אבן פינה

אבן פינה היא לבנה סמלית, אשר הנחתה מסמלת את תחילת בנייתו של מבנה. במקרים רבים האבן מודגשת וממוקמת בפינת המבנה, במקום בולט, ולעיתים היא כוללת תבליטים שעליהם סיפור הקמת המבנה ויום תחילת הבנייה.

בבנייתם של מבנים בעלי חשיבות, כגון מבני ציבור ובעיקר מבני דת שונים, נערך טקס הנחת אבן פינה. בטקס זה מתכבד לרוב אדם חשוב בקהילה או יוזם הבנייה להניח את האבן ולהתחיל בה את בניית המבנה השלם. בעידן המודרני, טקס הנחת אבן הפינה עשוי להיות גם יציקת הבטון הראשונה ולאו דווקא הנחת לבנה האופיינית לבנייה מלבנים. המושג "אבן פינה" משמש לעיתים רבות כביטוי לייסודם של דברים, כגון ארגונים, חברות, מיזמים ואף תאוריות מדעיות או אמנותיות חדשות וחלוציות, אשר אינם מבנים פיזיים.

מקור מנהג הנחת אבן הפינה הוא עתיק, אם כי לא ידוע בדיוק מתי החל. האזכור המוקדם ביותר של הנחת אבן פינה מוזכר בספר תהילים:

אֶבֶן, מָאֲסוּ הַבּוֹנִים - הָיְתָה, לְרֹאשׁ פִּנָּה

מפסוק זה נלקח שמה של המושבה ראש פינה. אבן פינה מוזכרת גם בברית החדשה, במשל בעל הכרם, שם מתוארת הנחת האבן כמעשה אירוני[1].

הנחת הלבנה הסמלית בפינת המבנה נובעת משיקולי בנייה, משום שנוח להתחיל בפינה וממנה להמשיך את הבנייה מאשר להתחיל את הבנייה באמצע, ובאופן זה מתקבלת בנייה מדויקת יותר וללא סטיות.

Aachen Bonifatiuskirche Detail
אבן פינה מקושטת בתבליטי ארד ומציינת את שנת הבנייה, כנסיית בוניפציוס הקדוש בפורסט שבמחוז אאכן

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי האנציקלופדיה הקתולית
אבן

האם התכוונתם ל...

אל אסקוריאל

אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצו (בספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.פליפה השני מלך ספרד החליט להקים המקום שישמש מקום למגורי המלך, כמנזר וכפנתיאון מלכותי.

ב-10 באוגוסט 1557 הביס פליפה את צבא הצרפתי בקרב סן קנטין בצפון צרפת. תאריך זה הוא גם יום חגו של לורנצו הקדוש ולכן החליט המלך להנציח ניצחון זה באמצעות בניית מנזר לכבודו. הבנייה החלה בשנת 1563 והושלמה בשנת 1584. השם מקורו מהמילה סקוריה שפירושה סיגים של מחצבים כי המקום שימש קודם לכריית מחצבים.

במגורים המלכותיים (בספרדית Palacios), התגורר פיליפה השני וכל המלכים הספרדים מבית האבסבורג ושני המלכים הראשונים משושלת בורבון. מגוריו של פליפה השני צנועים יותר וצמודים לכנסייה וחלון מיוחד אפשר לו בשנותיו האחרונות כשסבל מדלקת מפרקים, לצפות בטקסים בכנסייה ממיטת חוליו. הוא נפטר במקום בשנת 1598.

הפנתיאון המלכותי (בספרדית: Panteón de los Reyes), בו קבורים רוב מלכי ספרד ולידו פנתיאון הנסיכים (בספרדית: Panteón de los Infantes) בו קבורים הנסיכים שלא ירשו את הכתר ושל אימותיהן המלכות, נמצא במפלס הנמוך.

הבזיליקה מרשימה. גובה הכיפה הוא 92 מטר והיא נתמכת בארבעה עמודי ענק. על הקירות ציורים מחיי ישו. בקפלה סמוכה נמצא פסל שיש מפורסם של ישו הצלוב שפוסל על ידי בנוונוטו צ'ליני ב-1562.

