אבנר דה-שליט

אבנר דה-שליט (נולד ב-1957) הוא פרופסור מן המניין למדע המדינה ודיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית לשעבר.

אבנר דה-שליט
לידה 1957 (בן 62 בערך)
רחובות, ישראל ישראל
ענף מדעי מדעי החברה
מדינה ישראל  ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים
אוניברסיטת אוקספורד
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
פרסים והוקרה פרס רוטשילד (2014)
פרס א.מ.ת (2019)

ביוגרפיה

אבנר דה-שליט נולד ברחובות, לפרופ' עמוס דה-שליט ואח לפרופ' אהוד דה-שליט. בגיל 12 התייתם מאביו. הוא גדל בירושלים, וניגן בפסנתר. במסגרת שירותו בנח"ל נשלח לגרעין המקים של קיבוץ סמר, בו גר כשבע שנים. קיבל ב-1986 את התואר הראשון במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית. קיבל דוקטורט מאוניברסיטת אוקספורד ב-1990.

כיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים וכעמית מחקר במרכז אוקספורד לסביבה, אתיקה וחברה בשנים 1995 עד 2004. בשנת 1998 הקים, יחד עם פרופ' נתן זוסמן ופרופ' דניאל אטאס את התוכנית המשולבת: פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה (פכ"מ) באוניברסיטה העברית. בשנת 2009 מונה לדיקן הפקולטה למדעי החברה וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2012. זכה בפרס רוטשילד לשנת ה'תשע"ד.[1][2] בשנת 2019 זכה בפרס א.מ.ת.[3]

דה-שליט הוא בין מקימי התנועה החדשה, שהצטרפה למרצ. בנוסף, עמד בראש צוות של כעשרים פעילים סביבתיים, אשר בשיתוף עם אנשי משרד האוצר הגישו למשרד האוצר "חזון ירוק לישראל", מסמך שעיקרו המלצות למדיניות סביבתית בתחומים שונים. בנוסף, דה-שליט מרצה בהתנדבות במכללה החברתית כלכלית.

בשנת 2009 הוציא לאור דיסק בשם "אינטימי", הכולל שירים ולחנים אשר חיבר בעשרים השנים האחרונות. הזמרת המבצעת היא מעיין הירשביין והמפיק המוזיקלי הוא ארז יולביץ'.

דה-שליט חבר במועצה של הקרן החדשה לישראל.[4] בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-96 ברשימת התנועה החדשה מרצ.[5] בבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום ה-95 ברשימת מרצ.[6]

כיום דה-שליט מתגורר במבשרת ציון. הוא נשוי ואב לשלושה ילדים.

ספריו

כתיבה

  • סוציאליזם. תל אביב: המשרד הביטחון, אוניברסיטה משודרת, תשנ"ד, 1994.
  • אדום-ירוק: דמוקרטיה, צדק ואיכות הסביבה. תל אביב: בבל, תשס"ד, 2004.

Cities and Immigration. Oxford University Press

  • The Spirit of Cities/ Daniel Bell, Avner de Shalit. Princeton; Princeton University Press, 2011 (second edition 2013; also translated to Chinese)
  • Disadvantage/ Jonathan Wolf, Avner De-Shalit. Oxford; New York: Oxford University Press, 2007 (second edition 2013)
  • Power to the People: Teaching Political Philiosophy in Skeptical Times. Lanham, Lexington Books, Rowman and Littlefield, 2006
  • The Environment: Between Theory and Practice/ Avner de-Shalit. Oxford: Oxford University Press, 2000
  • Why posterity matters: environmental policies and future generations/ Avner de-Shalit. London: Routledge, 1995

עריכה

  • Forms of justice: critical perspectives on David Miller's political philosophy/ edited by Daniel A. Bell and Avner de-Shalit. Lanham,Md.: Rowman & Littlefield, 2003
  • Moral and political reasoning in environmental practice/ edited by Andrew Light and Avner de-Shalit. Cambridge, MA: MIT Press, 2003
  • Liberalism and its practice/ edited by Dan Avnon and Avner de-Shalit. London: Routledge, 1999
  • Communitarianism and individualism/ edited by Shlomo Avineri and Avner de-Shalit. Oxford: Oxford University Press, 1992

