אבן חול

אבן חול היא סוג של סלע משקע אפיקלאסטי בעל גודל גרגיר בינוני.

SmallCrater06 ST 08
אבן חול צבעונית במכתש הקטן בנגב
LionHeadSandstone
אבן חול אדומה בצורת "ראש אריה" מנמיביה
Helgoland Lange Anna 22081
צוקי אבן חול בהלגולנד, גרמניה
USDA Mineral Sandstone 93c3955
דוגמה מוכנה של אבן חול
SandstoneUSGOV
אבן חול
PetraSandStoneRock-cut tombs
כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן)

תכונות

אבן החול שייכת לקבוצת הסלעים האפיקלאסטיים, כלומר סלעים שנוצרו לאחר שעברו את כל ארבעת שלבי יצירת סלע משקע: בלייה, הסעה, השקעה והתמצקות.

  • גודל גרגיר - אבן החול שייכת לקבוצת הסלעים שבהן גודל הגרגיר בינוני (בין 2 מ"מ ל-1/16 מ"מ (כ-60 מיקרון)). הקרויים אַרניטים או פּסַמיטים (arenites, psammite). מקור השם בלטינית אַרֶנָה (arena – חול, שם שניתן אחר כך ל"זירה" בשל החול שהיו זורים לפני קרבות הלודרים). נוהגים לחלק את הארניטים לחמש קבוצות גודל מ-2-1 מ"מ (ארניט גס), 1-½ מ"מ, ½-¼ מ"מ, ¼- ⅛ מ"מ, ו-⅛-1/16 מ"מ (ארניט דק).
  • הרכב – אבן חול בנויה בעיקר מהמינרלים קוורץ פלדספט ומינרלי חרסית. עמידות המינרלים שהרכיבו את סלע המקורי שעבר את תהליך הבליה משתנה על פי שורת בואן ולכן חלקם נשמד וחלקם נותר, בעיקר קוורץ ממנו בנויות רוב אבני החול בעולם.
  • צבע – צבעם של אבני החול משתנה בדומה לצבע החול בין אפור, צהוב, אדום ולבן. צבעי הסלע נובעים מכמויות זעירות של תחמוצות ברזל.
  • גיל – ריכוז גדול יותר של קוורץ באבן מעיד על תהליכי בליה ממושכים ולכן על אבן חול "מבוגרת" יותר מבחינה גאולוגית. גיל הסלע מתבטא במרקם, הנובע מצורת הגבישים ומכמות החרסית המגבשת: מאבן חול לא מבוגרת – גבישים לא מעוגלים ומעט חרסית, עד אבן חול מבוגרת – גבישים מעוגלים בחרסית רבה.

אבן החול היא פריכה מאוד ולרוב מגיבה לשריטה בציפורן - רמת הקשיות שלה נמוכה. אבן החול אינה מגיבה לחומצה מפני שהיא לא מכילה סידן. אבן החול מגיבה למגנט מכיוון שהיא מכילה את המינרל קוורץ שמצופה במתכות שונות. מבנה אבן החול הוא שכבתי.

סוגי אבן החול

על-פי הרכב

  • אבן חול קוורצית - אבן חול זו מורכבת מלמעלה מ-70% קוורץ, ולכן נחשבת לאבן בהנחה שריכוז הקוורץ בסלע המקורי לא עלה על 20% (כמו למשל בגרניט), אזי ריכוז הקוורץ הגבוה באבן החול הקוורצית נובע מחוסר היציבות של המינרלים המקוריים (פלדספטים, אמפיבול, נציץ וכו'). אבן החול הנובית המצויה במכתשים היא אבן חול קוורצית. הכורכר הוא סוג של אבן חול שנוצרה מהתאבנות חולות בתהליך של המסה והתגבשות מחדש של חלק מן הביוקלסטים (רסק של שלדי בעלי חיים ימיים) סביב גרגרי הקוורץ.
  • גריווקה (greywacke) - אבן חול "לא מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעים מותמרים שמקורם בסלעי יסוד פלוטוניים. הגריווקה מכילה כמויות שוות של קוורץ, פצלת השדה וחרסית, וגודל גרגרים משתנה (תכונה המכונה מיון רע). למרות שהגרגרים המרכיבים את הגריווקה עברו הסעה ארוכה מהסביבה בו התפרק הסלע המקורי ועד למקום בו נוצרה הגריווקה, הם מכילים עדיין מינרלים בלתי יציבים וצורת הגרגר היא זוויתית. כלומר, הגרגרים לא עברו תקיפה כימית ושחיקה מכנית בדרכם ומשערים שהסיבה לכך היא שהובלת הגרגרים נעשתה בידי זרמי העכירות (Turbidity currents) בים. שכבת גריווקה עבה מצויה למשל בסמוך לניקוסיה בירת קפריסין ומקורה בהרי טורקיה.
  • ארקוזה (arkose) - אבן חול "לא מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד חומציים (גרניט) ומאופיינת בכמות של מעל ל-25% פלדספטים וחרסיות. העובדה שהסלע מכיל כמות רבה של פלדספטים שהם מינרלים בלתי יציבים מעידה על כך שהסלע נוצר בתנאים בהם לא הייתה תקיפה כימית של הסלע, אם משום שהסלע נוצר באקלים קיצוני (צחיח או קטבי) או שהסלע כוסה מיד. חלק מאבני החול הנוביות בארץ מהוות דוגמה לארקוזה.

