אבל בית מעכה

אָבֵל בֵּית מַעֲכָה הוא תל באצבע הגליל כ-2 ק"מ דרומית למטולה, לא הרחק מקיבוץ כפר גלעדי בצד כביש 90.

Etzba hagalil
Tel Abel Beth Maacah, historical Image - 1945 (cropped)
תל אבל בית מעכה ב-1945, צילום מהדרך
תל אבל בית מעכה, צילום ממצפה דדו
תל אבל בית מעכה, צילום מ"מצפה דדו" במטולה

היסטוריה

במקום התקיימה ככל הנראה העיר העתיקה אבל המוזכרת במקרא כ"אבל בית מעכה". אבל הייתה עיר כנענית מתקופת הברונזה הקדומה (מהאלף ה-3 לפנה"ס), שבהמשך (באמצע האלף ה-2 לפנה"ס) הייתה שייכת לממלכת חצור הכנענית.

אבל מצוינת ברשימת הערים שכבש תחותמס השלישי מלך מצרים בשנת 1468 לפנה"ס.[1] אפשר שהכינוי "בית מעכה" מלמד על זיקה היסטורית של העיר לממלכת מעכה המקראית.[2]

במקרא מצוין כי שבע בן בכרי, שמרד בדוד המלך, הסתתר בעיר זאת. אישה חכמה מאבל שכנעה את תושבי העיר למסור את המורד לידי יואב בן צרויה, שצר על העיר.

במאה ה-9 לפנה"ס נכבשה אבל בידי מלך ארם בן הדד הראשון: "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן, וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה; וְאֵת, כָּל-כִּנְרוֹת, עַל, כָּל-אֶרֶץ נַפְתָּלִי" (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוק כ'),
ובמאה ה-8 לפנה"ס בידי מלך אשור תגלת פלאסר השלישי: "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה" (ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק כ"ט).

שמה מצוין בכתובות אשוריות שבהן רשימה של הערים הכבושות, משנת 733 או 734 לפנה"ס.

במאה ה-13 כתב הגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי על כפר בשם אבל אל-קמח ששכן במקום. הכפר חרב במלחמת העצמאות.[3]

במקום נמצאו עתיקות מהתקופה הכנענית (התקופה המוקדמת ביותר ששרידים לה נמצאו באתר זה) ועד ימי הרומאים.

חפירות ארכאולוגיות

Aerial view of Area A, end of 2015 excavation season, looking west
צילום אוויר של החפירות המחודשות בתל
The silver hoard pieces after cleaning and conservation
פיסות ממטמון הכסף שנמצא באתר

ב-2012 נערך סקר ארכאולוגי ובשנת 2013 החלו בתל חפירות ארכאולוגיות שנעשות בשיתוף פעולה של האוניברסיטה העברית בירושלים בראשות נאוה פניץ-כהן ורוחמה בונפיל ואוניברסיטת אסוזה פסיפיק (Azusa Pacific University) מאזור לוס אנג'לס בארצות הברית בראשות רוברט מולינס (Robert A. Mullins). אתר זה לא נחפר מעולם. במסגרת חפירות של עונות 2013 עד 2015 נפתחו חמישה שטחי חפירה, שניים בתל התחתון (שטחי F ו-O), אחד באוכף שבין התל התחתון והעליון (השטח A), אחד במדרון המזרחי של התל העליון (שטח B), ושטח K שבמדרון המזרחי בקצה הצפוני של התל התחתון. באתר נמצאו שרידים בעיקר מתקופת הברזל א וב, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת ברונזה התיכונה. בנוסף נמצאו שרידי בנייה מרשימים מהתקופה הפרסית-ההלניסטית הקדומה. אחד הממצאים החשובים ביותר שנמצאו הוא מתקופת הברונזה המאוחרת ב' היה כד קטן שבתוכו נמצאו מטמון כסף.[4]

בשנת 2017 נמצא במקום ראש עשוי פאינס של פסלון של מלך או אציל המתוארך למאה ה-9 לפנה"ס.[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא : גאוגרפיה היסטורית, עמוד 131
  2. ^ בנימין מזר (מייזלר), "אבל בית-מעכה", אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, כרך א, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"י, טורים 37–38.
  3. ^ Khalidi, Walid. All That Remains: The Palestinian Villages Occupied and Depopulated by Israel in 1948. Washington DC: Institute for Palestine Studies, 1992 page 428
  4. ^ אתר האינטרנט של משלחת החפירות של תל אבל בית מעכה
  5. ^ אי-פי, תעלומה בת 3,000 שנה: פסל של מלך מתקופת התנ"ך נמצא באזור מטולה, באתר הארץ, 9 ביוני 2018
אבל (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אבל אל-קמח

אבל אל-קמח (בערבית: آبل القمح) היה כפר ערבי בגליל העליון, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. מזוהה כ"תל אבל בית מעכה" מתקופת הברונזה הקדומה, העיר הכנענית הנזכרת במקרא.