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבי בליזובסקי, ‏חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בר אילן והטכניון זכו בפרס רוטשילד לשנת 2014, באתר "הידען", 20 בנובמבר 2013
  2. ^ שירות הידען, ‏שלמה הבלין מבר אילן, אלי קשת ואבנר דה שליט מהאוני' העברית ושלמה שמאי מהטכניון זכו בפרס רוטשילד, באתר "הידען", 17 במרץ 2014
  3. ^ זוכי פרס אמת - פרופ' אבנר דה שליט, באתר פרס א.מ.ת
  4. ^ אתר הקרן החדשה לישראל.
  5. ^ רשימת המועמדים, באתר הכנסת
  6. ^ אתר הכנסת, רשימת המועמדים לכנסת ה21, bechirot21.bechirot.gov.il
אהוד דה-שליט

אהוד דה שליט (נולד ב-16 במרץ 1955) הוא מתמטיקאי ישראלי ופרופסור באוניברסיטה העברית. מחקרו עוסק בתורת המספרים.

דה-שליט

האם התכוונתם ל...

מרצ

מרצ היא מפלגת שמאל סוציאל-דמוקרטית ציונית ישראלית. המפלגה הורכבה בשנת 1992 מאיחוד של המפלגות רצ, מפ"ם וחלק משינוי. השם מרצ מורכב מהאותיות מ' ורצ, אותיות שהופיעו על פתקי ההצבעה של המייסדות, מפ"ם ורצ. המפלגה הייתה בשיאה בכנסת ה-13, כשזכתה ל-12 מנדטים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים התאחדה מרצ עם ישראל דמוקרטית ועם התנועה הירוקה, לרשימה המשותפת המחנה הדמוקרטי. בראש הרשימה עומד יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, ושותפיו להנהגה הם ח"כ סתיו שפיר וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.

מרקסיזם

מרקסיזם היא תאוריה כלכלית-חברתית והשקפת עולם, המבוססת על הגותו של הפילוסוף קרל מרקס. תאוריה זו הייתה הראשונה במסגרת המטריאליזם הדיאלקטי ואחת מכמה תאוריות סוציאליסטיות שהתגבשו במאה ה-19. עיקרי התאוריה פורסמו בשנת 1848 על ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס, במניפסט הקומוניסטי. המרקסיזם מתייחס לחברה האנושית כתופעה שאינה חורגת מהחוקיות של שאר המרכיבים בטבע. התורה המרקסיסטית גורסת שאין קיום לאידאות אוניברסליות (דוגמת אמת, צדק, טוב ורע), והיא רואה בהן השתקפות של אינטרסים בלבד. המרקסיזם מתייחס בביטול לקיומם של עצמים רוחניים כלשהם, ועל כן מתנגד גם לכל גישה אמונית, תאולוגית, או מטפיזית.לפי השקפה זו, במציאות הקפיטליסטית קיים קונפליקט בין שני כוחות מרכזיים: המדכאים, הם הבורגנים בעלי אמצעי הייצור, ומעמד הפועלים המדוכא שתלוי באמצעים אלה. השקפה זו מבוססת על ההנחה המטריאליסטית שהמהות של האדם היא ייצור לשם קיום, צריכה ושליטה על הטבע. לפי גישה פילוסופית זו, הדת, הפילוסופיה, והמוסר אינן מניעות את המציאות, אלא הן השתקפות של יחסי הייצור, דהיינו היחסים המעמדיים, ובמונחים מרקסיסטיים: מבנה העל הוא השתקפות של מבנה הבסיס. המדינה, לפי מרקס, משמשת ככלי בידי הבורגנים לשימור יחסי הכוחות, והתודעה הכוזבת משמשת ככלי להרדמת תחושות ההתמרמרות של מעמד הפועלים.אלא שהבורגנות, לשיטתו של מרקס, מכילה בתוכה יסוד של הרס עצמי. מכיוון שזו מעדיפה תחרות על פני שיתוף, היא מייצרת הרבה יותר ממה שנדרש וממה שהציבור יכול לרכוש. כתוצאה מכך, נסגרים מפעלים, האבטלה גדלה ושכר הפועלים יורד, מה שמחמיר את מצב השוק. התשובה הקפיטליסטית לקושי זה היא כיבוש של שווקים חדשים, ושיכלול של אמצעי הייצור על מנת לחסוך בכוח אדם ולייצר יותר ויותר סחורות. מרקס חזה שבסוף תהליך זה מעמד הפועלים ימצא את עצמו מחוץ לתהליך הייצור, ומכאן הדרך להתפכחות מהתודעה הכוזבת ולמרד בסדר הקיים היא בלתי נמנעת.מרקס האמין שלפרולטריון, אשר סבל מעוול מתמשך, תהיה תודעה חברתית-כלכלית ולכן הוא יפעל לביטול ההיררכיה המעמדית. כמו כן, מכיוון שאין לו רכוש הוא לא ירגיש צורך להשתלט על רכוש כמו המעמד הבורגני. לפי התחזית של מרקס, ישתלט מעמד הפועלים על אמצעי הייצור, יבטל את הקניין הפרטי ויבנה חברה סוציאליסטית שאין בה מנצלים ומנוצלים.

