אבי ניסנקורן

אברהם (אבי) דניאל ניסנקורן (נולד ב-20 במרץ 1967, ח' באדר ב' ה'תשכ"ז) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת חוסן לישראל בסיעת כחול לבן, המשמש גם כיו"ר הסיעה בכנסת. קודם לכן כיהן כיושב ראש ההסתדרות החדשה בין יוני 2014 למרץ 2019.

אבי ניסנקורן
אבי ניסנקורן בהפגנת עובדים מול משרד האוצר, דצמבר 2015
מדינה ישראל  ישראל
מפלגה העבודה, חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
חבר הכנסת
30 באפריל 2019 – מכהן
(24 שבועות ו-3 ימים)
כנסות ה־2122
תפקידים בולטים
Avi Nissenkorn (1)
אבי ניסנקורן באירוע שבתרבות בגבעת שמואל

ביוגרפיה

נולד בעפולה בשם אברהם דניאל ניסנקורן, לאילנה וישראל ניסנקורן, זוג רופאים מפולין, שעלו לישראל במסגרת "עליית גומולקה". בנעוריו היה אלוף ישראל בריצות קצרות. בצה"ל הוא הוגדר כספורטאי מצטיין והיה מדריך בבה"ד 4.[1] הוא למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, והוסמך כעורך דין. שימש ראש הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות. בתפקידו זה הוביל הסכמים קיבוציים לסקטורים שונים במשק הישראלי. עסק בין היתר במשא ומתן להסכם המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת, הסכמי שכר ארציים במגזר הציבורי, והסכם עבודה חדש בחברת בזק.

בשנת 2001 הקים משרד עורכי דין פרטי שעסק ביחסי עבודה, קופות גמל ופנסיה וייצג בעיקר ועדי עובדים גדולים.[2] הוא סגר את המשרד כשמונה בידי יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי, בפברואר 2010.[3] בתפקידו זה הוביל מהלכי התאגדות עובדים במפעלים בולטים בישראל וטיפל בסכסוכי עבודה.

באוקטובר 2013 הודיע עופר עיני על כוונתו לפרוש מתפקידו בפברואר 2014, והמליץ למנות את ניסנקורן למחליפו. המלצה זו נתקלה בהתנגדות, בנימוק שלקביעת יו"ר ההסתדרות יש לערוך בחירות כלליות להסתדרות. עתירה לבג"ץ לביטול המינוי נדחתה, ובמאי 2014 אישר בית נבחרי ההסתדרות את מינויו של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות במסגרת סיעת עוגן.[4]

בדצמבר 2014 חתמה ההסתדרות על הסכם קיבוצי עם נשיאות הארגונים העסקיים, להעלאת שכר המינימום, בשלוש פעימות, ל-5,000 ש"ח, ובאוקטובר אותה שנה הוסכם על פעימה נוספת שתעלה את שכר המינימום ל-5,300 ש"ח.[5] בהתאם להסכם זה תיקנה הכנסת, בחקיקת בזק, את חוק שכר מינימום. הסכמים קיבוציים בולטים נוספים (להם הוצאו צווי הרחבה) שנחתמו בהובלתו:

  • הסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, מ-22 ביולי 2014[6]
  • הסכם קיבוצי להגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק[7]
  • הסכם קיבוצי שהורחב על ידי שר הכלכלה המחייב כל מעסיק של למעלה ממאה עובדים להעסיק 3% עובדים עם מוגבלויות.[8]
  • הסכם מסגרת לעובדי המגזר הציבורי שנחתם מול שר האוצר משה כחלון, שחלקו יושם בהעלאות שכר דיפרנציאליות (שיקליות). כמו גם הסכם המורה כי עובדי הקבלן בניקיון ושמירה במגזר הציבורי יהנו אף הם משני מענקים חד פעמיים בסך 1000 ש"ח כל אחד בתקופת ההסכם.[9]
  • הסכם מיולי 2015 המורה על קליטתם של כ-15 אלף עובדי קבלן במקצועות הליבה במגזר הציבורי.[10]

בפברואר 2016 התפקד למפלגת העבודה.[11]

ביולי 2016 הגיע להסכמה עם ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו, לפעול לדחיית מועד פירוק רשות השידור והפעלת תאגיד השידור הישראלי לתחילת 2018.[12] בהסכמה זו פעל ניסנקורן להגנת עובדי רשות השידור,[13] אך היא עוררה התנגדות, משום שיש שראו בה פגיעה ביוצרים העובדים בהפקות למען התאגיד[14] וניסיון לבטל את הקמתו של התאגיד.