על-פי צבע

אבני חול שצבען נקבע באמצעות נוכחות של מינרלים "צובעים", לרוב מינרלי ברזל כגון המטיט, לימוניט, גתיט ואחרים:

היווצרות אבן החול

המנגנון העיקרי ביצירת אבן החול היא בהשקעה של גרגרים מתוך נוזל, בנהר, אגם או ים. הגרגרים עוברים תהליך של מילוט (Cementation) באמצעות תמיסות החודרות בין הגרגרים, מתגבשות וגורמות להתקשות. לדוגמה, תמיסות גיר (קרבונט) אחראיות על יצירת סלע הכורכר, תמיסות ברזליות (לימוניטיות) מלכדות את גרגרי הקוורץ של אבן החול הנובית ותמיסות צורניות אחראיות להיווצרות אבן החול המכונה קוורציט. הסביבה בה שוקעים הגרגרים קובעת את המאפיינים של אבן החול שתיווצר, כגון :"גודל הגרגיר", "הרכב" ו"מיון" ואת הגאומטריה של הסלע.

שימושים

אבני חול הן לרוב אבנים רכות יחסית וקל לעבדן ולכן הן בשימוש נפוץ כחומר בנייה וריצוף.

תצורות סלע שהן בעיקרן אבני חול מאפשרות חלחול של מים והן נקבוביות במידה המאפשרת אגירת מים ולכן הן מקור חשוב לאקוויפרים (אוצרי מים). אקוויפרים של סלעים בעלי גרגרים דקים כדוגמת אבן החול מותאמים יותר לסנן מזהמים שמקורם בפני השטח מאשר סלעים שנוצרו בהם סדקים מפעילות סייסמית כדוגמת סלעי גיר.

אבן חול נובית

אבן חול נוּבּית (Nubian sandstone) היא אבן חול רבת גוונים, בדרך כלל נוטה לאדום. המקום המפורסם בו היא מצויה הוא מכרות נחושת תמנע, לשעבר מכרות שלמה מצפון לאילת, מכתשי הנגב והסלע האדום בעבר הירדן. היא נפוצה בצפון-מזרח אפריקה, במדבר נוביה שבסודאן ובמצרים, ומכאן שמה. כן היא מצויה בחצי האי ערב, הרי אדום והרי מואב לאורך החוף המזרחי של ים המלח. מחשופים יפים מצויים בשפך נחל ארנון.

אבן החול הנובית היא סלע משקע יבשתי שמקורו בבליה של סלעים מגמתיים (סלעי יסוד) וסלעים מותמרים (סלעים מטמורפיים), של השילד הערבו-נובי.

בחתך סטרטיגרפי סכמתי שנערך באזור אילת אותרה אבן החול הנובית בשכבות מהתקופות הבאות:

אבן חול מגוונת עליונה - בקרטיקון תחתון (חבורת כורנוב).

אבן חול נובית לבנה אמצעית - מתחתיה.

אבן חול מגוונת תחתונה - מתקופת הקמבריום (חבורת ים סוף).אבן החול הנובית מכילה לעיתים ריכוזי מתכות: נחושת, ברזל ומנגן וכן אבני חן.

ארקוזה

ארקוזה - סלע משקע, סוג של אבן חול "בלתי מבוגרת" שנוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד חומציים (גרניט) ומאופיינת בכמות של מעל ל-25% פצלות השדה וחרסיות. העובדה שהסלע מכיל כמות רבה של פצלות השדה שהם מינרלים בלתי יציבים מעידה על כך שהסלע נוצר בתנאים בהם לא הייתה תקיפה כימית של הסלע, אם משום שהסלע נוצר באקלים קיצוני (צחיח או קוטבי) או שהסלע כוסה מיד. חלק מאבני החול הנוביות בישראל מהוות דוגמה לארקוזה.