בספרייה יש כיום 40,000 ספרים וכ-2,700 כתבי יד מהמאות ה-5 עד ה-18. פליפה השני צייד את הספרייה ב-10,000 ספרים אך רובם הושמדו בשריפה ב-1671 ובהרס שזרעו חיילי נפוליאון. במלחמת האזרחים הספרדית גרמו אנרכיסטים שמאלנים הרס לספרייה ורצחו את הנזירים שהיו במקום. על התקרה יש תמשיחים המתארים את שבע האמנויות החופשיות: אריתמטיקה, רטוריקה, דיאלקטיקה, מוזיקה, דקדוק, גאומטריה ואסטרונומיה.

בספרייה זו נתגלה בשנת 1977 כתב יד עברי של התלמוד הבבלי, ויחד עמו התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין (בשונה מסדר נזיקין). כתב היד הנקרא Escorial G-I-3 היה אבן פינה חשובה בחקר התלמוד הירושלמי, כיוון שעד אז היה קיים עבור מסכת נזיקין רק הנוסח של כתב יד ליידן (למעט קטעי גניזה קטנים), וכתב יד אסקוריאל, המקיף את המסכת כולה, נחשב מהימן יותר. כתב היד יצא לאור, עם שני מבואות, בשנת 1984, על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן.

ב-2 בנובמבר 1984 הכריז ארגון אונסק"ו על אל אסקוריאל כאתר מורשת עולמית. ביחד עם עמק הנופלים המרוחק ממנו רק 15 ק"מ מהווים שני אתרים אלה אתרי תיירות פופולריים ביותר בספרד.

בית הלוחם

בית הלוחם הוא מרכז ספורט-שיקום ופעילות חברתית לנכי צה"ל ובני משפחותיהם, המופעל על ידי ארגון נכי צה"ל. השירותים שבית הלוחם מעניק אמורים לענות על צורכי אוכלוסיית נכי צה"ל והם נגישים מבחינה פיזית ומבחינה ארגונית לאוכלוסייה זו.

מרכזי בית הלוחם הכוללים בריכת שחיה מקורה ורחבה, מדשאות, חדר כושר, אולמות ספורט, חדרי משחקים, מועדוני קריאה, אולם תרבות וחדרי פעילות ייחודיים כמו קליעה למטרה, סנוקר ועוד. לצד כל אלה קיימת פעילויות העשרה במסגרת חוגים רבים בתחומים מגוונים לחברי הבית, ולבני משפחותיהם.

מרכזי בית הלוחם פועלים באמצעות תקציבים מאגף השיקום במשרד הביטחון, ומתרומות של נדבנים מהארץ ומחו"ל. חברי ארגון נכי צה"ל יכולים להיות חברים בבית הלוחם ולשלם על ההשתתפות בפעילותו בעלות נמוכה וסמלית. בתי הלוחם הוקמו לפי הסדר הבא בתל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. בית הלוחם הבא צפוי לקום בעיר אשדוד.

בית ליסין

בית ליסין היה מבנה ששימש לאירועי תרבות ולמופעי תיאטרון. המבנה, בפינת הרחובות ויצמן וזכרון יעקב בתל אביב, תוכנן על ידי האדריכלים (לימים שניהם זוכי פרס ישראל) בנימין אידלסון ואריה שרון. על תכנון הבית זכו האדריכלים בפרס רוקח.

בית מאיר

בֵּית מֵאִיר הוא מושב במועצה אזורית מטה יהודה, צפונית לבית שמש, באמצע יער הקדושים. המושב הוקם בידי המזרחי בשנת 1950. נמצא על דרך בורמה, אשר חיברה את ירושלים עם השפלה במלחמת העצמאות עברה לידו. משלט שמורת המסרק, היום אתר נוף וטבע, שוכן בקרבתו.

במושב 140 משפחות שמתפרנסות בין השאר ממקצועות חופשיים באזור ירושלים.

בית עוזיאל

בֵּית עוּזִיאֵל הוא מושב של "הפועל המזרחי" באזור השפלה ליד העיר רמלה השייך למועצה אזורית גזר. היישוב נקרא על שם הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון הראשון של מדינת ישראל.

