אבן יהודה

אֶבֶן יְהוּדָה היא מועצה מקומית בשרון במחוז המרכז בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950.

אבן יהודה
סמל המועצה המקומית
WikiAir Flight IL-14-02 - Even Yehuda (6)
אבן יהודה בתצלום אווירי
שם בערבית حتى يهودا
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אבי הררי
גובה ממוצע[1] ‎36 מטר
תאריך ייסוד 1932
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 13,700 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 132
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.0% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,661 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 136
תחום שיפוט[2] 8,250 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 148
(למפת נתניה רגילה)
Netanya
 
אבן יהודה
אבן יהודה
32°16′16″N 34°53′10″E / 32.2711172293174°N 34.8860229505492°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
8 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.4987
    - דירוג מדד ג'יני 6
פרופיל אבן יהודה נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.even-yehuda.muni.il

היסטוריה

PikiWiki Israel 9945 war memorial in even-yehuda
אנדרטה לבני אבן יהודה שנפלו במערכות ישראל
אבן יהודה - הישוב-JNF027097.jpeg
אבן יהודה, אוגוסט 1938

המושבה הוקמה בינואר 1933 ידי אגודת "בני בנימין" על שטח של 5,000 דונם אשר 4,000 מתוכם נרכשו מהנדבן שמואל בלום ועוד 1,000 דונם ממשפחת חנון מטולכרם. השטח חולק בין בני מושבות שהתיישבו במקום ובין יהודים מחוץ לארץ, בהם פליקס דה מנשה, שחברת הנוטע נטעה עבורם פרדסים[3]. בשנה הראשונה עברו המתיישבים קשיים מרובים והתגוררו יחדיו בצריף גדול[4]. לאחר כשנה המקום התפתח וכלל 14 בתים מודרניים, שכללו מטבחים, אמבטיה, מרפסת וחיבור לחשמל[5]. 1,500 דונם הוקצו ל-75 מבני המושבות, חברי אגודת בני בנימין[6]. בראשית דרכה נקראה המושבה "יהודייה" ולאחר מכן שונה שמה לאבן יהודה על שמו של אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

עם ההתיישבות החל מפעל ייבוש הביצה הקטנה שמדרום (במקום צומת אבן-יהודה של היום) ונעשו הכנות לנטיעת פרדסים. בינתיים התפרנסו התושבים מעבודה כשכירים בפרדסים שעיבדה בשטחי המועצה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר ענף הפרדסנות כשל בגלל אי היכולת לייצא את פירות ההדר, התפרנסו התושבים מגידול עיזים, לולים וירקות[7].

בשנת 1948 הוענק ליישוב מעמד של מועצה מקומית, הכוללת בשטח שיפוטה גם את היישובים הסמוכים: באר גנים (או כפר צור) שהוקמה ב-1932 על ידי יוצאי מפעלי ים המלח ותל-צור שהוקמה ב-1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה, בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). (כיום יישובים אלו הפכו לשכונות במושבה). במלחמת העצמאות קלטה חלק מפליטי המושבה הר-טוב. בשנות החמישים קלטה המושבה מספר גלי עליות ממדינות צפון-אפריקה ותימן, שהקימו שכונות משלהם בתחומיה.

המושבה כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה - כפר נוער ובית ספר רחב ממדים. היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. בשנת 2007 עבר בית הספר האמריקאי הבינלאומי (The Walworth Barbour American International School in Israel) לקמפוס חדש באבן יהודה. ראש המועצה הנוכחי הוא אבי הררי.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באבן יהודה 13,700 תושבים (מקום 132 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאבן יהודה דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 83.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 13,554 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[8]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