במשך השנים לא נשאר המרקסיזם בצורתו המקורית. התשתית החשיבתית של המרקסיזם, אמנם לא בצורתו הטהורה, הוסיפה להתקיים, ומורשת המרקסיזם מתקיימת ברוב הזרמים הביקורתיים.

נתן זוסמן

נתן זוּסמן (נולד ב-7 בדצמבר 1959) הוא כלכלן ישראלי, פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים.

סובייקט

סובייקט הוא מושג פילוסופי ופסיכולוגי בעל משמעויות שונות, תלויות שיח, תחום וזמן. בפילוסופיה המודרנית ובפסיכואנליזה "סובייקט" מציין לרוב את ההוויה האנושית הנתונה ביחסים עם הוויה אחרת -ה"אובייקט" .

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים. הבעלות המשותפת יכולה להיות במסגרת מדינית, דבר שייקרא "סוציאליזם מדיני", או במסגרת עממית, מה שייקרא "סוציאליזם חירותני".

התנועה הסוציאליסטית החלה את דרכה בעולם המודרני מתוך תנועת מעמד הפועלים בסוף המאה ה-19. בתקופה זו, המונח "סוציאליזם" היה מקושר בראש ובראשונה למבקרים חברתיים אירופיים, אשר מתחו ביקורת על הקפיטליזם ועל מושג הרכוש. לפי קרל מרקס, שהגדיר ועיצב את התנועה הסוציאליסטית בעידן המודרני, סוציאליזם הוא השלב הסוציואקונומי לאחר המהפכה של הפרולטריון ולאחר העברת אמצעי הייצור לבעלות משותפת. לפי מרקס, החברה תתקדם משלב זה לשלב של קומוניזם.

קיים מספר רב של זרמים שונים שמכונים "סוציאליסטים" על ידי תומכיהם או אחרים. מאז המאה ה-19, לא קיימת הסכמה בתנועה הסוציאליסטית לגבי הדוקטרינה או האסטרטגיה להשגת מטרות התנועה. תומכי התנועות הסוציאליסטיות השונות משתייכים לעיתים לזרמים מנוגדים, ובייחוד ניתן להבחין בין רפורמיסטים לבין קומוניסטים. חלק מן הסוציאליסטים מאמינים בהלאמה של אמצעי הייצור, בעוד שאחרים, למשל סוציאל-דמוקרטים, תומכים בהלאמה של מספר מצומצם של תעשיות מפתח, בתוך מערכת כלכלית משולבת. חלק מן המרקסיסטים תומכים בתכנון מרכזי של הכלכלה, שיבוצע על ידי המדינה, בדומה לדגם הסובייטי. אחרים, כולל הקומוניסטים ביוגוסלביה והונגריה (החל משנות ה-70 של המאה ה-20), הרפורמיסטים בסין וחלק מן הכלכלנים המערביים, תומכים בשילוב של סוציאליזם וכלכלת שוק, תוך ניסיון לנצל את יתרונותיה של כלכלת השוק לטובת העקרונות הסוציאליסטיים (ראו סוציאליזם שוק). אנרכו-סינדיקליסטים וחלק מתומכי השמאל החדש תומכים בהקמת "מועצות עובדים" וניהול אמצעי הייצור דרכן. קיימים זרמים נוספים, כמו מודל הקיבוץ והמודל הסקנדינבי.