משמעות השם, שמופיע לראשונה בכתבים גאוגרפיים מהמאה ה-13, היא "אחו החיטה". במפקד האוכלוסין בשנת 1596 מנו תושבי הכפר 143 נפשות.

הכפר היה אחד משבעה כפרים מתואלים בגליל שאי הבהירות לגבי מעמדם ומעמד תושביהם לאחר סיום המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, משום המחלוקת על תיחום שטחי המנדט הבריטי והמנדט הצרפתי בצפונה של ארץ ישראל, הוסרה, עם אישרורו של הסכם ניוקומב-פולה האנגלו-צרפתי ב-1924 על ידי חבר הלאומים בו נקבע שהכפרים בשטח ארץ ישראל המנדטורית.

ב-1931 התגוררו בכפר כ-231 תושבים.

ב-1945 נמנו בכפר 330 תושבים, מהם 230 מוסלמים, חלקם שיעים-מתואלים, וכ-100 נוצרים, והייתה בו כנסייה. בשטח הכפר היו 4,615 דונמים, מתוכם כ-1327 דונם בעלות יהודית ו-3,116 בבעלות מוסלמים.

לפי ההיסטוריון בני מוריס, תושבי הכפר נמלטו ממנו במאי 1948 במהלך מלחמת העצמאות, לאחר כיבוש צפת הערבית על ידי כוחות "ההגנה". הכפר נכבש על ידי כוחות "ההגנה" במסגרת מבצע יפתח, ובתיו הנטושים נהרסו.

בשנת 1952 הוקם מושב יובל, כקילומטר וחצי ממרכז הכפר, על חלק מאדמותיו.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 אתר הכפר היה מכוסה בצמחייה ועשבים, קבוצת עצים נמצאה בפינה הצפון מזרחית של הכפר, אבנים מבתים הרוסים היו מפוזרים באתר, והסביבה שימשה למרעה.

בן-הדד הראשון

בֶּן-הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן היה מלך ארם דמשק אשר שלט במחצית הראשונה של המאה ה-9 לפנה"ס בימי אסא מלך יהודה, ובעשא מלך ישראל. מלך בין השנים 865-885 לפנה"ס. אביו היה טברימון וסבו היה המלך חזיון.. אחריו מלך בן-הדד השני, הידוע גם בשם הדדעזר.

כאשר עלה בעשא וצר על יהודה הוציא המלך אסא כסף וזהב מאוצרות בית ה' ושלח לבן הדד, מלך ארם, בבקשה שיפר את בריתו עם בעשא וילחם בו, כדי להסיר את המצור מעל אסא. ובן הדד שלח את צבאו, שכבש שטחים גדולים בצפון ארץ ישראל, ואילץ את בעשא להסיר את לחצו מממלכת יהודה (מלכים א', ט"ו, י"ח).

בעשא

בַּעְשָׁא בֶן אֲחִיָּה, הוא דמות מקראית משבט יששכר. לפי המקרא היה המלך השלישי על ממלכת ישראל בשנים 906 עד 883 לפנה"ס.

במהלך המצור ששם נדב, מלך ישראל, על העיר הפלשתית גבתון, הרג אותו בעשא, שככל הנראה היה שר הצבא, אם כי הדבר לא נאמר מפורשות במקרא:

"וַיִּקְשֹׁר עָלָיו בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה לְבֵית יִשָּׂשכָר וַיַּכֵּהוּ בַעְשָׁא בְּגִבְּתוֹן אֲשֶׁר לַפְּלִשְׁתִּים וְנָדָב וְכָל-יִשְׂרָאֵל צָרִים עַל-גִּבְּתוֹן. וַיְמִתֵהוּ בַעְשָׁא בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו" (ספר מלכים א', פרק ט"ו, פסוקים כ"ז-כ"ח).

האישה החכמה מאבל בית מעכה

האישה החכמה מאבל בית מעכה היא דמות מקראית אלמונית אשר אינה מזוהה בשמה המפורש. היא מוזכרת בקשר עם סיפור המצור, שהטיל יואב בן צרויה על העיר אבל בית מעכה במרדף, שערך אחרי שבע בן בכרי.

יואב בן צרויה

יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה הוא דמות מקראית, שר צבאו של דוד המלך. צרויה, אימו של יואב, הייתה אחותו של דוד והוא נקרא אחריה כנראה מפני הייחוס אחרי המלך. במסגרת תפקידו נלחם בארם, בעמון ובאדום, ומילא תפקיד חשוב בפוליטיקה הפנימית בחצר מלכותו של דוד. יואב נזכר בעיקר בספר שמואל. מקור שמו ("יהו-אב") "האל הוא האב". יואב מאופיין באישיות עצמאית וחזקה, ומתואר כמקבל הכרעות אישיות וכאחד שאינו מהסס לסטות מפקודותיו של דוד המלך ואף לנזוף בו כאשר הוא חושב שהדבר נדרש.