בזלת

בזלת היא סלע יסוד בסיסי ממוצא מגמטי הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

גנייס

גנייס היא סלע מותמר קשה נפוץ מאוד הנוצר בהתמרה אזורית בדרגה גבוהה, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים של סלעי יסוד או סלעי משקע. גבישיו בינוניים עד גסים וערוכים במבנה של לוחות המכונה לווחיוּת. הלווחיות בגנייס מאופיינת ברצועות בהירות וכהות המתחלפות לסירוגין, ויוצרות מרקם ייחודי המכונה "מרקם גנייסי".

גרניט

גְּרָנִיט (בעברית שַׁחַם) הוא סלע יסוד פלוטוני, חומצי, פלסי, גס־גביש הנוצר בעומק ובלחץ רב תחת קרום כדור הארץ בחלקו היבשתי.

מקור השם מלטינית: "גרנום" (granum) - "גרגיר" המתייחס למבנה הסלע הבנוי מגבישים בינוניים עד גסים הנראים לעין.

המכתש הגדול

מכתש ירוחם (לשעבר המכתש הגדול או בשמו המדויק: מכתש חֲתִירָה) הוא מכתש אירוזי הנמצא בהר הנגב והוא אחד ממספר מכתשים דומים באזור שנוצרו באורח דומה. צורתו אליפטית, והוא השני בגודלו במכתשי הנגב. ממוקם בקמר חתירה ומכאן שמו הנוסף.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום בו עובר שביל ישראל. מצפון מערב למכתש הגדול נמצא הר אבנון, המתנשא לגובה של 656 מטרים, ממנו קיימת תצפית יפה על המכתש. במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של 494 מטרים.

במכתש הגדול אזור חולות צבעוניים, שם נחשפו שכבות של אבן חול בצבעים שונים, המתפוררת במגע ומגלות מגוון צבעים רב. אזור החולות הצבעוניים מהווה אטרקציה תיירותית. בנוסף, נמצא במכתש מחשוף עשיר במאובנים, ביניהם שרידי אלמוגים, אמוניטים, חבצלות ים וקיפודי ים. מחשוף זה מהווה אתר טבע מוגן.

חצץ

חצץ הוא מונח גאולוגי המתייחס לכל סוג של סלע הגדול משני מילימטר וקטן מ-57 מילימטר. חצץ הוא גם כינוי לאבנים קטנות. יש המתייחסים לחצץ כאל סלעים או אבנים בגודל 2–4 מילימטר, בעוד חלוקים הם אבנים גדולות יותר (4–75 מילימטר). סלע או אבן שגודלם קטן מ-2 מילימטר (אך גדול מ-0.02 מילימטר) ייקרא בגאולוגיה "גרגר חול".

השימוש בחצץ לבניית תשתיות נרחב וכולל שימוש, תוך עירוב עם בטון, לבנייה; עירוב עם זפת ליצירת טרמק, המשמש לסלילת כבישים, ושימוש ללא בטון ליצירת דרכים. זה האחרון נפוץ ביותר בעיקר בדרכים כפריות או במקומות עניים יותר. כיום קיימות בעולם יותר דרכי חצץ מאשר דרכים סלולות בטון, אספלט או טרמק. ברוסיה, למשל, יש יותר מ-400,000 ק"מ של דרכי חצץ.

קיימים מרבצי חצץ טבעיים, הנוצרים כתוצאה מתנאי האקלים ושחיקת סלעים. פעילותם של גורמי מים (נהרות, גלים) מפיקה ערימות של חצץ, שלעיתים מתלכדות לכדי קונגלומרט. צורכי התעשייה אינם מאפשרים הסתפקות בחצץ טבעי, וקיים גם ייצור חצץ, באמצעות הפקה של חצץ במחצבות, בעיקר מסלעים כמו אבן חול, גיר, או בזלת.

חרסית

חרסית – מילה המתארת שני מונחים בגאולוגיה:

גרגרים המרכיבים סלע או קרקע שגודלם קטן מ-0.004 מ"מ.

