אבי שגיא

אבי (אברהם) שגיא (שוייצר) (נולד ב-9 בדצמבר 1953 בבת ים) הוא פילוסוף וחוקר של הפילוסופיה היהודית. שגיא הוא פרופסור מן המניין בחוג לפילוסופיה, וראש התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן, וכן משמש כעמית מחקר בכיר במכון הרטמן בירושלים.

אבי שגיא
ענף מדעי פילוסופיה
Masa
מספריו

ביוגרפיה

שגיא גדל כילד ציוני-דתי בשכונה החרדית קריית באבוב בבת-ים, בנם של חנה ושלום שוויצר, והיה חניך בתנועת בני עקיבא. עם גיוסו לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, התנדב לגדוד הנח"ל המוצנח, שם עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. התגורר שנים רבות בבני-ברק, בשכונת קריית הרצוג. הוא מספר כי הוא שמח שילדיו "גדלו בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות, ולמדו שלא הכסף ולא המעמד החברתי הם בעלי ערך. שעובדת היותו של אבא שלהם פרופסור היא לא מה שעושה אותו לבן אדם, אלא הזיקות שלו, הקשרים שלו, האחריות שלו"[דרוש מקור].

קריירה אקדמית

שגיא קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת בר-אילן ב-1988 על חיבורו "דת ואקזיסטנציאליזם בהגותו של סרן קירקגור", בהנחייתה של פרופ' אליענה אמדו לוי ולנסי. החל מ-1987 הוא משמש כחוקר בכיר במכון הרטמן בירושלים. החל מ-1999 משמש כפרופסור מן המניין במחלקה לפילוסופיה, וכן מנהל את התוכנית ללימודי פרשנות ותרבות מאז הקמתה ב-1999.

שגיא פרסם וערך ספרים בעברית ובאנגלית בתחומי הפילוסופיה הכללית והיהודית. הוא עורך את סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" שיוצאת לאור בהוצאת כרמל, ועורך-עמית של כתב העת תרבות דמוקרטית, יחד עם ידידיה שטרן.[1]

שגיא היה בין מחברי מסמך רוח צה"ל (יחד עם דניאל סטטמן, משה הלברטל ואחרים), שהחליף את הקוד האתי הישן של צה"ל, שחובר על ידי אסא כשר.

משנתו

בגישתו הפילוסופית, מייצג שגיא את המחנה היותר ליברלי ופלורליסטי במחשבה ובמסורת היהודית. מבחינת מחויבותו להלכה היהודית הוא אורתודוקסי. שגיא עוסק רבות במחקרו במתח הקיים בין מחויבות להלכה היהודית (הנגזרת מהזהות האורתודוקסית), לבין הרצון לינוק ממקורות ידע ומערכות מוסר שמחוץ ליהדות - כמו תורות מוסר אוניברסליות ובפרט האקזיסטנציאליזם האירופי. במחקריו מדגיש שגיא את קיומם של ביטויים בהלכה היהודית, שרואים בעין אוהדת ואף מחייבים גישה פלורליסטית, כמו: שיקולים של מוסר אנושי חוץ-יהודי בפסיקות הלכה; סתירות לכאורה (ויישובן) בין דת ומוסר[2]; התוקף של החלטות אנוש על פסיקות הלכה, לעומת התוקף האלוהי[3]; ציות ונאמנות ללא סייג להלכה, לעומת ביקורת והטלת ספק[4]; שינויים ורפורמות המותרות במסגרת ההלכה, לנוכח עולם משתנה ומתחדש[5]; זהות יהודית לעומת זהות ישראלית ואנושית-כללית.