במרץ 2017 חתמה ההסתדרות בראשותו של ניסנקורן עם התאחדות התעשיינים על הסכם לקיצור שבוע העבודה ל-42 שעות (כך שחודש עבודה בישראל יעמוד על 182 שעות במקום 186 שעות). ב-15.3.18 נחתם צו הרחבה הקובע כי מה-1.4.2018 שבוע העבודה במשק יקוצר ל42 שעות שבועיות ללא הפחתה בשכר. בעקבות מאבקו של ניסנקורן בנושא זה נקבע (בהחלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בצו ההרחבה לעניין קיצור שעות העבודה במשק וכן על פי עמדת משרד העבודה) כי שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,300 ש"ח) ב-182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ש"ח לשעה.

במאי 2017 התמודד ניסנקורן על ראשות ההסתדרות מול חברת הכנסת שלי יחימוביץ' במסגרת סיעת עוגנים וניצח עם 62.42% מקולות הבוחרים.[15] מערכת בחירות זו הייתה יצרית ורווית מתחים, ובמהלכה אף עלו טענות מצד יחימוביץ' ואנשיה לזיופים מצד אנשי ניסנקורן, וספירת הקולות אף נעצרה בשל טענות אלו באמצעה לחצי יממה. יחימוביץ' עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את תוצאות הבחירות.[16] באוגוסט 2017 דחה בית המשפט את עתירת יחימוביץ' בטענה כי בית הדין של ההסתדרות אמור להכריע בנושא זה.[17]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, ב-16 בפברואר 2019 לקח חופשה ללא תשלום מתפקידו בהסתדרות והצטרף למפלגת חוסן לישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.[18] ניסנקורן שובץ במקום השלישי ברשימת חוסן לישראל-תל"ם אחרי יו"ר הרשימה בני גנץ ואחרי יו"ר תל"ם משה יעלון, אך לאחר מכן בעקבות איחוד המפלגה יחד עם מפלגת יש עתיד להקמת רשימת כחול לבן הוא הוצב במקום החמישי ברשימה, כשבמקום השני שובץ יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ובמקום הרביעי שובץ הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי. ניסנקורן הכריז כי הוא מצפה להיות שר האוצר הבא בישראל בתמורה לתמיכתו בבני גנץ.[19] בבחירות קיבלה הרשימה 35 מנדטים וניסנקורן נבחר לחבר הכנסת העשרים ואחת, בה מונה על ידי בני גנץ ליו"ר סיעת כחול לבן.

בסוף מרץ 2019 פרש מתפקידו כיו"ר ההסתדרות והוחלף בארנון בר-דוד.