קבוצת מינרלים מסוימת הקרויה מינרלי חרסית. מינרל חרסית הוא מינרל יציב מאוד המתפתח בתנאי בליה מתוצרי פרוק כימי של פלדספטים (פצלות השדה) ורוב המינרלים האחרים פרט לקוורץ. המינרל מאופיין בגביש זעיר הבנוי מסיליקה (SiO2) ואלומינה (Al2O3) ובנטייה לספוח מים. נוהגים להבדיל בין חרסית אלוכטונית, כלומר כזו שהוסעה על ידי נהרות לים, לבין חרסית אוטיגנית, שהיא חרסית שנוצרה בים.סלע חרסית שהוא סלע משקע וגם סלע יסוד מחבר בין שני המונחים שלעיל, שכן בהגדרתו הוא בנוי ברובו (מעל ל-75%) מגרגרים הקטנים מ-0.004 מ"מ, ורוב מינרליו (מעל ל-75%) הם מינרלי חרסית.

סלע החרסית מורכב מגרגירים זעירים מאוד.

מחצבה

מחצבה היא סוג של מכרה בור-פתוח דרכה סלעים ומינרלים מוצאים מהאדמה. מחצבות משמשות, בדרך-כלל, להפקת חומרי בנייה מהאדמה, כגון אבני בניין. מחצבות לרוב עמוקות פחות ממכרות הבור-הפתוח.

סוגי סלעים נפוצים המופקים במחצבות:

סלעי געש

חרסינה

סלעי משקע

גרניט

חצץ

גבס

גיר

שיש

אבן חול

צפחהבמחצבות הסמוכות למאגרי מים או למי תהום, מתמלאת לעיתים תחתית המחצבה במים לכדי מעין בריכה. במחצבות אלו נדרש פיתוח הנדסי מתאים כדי לאפשר ניקוז של המים מהמחצבה (השפלת מי תהום).

במחצבות שננטשו והמים בהם לא נוקזו, עשוי להיווצר עם הזמן מעין אגם. מחצבות נטושות אחרות הופעות לעיתים למטמנות לפסולת.

גורמי ציבור ותושבים המתגוררים בסמוך למחצבות, מתנגדים לעיתים קרובות לפעילותן, בשל הרעש והאבק הנוצרים במהלך העבודות בה, הפגיעה בנוף ובאיכות הסביבה, וזיהום האוויר והלכלוך בכבישים הנגרם בשל המשאיות הנכנסות ויוצאות תכופות מאזור המחצבה לשם העברת האבן שנחצבה.

סלע

סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ) ואשר בנוי מצרוף טבעי של מינרלים. סלעים עשויים להיות מורכבים מגבישים של מינרל אחד בלבד – סלע מונומינרלי, דוגמת אבן גיר המורכבת באופן בלעדי מקלציט, או מתערובת גבישים של כמה מינרלים – סלע פולימינרלי, דוגמת גרניט המורכב מקוורץ, מפצלת השדה ומנציץ.

ההגדרה המדעית של סלע היא: "צירוף טבעי וחוקי של מינרלים". למונח "חוקי" בהגדרה זו שתי משמעויות:

צירוף של מינרלים שונים הנקבע על סמך חוקי הטבע אותם מנסים גאולוגים לפענח.

הסכמה בין גאולוגים לגבי סוג המינרלים ומידת נוכחותם בסלע, לדוגמה: סלע פלוטוני אשר מורכב מפלגיוקלז, פירוקסן, מגנטיט ואוליבין שנוצר בהתקררות איטית של מאגמה בעומק כדור הארץ הוא גברו. לעומת זאת, סלע געשי בהרכב זהה שנוצר מהתקררות לבה על-פני הקרום הוא בזלת.בהנדסה חקלאית סלע הוא "כל חלק מלוכד של קרום כדור הארץ". על-פי הגדרה זו, קרקע אינה סוג של סלע, בעוד שעל-פי ההגדרה הגאולוגית קרקע היא סוג של סלע, אם כי לא מגובש, מאחר שהיא מורכבת מגבישי מינרלים.

תחום המחקר הגאולוגי העוסק בסלעים נקרא פֶּטרוֹלוֹגיָה (מיוונית: petra – סלע, logia – תורה) והוא חוקר את מבנה הסלעים, הרכבם, מרקמם, תפוצתם, מיונם והתהליכים שהביאו להיווצרם.

סלע מותמר

סלע מותמר הוא סלע שעבר תהליך שינוי כימי או מינרלוגי עקב תנאים סביבתיים קיצוניים – תהליך של התמרה, שינוי. תהליכים אלה התרחשו בסביבה מטמורפית (מטמורפוזה, מיוונית: שינוי צורה).