ספריו שיצאו בעברית

  • דת ואכסיסטנציאליזם בפילוסופיה של קירקגור, רמת גן, 1988
  • קירקגור - דת ואקסיסטנציה, המסע של האני, מוסד ביאליק, ירושלים, 1991
  • לא בשמים היא: סוגיות בפילוסופיה של ההלכה, עם יהודה נוימן, תשנ"ג 1993
  • דת ומוסר, עם דניאל (דני) סטטמן, מוסד ביאליק, 1993
  • אלו ואלו - משמעותו של השיח ההלכתי, עיון בספרות ישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, תל אביב, 1996
  • אמונה בזמנים משתנים (עורך), על משנתו של הרב יוסף דב סולובייצ’יק, ירושלים, 1996
  • יהדות: בין דת למוסר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, 1998
  • אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד, ספריית האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2001
  • החברה והמשפט בישראל - בין שיח זכויות לשיח זהות, עם ידידיה צ' שטרן ויפה זילברשץ, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2001
  • ביקורת שיח הזהות היהודית, רמת גן, תשס"ב 2002
  • אתגר השיבה אל המסורת, הוצאת מכון הרטמן, ירושלים, תשס"ג 2003
  • המסע היהודי-ישראלי, שאלות של תרבות ושל זהות, הוצאת מכון הרטמן, 2006
  • להיות יהודי, י"ח ברנר כאקסיסטנציאליסט יהודי, הוצאת הקיבוץ המאוחד ומרכז רפפורט באוניברסיטת בר-אילן, 2007
  • מעגלי זהות יהודית בספרות ההלכתית, עם צבי זוהר, תל אביב, 2000
  • המסע האנושי למשמעות: עיון הרמנויטי-פילוסופי ביצירות ספרותיות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2009
  • פצועי תפילה: תפילה לאחר "מות האל", הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2011
  • מולדת יחפה: מחשבות ישראליות, עם ידידיה צ' שטרן, ספרית אפקים, הוצאת עם עובד, 2011
  • נאמנות הלכתית: בין פתיחות לסגירות, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סדרת מחשבות, 2012
  • מול אֳחֵרִים וְאֳחֵרוּת: אתיקה של הנסיגה הפנימית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012
  • בראשית הוא המאמין, הוצאת כרמל, 2017
  • מריאליזם למשיחיות - הציונות הדתית ומלחמת ששת הימים, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2017
  • התמימות השנייה - עולמו הרוחני של אליעזר שביד, עם דב שוורץ, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2018
  • בין שמים לארץ - עולמו של הרב חיים דוד הלוי, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2018
  • נאמנות ביקורתית; עולמו והגותו של דוד הרטמן, עם דב שוורץ, הוצאת כרמל, 2018

ספרים בעריכתו

  • אמונה בזמנים משתנים (קובץ מאמרים במשנתו של הרב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק).
  • בין דת למוסר, עורכים - דניאל סטטמן ואבי שגיא, רמת גן, בר-אילן, 1993.
  • גיור וזהות יהודית, עיון ביסודות ההלכה, עורכים - צבי זוהר ואבי שגיא, ירושלים, מוסד ביאליק, 1995.
  • יהדות פנים וחוץ: דיאלוג בין עולמות, עורכים - אבי שגיא, דודי שוורץ, ידידיה צ' שטרן, מאגנס, ירושלים, 1995.
  • ישעיהו ליבוביץ: עולמו והגותו, הוצאת כתר, ירושלים, 1995.
  • בין סמכות לאוטונומיה במסורת ישראל, עורכים - זאב ספראי ואבי שגיא, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1997.
  • רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי, עורכים - מנחם מאוטנר, אבי שגיא, רונן שמיר, תל אביב, רמות, 1998.
  • מחויבות יהודית מתחדשת: על עולמו והגותו של דוד הרטמן, עורכים - צבי זוהר ואבי שגיא, הוצאת מכון שלום הרטמן בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב, תשס"א 2001.
  • תרבות יהודית בעין הסערה, ספר יובל למלאת שבעים שנה ליוסף אחיטוב, עורכים - אבי שגיא ונחם אילן, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשס"ב 2002.
  • הישן יתחדש והחדש יתקדש, על זהות, תרבות ויהדות, עורכים - יהודה פרידלנדר, עוזי שביט, אבי שגיא, הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, 2005.
  • על האמונה: עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית, עורכים - משה הלברטל, דוד קורצווייל, אבי שגיא, כתר, ירושלים, 2005.
  • אליעזר גולדמן. מחקרים ועיונים - הגות יהודית בעבר ובהווה, עורכים - דני סטטמן ואבי שגיא, הוצאת מאגנס.
  • ספר מיכאל: בין הזמן הזה לימים ההם (על חייו של מיכאל בהט), 2007.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דף מחבר בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  2. ^ ראו בספריו דת ומוסר, יהדות בין דת למוסר
  3. ^ ספרו: לא בשמים היא
  4. ^ ספרו: נאמנות הלכתית: בין פתיחות לסגירות
  5. ^ ספרו: אמונה בזמנים משתנים
1953