היישוב הוקם בשנת 1956 על ידי עולים ממרוקו בני המעמד הבינוני שמימנו את ההתיישבות במשאביהם הם והתארגנו עוד במרוקו. המושב הוקם בליווי חברת רסקו והמרכז החקלאי של הפועל המזרחי. טקס העלייה על הקרקע התקיים ב-14 באוקטובר 1956. ב-30 במאי 1957 הונח אבן פינה למבנה קבע לבית הכנסת במושב.

מאוחר יותר נקלטו ביישוב עולים מהודו.

כיום נמצא המושב במגמת פיתוח בשל קרבתו למרכז, נופי האזור וההרחבה שנעשתה בו.

במושב פועלת תנועת הנוער "בני המושבים" למעלה מעשור וחברי גרעין עודד של תנועת בני המושבים מתנדבים במושב ברציפות מאז 2009.

ענפים חקלאיים: כרם, ירקות, חממות.

גבול של סדרה

בחשבון אינפיניטסימלי, גבול של סדרה ממשית הוא מספר, שאיברי הסדרה הולכים ומתקרבים אליו כך שהמרחק בין האיברים לגבול קטן כרצוננו. מושג זה מהווה אבן פינה באנליזה המתמטית, בכך שהוא מאפשר לנסח ולחקור בכלים סופיים את ההתנהגות של סדרות, פונקציות ותהליכים אינסופיים אחרים. סדרה שיש לה גבול נקראת סדרה מתכנסת. סדרה שאין לה גבול (אינה מתכנסת) נקראת סדרה מתבדרת.

באופן כללי יותר, אפשר להגדיר גבול לסדרה גם אם אבריה אינם דווקא מספרים ממשיים: ראו גבול בטופולוגיה.

גבעת אלה

גִּבְעַת אֵלָה הוא יישוב קהילתי חילוני בדרום הגליל התחתון, חמישה קילומטרים צפונית למגדל העמק וחמישה ק"מ מערבית לנצרת, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא הוקם בשנת 1988 ביוזמת גרעין מתיישבים מאזור חיפה ומיישובי עמק יזרעאל ובסיוע המועצה האזורית.

הממשלה החליטה על הקמת היישוב בדצמבר 1983, כיישוב קהילתי ביוזמה פרטית. טקס הנחת אבן פינה בהשתתפות שר השיכון, דוד לוי, התקיים בספטמבר 1986.

במסגרת שלב א' התיישבו ביישוב כ־190 משפחות שבנו את בתיהן בבניה מרוכזת של מספר דגמי בתים בעלי סגנון אחיד. במהלך העשור הראשון נבנו עוד כ־170 בתים נוספים תוך שמירה על הצביון הכפרי, וכן מבני הציבור: אולם ספורט מקורה (הכולל מגרש כדורסל, חדר כושר וחדר בלט), בריכת שחיה, מגרשי טניס וגני שעשועים. בשנת 2009 החל שיווק המגרשים של שכונת הרחבה.

היישוב ממוקם על שתי גבעות, בין הכפר הבדואי בית זרזיר והכפר הערבי עילוט.

היישוב גבעת אלה, שבאופן זמני נקרא עילוט ב', נקרא על שם עצי האלה.

במקום בית ספר יסודי אזורי לילדי גבעת אלה, ציפורי, אלון הגליל וחנתון, ולאחר סיום כיתה ו' עוברים מרבית הילדים ללמוד בבית הספר בנהלל.

רון ארד היה בגרעין המייסד של היישוב, אך לא התגורר בו עקב נפילתו בשבי.

את היישוב מקיף שביל לרוכבי אופניים (סינגל).

חסידות סאסוב

חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית. אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנו של רבי חנוך הניך מאלעסק. כיום מכהנים אדמו"רים מהשושלת בישראל, לונדון וניו יורק.

יד לשריון

יַד לַשִּׁרְיוֹן הוא אתר הנצחה לחללי חיל השריון במערכות ישראל. האתר כולל מוזיאון לתולדות השריון ואוסף של טנקים ורכבים קרביים משוריינים.