חיים פרטיים

נשוי לאנדריאה, רופאה המנהלת את השירות למחלות נוירולוגיות נדירות בבית החולים לילדים ע"ש ספרא בתל השומר, ואב לשני ילדים. בנם הצעיר מתמודד עם מחלה אפילפטית קשה המלווה במוגבלות שכלית התפתחותית, דבר אשר דחף את ניסנקורן לעסוק בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתפקידו כיו"ר ההסתדרות. המשפחה מתגוררת בהוד השרון.[20]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ החדשות - בחירות 2019: איפה המתמודדים שרתו בצבא, mako, ‏2019-04-09
  2. ^ שי ניב, ‏אבי ניסנקורן נבחר ליו"ר ההסתדרות, באתר גלובס, 20 במאי 2014
  3. ^ אבי ניסנקורן - יו"ר אגף איגוד מקצועי בהסתדרות, באתר ynet, 18 בפברואר 2010
  4. ^ בילי פרנקל, אושר המינוי של ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות, באתר ynet, 20 במאי 2014
    מיקי פלד, עכשיו זה רשמי: אבי ניסנקורן יחליף את עופר עיני כיו"ר ההסתדרות, באתר כלכליסט, 20 במאי 2014
  5. ^ Ynet, אושר: שכר המינימום יועלה ל-5,300 שקל, באתר ynet, 30‏ באוקטובר 2015
  6. ^ צו הרחבה להסכם קיבוצי בענף השמירה והאבטחה, י"פ 6899 מ-28 באוקטובר 2014
  7. ^ צו הרחבה בדבר הגדלת ההפרשות לביטוח פנסיוני במשק, י"פ 7287 מ-20 ביוני 2016
  8. ^ ניצן צבי כהן, ‏העסקת אנשים עם מוגבלויות בעידן צו ההרחבה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 28 ביוני 2016 (הקישור אינו פעיל, 24 באפריל 2019)
  9. ^ על הסכם המסגרת באתר ההסתדרות
  10. ^ דנה ויילר-פולק‏, נמנעה השביתה: כ-15 אלף עובדי קבלן ייקלטו בשירות הציבורי, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2015
  11. ^ מורן אזולאי, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן התפקד לעבודה, באתר ynet, 2 בפברואר 2016
  12. ^ נתי טוקר, נתניהו וניסנקורן מנסים לקבור את תאגיד השידור: סיכמו על דחייה של שנה ורבע בהקמתו, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  13. ^ ניסנקורן מגיב על דחיית פתיחת תאגיד השידור החדש, באתר גלי צה"ל, 19 ביולי 2016
  14. ^ נתי טוקר, ארגוני היוצרים חדרו לבית ההסתדרות: "ניסנקורן דורך עלינו", באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2016
    נועה פרייס‏, "מוכרים אותנו. מחסלים את השידור הציבורי בישראל", באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2016
  15. ^ אסף צבי, ‏תוצאות סופיות בהסתדרות: ניסנקורן ניצח, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במאי 2017 (הקישור אינו פעיל, 25 באפריל 2019)
  16. ^ לאחר הטענות לזיופים: יחימוביץ' עתרה לביטול הבחירות בהסתדרות, בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2017
  17. ^ "נדחתה עתירת יחימוביץ' לפסילת הבחירות לראשות ההסתדרות". TheMarker (בעברית). בדיקה אחרונה ב-14 באוגוסט 2017.
  18. ^ יובל קרני ומורן אזולאי, אבי ניסנקורן מצטרף לבני גנץ ויעזוב את ההסתדרות, באתר ynet, 16 בפברואר 2019
  19. ^ שר האוצר ניסנקורן: למה זה רעיון טוב, וגם למה לא, גלובס, ‏2019-02-22 (בעברית)
  20. ^ אמירה לם, ‏"היו הרבה רגעים קשים אבל לא היה לי רגע של שבירה. אחרי כל הקושי והכאב, רון הוא חלק מהמשפחה ואנחנו משפחה מאושרת", באתר "ידיעות אחרונות", 15 באפריל 2017
איתן כבל

איתן כבל (נולד ב-23 באוגוסט 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי אשר כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, כיהן כיושב-ראש ועדת הכלכלה של הכנסת, כשר בלי תיק הממונה על רשות השידור, ושימש מזכ"ל מפלגת העבודה.

אלון חסן

אלון חסן (נולד ב-21 במרץ 1970) הוא לשעבר יו"ר ועד העובדים בנמל אשדוד.

אלכס פרידמן

אלכסנדר (אלכס) פרידמן (נולד ב-5 באפריל 1988) הוא תסריטאי, פעיל חברתי ופוליטי, מייסד ויו"ר ארגון "נכה, לא חצי בן אדם".

ארנון בר-דוד

ארנון בר-דוד (נולד בשנת 1957 לערך) הוא יושב ראש ההסתדרות החדשה החל ממרץ 2019.

דבר העובדים בארץ ישראל

דבר העובדים בארץ ישראל, שנקרא קודם לכן דבר ראשון, הוא אתר חדשות ופובליציסטיקה בבעלות הסתדרות העובדים הכללית החדשה. האתר נקרא על שמו של עיתון ההסתדרות "דבר" אשר נסגר בשנת 1996, ובימיו האחרונים נקרא "דבר ראשון". השקפות האתר הן סוציאליסטיות וציוניות. האתר החל לפעול ביוני 2016.

