אבנר הולצמן

אבנר הולצמן (נולד בו' בתשרי תשי"ז, 11 בספטמבר 1956) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים[1]; חבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

אבנר הולצמן
Avner Holtzman in 2015
פרופ' אבנר הולצמן, 2015
ענף מדעי ספרות

ביוגרפיה

בשנת 1978 החל ללמוד בחוגים לספרות עברית ולתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, ובה עשה את שלושת תאריו (1981, 1985, 1989). עבודת הדוקטור שלו נכתבה בהדרכתה של פרופ' נורית גוברין, וכותרתה 'ממשכיל תורני למהפכן ספרות: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי – שנות הצמיחה (תרמ"ז-תרס"ב)'.

ב-1981 החל ללמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, והתקדם בו עד דרגת פרופסור מן המניין (2001). במהלך השנים לימד והדריך תלמידים גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטה הפתוחה. בין השנים 2000–2004 כיהן כראש מכון כ"ץ לחקר הספרות העברית באוניברסיטת תל אביב. מאז שנת 1987 הוא מופקד על 'גנזי מיכה יוסף', ארכיון מיכה יוסף ברדיצ'בסקי בחולון.

אבנר הולצמן חיבר עד כה שישה-עשר ספרים, ערך כארבעים ספרים נוספים ופרסם מאות מאמרים, מסות ורשימות ביקורת בתחום עיסוקו, הספרות העברית של הדורות האחרונים. בשנת 2002 כינס את כתביו של יעקב שלום קצנלנבוגן מכִּתבי העת שבהם פורסמו, ופרסמם אותם בספר בחוצות לונדון: מבחר סיפורים ורשימות (תל אביב: עמדה/ביתן, תשס"ג 2002), שאליו צירף אחרית דבר[2].

הולצמן הוא גם אחד מהעורכים של כתב העת גלעד לתולדות יהודי פולין ותרבותם, שיוצא בהוצאת המרכז לחקר התפוצות שבאוניברסיטת תל אביב.

על פעלו המחקרי זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר מטעם מפעל הפיס (2005), פרס אסרף מטעם האקדמיה ללשון העברית (2012) ופרס ס' יזהר לחקר הספרות והוראתה מטעם מכללת לוינסקי לחינוך (2013). בשנת 2013 נבחר כחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית. בשנת 2015 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 2015 הופקד על הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר באוניברסיטת תל אביב.

ספריו

  • הספר והחיים: מסות על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (הוצאת כרמל, 2003)
  • מפת דרכים: סיפורת עברית כיום (הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, 2005)
  • אהבות ציון: פנים בספרות העברית החדשה (הוצאת כרמל, 2006)
  • חיים נחמן ביאליק - הסיפורים, ערך הוסיף מבואות ונספח אבנר הולצמן), הוצאת דביר, אור-יהודה, תשס"ח, 2008.
  • חיים נחמן ביאליק (מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט, 2009)
  • מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2011)
  • מפתח הלב: אמנות הסיפור של חנוך ברטוב (מוסד ביאליק, 2015)
  • עד הלום: תחנות בספרות העברית (הוצאת כרמל, 2016)
  • (Hayim Nahman Bialik: Poet of Hebrew (Yale University Press, 2017
  • עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות (הוצאת כרמל, 2018)[4]

פרסם מהדורות ערוכות ומבוארות של כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי[5], יצחק אוורבוך-אורפז[6] וכתבי חיים נחמן ביאליק, ערך את הסדרה "סדן - מחקרים בספרות עברית" (בהוצאת אוניברסיטת תל אביב)[7] וספרים נוספים.

לקריאה נוספת

מכּתביו

על כתביו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האקדמיה הלאומית למדעים, ‏תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים, באתר "הידען", 8 בדצמבר 2015
  2. ^ יוסי פלס, ורק המתים לא ימותו, באתר הארץ, 1 במאי 2003
  3. ^ אלישע פורתמסע בלשי בעקבות אהבות, באתר הארץ, 20 ביוני 2002
  4. ^ גבריאל מוקד"עין בעין": ספר על ביקורת ספרות שמעוקר ממנו לבה הרעיוני של הביקורת, באתר הארץ, 20 בפברואר 2019
  5. ^ עמרי הרצוג"רק הוא בן חורין גמור", באתר הארץ, 8 בינואר 2008
  6. ^ רן יגיל"הצליין החילוני ומסות נוספות": יצחק אוורבוך אורפז במסעו לארצות התפר, באתר הארץ, 23 ביולי 2018
  7. ^ אברהם בלבןחזרה לעיקר, באתר הארץ, 6 ביוני 2001
אהרן אמיר

אהרן אמיר (7 במאי 1923 – 28 בפברואר 2008) היה משורר, מתרגם (בעיקר מאנגלית), עורך וסופר עברי ישראלי.