באר גנים

בשנת 1932 נרכשו בידי "אגודה חקלאית כפר צור", שברובה כללה פקידים ופועלים במפעלי ים המלח, שטח של בין 1,000-2,000 דונם להתיישבות[5] בקרבת כפר צור הערבית. השטח יועד בעיקר לפרדסים ול-85 מגרשים לבניין. עד נובמבר 1933 סודרה במקום באר והוקם מבנה ציבור עבור פועלים שבאו להכין את המקום להתיישבות[9]. לקראת סוף 1933 קבעה ועדת השמות של הקרן הקיימת את שם המקום באר גנים[10]. תוכנית ההתיישבות לא הצליחה ועלתה כוונה ליעד את המקום לבני המעמד הבינוני. גם תוכנית זאת לא צלחה בראשיתה ובדצמבר 1935 היה במקום בית בודד של שומר המקום, שניסה למשוך מתיישבים לבוא להתגורר בו[11]. עד תחילת 1938 הצטרפו למשפחת השומר עוד שלוש משפחות, למרות המצב הביטחוני שנבע מהמרד הערבי הגדול. במקום היה בית אחד שנקרא "הבית הלבן" ולידו מספר צריפים[12].

היישוב הורכב משני חלקים: באר גנים א' היה היישוב העיקרי בעוד באר גנים ב' הייתה חווה נפרדת שלימים הוקמה בקרבתה מעברה לעולי תימן, שהיום מהווה שכונה באבן יהודה הנקראת "עין יעקב".

היישוב הוקם סביב כביש מרוצף אחד, שקישר אותו עם היישובים הסמוכים אבן יהודה וכפר נטר. הבתים היו פרטיים ובעלי משק צמוד. במטרה לשמור על ביטחון התושבים, הוקם במקום בית ביטחון, שכלל בתוכו באר ועמדה על גגו. ב-1950, עם הקמת המועצה המקומית אבן יהודה, סופח אליה היישוב, יחד עם תל-צור הסמוכה אליה. שמו המקורי של היישוב היה כפר צור, כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם המושב. לימים הוחלף השם לבאר גנים, עברות השם הערבי של המקום המופיע במפות מהמאה ה-19 כ"ביר אלע'נים".

החל מראשית שנות התשעים, עוברת השכונה גל פיתוח והרחבה גדול. השכונה הורחבה מערבה ודרומה, הוקמו כיכרות ותשתיות וחוברה ברצף בנייה לאבן יהודה עצמה. שם השכונה שונה ל"פאר גנים" והיום מורכבת אוכלוסייתה בעיקר מבני העשירון העליון ומנהלים בכירים במשק. בעתיד מתוכננת הרחבה נוספת וגם קריית המועצה המקומית ומוסדות החינוך עתידים לעבור אליה.

בשנת 1995, הורחבה שכונת "באר גנים" מערבה. בשנים הראשונות הייתה השכונה פתוחה מערבה, לאחר מאבק ציבורי נסגר הרחוב בצידו המערבי, ונסללה דרך עוקפת המקשרת כיום את אבן יהודה עם שכנותיה כפר נטר ובית יהושע.

מיקומה הגאוגרפי של שכונת באר גנים הוא בין שתי גבעות החולשות עליה מצפון ומדרום, ולפיכך יש בה ריבוי משקעים בחורף לעומת אזורים אחרים באבן יהודה. בשכונה קשיים ניכרים של קליטת רשתות סלולריות של כל החברות כתוצאה ממיקומה הגאוגרפי.

שכונת תל צור

תל צור היא שכונה בתחומי אבן יהודה. במקור הייתה מושב שהוקם בשנת 1932 על ידי מורים מהגימנסיה הרצליה בהנהגת חיים בוגר (בוגרשוב). המושב הוקם כמשק חקלאי שישמש כמקור הכנסה עבורם בפנסיה. היישוב הוקם בשני חלקים: תל צור א' שכיום הפך לרח' תל-צור ושיכון מכבי באבן יהודה ותל צור ב' שהפך בחלקו לאזור תעשייה ובחלקו לשכונת דרוקר ביישוב.

מקור השם בכפר צור שבשומרון, אשר ממנו נרכשו במקור אדמות היישוב. עם הקמת הרשות המקומית אבן יהודה ב-1950, סופחו היישוב ושטחיו אליה יחד עם באר גנים הסמוכה.