שנת 1953 היא השנה ה-53 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1953 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

9 בדצמבר

9 בדצמבר הוא היום ה־343 בשנה (344 בשנה מעוברת), בשבוע ה־50 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 22 ימים.

אבי שגיא-שורץ

אברהם (אבי) שגיא-שְורץ

(נולד ב-30 באוקטובר 1947) הוא פרופסור מן המניין לפסיכולוגיה והתפתחות הילד, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד וראש התוכנית הבינלאומית ללימודי תואר שני בהתפתחות הילד באוניברסיטת חיפה.

אליעזר גולדמן

אליעזר גולדמן (1918 - 2002), מראשוני קבוצת שדה אליהו בעמק בית שאן, הוגה דעות ופילוסוף. פרופסור במחלקה לפילוסופיה של אוניברסיטת בר-אילן.

גוש אמונים

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים הפועלת לחידוש ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בגולן בנגב ובגליל ובעבר גם בחבל עזה ובסיני. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך בשנותיה הראשונות סחפה בהתלהבותה גם חילונים רבים, רובם חברים בהתיישבות העובדת ("חוג עין ורד").

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 זכה בפרס אמת במחשבת ישראל.

דוד הרטמן

דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 - 10 בפברואר 2013) היה רב, פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.

טרנסצנדנטיות

בהקשר דתי, טרנסצנדנטיות היא מצב או תיאור של משהו שקיים מעבר לגשמיות ובצורה מסוימת אף לא תלוי בה. האמונה הזאת מושרשת במושג הנשגבות ברוב הדתות והמסורות והיא נוגדת את האמונה באלוהים או במוחלט כגשמיים בלבד (אימננטיות), או כחלק בלתי נפרד ממנו (פנתאיזם). טרנסצנדנטיות יכולה לתאר לא רק את קיום האלוהים, אלא גם את הידיעה שלנו אותו: אלוהים גם נשגב מן היקום (הפיזי) וגם נשגב מבינתנו. למרות שטרנסצנדנטיות מוגדרת בדרך כלל כהפוכה לאימננטיות, ישנם מקרים בהן הן מתקיימות ביחד. מספר תאולוגים ומטפיזיקאים מהדתות הגדולות טוענים כי אלוהים, או ברהמן, הוא בו זמנית בתוך ומעבר ליקום (פנאנתאיזם); בתוכו, אבל לא חלק ממנו; בו זמנית מתפשט בו ונמצא מעבר לו. כך מתבטא לדוגמה בספר הזוהר, ובקבלה היהודית בכלל, שאומר שמצד אחד הקדוש ברוך הוא "ממלא כל עלמין" ומצד שני "סובב כל עלמין".

בשאלת ההתייחסות לבורא בתאוריה זו, יש מחלוקת.

פרופסור ישעיהו ליבוביץ לדוגמה, טוען שכיוון שהבורא הוא מעבר ליכולת התפיסה האנושית אי אפשר לייחס לאדם את המושג "חוויה דתית". לכן הוא טוען שהקשר של האדם עם הבורא הוא רק על ידי קיום מצוותיו, שזה לדידו קבלת עול מלכות שמים. לעומת זאת פרופסור אבי שגיא טוען שאפשר לייחס לאדם חוויה דתית גם אם הבורא הוא טרנסצנדנטי. כיוון שהאדם מסוגל להכיר בכך שהבורא הוא מעבר להכרתו. והבנה זו עצמה יכולה להיות מוגדרת כחוויה דתית. יש לציין שעל פי רובן המוחלט של הדעות בעולם היהודי הבורא עצמו הוא לא דבר שהאדם מסוגל לתפוס, ורק השפעותיו על המציאות ורצונותיו הם הנתפסים בהכרת האדם. הסמך לזה הוא הפסוקים המפורשים בתורה - "כי לא יראני האדם וחי", "וראית את אחורי ופני לא יראו", כאשר ההסבר המקובל ל"אחור" הוא ההשפעות ודרך הנהגת ה' את העולם.