סלע משקע

סלע משקע הוא סלע שנוצר על פני כדור הארץ מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתנאים רגילים של טמפרטורה ולחץ. סלעי המשקע כוללים סלעים נפוצים כגון קירטון, אבן גיר אבן חול ודולומיט.

התחום בגאולוגיה העוסק בעקרונות ובתהליכים של יצירת סלעי המשקע נקרא סדימנטולוגיה (Sedimentology).

עמק מוניומנט

מוניומנט ואלי (באנגלית: Monument Valley – "עמק המונומנטים"; בשפת הנאוואחו: Tsé Bii' Ndzisgaii – "עמק הסלעים") הוא אזור ברמת קולורדו בגבול הדרומי של מדינת יוטה עם צפון מדינת אריזונה בארצות הברית, בסמוך למפגש הגבולות בין ארבע מדינות המכונה ארבע הפינות. העמק מתאפיין במקבץ של גבעות בודדות המסתיימות בצוקים זקופים בנויים אבן חול המסתיימים בפסגה שטוחה קטנה בשטחה. צורת נוף זו, הקטנה מהר שולחן, קרויה הר כפתור, ובאנגלית "ביוט" (Butte), ומגיעה עד לגובה של מעל ל-300 מטרים מעל לקרקעית העמק. העמק שוכן בשטחי אומת נאוואחו, השמורה של שבט הנאוואחו. ההגעה לעמק אפשרית דרך הכביש המהיר מס' 163 שחוצה את יוטה ואריזונה.

הגבעות השונות קיבלו כינויים בהתאם לצורתם. שתי גבעות סמוכות שצורתם דומה: חלק עבה שאליו צמוד עמוד קיבלו את הכינוי "כפפת אגרוף", וההפרדה ביניהן היא לפי מיקומן: הגבעה המערבית והגבעה המזרחית. שלושה עמודים נישאים קיבלו את הכינוי "שלוש האחיות", סלע שמצד אחד נראה כמו פיל בעל חדק מכונה "הפיל". ועמוד צר וארוך בגובה של 120 מטרים מכונה "הטוטם" והוא קדוש לבני שבט הנאוואחו.

צוק

בגאוגרפיה וגאולוגיה צוּק הוא בליטת סלע אנכית או כמעט אנכית. צוקים מקוטלגים כתצורות קרקע ארוזיות בגלל דרך היווצרותן. הצוקים נפוצים באזורי חוף, הרים, מדרונות הרים ולאורך נהרות. צוקים נוצרים בדרך כלל מסלע שעמיד בפני בליה ופגעי מזג האוויר. סלעי משקע נוטים ליצור אבן חול, אבן גיר, קירטון, ודולומיט. סלעי יסוד, כגון גרניט ובזלת, נוטים ליצור צוקים.

מדרון (Escarpment) הוא סוג של צוק הנוצר על ידי העתק או מפולת קרקע.

בסיסם של רוב הצוקים הוא בצורת שיפוע המכוסה בחלוקי אבן. באזורי אקלים צחיח או מתחת לצוקים גבוהים מדובר בערימה חשופה של סלעים שהתדרדרו. באזורים שבהם הלחות גבוהה יותר ייתכן ששכבת אדמה תכסה את האבנים.

בצוקים רבים יש גם מפלי מים או מקלטי סלע. במקרים מסוימים הצוק הולך וקטן לקראת סוף הרכס.

מכיוון שהצוק לא בהכרח אנכי באופן מלא, ניתן לתת כמה תשובות לשאלה אם מדרון מסוים הוא צוק או לא, כמו גם לשאלה איזה חלק משיפוע הקרקע נחשב לצוק (לדוגמה: כאשר נתון מצב שבו יש קיר סלע אנכי במלואו מעל שיפוע תלול, ניתן לספור רק את קיר הסלע או את שני החלקים). דבר זה מסבך את הכנתן של רשימות צוקים.

לפי כמה מקורות הצוק הגבוה ביותר בעולם, שגובהו 1,340 מטרים, הוא הצד המזרחי של מגדלי טראנגו בקארקוראם שבצפון פקיסטן (טענה זו מסתמכת על הגדרה מחמירה של המושג צוק, מכיוון שתצורת הקרקע הזאת היא כמעט אנכית). אם מקילים בהגדרת המושג צוק, הגובה הכולל הוא מעל 1,600 מטרים. הצוק הימי הגבוה ביותר (1,010 מטרים) שוכן בכפר קאלאופאפה בהוואי (טענה זו מסתמכת על הגדרה מקילה של המושג צוק, מכיוון שהזווית של הקרקע באזור זה היא 60 מעלות).