בשכונה נמצא "רחוב שומשום" אשר לפי אנשי המועצה השלט הנושא את שם הרחוב נגנב על ידי חובבי תוכנית הטלוויזיה רחוב סומסום ואספנים[13]. כיום רחוב זה נקרא "רחוב סומסום", זהה לשם תוכנית הטלוויזיה.

שכונת עין יעקב

בתחילת 1944 הגיעו לקרבת אבן יהודה 14 עולים מתימן שהתגוררו בשכונה של צריפים במקום והתפרנסו מעבודה בפרדסים[14]. בספטמבר 1944 פרצה במקום מגפת דבר ובעקבות זאת מוסדות הבריאות שרפו את הצריפים והתושבים שוכנו באופן זמני באוהלים[15]. שלטונות המנדט הבריטי העניקו לתושבים פיצויים[16] ובעזרתם בנתה סולל בונה שכונה חדשה לתושבים התימנים, במרחק כקילומטר מהשכונה הקודמת[17]. בדצמבר 1946 הוכרז על כוונה להחליף את צינור המים לשכונה מ-2 צול ל-6 צול על מנת לאפשר לתושבים לפתח משקי עזר ליד הבתים[18]. לאחר הקמת המדינה נודע השכונה בשם עין יעקב[19].

ראשי המועצה ותקופת כהונתם

סמל המועצה

הסמל כולל בארבעת רבעי המגן את ענפי העיסוק העיקרים של אבן יהודה בעבר:

  • השדה - מסמל את החקלאות.
  • תרנגול - מסמל את ענף הלולים.
  • עץ התפוזים - מסמל את ענף הפרדסנות.
  • מכון התערובת.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ עירית עמית-כהן, ‏בין מערב למזרח: הברון פליקס דה מנשה – עסקן, יזם וציוני, קתדרה 114, דצמבר 2004, עמ' 93
  4. ^ עובר אורח, איך הסתדרות בני בנימין קרי הנוטע עושה התיישבות, דבר, 19 ביולי 1933
    עובר אורח, להתיישבות בני בנימין, דבר, 27 ביולי 1933
  5. ^ 5.0 5.1 בתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 במרץ 1934
  6. ^ מתחומי השרון הצפוני, דבר, 1 בפברואר 1933
  7. ^ יישוב מוריק בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1946
  8. ^ פרופיל אבן יהודה באתר הלמ"ס
  9. ^ באר גנים, דבר, 8 בנובמבר 1933
  10. ^ שמות ליישובים שונים על אדמת הקרן הקיימת, דואר היום, 9 במרץ 1934
  11. ^ באר גנים, דבר, 15 בדצמבר 1935
  12. ^ י. פרויד, בשרון הצפוני, דבר, 22 בפברואר 1938
  13. ^ לירן טטרו, סיפורו של "רחוב שומשום" באבן יהודה, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2009
  14. ^ על דאגת הבוקר לעולי תימן, דבר, 4 בספטמבר 1944
  15. ^ לעזרת נגועי הדבר בתל צור, דבר, 6 באוקטובר 1944
  16. ^ פיצויים לניזוקי ההריסה בתל צור, דבר, 8 באפריל 1945
  17. ^ ש.ש., השכונה שמעבר לגבעות החול, דבר, 5 באפריל 1946
  18. ^ מהנעשה באבן יהודה, דבר, 1 בדצמבר 1946
  19. ^ ראו למשל: התמרמרות נגד קיצוץ הלחם באבן יהודה, דבר, 16 ביוני 1950, עדר צאן גדול נגנב על ידי מסתננים, דבר, 19 במרץ 1950
בית יהושע

בֵּית יְהוֹשֻׁעַ הוא מושב במישור החוף, ממזרח לנתניה, השייך למועצה אזורית חוף השרון. המושב ממוקם ליד כפר נטר מצפונו. ליד קיבוץ תל יצחק מדרומו. ליד אבן יהודה במזרח, אודים במערב, ונתניה במערב הצפוני.