ב-8 באפריל 2019, יום לפני הבחירות לכנסת ה-21, נסגר אתר "דבר ראשון" בהוראת יושב ראש ההסתדרות, ארנון בר-דוד. ב-1 במאי 2019, כשלושה שבועות לאחר סגירת האתר, הוא נפתח מחדש, תוך שינוי שמו ל"דבר העובדים בארץ ישראל" והחלפת העורך הראשי.

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

הבחירות לכנסת העשרים ואחת נערכו ביום שלישי, 9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ואחת, אך לראשונה בהיסטוריה הישראלית, הן לא הביאו לכינון ממשלה והכנסת החליטה על התפזרותה כחודש לאחר השבעתה.

הבחירות לכנסת התקיימו כשבעה חודשים טרם מועדן המקורי. בוועדת הבחירות נרשמו 47 רשימות להתמודדות לבחירות, אך לאחר פרישה של 7 מהן התמודדו לבסוף 40 רשימות. מתוכן עברו את אחוז החסימה 11 רשימות.

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים נערכו ב-17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הבחירות הוקדמו מאחר שהכנסת העשרים ואחת העבירה חוק על התפזרותה כחודש לאחר שהתכנסה, בשל כישלונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרכיב את ממשלת ישראל השלושים וחמש. תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ושתיים. בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת נרשמו להתמודדות בבחירות 32 רשימות מטעם 44 מפלגות, אך בהמשך נותרו 29 רשימות בלבד.

הבחירות לראשות העבודה (2017)

הבחירות לראשות מפלגת העבודה נערכו ביולי 2017 בין מתפקדי המפלגה. סיבוב ההצבעה הראשון נערך ב-4 ביולי. מאחר שאיש מבין המתמודדים לא זכה בלפחות 40% מהקולות כפי שמחייבת חוקת המפלגה, נערך סיבוב הצבעה שני בו התמודדו שני המתמודדים שזכו במירב הקולות בסיבוב בראשון, אבי גבאי ועמיר פרץ. סיבוב ההצבעה השני נערך שבוע מאוחר יותר, ובו ניצח אבי גבאי עם 52.2% מהקולות.

הכנסת העשרים ואחת

הכנסת העשרים ואחת נבחרה בבחירות לכנסת העשרים ואחת שהתקיימו ב-9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), לאחר שהוקדמו בכחצי שנה ממועד הבחירות המקורי (5 בנובמבר 2019); ישיבת הפתיחה והשבעת חברי הכנסת נערכה ב-30 באפריל 2019, לאחר שנדחתה עקב חג הפסח וחג הפסחא בתאריכו הנוצרי אורתודוקסי.

נשיא המדינה ראובן ריבלין העניק את המנדט לנסות להקים ממשלה לחבר הכנסת וראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו. במשא ומתן לגיבוש קואליציה היוותה הצעת חוק להסדרת גיוס בני ישיבות סלע מחלוקת בין ישראל ביתנו לליכוד ולמפלגות החרדיות. ב-30 במאי 2019 פקעה ההארכה שקיבל נתניהו מהנשיא להקמת הממשלה. אולם, נמנעה מהנשיא האפשרות להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על חבר כנסת אחר, כיוון שעם פקיעת המנדט שקיבל נתניהו, אישרה הכנסת את החוק לפיזורה, וקביעת מועד לבחירות לכנסת העשרים ושתיים. בשל כך ממשלת המעבר מסוף הכנסת העשרים המשיכה לכהן לאורך כל הכנסת העשרים ואחת.

בכנסת זו לא היו קואליציה ואופוזיציה ולכן לא מונו התפקידים הנגזרים מכך.

כהונת הכנסת העשרים ואחת נמשכה חמישה חודשים בלבד – הכהונה הקצרה ביותר בדברי ימי הכנסת. כמו כן, זו הכנסת היחידה שֶעד ההצבעה על פיזורה חוקקה חוק אחד בלבד – החוק על עצם פיזורה.