אורי ניסן גנסין

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин;‏ 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"מ, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות. כתב גם מעט שירה, ביקורות, ותרגם מספרות העולם. ארבע הנובלות הידועות ביותר שלו הן: "הצדה" "בינתיים", "בטרם" ו"אצל". גנסין התאפיין בכתיבתו המודרנית, לצד הסופרים יוסף חיים ברנר וגרשון שופמן.

אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה

אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה (באנגלית: The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe; ביידיש: ייִוואָ-ענציקלאָפּעדיע פֿון די יִידן אין מיזרח-אייראָפּע) היא אנציקלופדיה העוסקת בתולדות יהדות מזרח אירופה ותרבותה.

האנציקלופדיה הוכנה על ידי מכון ייִוואָ (מבוטא: "ייִווֹ"; ראשי תיבות ביידיש: ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, 'המכון המדעי היהודי'; ובאנגלית: YIVO), או בשמו כיום: "המכון למחקר יהודי" (באנגלית: Institute for Jewish Research), ויצאה לאור בשנת 2008 בהוצאת אוניברסיטת ייל.

האנציקלופדיה במהדורתה המודפסת משתרעת על 2,400 עמודים, המכילים יותר מ-1,800 ערכים שנכתבו על ידי 450 כותבים; בתוך הערכים משולבים יותר מ-1,000 איורים ו-55 מפות.

עורכי האנציקלופדיה חתומים בשמותיהם על הערכים. בין העורכים: דוד אסף, עמנואל אטקס, זאב גריס, אבנר הולצמן, דב לוין, מרק סלובין, שאול שטמפפר, חוה טורניאנסקי, לאון וולוביץ' ומרדכי זלקין.

הגרסה המקוונת של האנציקלופדיה הושקה ב-10 ביוני 2010 והיא זמינה בחינם.

בגיהנום של מטה

בגיהנום של מטה ("בגיהנום של מטה: רשימות קצין עברי בשבי רוסיה") הוא ספרו של אביגדור המאירי, המתאר את חוויותיו כשבוי בסיביר במהלך מלחמת העולם הראשונה. המאירי לחם בחזית המזרחית כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית.

הספר הוא המשכו של הספר השגעון הגדול (יצא ב-1929), שתיאר בגוף ראשון את חוויותיו של צעיר יהודי משכיל, העוסק בכתיבה ומעורה בחוגי הבוהמה האינטלקטואלית של בודפשט, אשר מגויס למלחמה. הספר תיאר את הכשרתו כקצין, את טבילת האש שלו, את הקרבות בהם השתתף, ולבסוף את נפילתו בשבי. הספר השגעון הגדול היה לרב מכר במושגי אותם זמנים, ונמכר באלפי עותקים."בגיהנום של מטה" מתאר את חוויותיהם הקשות בשבי של המספר (המאירי עצמו), משרתו פאלי וחברו מרגלית. על אף האירועים הטראומטיים שעוברים הגיבורים בשבי הרוסי האכזר, מצליח המאירי לרתק את הקורא אל הסיפור. "המסירה המאופקת, הדיווח הכמו-עובדתי, הטון הענייני, ה'אובייקטיבי', האופייניים לרומן זה הם שאיפשרו לסופר להעביר אל הקורא את זוועות המלחמה – בישירות, במיידיות ובאמינות, שלא היו כמותן עד אז בסיפורת העברית" כותב דן מירון.מהדורה ראשונה של הספר "בגיהנום של מטה" יצאה בהוצאת מצפה בתל אביב בשנת תרצ"ב 1932. מהדורה מחודשת של הספר יצאה לאור בהוצאת דביר בסדרה "קולות" בשנת 1989, מהדורה מתוקנת בלווית הערות והסברים מאת אבנר הולצמן.

גרשון שקד

גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה וזוכה פרס ישראל לחקר הספרות העברית.

השגעון הגדול

השגעון הגדול הוא ספרו של אביגדור המאירי המתאר את חוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה, כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית שלחם בחזית המזרחית כנגד צבאות האימפריה הרוסית.