גביע המדינה בכדורגל 1954/1955

גביע המדינה 1954/1955 הייתה התחרות ה-20 מאז היווסדה והרביעית לאחר קום המדינה. המשחקים החלו ב-22 במרץ 1955 והסתיימו ב-19 בנובמבר 1955. בתחרות השתתפו 73 קבוצות.

התחנה המרכזית של נתניה

התחנה המרכזית של נתניה היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר נתניה. שוכנת במרכז החלק המערבי של העיר, סמוך לרחוב הרצל בקרן הרחובות אחד העם ואלון צבי.

חגי זמיר

חגי זמיר (נולד ב-1951), הוא אלוף פאראלימפי ישראלי, בעל 4 מדליות אולימפיות מהן 3 זהב ו-4 מדליות מאליפות העולם לנכים, מהן 2 זהב בכדורעף נכים.

יצחק אהרונוביץ'

יצחק אהרונוביץ' (נולד ב-22 באוגוסט 1950), הוא יו"ר תעש מערכות בע"מ ויו"ר חברת הבת של החברה עשות אשקלון. בעבר כיהן, בין היתר, כחבר הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו, השר לביטחון פנים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בממשלת ישראל, כסגן מפכ"ל משטרת ישראל וכמפקד משמר הגבול.

לב (רשת בתי קולנוע)

לב היא רשת בתי קולנוע והפצת סרטים ישראלית.

הרשת הוקמה על ידי איז'ו ונורית שני ב-1981, כאשר נפתח "קולנוע לב" בדיזנגוף סנטר בתל אביב. בתי הקולנוע מנוהלים כיום על ידי היו"ר נורית שני והמנכ"ל גיא שני. מטרת הרשת היא הקרנת סרטי איכות מרחבי העולם, ולא קולנוע "מיינסטרים" הוליוודי, בבתי הקולנוע של הרשת. החברה מפיצה ומקרינה כ-30 סרטים מדי שנה, ולה כ-60 אלף מנויים פעילים ברחבי הארץ. בנוסף לסרטים המוקרנים בלעדית בלב, הרשת מפיצה סרטים המוקרנים בכל בתי הקולנוע ובבתי הקולנוע שבבעלותה מופצים סרטים בבעלות חברות אחרות.

לרשת תשעה סניפים ברחבי הארץ: "לב תל אביב" בדיזנגוף סנטר בתל אביב, "לב מנדרין" בחוף הצוק שתל אביב, "לב דניאל" במלון דניאל בהרצליה פיתוח, "לב סמדר" בירושלים (בית קולנוע ותיק שפועל משנות ה-20, ומופעל על ידי רשת לב מאז אמצע שנות ה-90), "לב אבן יהודה" בקניון באבן יהודה, "לב עומר" בעומר, "לב שוהם" בשוהם, ו"לב רעננה" ברעננה.

בנוסף מוקרנים סרטי הרשת גם בחיפה, באודיטוריום של מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית. בעבר פעלו גם "לב חדרה" בקניון לב חדרה ו"לב אביב" בקניון רמת אביב.

בנוסף, הרשת מחזיקה בזכויות הפצה ובמדיה ביתית של ארכיון סרטים מגוון תחת השם "סרטי שני".

מועצה אזורית גזר

מועצה אזורית גזר היא מועצה אזורית באזור השפלה ליד הערים מודיעין, רחובות, ורמלה. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1949. שמה של המועצה האזורית הוא כשם העיר הקדומה "גזר" אשר מיקומה הוא בתל גזר הממוקם בשטח המועצה. בתחומי המועצה 25 יישובים אשר רובם מושבים. בתחומי המועצה 10 בתי־ספר.