האתר נמצא בלטרון שבעמק איילון, במצודת טגארט של משטרת לטרון שהקימו שלטונות המנדט הבריטי בשנת 1940.

האתר מארח מדי שנה את צעדת לטרון של חיל השריון בפסח, תערוכת דגמים להרכבה ואת תערוכת הנשק והאמצעים הרב-חילית של זרוע היבשה ביום העצמאות.

ישיבת אור ישראל

ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.

כנות

כַּנּוֹת הוא מוסד חינוכי באזור הדרום ליד גדרה השייך למועצה אזורית באר טוביה. אבן פינה למוסד הונח באוגוסט 1951. המוסד, אשר משמש ככפר נוער, הוקם בשנת 1952 על ידי מועצת הפועלות של ההסתדרות הכללית.

המוסד שייך לארגון נעמת.

מוזיאון ארץ ישראל

מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) (בעבר נקרא: מוזיאון הארץ) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים ארכאולוגיים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה. המוזיאון הוקם במטרה לשלב ארכאולוגיה, תרבות ופולקלור של ארץ ישראל בכל הזמנים, כשהמודל לתכנונו היו מוזאוני הארץ (Landesmuseum) באירופה, המציגים היסטוריה בשילוב פולקלור ייחודי של כל מחוז ומדינה. בשנותיו הראשונות פעל בתחומי המוזיאון גם מוזיאון למדע. במוזיאון ביתנים בתחומים שונים, כגון ארכאולוגיה יודאיקה, פולקלור, מלאכה ואמנות ישראלית.

מוזיאון ינקו דאדא

מוזיאון ינקו דאדא שוכן בכפר האמנים עין הוד שמרסל ינקו היו ממקימיו. במוזיאון נמצאת תצוגת קבע המוקדשת ליצירתו של האמן, ובחללי תצוגה נוספים מוצגות תערוכות מתחלפות.

המוזיאון האמון על מורשתו של מרסל ינקו עורך אירועים בסגנון "דדאיסטי". כמו כן מתקיימת במוזיאון פעילות חינוכית ענפה: הדרכות, סדנאות, הוצאה לאור של ספרי ילדים, מפגשי אמן, סיור מומחז בסמטאות, שעות סיפור, וה"מעבדאדא" - מעבדת אמנות בה כל מבקר מוזמן להיכנס לנעליו של אמן דאדא וליצור ברוחו.

הרוח החיה מאחורי הקמת המוזיאון היה איצ'ה ממבוש ולצידו פעל משה זנבר שגייס את הכספים לבנייה. ממבוש שכנע את מרסל ינקו לתרום לצורך כך מגרש וחמישים מיצירותיו. מבנה המוזיאון תוכנן על ידי האדריכל משה זרחי בהתנדבות. את תכנון המבנה הציג זרחי:

"המוזיאון תוכנן כמבנה מופנם הכולל חצר ואולם כניסה, אולם לתערוכות קבע, אולם לתערוכות מתחלפות, שטחים פתוחים להצגות, ושירותים נלווים. האולמות ושטחי התצוגה בעלי הממדים המשתנים, משתלבים זה בזה ויוצרים רצף חללי אחד. כאן תוצגנה יצירות של מרסל ינקו כשלכל אחת — הוקע המתאים לה".‬אבן פינה למוזיאון הונח ביולי 1981. המוזיאון נבנה על ידי הקבלן זכריה דרוקר והוא נחנך ב-21 ביוני 1983 בנוכחות נשיא המדינה.

מעלה עמוס

מַעֲלֵה-עָמוֹס היא התנחלות חרדית בדרום מזרח גוש עציון, כ-20 קילומטר מירושלים. ההתנחלות הוקמה בשנת 1981 על ידי קבוצת אברכים ובאמצעות תנועת משקי חרות בית"ר. היישוב נקרא על שם עמוס הנביא, איש תקוע הסמוכה.