עמוס דה-שליט

עמוס דה-שליט (29 בספטמבר 1926 – 2 בספטמבר 1969) היה מבכירי הפיזיקאים בישראל וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים.

פרס א.מ.ת

פרס א.מ.ת. (אמנות-מדע-תרבות) הוא פרס המוענק בישראל מדי שנה, מאז שנת 2002. הפרס, בסך מיליון דולר אותו חולקים הזוכים, ממומן על ידי קרן א.מ.נ. - לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, אשר הוקמה לצורך עניין זה על ידי אגודת ידידי ישראל באמריקה הלטינית.

הפרס ניתן בחסותו של ראש ממשלת ישראל בחמישה תחומים: תרבות ואמנות, מדעים מדויקים, מדעי החיים, מדעי הרוח, ומדעי החברה. הפרס מוענק מדי שנה על-פי תחומי משנה המתחלפים במחזוריות מדי שנה.

הקריטריונים לזכייה בפרס מבוססים על הצטיינות והישגים מקצועיים או אקדמיים שיש בהם פריצת דרך בתחום העיסוק של הזוכה וכן תרומה מיוחדת לתרבות ולחברה הישראלית. ההחלטה על הזוכים מתקבלת על ידי ועדה בראשות שופט, הממנה ועדות משנה שמורכבות ממומחים בתחומים הרלוונטיים. את הקרן ייסד הנדבן אלברטו מוסקונה ניסים.

פרס רוטשילד

פרס רוטשילד הוא פרס יוקרתי שמעניקה יד הנדיב מאז שנת 1959 מדי שנתיים.

פרס רוטשילד מחולק בתשע דיסציפלינות: הנדסה, חקלאות, מדעי החברה, מדעי החיים, מדעי היהדות, מדעי הכימיה, מדעי הפיזיקה, מדעי הרוח ומתמטיקה. הפרסים מוענקים אחת לשנתיים אך התחומים מחולקים לשתי קבוצות, כך שכל תחום חוזר על עצמו פעם בארבע שנים, עבור עבודת מחקר מקורית ויוצאת דופן.

המועצה המייעצת לפרס מתמנה לתקופה של ארבע שנים ומורכבת מיושב ראש ושמונה חברים. יושבת ראש הפרס היא פרופסור שפי גולדווסר, המכהנת בתפקיד משנת 2015. חברי המועצה הנוספים, נכון לשנת 2017, הם נציגו של הלורד רוטשילד פרופסור מנחם יערי, נציגתו של ראש ממשלת ישראל דוקטור לאה נס, נציג מועצת הנאמנים של מכון ויצמן למדע פרופסור מוטי הייבלום, נציגת נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופסור מרגלית פינקלברג, נציגת שר החינוך פרופסור מרגלית שילה, נציג חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים ברוך מינקה, נציגת הקורטוריון (חבר הנאמנים) של הטכניון פרופסור עדית קידר ונציג חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב פרופסור נגה אלון. היושבי ראש הקודמים היו ד"ר שניאור זלמן אברמוב (1992-1984), והפרופסורים דן פטינקין (1993-1994), מיכאל ברונו (1996-1995), אילן חת (2002-1997), יהודית בירק (2010-2004), ואיתן קולברג (2015-2011).

רשאים להגיש מועמדים לפרס: ראשי האוניברסיטאות בישראל, דיקני הפקולטות של האוניברסיטאות בישראל, ראשי המחלקות והחוגים הרלוונטיים וחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן כל אדם שהוענק לו פרס רוטשילד בעבר, ובלבד שיציע מועמד בתחום שבו הוא קיבל את הפרס. בשנת 2012 עומד גובה הפרס על 50,000 דולר לזוכה.

קן סארו-ויווה

קנולה ביסון "קן" סארו-ויווה (Kenule Beeson "Ken" Saro-Wiwa; ‏10 באוקטובר 1941 - 10 בנובמבר 1995) היה סופר ניגרי מפורסם ופעיל זכויות אדם, אשר תרם רבות למאבקם של אנשי אוגוני, קבוצה אתנית בניגריה, נגד חברות נפט אשר גרמו לנזק סביבתי רב באזור מחייתם. סארו-ויוה השתתף במאבק המקומי נגד חברת של, במסגרת התנועה לשחרור הדלתה של ניז'ר. בשנת 1995 נתלה יחד עם שמונה מאנשי שבט אוגוני, והתלייה עוררה תהודה בינלאומית.