משרדי המועצה שכנו בעבר בקיבוץ נען. משנת 1982 עבר משכן המועצה האזורית לבית חשמונאי (יישוב במועצה). במועצה חברים 29 חברי מועצה, ובראשם עומדת רותם ידלין.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית גזר 26,500 תושבים (מקום 72 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.9%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית גזר דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,103 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית דרום השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית דְּרוֹם הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית המאגדת בתוכה 31 יישובים: 20 מושבים, 7 קיבוצים, 3 יישובים קהילתיים ואת המרכז החינוכי האוניברסיטאי - בית ברל.

המועצה האזורית דרום השרון משתרעת על שטח של כ-95 אלף דונם וגובלת עם 22 רשויות אחרות.

אוכלוסיית המועצה מנתה כ-14 אלף תושבים בשנת 1995 וגדלה לכ-28.5 אלף תושבים, ו 33,177 תושבים ב 2018.

בראש המועצה עומדת אושרת גני גונן וסגניה צפי פלד וליטל רהב.

רב המועצה הוא הרב יצחק יעקובוביץ'.

מועצה אזורית חוף השרון

חוֹף הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית בשרון.

שמה של המועצה נובע ממיקומם של חלק נכבד מיישובי המועצה על חופי מישור החוף באזור השרון.

המועצה גובלת בדרום ברעננה, הרצליה וכפר שמריהו, במערב בים התיכון, בצפון בנתניה, אבן יהודה ואילנות ובמזרח במועצה אזורית לב השרון, אבן יהודה, מועצה אזורית דרום השרון וקדימה. כמו כן נכלל במועצה קיבוץ גליל ים, הנמצא בין הרצליה ורמת השרון ולכן אינו נכלל ברצף הטריטוריאלי של המועצה.

משרדי המועצה נמצאים בשטח קיבוץ שפיים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית חוף השרון 15,100 תושבים (מקום 124 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית חוף השרון דירוג של 8 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 87.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 12,764 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).

מועצה אזורית לב השרון

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית לֵב הַשָּׁרוֹן היא מועצה אזורית באזור השרון, המאגדת 18 יישובים. משרדי המועצה נמצאים ליד מחלף דרור. בראשות המועצה עומד עמיר ריטוב ממושב חרות.

מועצה אזורית עמק חפר

מוֹעָצָה אֲזוֹרִית עֵמֶק חֵפֶר היא מועצה אזורית השוכנת במישור החוף שלאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה בדרום.

המועצה הוקמה בשנת 1940 וכיום יש בה 43 יישובים והיא משתרעת על כ-130,000 דונם.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז המרכז

מחוז המרכז הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. שטחו של המחוז 1,293 קילומטר רבוע, והצפיפות בו היא 1,434 איש לקמ"ר. בירת המחוז היא העיר רמלה, והעיר הגדולה במחוז היא ראשון לציון. בית המשפט המחוזי נמצא בעיר לוד. המחוז כולל ארבע נפות:

נפת רמלה

נפת השרון

נפת פתח תקווה

נפת רחובות

נחל פולג

נַחַל פּוֹלֵג (בערבית: وادي الفالق; ואדי אל-פאליק, מילולית: הנחל המפלג) הוא נחל המנקז שטח באזור השרון בישראל, ונשפך לים התיכון צפונית למכון וינגייט באזור נתניה.

נעם שריף

נעם שריף (7 בינואר 1935 - 25 באוגוסט 2018) היה מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך ומעבד ישראלי.

עמוס עזאני

עמוס עזאני (נולד ב-1945) היה קצין בכיר במשטרת ישראל ונציב בתי הסוהר בין השנים 1997 ל-2000. כיהן כראש מועצת אבן יהודה מ-2003 עד 2013.

פרדסיה

פַּרְדֵּסִיָּה היא מועצה מקומית בשרון, מזרחית לנתניה ומוקפת במושבים השייכים למועצה אזורית לב השרון. היא שייכת מנהלית למחוז המרכז והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952.

