לחם הפנים (דפוס הענא תעו) דפים עד ב-עה א). הקינה בנויה על מאמרי חז"ל הבאים: "עשר (דרגות) קדושות בארץ ישראל" (משניות כלים א, ו), "עשרה דברים נאמרו בירושלים" (ב"ק פב, ב), "עשר מסעות נסעה שכינה וכנגדן גלתה סנהדרין" (ר"ה לא, א). בעשרים בתי הפיוט הוא משלב לסירוגין, בבית האחד: אחת מדרגות הקדושה שאבדו ואחד מהדברים שהיו בירושלים ואבדו, ובמשנהו: אחת מגלויות השכינה ואחת מגלויות הסנהדרין.

פירושו לשו"ע

פירושו "מגן אברהם" מתמקד בשו"ע חלק "אורח חיים". הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין הטורי זהב או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבלה להלכה דעתו של המגן אברהם. דבריו מאד קצרים, עם הרבה הפניית לעיין במקומות אחרות בלי לפרש מה כוונתו. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים לפרש את דבריו הסתומים, כשהמפורסם שבהם הוא פירוש מחצית השקל מהרב שמואל הלוי קעלין. פירושים אחרים שנכתבו הם "פרי מגדים" של רבי יוסף תאומים, "בגדי ישע" של שמואל בן יוסף הלוי מביאליסטוק, "יד אפרים", "לבושי שרד" ו"אשל אברהם". בפירוש המגן אברהם, הרב גומבינר מרבה להתווכח בקיצור נמרץ עם דעות אחרות תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, הכל תוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעות של הרב שמואל דיין בספרי "עולת תמיד" ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותן מכל וכל[1].

שם הספר

המחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו, כיצד יקרא לספרו? כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: נר יפה של רבי אברהם הלוי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו שהדפיס את הבאור יחד עם ביאורו של ר' דוד בעל הט"ז החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, או בשל רצונו לכבד את אביו, או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של ר' אברהם מגן אברהם נ"י, כאשר נ"י הוא ר"ת של השם המקורי. וחיבורו של רבי דוד מגן דוד ט"ז, כאשר ט"ז הוא ר"ת של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - מגיני ארץ. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה, בשל כך שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה שנדפס כחמשים שנה קודם לפירושו על אורח חיים קרוי כך.

קברו

המג"א נקבר בעירו קאליש על גבעה קטנה, הגישה לקברו נעשתה קשה במשך השנים, ובעל האמרי אמת מגור שביקר פעם בקאליש, דאג שיסללו דרך גישה על חשבונו, ונימק זאת בהיותו מצאצאיו (דרך סבו הרב יהודה לייב קמינר).

אחרי השואה, נעלם האהל שהיה על קברו, ומקום קבורתו לא נודע.

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ יהודה גולדראט, ‏"מיעוט דמות" של ספרים, בתוך: תגים, בני ברק, תשכ"ט, עמודים 22-27, באתר HebrewBooks.
אחרונים

אחרונים הוא כינויים, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד וגם בתולדות עם ישראל בכלל, של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ובתפוצות יהודי ספרד מן המאה ה-16 ואילך. בתקופת האחרונים כונסה ההלכה בחיבורים קאנוניים כמו השולחן ערוך והגהות הרמ"א עליו יחד עם נושאי כליהם, פשטה הקבלה בכל תפוצות ישראל, שיטת הפלפול עלתה ושקעה, וקמו החסידות וההתנגדות לה. אחרוני האחרונים התמודדו עם המודרנה ותהליכי החילון שחוללה.

בצלאל אשכנזי

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר השיטה מקובצת, ומן האחרונים.

גרמא בשבת

גרמא בשבת הוא מונח בהלכות שבת, המתאר פעולה עקיפה שתוצאתה מלאכה האסורה בשבת. הדוגמה לכך היא הצבת כדים מלאים במים בדרכה של שריפה. כשהאש תגיע לכדים, הם ייבקעו מהחום, והמים יכבו את האש - מעשה זה הותר, אף שכיבוי אש הוא אחד מל"ט מלאכות של שבת.

בימינו ישנם מכונים העוסקים בפתרונות טכנולוגיים שחלק ניכר מהן קשור ב"גרמא בשבת" - כמו כיסא גלגלים, רכב סיור ביטחוני ביישובים, מעלית שבת, פתרונות לטיפול במשק חי ובעיקר רפתות ומחלבות, וכן פתרונות למפעלים תעשייתיים שומרי שבת.

דוד הלוי סגל

הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17. מכונה על שם חיבורו הטורי זהב.

הלוי

הַלֵּוִי הוא שם משפחה יהודי נפוץ; הנקראים בשם זה מתייחסים על בני שבט לוי.

האם התכוונתם ל...

זית רענן

האם התכוונתם ל...

יהודה רוזאניס

הרב יהודה רוזאניס (ה'תי"ז - כ"ב בניסן ה'תפ"ז) היה רב ופוסק טורקי נודע, חיבר ספרים שונים, המפורסם והמשפיע שבהם הוא משנה למלך על משנה תורה לרמב"ם.