לפני מותו אמר סארו-ויווה כי "הבורא אומנם לוקח את נשמתי, אך המאבק נמשך".

משפחתו של קן סארו-ויווה פתחה במאבק משפטי מול חברת "של" אשר הסתיים בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט לפיה שילמה החברה למשפחת המנוח סך של 15.5 מיליון דולר.

קרל מרקס

קרל היינריך מרקס (בגרמנית: Karl Heinrich Marx‏; 5 במאי 1818 – 14 במרץ 1883) היה פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט מהפכני גרמני-יהודי. עבודתו העיונית והתאורטית הניחה יסודות לניתוחו של הסדר התעשייתי המודרני, והיוותה תשתית לכל ביקורת הקפיטליזם שנוצרה אחריו. מרקס פרסם מספר רב של מאמרים וספרים בחייו. עם המפורסמים שבהם ניתן למנות את המניפסט הקומוניסטי (1848) ואת 'ביקורת הכלכלה המדינית', הידוע יותר בתור הקפיטל (1867-1894).

מרקס נולד למשפחת מעמד בינוני אמידה מן העיר טריר שבפרוסיה כנצר לשושלת רבנים, ומאוחר יותר למד כלכלה מדינית ופילוסופיה הגליאנית באוניברסיטאות בון והומבולדט שבברלין. בגיל מאוחר יותר, הפך לחסר-מדינה, ובילה את מרבית חייו בלונדון, שם הוסיף לפתח את הגותו, בשיתוף פעולה עם ההוגה הגרמני פרידריך אנגלס. עבודתו העיונית של מרקס השפיעה באופן ניכר על ההיסטוריה הפוליטית, הכלכלית והמחשבתית.

התאוריות של מרקס בנוגע לחברה כלכלה ופוליטיקה, הידועות כמרקסיזם, גורסות כי החברות האנושיות התפתחו תוך מלחמת מעמדות קבועה. בעידן הקפיטליזם, התגלמה מלחמת המעמדות בעימות שבין המעמד השליט - הבורגנות - השולט באמצעי הייצור, ובין המעמד העובד - הפרולטריון - המאפשר את האמצעים הללו באמצעות מכירת כוח עבודתו בתמורה לשכר. בעשותו שימוש בתאוריה ביקורתית הידועה כמטריאליזם דיאלקטי, חזה מרקס כי בדומה למערכות הכלכלית-חברתית שקדמו לה, יצרה השיטה הקפיטליסטית מתחים פנימיים חריפים אשר יובילו בסופו של דבר לחורבנה העצמי, והחלפתה בשיטה חדשה: הסוציאליזם. עבור מרקס, מאבק המעמדות תחת הקפיטליזם נעוץ בחוסר היציבות המובנה בשיטה. עוד גרס כי בנטייתו למשברים חוזרים ונשנים, יביא הקפיטליזם לצמיחתה של תודעה מעמדית בקרב הפרולטריון. התודעה המעמדית תאפשר השגת כוח פוליטי, שיכונן את החברה הסוציאליסטית, נטולת המעמדות, שתחולל שחרור חברתי וכלכלי, ותתבסס על איגוד חופשי של בני אדם יוצרים.

מרקס תואר לא פעם כאחת מן הדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה האנושית המודרנית, ועבודתו זכתה לשבחים רבים, כמו גם לביקורות. כתביו היוו מסד להבנת הניגוד המודרני שבין העבודה להון, ושימשו כר פורה לתאוריות כלכליות בולטות. הוגים ואנשי רוח, אנשי איגודי עובדים, יוצרים ואמנים, ומפלגות פוליטיות בכל רחבי העולם, הושפעו מהגותו של מרקס. כמו כן, הוא נחשב לאחד מן האדריכלים החשובים של מדעי החברה המודרניים.

תמר זילבר

תמר (בת) זילבר (נולדה ב-1967) היא פרופסור לתאוריה ארגונית בבית הספר למנהל עסקים, האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה עוסק בתהליכי מיסוד בארגונים ובשדות ארגוניים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.