רעננה

רַעֲנַנָּה היא עיר באזור השרון בישראל, השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוכרזה כעיר בשנת 1982. היא גובלת במזרח עם העיר כפר סבא ובדרום-מערב עם הרצליה. מדרום לעיר נמצא המושב גבעת ח"ן ומצפון לעיר נמצאים המושבים בצרה ובני ציון. רחובה הראשי של רעננה הוא רחוב אחוזה.

גודל שטח השיפוט של רעננה הוא 14,878 דונם. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936, והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

שמורת הדסים

שְׁמוּרַת הֲדַסִּים היא שמורת טבע מוכרזת הנמצאת בפאתי כפר הנוער הדסים שבשרון, בקרבת היישובים כפר נטר, אבן יהודה וקדימה. כיום השמורה סגורה לקהל למטרות שיקום, לאחר שהתחוללה בה שריפה.

בשנת 1947, עם הקמת כפר הנוער הדסים, החל אבינועם קפלן, מורה בכפר לטפח חלקה בפתאי אדמות הכפר יחד עם התלמידים. בשנת 1965, לאחר שנחקק חוק שמורות הטבע והגנים הלאומיים, הייתה שמורה זו בין הראשונות שהוכרזו בישראל.

בשמורה מיני צמחים המהווים דוגמה נדירה לצמחיית השרון, ביניהם אלון תבור לוטם מרווני, קורנית מקורקפת, גולנית ערבית וקידה שעירה.

השמורה הייתה חלק מיער השרון שכיסה בעבר את מרביתו של השרון.

בסמוך לשמורה נמצאת גבעה המכונה "גבעת ורה", על שם ד"ר ורה ויצמן, ממקימות ויצו, ובה בית עלמין קטן שבו טמונים מייסדי הכפר.

לאום ודת[2]
יהודים: 98.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.7%
גילאי 5 - 9 10.5%
גילאי 10 - 14 9.7%
גילאי 15 - 19 8.0%
גילאי 20 - 29 9.9%
גילאי 30 - 44 19.6%
גילאי 45 - 59 17.3%
גילאי 60 - 64 4.4%
גילאי 65 ומעלה 12.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 8
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 5
תלמידים 4,160
 –  יסודי 2,287
 –  על-יסודי 1,873
מספר כיתות 152
ממוצע תלמידים לכיתה 27.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
השרון
ערים הוד השרוןהרצליהטייבהטירהכפר יונהכפר סבאכפר קאסםנתניהקלנסווהראש העיןרמת השרוןרעננה
מועצות אזוריות מועצה אזורית עמק חפרמועצה אזורית לב השרוןמועצה אזורית חוף השרוןמועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות זמר • אבן יהודה • אליכיןפרדסיהקדימה-צורןתל מונדכפר שמריהוג'לג'וליהכפר ברא
מועצות אזוריות לשעבר מועצה אזורית השרון התיכוןמועצה אזורית הירקוןמועצה אזורית מפעלות אפקמועצה אזורית השרון הצפונימועצה אזורית הדר השרון
דגל ישראל
מחוז המרכז
נפות נפת השרוןנפת פתח תקווהנפת רמלהנפת רחובות

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפוןCenter District in Israel (undisputed).svg
ערים אלעדגבעת שמואלהוד השרוןטייבהטירהיבנהיהוד-מונוסוןכפר יונהכפר סבאכפר קאסםלודמודיעין-מכבים-רעותנס ציונהנתניהפתח תקווהקלנסווהראש העיןראשון לציוןרחובותרמלהרעננה
מועצות מקומיות אבן יהודה • אליכיןבאר יעקבבית דגןבני עי"שגדרהג'לג'וליהגן יבנהגני תקווהזמרכוכב יאיר צור יגאלכפר בראמזכרת בתיהסביוןפרדסיהקדימה-צורןקריית עקרוןשוהםתל מונד
מועצות אזוריות ברנרגדרותגזרגן רווהדרום השרוןחבל יבנהחבל מודיעיןחוף השרוןלב השרוןנחל שורקעמק חפרשדות דן
ועדי רובע עירוני נוה מונוסוןמכבים-רעות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.