בראשית הדרך התגוררו ביישוב בעיקר משפחות של בוגרי ישיבת "אש התורה" אשר מתמקדת בהחזרה בתשובה בקרב יהדות ארצות הברית. עם תחילת העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר נוספו ליישוב מעל 20 משפחות הקשורות לישיבת "שבות עמי" בראשות הרב קוגל המתמקדת בהחזרה בתשובה ובסוף שנות ה-90 היוו דוברי רוסית כמחצית מהאוכלוסייה.

בעשור האחרון הצטרפו ליישוב משפחות רבות של בוגרי ישיבות ליטאיות ובכ"ה כסלו תשע"ו (7 בדצמבר 2015) הונחה אבן פינה לשכונה חדשה בשם "קריית נוף" שתכלול 180 יחידות דיור והיא מיועדת לציבור החרדי הליטאי והחסידי. כחודש לאחר מכן החלה בנייה של 56 היחידות הראשונות.

בחודש יוני 2018 עם סיום בניית שלב א' בשכונה החדשה החלה חברת "אריאל יזמות" המקדמת את הפרויקט בבניית יחידות דיור נוספות. בו בזמן היישוב מקדם אישור תב"ע עתידית הכוללת אלפי דירות נוספות המיועדות לציבור החרדי.

רב היישוב הוא הרב זאב חרל"פ.

ביישוב בית ספר אזורי "בית יעקב" לבנות, "תלמוד תורה" לבנים וכולל אברכים.

בתחומה בגידור נפרד נמצא גם המאחז איבי הנחל.

מן השמות המפורסמים שנקשרו ליישוב:

אורי זוהר שהיה ממייסדי המקום והביא אליו את אריה דרעי.

אריה דרעי, שהיה בין מייסדי המקום, מזכירו הראשון ושהתחיל בו את דרכו הציבורית, כחבר מועצת גוש עציון.

הרב הלל זקס, ששימש כרב הראשון של היישוב, במקביל לתפקידו כראש ישיבת חברון.

עומר (יישוב)

עומר (עֹמֶר) היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל, קרובה לבאר שבע. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1974.

עומר נחשב לאחד היישובים היקרים ביותר בישראל. הוא מדורג במקום הראשון בסולם החברתי-כלכלי (10 מתוך 10, יחד עם כפר שמריהו וסביון).

רמת ישי

רָמַת יִשַׁי היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בצפון עמק יזרעאל על כביש טבעון-נצרת, כ-4 ק"מ ממזרח לקריית טבעון. היא קרויה על שמו של יש"י אדלר.

שטח השיפוט שלה הוא כ-2,300 דונם והיא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1958.

מבנה בולט הקיים ביישוב הוא "חאן רמת ישי", בניין עתיק מוקף חומה שנבנה בתקופת הטורקים בארץ ישראל. מבנה זה, ועץ הדקל הניצב לצידו, מהווים את סמל היישוב. בעבר פעלה בשטח החאן משחטת עוף העמק.

תחנת הרכבת מזכרת בתיה

תחנת הרכבת מזכרת בתיה היא תחנת נוסעים של רכבת ישראל, השוכנת על מסילת הדרום, ונפתחה ב-30 במאי 2019. תחנה זו ממוקמת צפונית לכביש 411 ודרומית לנחל השלושה, בסמוך לאזור התעסוקה העתידי של מזכרת בתיה, שתוכנית להקמתו אושרה במהלך שנת 2015.

במרץ 2016 פורסם המכרז להקמת התחנה. ב-27 בדצמבר 2016 הניח שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ אבן פינה לתחנת הרכבת. לפי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, התחנה אמורה הייתה להיחנך באוקטובר 2018, אך המועד נדחה בכחצי שנה. עלות הקמת התחנה עומדת על כעשרים מיליון ש"ח. בתחנה יעצרו רכבות בקו תל אביב — באר שבע.בתחנה עוצרות רכבות בקו נהריה — באר שבע מרכז.

תלמה ילין (בית ספר)

תֶלמה יֶלין הוא בית ספר תיכון ארבע שנתי בשכונת בורוכוב בגבעתיים הקרוי על שם הצ'לנית תלמה ילין.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.