ישיבת הר המור

ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם הציוני דתי. נשיא הישיבה הוא הרב צבי טאו וראשיה הם האחים התאומים הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג. הישיבה נחשבת לספינת הדגל של ישיבות הקו. בישיבה כ-600 תלמידים, מתוכם כ-300 אברכים.

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות. שימש עורך האנציקלופדיה העברית והיה פרופסור לביוכימיה, לכימיה אורגנית ולנוירופיזיולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע כמבקר חריף של ממשלות ישראל, וזכה לכינוי "נביא הזעם של החברה הישראלית".ליבוביץ פרסם ספרים ומאמרים רבים, שבהם פירט את משנתו הפילוסופית, הדתית והפוליטית. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע. בהגותו הדתית גרס ליבוביץ כי עיקרה של היהדות הוא המצוות המעשיות, ולא האמונה. הוא התנגד בחריפות לתפיסה הדתית-לאומית, שקידשה ערכים כגון אדמה ולאום. מבחינה פוליטית זוהה ליבוביץ עם השמאל, וכמו כן תמך בהפרדת הדת מהמדינה.

ליבוביץ נודע בסגנון החריף, ובכלל זה בהתבטאויות רדיקליות ופרובוקטיביות, כגון טענתו שבמדינת ישראל ישנם "יהודונאצים". עמדותיו עוררו עניין בקרב חוגים רחבים, גם בקרב מי שהתנגדו להן.

לבי במזרח

"לִבִּי בְמִזְרָח" הוא שירו של רבי יהודה הלוי, שהיה פילוסוף, רופא ומשורר מתקופת ימי הביניים. השיר הוא שיר כיסופים לארץ-ישראל הוא שייך לקבוצת שירי ציון, אחת מן הקבוצות המקוריות ביותר בשירת החול העברית בספרד. שירי ציון משקפים לא רק געגועים עזים לציון אלא גם תהליך נפשי רוחני ממושך שהגיע לבשלות במסע אל הארץ הנכספת. והוא נלמד בבתי הספר בישראל ומופיע במבחני הבגרות.

מכון שלום הרטמן

מכון שלום הרטמן הוא מרכז חינוך ומחקר יהודי במושבה הגרמנית בירושלים. המכון הוקם על ידי הרב פרופ' דוד הרטמן בשנת 1976, ונקרא על שם אביו.

המכון מכשיר חוקרים, מחנכים, תלמידים, מנהיגים ורבנים מכל הזרמים. "המכון מפתח אפיקים חדשים בחשיבה, במחקר ובחינוך היהודי ופועל למען הכשרת מנהיגות יהודית המושתת על ערכי הפלורליזם". הרב ד"ר דניאל הרטמן הוא נשיא המכון. את הבניין שבו שוכן המכון תכנן האדריכל לו גלרטר.

המכון מחולק לשלושה מרכזים:

מרכז קוגוד לחקר מחשבה יהודית בת זמננו

מרכז חינוכי לטיפוח זהות ישראלית-יהודית

מרכז לפיתוח יוזמות מנהיגותיות בצפון אמריקהבקמפוס פועל בית ספר תיכון דתי לבנים ברוח המכון, המכונה תיכון הרטמן.

עמיתי המכון הבכירים מונים כארבעים חוקרים, ובהם: אבי שגיא, משה אידל, ישראל קנוהל ומנחם פיש. תחומי המחקר כוללים: יהדות ישראלית, יהדות העולם, דת ודתיות, ספרות מופת, אתיקה, פוליטיקה ומדיניות ציבורית, הלכה, מגדר. למכון הוצאת ספרים המפיקה ספרים של עמיתי המכון.