הספר נכתב על ידי המאירי עוד כאשר שירת במלחמה, ולאחר מכן הוא המשיך לכתבו בהונגריה שלאחר המלחמה. בשנים 1922–1923, לאחר עלייתו לארץ ישראל, ניסה למכרו למו"לים שונים, אך נכשל. לבסוף פרסם פרקים ממנו בעיתון "הארץ" בשנת 1929 ולאחר מכן הוציאו בהוצאת מצפה. הספר היה לרב מכר במושגי אותם זמנים, ונמכר באלפי עותקים. בעת יציאתו לאור הושווה הספר על ידי יצחק יציב לספר "במערב אין כל חדש" של אריך מריה רמרק, שיצא לאור באותה העת בגרמניה, ותיאר באופן דומה את חוויותיו של חייל גרמני.הספר מתאר בגוף ראשון את חוויותיו של צעיר יהודי משכיל, העוסק בכתיבה ומעורה בחוגי הבוהמה האינטלקטואלית של בודפשט, אשר מגויס למלחמה. הספר מתאר את הכשרתו כקצין, את טבילת האש שלו, את הקרבות בהם השתתף, ולבסוף את נפילתו בשבי. בכל גלגוליו נושא הקצין הזוטר זהות יהודית וציונית. הספר מתאר בפירוט את מחשבותיו והגיגיו, אך כולל גם תיאורי קרבות, תיאורים מהווי החיילים ותיאורים מבודפשט שבזמן המלחמה. המסר שבספר הוא מסר אנטי-מלחמתי ברור, ויש בו גם נימה יהודית ייחודית, המתריסה כנגד המלחמה שבה נאלצו יהודים להילחם ביהודים. מאבקו של הקצין, הנאלץ להוכיח את הפטריוטיות שלו, ולהיאבק כנגד האנטישמיות של חבריו למדים, הוא אחד הנושאים העיקריים בספר.

כשלוש שנים לאחר יציאתו לאור של הספר, בשנת 1932, יצא המשכו "בגיהנום של מטה", המתאר את גורלו של הקצין היהודי בשבי הרוסי. כן פרסם המאירי מספר קובצי סיפורים קצרים בהם עסק בחוויותיו במלחמה.

בשנת 1936 המחיז המאירי את ספרו, והוא הועלה בתיאטרון "סדן".מהדורה מחודשת של הספר יצאה לאור בהוצאת דביר בסדרה "קולות" בשנת 1989. למהדורה זו נכתבה אחרית דבר בשם "הרומאנים התיעודיים של אביגדור המאירי" על ידי אבנר הולצמן.

התלוש בספרות העברית

ה"תלוש" הוא סוג של גיבור בספרות העברית של סוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20. זהו צעיר יהודי מזרח-אירופאי בודד, שנטש את ביתו ומורשת אבותיו הישנים, ומנסה, ללא הצלחה, להיקלט בעולם החדש והזר אליו הוא נקלע. הגיבור שרוי בדילמה בין ישן וחדש, הגורמת לו לתחושה כללית של משבר, מבוי סתום וחוסר אונים.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

חנוך ברטוב

חנוך ברטוב (13 באוגוסט 1926 – 13 בדצמבר 2016) היה סופר, מתרגם ופובליציסט ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות.

יעקב שלום קצנלנבוגן

יעקב שלום קצנלנבוגן (יש"ק) (1877, נובי שוויירז'ן, האימפריה הרוסית – 6 ביולי 1904) היה סופר עברי שהתגורר בלונדון.

קצנלנבוגן כתב בעיקר סיפורים קצרים, שמלנכוליה שורה עליהם.

ב-6 ביולי 1904, כשהיה בן 27, בעת טיול בשווייץ, נפטר בטביעה באגם ציריך, וגופתו לא נמצאה.

חוקר הספרות אבנר הולצמן כינס את כתביו של קצנלנבוגן מכִּתבי העת שבהם פורסמו, ופרסמם בשנת 2002 בספר בחוצות לונדון: מבחר סיפורים ורשימות (תל אביב: עמדה/ביתן, תשס"ג 2002), שאליו צירף אחרית דבר.

רחל המשוררת מצטטת, בראש שירה האחרון, "מֵתַי", את דברי קצנלנבוגן "רק המתים לא ימותו", ולמעשה מקיימת דיאלוג עם מילים אלה.

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

ברקוביץ היה חתנו של שלום עליכם, ותרגם את מרבית כתביו מיידיש לעברית. יצירתו של ברקוביץ ברובה היא דו-לשונית; נכתבה בגרסה עברית ובגרסה יידית כאחד.

יצחק כפכפי

יצחק (יצחקל'ה) כַּפְכָּפִי (שוקסטליסקי) (4 באוקטובר 1911 - 12 במאי 1998) היה ממייסדי תנועת הנוער המחנות העולים, וכן מתרגם ועורך ישראלי.