יונה בן גרשון מווילנא

רבי יונה ב"ר יהודה גרשון מוילנא (ריב"ג מווילנא) היה דיין בווילנה ומחבר פירוש לתוספתא לסדר זרעים ומועד.

יוסף קורקוס

רבי יוסף קורקוס (שנות הר', אמצע המאה ה-15 - ה'ש', 1540) היה מחכמי מצרים וארץ ישראל לאחר גרוש ספרד, מראשוני מפרשי הרמב"ם. מכונה גם "מהר"י קורקוס" (מורנו הרב יוסף) או "ר"י קורקוס".

יחיא צאלח

הרב יחיא צאלח (מכונה גם מהרי"ץ או מהר"י צאלח; 1713–1805), היה מגדולי רבני תימן במאה ה-18, מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר הספר "פעולת צדיק", ועוד.

יצחק שבדרון

הרב יצחק הכהן שבדרון (תרכ"ו, 1856 - תרע"ט, 1919) היה רב בגליציה ובירושלים, פרשן התוספתא ומהדיר כתבי אביו המהרש"ם מברז'אן.

מאיר איזנשטט

הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט. מחבר שו"ת "פנים מאירות".

מגן אברהם (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מכילתא דרבי ישמעאל

מכילתא דרבי ישמעאל, המכונה גם מכילתא סתם, הוא כינויו של מדרש הלכה תנאי על חומש שמות, מפרשת בא עד פרשת ויקהל, המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי ישמעאל המיוחסת לחכמים שהלכו בדרכו של רבי ישמעאל. מדרש הלכה מקביל על שמות מבית המדרש השני, דבי רבי עקיבא, הגיע לידינו באופן מקוטע, ומכונה מכילתא דרשב"י.

השם "מכילתא דרבי ישמעאל" בא ככל הנראה כתוצאה מהעובדה שזהו החכם הראשון המוזכר בחיבור.

מהדורה מדעית למכילתא דרבי ישמעאל נערכה בידי ר' חיים שאול הורוביץ, והושלמה והודפסה בידי ד"ר ישראל אברהם רבין, בפרנקפורט בשנת תרצ"א.

מכילתא, פירושה בארמית מידה, במשמעות של כלי לוגי, 'מדה שהתורה נדרשת בה'. מכילתא דרבי ישמעאל פירושה הדרשות בבית מדרשו של רבי ישמעאל. משום כך אנו מוצאים עוד מדרשים בשם מכילתא, כגון מכילתא דמילואים (מדרש פרשת המילואים) ומכילתא דברים (מדרש ספר דברים).

מרדכי כרמי

רבי מרדכי כרמי (ה'תק"ט, 1749 - ה' בסיוון ה'תקפ"ה, 22 במאי 1825) היה רב ודיין בקרפנטראץ שבפרובנס. נודע בעיקר בזכות ספרו ההלכתי מאמר מרדכי.

קאלוש

קאלוש (באוקראינית: Калуш; בפולנית: Kałusz; ביידיש: קאליש) היא עיר במחוז איוונו-פרנקיבסק, אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

שולחן ערוך

השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

הספר נחשב אחד הספרים החשובים בעולם ההלכה היהודי, והוא דה פקטו משמש כעמוד תווך שעיצב וקבע את אורח החיים התורני והיהודי על פי ההלכה הפסוקה.

שלמה קלוגר

רבי שלמה יעקב יוסף קלוגר (בכתיב יידי: קלוגער; מוכר בעיקר עם שמו הראשון: רבי שלמה קלוגר), מכונה גם המהרש"ק והמגיד מברודי (מרחשון ה'תקמ"ו, 1785 – ל' בסיוון ה'תרכ"ט, יוני 1869) היה רב, מנהיג, פוסק ודרשן מפורסם, מגדולי התורה בגליציה באמצע המאה ה-19.

שמואל אביגדור תוספאה

רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.

תקופת חייו של הרב אברהם אבלי הלוי גומבינר על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
אחרונים
חכמי יהדות אשכנז הרמ"א (רבי משה איסרליש) • רבי שלמה לוריא • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי כהן (הש"ך) • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל ה"תניא") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי ה"מאמר מרדכי" • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף קארו • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • הרב שמואל הלוי וואזנר
פרשני הטור והשולחן ערוך
על כל החלקים באר הגולהבאר היטבב"חביאור הגר"אבית יוסףכנסת הגדולהברכי יוסף
על אורח חיים מגן אברהם • ט"זפרי חדששערי תשובהמחצית השקלשולחן גבוהמטה יהודהפתח הדבירמחזיק ברכהפרי מגדיםמשנה ברורהשתילי זיתיםכף החיים (סופר) מור וקציעה
על יורה דעה ש"ךט"זמחצית השקלפרי חדשפתחי תשובהכרתי ופלתישלחן גבוהשבט יהודהמחזיק ברכהפרי מגדיםכף החיים (סופר)בית הלל • בית יצחק • חידושי הרי"םערוגות הבושם
על אבן העזר חלקת מחוקקבית שמואלפתחי תשובהבית הללחידושי הרי"ם
על חושן משפט סמ"עש"ךט"זפתחי תשובהאורים ותומיםנתיבות המשפטקצות החושןחידושי הרי"ם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.