עיט

עיט (ביוונית Αετός ובאנגלית: Eagle; בספרות העברית לדורותיה כונה בעבר "נשר") הוא שם למספר סוגים של עופות דורסים במשפחת הנציים אשר אינם בהכרח קבוצה מונופילטית. ישנם מעל ל־60 מיני עיטים אשר רובם מרוכזים בעולם הישן - אירואסיה ואפריקה. שני מינים חיים בצפון אמריקה (עיטם לבן־ראש ועיט זהוב), תשעה נמצאים במרכז ובדרום אמריקה ושלושה באוסטרליה (עיט אוסטרלי מחודד זנב, עיטם לבן־גחון והעיט הקטן).

העיט משמש כסמל בתרבויות שונות.

צבי זוהר (חוקר יהדות)

צבי זוהר (נולד בשנת 1949 בארצות הברית) הוא פרופסור מן המניין בחוג למשפטים ובחוג למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן. תחום המחקר המרכזי שלו הוא התפתחות ההלכה היהודית מבחינה היסטורית, סוציולוגית, אנתרופולוגית ודתית. מבחינה גאוגרפית, מחקרו עוסק רבות ביהדות צפון אפריקה.

צבי צמרת

ד"ר צבי צמרת (נולד בנתניה בשנת 1945) הוא היסטוריון, איש חינוך ופעיל ציבורי, לשעבר מנכ"ל יד בן צבי והיה יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בשנים 2010–2011.

ציונות דתית

הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות. בניגוד להשקפה החרדית, שלפיה גאולת העם והארץ יתקיימו רק עם ביאת המשיח, תומכת הציונות הדתית במעשה אנושי להשגת ריבונות יהודית ורבים בה רואים בהקמת מדינת ישראל אתחלתא דגאולה. הציונות הדתית רואה את שורשיה ההיסטוריים במקורותיו של עם ישראל החל מתקופת המקרא ואילך. רבים בציונות הדתית מדברים על שילוב שלושת הערכים של תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. הקבוצה החברתית המחזיקה באידאולוגיית הציונות הדתית נקראת "דתיים לאומיים" ומכונה לעיתים "כיפות סרוגות". למידע על ההיבטים הסוציולוגים של הדתיים הלאומיים ואנשי הציונות הדתית, ראו דתיים לאומיים.

רוח צה"ל

"רוח צה"ל" הוא הקוד האתי של צה"ל, המהווה בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים במסגרת צה"ל.

בראש הוועדה לניסוח הקוד בשנת 1994 עמד האלוף יורם יאיר, מפקד אגף כוח האדם, במטה הכללי וכן השתתף בה פרופ' אסא כשר, שמופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2000 החליט קצין החינוך הראשי, תא"ל אלעזר שטרן, להכניס שינויים ברוח צה"ל, ומינה לשם כך ועדה ובה היו בין השאר הפרופסורים אבי שגיא, דני סטטמן, שאול סמילנסקי נעם זהר ומשה הלברטל – כולם מומחים לפילוסופיה של המוסר. לצדם חברו לוועדה קצינים ובהם אלוף ישי בר ואל"ם יעקב קסטל. המטה הכללי אישר את "רוח צה"ל" החדש. המסמך המופיע היום כרוח צה"ל אינו המסמך הראשוני שחיברו האלוף יורם יאיר והפרופ' כשר.בעבר קיבל כל חייל שהתגייס עותק של רוח צה"ל בתוך פנקס החוגר. כיום המנהג הופסק, אך לרוב פנקס "רוח צה"ל" מחולק לחיילים בעת הרצאה בנושא זה בזמן הטירונות.

שבויי צה"ל

שבויי צה"ל הם חיילי צה"ל שנפלו בשבי של צבא אחר. חיילי צה"ל (וגם אזרחים) שמוחזקים כבני ערובה בידי ארגוני טרור או מיליציות, קרויים בישראל "חטופים", אם כי מבחינה מעשית, ישראל נושאת ונותנת על שחרורם כאילו היו שבויים.

תיקון עולם

תיקון עולם הוא ההגנה והטיפוח של אורחות החיים של האנושות; בעברית החדשה משמעותו שיפור, תמורה ואף מהפכה בחיי האנושות. תיקון העולם, שיש בו מרכיב של הבאת גאולה, הפך למושג מקובל במשנותיהם של הוגים, מהפכנים ומדינאים ברחבי העולם בעת החדשה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.