כאשר מדובר בקטע שהוא אך ורק אנכי, הר ת'ור באי באפין שבקנדה הוא הצוק הגבוה ביותר (1,370 מטרים).

צפחה

צפחה היא סלע מותמר בעל קשיות בינונית הנוצר בהתמרה בדרגה גבוהה, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים כתוצאה מקבורה בעומק רב או לחצים טקטוניים. גבישיה בינוניים עד גסים וערוכים במבנה שכבות הנקרא "מרקם צפחתי". בשל מבנה זה נוטה הצפחה להתפצל לפתיתים או ללוחות, ומישורי הפצילות שלה מחוספסים. סוגים אחדים של צפחות מכילים פורפירובלסטים, למשל של גארנט.

מקור השם הלועזי, schist, ביוונית עתיקה: σχίζειν, ומשמעותו סדק, פיצול, הפרדה.סלעי צפחה מצויים במקומות רבים בעולם ושכיחים מאוד גם באזור אילת (בהר צפחות ובנחל שלמה) ובדרום סיני, ולרוב משמשים לבנייה.

קוורציט

קוורציט היא סלע מותמר קשה בעל גרגירים קטנים עד בינוניים, הבנוי מקוורץ טהור (מעל 98%), שהוא תוצר התמרה של אבן חול. הסלע מתאפיין בעמידות גבוה לבליה. מקור השם מגרמנית.יש המכנים קוורציט שעבר התמרה בשם קוורציט מותמר על מנת להבדילו מקוורציט סדימנטרי (כלומר, קוורציט שהוא סלע משקע) או אורתוקוורציט שהוא אבן חול שלא עברה התמרה אלא מילוט בלבד. חומר המילוט הוא סיליקה ששקעה בין גבישי אבן החול ועקב כך היא קשה כמעט כמו קוורציט מותמר. הגדרה זו שנויה במחלוקת.

קירטון

קירטון הוא סלע משקע ביוכימי, פריך, לבן ונקבובי. זהו סלע הקרוב לאבן גיר ומורכב כמוהו מהמינרל קלציט, אך בשונה מהגיר אינו בעל מבנה גבישי.

שיש

שיש הוא סלע קרבונטי מטמורפי, כלומר, סלע משקע ימי שעבר התמרה כתוצאה מחום או מלחץ שנוצר במעמקי כדור הארץ. על פי הגדרת התקן האמריקני שיש הוא סלע גבישי שנוצר מאחד משלושת המינרלים: קלציט, דולומיט או סרפנטין. עם זאת, לעיתים מתייחסים בתור שיש גם לסלעים העשויים ממינרלים אחרים.

תצורת הלשון

תצורת הלשון (אנגלית: lisan formation), סימנה במפה גאולוגית הוא ql. התצורה הושקעה משני צידי נהר הירדן בעת קיומה של ימת הלשון. סלעי התצורה כוללים: וָרווֹת – שכבות ריבוד עונתיות או שנתיות של סלעי משקע - של ארגוניט, אבן חול, חצץ, קונגלומרט, "מודסטונה" - אבן משקע המורכבת מחרסית ומבוץ, גבס וכן גבישי גפרית.

תצורת הלשון נמנית עם חבורת ים המלח.

תקופתה היא תור הרביעון בעידן הקנוזואיקון, מלפני 1.75 מיליוני שנים ועד ההווה.

סלעים
סלעי יסוד
סלעים געשיים אבן זפתאגלוטינטאגלומרטאובסידיאןאיגנימבריטאנדזיטאצת פלה • בוניניט • בזלתבזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשיתדמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיטהוואיטהיאלוטוףהיאלוקלאסטיטטוף • טפריט • טקיליטטרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלןסקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניטפרליטקומטיט • קרבונטיט • ריודקיטריוליט • שערות פלה
סלעי ביניים דיאבז • למפרואיט
סלעים פלוטוניים אנורתוסיט • גברוגרנודיוריטגרניט • דוניט • דיוריטטונליטטרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט
סלעים מותמרים
אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחהלפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחהצפחות ירוקותצפחות כחולותקוורציטשיש
סלעי משקע
אבן בוץאבן גיר • אבן חול • אבן חול נוביתאואוליתארקוזהברקציהדולומיטחווארחוואר הלשוןחלמישחרסיתאבן טיןכורכרפצלי שמןפצליםצורקונגלומרטקירטון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.