יובל (מושב)

יוּבַל (מוכר גם בשם כְּפַר יוּבַל) הוא מושב באצבע הגליל, הנמצא בין מטולה וקריית שמונה, בסמוך ממזרח לנחל עיון.

המושב נקרא על שם יובלי הירדן הסמוכים, ובזיקה לשמה של העיר המקראית אבל בית מעכה, המזוהה בתל הסמוך ליישוב ממערב (תל אבל אל-קמח). המושב שייך למועצה האזורית מבואות החרמון.

ינוח (עיר מקראית בגליל)

יָנוֹחַ הייתה עיר בגליל בתקופת ממלכת ישראל.

ינוח נזכרת פעם אחת בתנ"ך. בספר מלכים מסופר כי בתקופת פקח בן רמליהו מלך ישראל, כבש אותה תגלת פלאסר השלישי מלך אשור:"בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה:"

הארכאולוג לואי-איג ונסאן, הציע לזהות את ינוח עם "תל אַ-נַעְמֶה" שבעמק החולה. ונסאן שיער שהשם ינוח הוא הצורה העברית של השם הכנעני ינועם שהופיעה בכתובות מצריות מתקופת הברונזה המאוחרת. אחרים דחו זיהוי זה בטענה שאין דמיון בשם בין ינוח ל"נעמה".היו שהציעו לזהות את ינוח בכפר "ינוח" בלבנון, 10 קילומטר מזרחית לצור. במאה ה-20 הוצע על ידי קליין, לזהותה בין תרשיחא ליאנוח-ג'ת, באתר שבו נערכו חפירות ארכאולוגיות ונמצאו ממצאים מתקופת הברונזה ותקופת הברזל. יוחנן אהרוני תמך בזיהוי זה וטען שהיא תואמת את הרשימות האנאליסטיות של תגלת פלאסר השלישי שנמצאו בכלח הכוללת, לשיטתו, שמות ערים מאזור עכו.החוקר יעקב קפלן הציע לזהות את ינוח בתל הנמצא בין תל אבל בית מעכה לתל קדש, שזוהו בהתאם עם "תל אבל" ו"תל קדיס" שבגליל העליון, בהתאם לסדר הערים בפסוק. קפלן זיהה את ינוח עם תל הנמצא ב"גבעת שוקת" שליד כפר גלעדי, אשר לא הרחק ממנו קיים אתר הלניסטי רומי בשם ח'רבת ניחא, הנזכר כבר במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל. על פי הצעתו של קפלן, השם של ינוח נדד מגבעת שוקת אל "ח'רבת ניחא", מרחק של כקילומטר וחצי.

כפר גלעדי

כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי.

מטולה

מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-10,000 דונם והיא שוכנת על גבעה בגובה 530 מטרים המשקיפה על הרי הגליל, על החרמון, על עמק החולה ועל עמק עיון. מטולה מוקפת בגבול עם לבנון ממזרח, מצפון וממערב.

מעכה

מַעֲכָה הוא שם תנ"כי שניתן הן לגברים והן לנשים, ומתייחס למספר דמויות מקראיות.

מפל התנור

מפל התנור הוא מפל מים בגליל העליון, ליד מטולה. נקרא גם "מפל נחל עיון". שמו מגיע מהמילה הערבית "תנורא", שמשמעה "שמלה". גובהו של המפל כ-30 מטרים, המפל מקבל את מימיו מנחל עיון, והוא נמצא בתחומי שמורת נחל עיון.

תחילתו של המפל בחיבור בין שקע התנור לאזור אבל בית מעכה. ארובתו המפורסמת היא כתוצאה של שנים של נפילת מים. רבים משערים כי שמו של המפל מגיע כי הארובת המפל נראית כטאבון, תנור חימר שנפוץ בקרב הערבים, אך ייתכן כי שמו של המפל מגיע דווקא מהדמיון לשם "תנורא" - השמלה שלובשות הנשים הערביות.ב-1929, בתקופת מגוריו במטולה, ייסד פרנץ ון דר הורן את אגודה של בני הנוער "למען האשד". חברי האגודה הכשירו את שביל הגישה אל המפל, חצבו מדרגות באבן ונטעו כ-700 עצי צפצפה שנתרמו על ידי פיק"א.