מדעי היהדות (כתב עת)

מדעי היהדות, במת האיגוד העולמי למדעי היהדות (כותר אנגלי: Jewish studies, forum of the World Union of Jewish Studies) הוא כתב עת מדעי ושנתון של האיגוד העולמי למדעי היהדות, השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית.

כתב העת נוסד בשנת תרפ"ו (1926), כחלק מהמכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית. כותרו הראשון היה "ידיעות המכון למדעי היהדות". במשך השנים השתתפו בו חוקרים במדעי היהדות מרחבי תבל. בשנת תשס"ט 2009, ערכו את "מדעי היהדות" גרשון בקון, איתמר גרינוולד ומנחם הירשמן. כל גיליון "מדעי היהדות" מכיל חלק מחקרים וחלק סקירות קצרות על כותרים חדשים בתחום מדעי היהדות.

בין המשתתפים במדעי היהדות: אפרים אלימלך אורבך, משה אידל, נחם אילן, יעקב אלבוים, חנוך אלבק, מנחם אלון, שולמית אליצור, דניאל בויארין, עידו בסוק, ישראל ברטל, יצחק ברנד, ישעיהו גפני, זאב גריס, יהושע גרנט, אברהם דוד, יוסף דן, אבנר הולצמן, גתית הולצמן, אביעד הכהן, חגית הלפרין, שמואל ורסס, יעקב זוסמן, יאיר זקוביץ, גלית חזן-רוקם, עמנואל טוב, ציפי יבין, שלם יהלום, שרה יפת, רימון כשר, יהודה ליבס, חננאל מאק, שגית מור, שלמה מורג, אברהם מלמד, דליה מרקס, מרדכי נדב, הלל נוימן, חנה ספראי, מעוז עזריהו, שמחה עמנואל, חביבה פדיה, עזרא פליישר, ישראל קולת, ישי רוזן-צבי, שלום רוזנברג, ישראל רוזנסון, מיכאל ריגלר, דב שוורץ, גרשון שקד, סמדר שרלו, ישראל משה תא-שמע ויוסף תבורי.

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

מיכה יוסף בִּן גָּרְיוֹן (בֶּרְדִיצֵ'בְסְקִי) (בכתיב יידי: בערדיטשעווסקי; בכתב רוסי: (Бин-Горион) ‏Миха Йосеф Бердичевский) ‏(19 באוגוסט 1865, מז'יבוז', חבל פודוליה, האימפריה הרוסית – 18 בנובמבר 1921, ברלין, גרמניה) היה סופר והוגה דעות עברי אשר טבע דפוסי כתיבה חדשים בספרות העברית, קרא לשינוי ערכים בתפישת היהדות ותבע השתחררות מהדוגמה ששלטה בדת, במסורת ובהיסטוריה הלאומית היהודית. כתב בעברית, ביידיש ובגרמנית. בין יצירותיו הידועות: "מחניים", עורבא פרח", "קלונימוס ונעמי", "מרים" ועוד.

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

ספר יובל

ספר יוֹבֵל (בלועזית, מגרמנית: Festschrift, "פֶסְטְשְׁרִיפְט"; בלטינית: liber amicorum) הוא ספר היוצא לאור לכבודו של מדען, איש רוח או שופט, לכבוד פרישתו לגמלאות, הגיעו לגיל 70 או נסיבות חגיגיות דומות.

ספר היובל הוא אוסף של מאמרים בתחומי עשייתו של האיש שלכבודו יצא הספר לאור. המאמרים נכתבים על ידי עמיתיו ומוקיריו, וריכוזם ועריכתם נעשים על ידי מערכת המורכבת מעמיתיו. פעמים רבות ניתנת בספר היובל תמונתו של חתן השמחה, ביוגרפיה שלו, רשימה ביבליוגרפית של כתביו. לעיתים כולל הספר גם מאמר מאת חתן השמחה.

פעמים רבות מרמז שמו של הספר, ישירות או בעקיפין, על האיש שלכבודו יצא הספר.

בהתחשב בכך שספר יובל הוא אסופה של מאמרים אקדמיים, הוא מעניין בראש ובראשונה את קוראי ספרות אקדמית בתחום זה: חוקרים וסטודנטים. לעיתים נכתב הספר כך שיפנה לקהל קוראים רחב יותר של מתעניינים בתחום.

חלופה לספר יובל הוא הקדשה של גיליון של כתב עת מדעי לכבודו של חתן השמחה.

דוגמאות:

לכבודו של מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה יצא לאור "ספר מנחם גולדברג", ובו 19 מאמרים בתחום דיני העבודה, מאת אנשי אקדמיה, שופטים ועורכי דין העוסקים בתחום זה.