צמחי מים אינם צומחים במיוחד בסביבתה של שמורת נחל עיון. הצמחייה מורכבת בעיקרה מצמחים הגדלים בסמוך לגדת הנחל. בסביבת המפל והנחל ניתן לחזות בערבה מחודדת, קנה מצוי, פטל קדוש והרדוף הנחלים. אך באזור המפל ניתן לראות גם מישויה פעמונית ואף פשתנית ארם צובא הצומחת בסביבת המפל.בשירו של יעקב שרת, "טיול בגליל" ללחן רפי בן משה, מוזכר מפל התנור: "הצפון, רק בגבולך בוער 'תנור' במי מפל,

וסוסיתא - על ראש הר יש, בלי מנוע וגלגל".

מרד שבע בן בכרי

מֶרֶד שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי - הוא מרד שחולל שבע בן בכרי למטה שבט בנימין כנגד שלטונו של דוד המלך ושבט יהודה על עם ישראל.

המרד דוכא ושבע בן בכרי הוצא להורג.

את תיאור המרד ניתן לקרוא בספר שמואל פרקים י"ט-כ.

נחל עיון

נַחַל עִיּוֹן הוא נחל הזורם מעמק עיון שבדרום לבנון, דרומה אל תוך שטח ישראל, ומהווה יובל של נהר הירדן. חלקו העליון מכונה בערבית ואדי דרדרה או ואדי ח'ראר, וחלקו התחתון, מדרום למטולה, נקרא ואדי ברע'ית.

נחלת שבט נפתלי

נַחֲלַת שֵׁבֶט נַפְתָּלִי או כפי שהיא מכונה "ארץ נפתלי", מצויה בצפון-מזרח ארץ ישראל. הנחלה עלתה בגורל השישי לאחר נחלת שבט יהודה ונחלאות "בית יוסף". היא השתרעה מהגבול הצפוני של ארץ ישראל - קו חצביה - צידון לאורך נהר הליטני עד לנחל יששכר בדרום, במזרח היא תחומה עם נהר הירדן, ימת החולה וים כנרת ובמערב עם נחלת שבט אשר ונחלת שבט זבולון. סביבת הר תבור היא נקודת המפגש לשלושת השבטים.

עיון (עיר מקראית)

עִיוֹן הייתה עיר מקראית, באזור שיועד לשבט דן בצפון נחלת שבט נפתלי, ואשר בשל היותה על גבול הצורים והצידונים, ידעה כיבושים רבים.

תחילה, העיר נזכרת בתיאור כיבושי בן הדד הראשון הארמי בממלכת ישראל: "וַיִּשְׁמַע בֶּן-הֲדַד אֶל-הַמֶּלֶךְ אָסָא, וַיִּשְׁלַח אֶת-שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר-לוֹ עַל-עָרֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּךְ אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה".

לאחר מכן, נזכרת בתיאור כיבושי תגלת-פלאסר השלישי מלך אשור: "בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, וַיִּקַּח אֶת-עִיּוֹן וְאֶת-אָבֵל בֵּית-מַעֲכָה וְאֶת-יָנוֹחַ וְאֶת-קֶדֶשׁ וְאֶת-חָצוֹר".

בתקופת המשנה והתלמוד נזכרת נוקבתא דעיון, כנקודה הצפון-מזרחית של ארץ ישראל בתחום שהחזיקו עולי בבל.

שמה של העיר הקדומה השתמר לפי הסברה בעמק עיון, המכונה בערבית "מרג' עיון", הסמוך מצפון לדן ולאבל בית מעכה.יהוסף שוורץ הציע כי משמעות המילה "נוקבתא" שבמקורות חז"ל היא "עמק צר", כאשר הכוונה היא לאפיק נחל עיון העובר ליד מטולה.

מקום העיר עצמה טרם זוהה בוודאות, ויש המציעים את "תל דבין" שבמרכז עמק עיון, בו נמצאו שרידי חומות וחרסים החל מתקופת הברונזה.

נראה כי העיר נזכרת כבר בכתבי המארות המצריים מראשית המאה ה-18 לפני הספירה, וכן ברשימת הערים של תחותמס השלישי מתחילת המאה ה-15 לפני הספירה.

שבט דן

שֵׁבֶט דָּן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. השבט נקרא על שם דן, בנו החמישי של יעקב, בנה בכורה של בלהה, שפחתה של רחל.

שניאור שפושניק

שניאור שפושניק (1896 - 12 בדצמבר 1919) היה מהרוגי מאורעות תל חי.

תל קדש

תל קֶדֶשׁ (תל קדס) הוא גן לאומי בהרי נפתלי שבגליל העליון המזרחי, כארבעה ק"מ מערבית לצומת ישע. הגן מכיל שני אתרים: תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון, והמקדש הרומאי שמצפון-מזרח לכביש. התל הוא הגדול בתילי הגליל העליון. למרגלות התל נובע עין קדש.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.