לכבודו של פרופ' מרדכי רוטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים יצא לאור הספר "החיים כמדרש - עיונים בפסיכולוגיה יהודית", ובו מאמרים מאת יורם בילו, יהודה ליבס, אדמיאל קוסמן, עדין שטיינזלץ, שלמה גיורא שוהם, משה אידל, אלי ויזל ואחרים. מאמרים אלה הם בתחומי הפסיכולוגיה והמדרש שבהם עוסק רוטנברג. הספר יצא לאור בהוצאת ידיעות אחרונות, שמפיצה אותו לציבור הרחב, ולא רק לאנשי האקדמיה.

בשנת 2005 פרשה לגמלאות חוקרת הספרות, פרופ' נורית גוברין, ולכבוד זאת הוגש לה הספר "ממרכזים למרכז - ספר נורית גוברין" (בעריכת אבנר הולצמן ובהוצאת אוניברסיטת תל אביב),- אסופה נרחבת של דברי ספרות, מחקר ויצירה, בהשתתפותם של ארבעים יוצרים וחוקרים. הספר מעלה בצורה מורחבת ומגוונת את הנחות היסוד שהניחה בחקר הספרות העברית החדשה ובהוראה.

גיליון של כתב העת The Electronic Journal of Combinatorics הוקדש לכבודו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממכון ויצמן למדע, עם מלאת לו 70 שנה.

לציון ארבעים שנות הוראה ומחקר של פרופ' דניאל פרידמן הוציאו עמיתיו לכבודו את "ספר דניאל - עיונים בהגותו של פרופ' דניאל פרידמן". הספר, בעריכתם של פרופ' נילי כהן ופרופ' עופר גרוסקופף, כולל 18 ממאמריו הבולטים של פרידמן, ובצד כל אחד מהם מאמר מחווה מאת חוקר משפטי בולט, שנכתב במיוחד לספר זה.

עיונים

עיונים - כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל, שעד שנת 2017 נקרא עיונים בתקומת ישראל, הוא כתב עת מדעי רב-תחומי, המתפרסם מאז 1991 על ידי הוצאת הספרים של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כתב העת פועל באמצעות ביקורת עמיתים ומשמש במה אקדמית מרכזית ומוקד למחקרים ופולמוסים בתחום של לימודי מדינת ישראל והיסטוריה של הציונות.

כתב העת יוצא לאור בשתי סדרות:

הראשונה היא מאסף חצי-שנתי של מאמרי מחקר המתמקדים בחברה היהודית המודרנית, בחברה הישראלית ובמדינת ישראל. המאמרים בגיליונות אלה עוסקים במגוון רחב של תחומים, כגון היסטוריה, סוציולוגיה, פילוסופיה, מדע המדינה, כלכלה, תרבות, גאוגרפיה, אמנות, מגדר ועוד.

הסדרה השנייה היא נושאית; כל אחד מהגיליונות של סדרה זו מוקדש לנושא אקטואלי משמעותי, בתוך תחומי העניין של כתב העת. מגמתה של הסדרה הנושאית היא להעלות לדיון נושאים מרכזיים בחברה הישראלית תוך העמקת השיח הציבורי ויצירת במה לשיח אקדמי עמוק.את כתב העת ייסד העורך ד"ר פנחס גינוסר. כיום עורכים אותו פרופ' עופר שיף ופרו' אבי בראלי, אורנה מילר משמשת כעורכת המשנה. חברי המערכת הם: אבנר בן עמוס, אבי בראלי, דני גוטוויין, מנחם הופנונג, נסים ליאון, קובי פלד, פולה קבלו, קימי קפלן, אילנה רוזן שלום רצבי ועופר שיף. החל משנת 2010 כתב העת נגיש באינטרנט.

פצעי בגרות (ספר)

פצעי בגרות הוא רומן אוטוביוגרפי מאת חנוך ברטוב המתאר את שלושת החודשים בהם שוהה הגיבור, אלישע קרוק, בן דמותו של המחבר, באירופה מיד לאחר מלחמת העולם השנייה במסגרת שירותו הצבאי בבריגדה היהודית. הספר, שהוא הראשון שנכתב מבין ארבעה ספרים המתארים את תהליך התבגרותו של נער יליד ארץ ישראל (אך לא הראשון כרונולוגית) ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1965 פעם נוספת בהוצאת ספרית מעריב בשנת 1988, ושוב בהוצאת הספריה החדשה בשנת 2011 עם אחרית דבר מאת אבנר הולצמן וזיכה את ברטוב בפרס שלונסקי.

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses;‏ 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.