הכנסת העשרים ושתיים

הכנסת העשרים ושתיים היא הכנסת המכהנת לאחר הבחירות שהתקיימו ביום 17 בספטמבר 2019, י"ז באלול ה'תשע"ט. הכנסת הושבעה ב-3 באוקטובר 2019, ד' בתשרי ה'תש"ף.

הסתדרות העובדים הכללית החדשה

הסתדרות העובדים הכללית החדשה (או בקיצור: ההסתדרות החדשה) היא גלגולה הנוכחי, בשם חדש ובסגנון שונה, של ההסתדרות הכללית של העובדים בישראל שהיוותה את הגוף המארגן המרכזי בתנועת העבודה הישראלית מ-1920 ועד 1994. היא ארגון העובדים הגדול בישראל, המהווה ארגון-גג של איגודים מקצועיים והסתדרויות הכוללים ועדי עובדים המייצגים את רוב העובדים המאוגדים בישראל. ההסתדרות החדשה מחזיקה בנכסים המעטים שנותרו בידי "חברת העובדים".

מקום מושבה של הנהלת הסתדרות העובדים הכללית החדשה הוא בבית ההסתדרות (שנקרא בעבר "בית הוועד הפועל") ברחוב ארלוזורוב 93 בתל אביב.

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.

חוסן לישראל

חוסן לישראל היא מפלגה פוליטית ישראלית שהקים הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ.

ב-21 בפברואר 2019 החליטו יו"ר מפלגת חוסן לישראל, בני גנץ, ויו"ר מפלגת יש עתיד, יאיר לפיד, על ריצה ברשימה משותפת שתקרא כחול לבן בבחירות לכנסת ה-21, בה חברים גם מפלגת תל"ם והרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי. השניים הסכימו על הסכם רוטציה בתפקיד ראש הממשלה.רשימת "כחול לבן" זכתה ל-35 מנדטים, בשוויון עם מפלגת הליכוד. מפלגת "חוסן לישראל" קיבלה 15 מנדטים מתוך אלה של "כחול לבן".

ירון זליכה

ירון זליכה (נולד ב-20 ביולי 1970) הוא כלכלן ישראלי. כיהן כחשב הכללי במשרד האוצר בין השנים 2003–2007. פרופסור וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

כחול לבן (רשימה)

כחול לבן (שמה המלא: כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד) היא רשימה וסיעה בכנסת, ציונית ליברלית ישראלית; הרשימה הוקמה בינואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת מאיחוד מפלגות חוסן לישראל ותל"ם יחד עם יש עתיד.

מחאת הלהט"ב (2018)

מחאת הלהט"ב (או מחאת השוויון) הייתה סדרת הפגנות שכללו גם שביתה פוליטית חלקית, ונערכו בישראל ב-22 ביולי 2018 במטרה למחות על אפליית להט"ב במסגרת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (המוכר בכינוי "חוק הפונדקאות").

במהלך השביתה, שחפפה לצום תשעה באב (נדחה) שחל באותו היום, אפשרו חברות וארגונים לעובדיהם להיעדר ממקום העבודה כדי להשתתף בפעולות המחאה שנערכו לאורך היום במוקדים בישראל, בהם תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, באר שבע, רעננה.

שלי יחימוביץ'

שלי רחל יחימוביץ' (נולדה ב-28 במרץ 1960, כ"ט באדר ה'תש"ך) היא פוליטיקאית ישראלית שהייתה חברת כנסת מטעם מפלגת העבודה. טרם כניסתה לפוליטיקה בשנת 2005 עבדה כעיתונאית, סופרת ואשת רדיו וטלוויזיה. בשנת 2011 נבחרה לראשות מפלגת העבודה, והייתה למנהיגת המפלגה עד שנת 2013. היא כיהנה שלוש פעמים כראש האופוזיציה ובנוסף שימשה כיושבת הראש של מספר ועדות בכנסת: ועדה לביקורת המדינה, ועדת האתיקה, ועדה לזכויות הילד, ועדת השניים, ועדת המשנה החסויה לענייני חוץ וביטחון של ביקורת המדינה. נכון ליוני 2019, 69 חוקים שיזמה נכנסו לספר החוקים של מדינת ישראל.

תאגיד השידור הישראלי

תאגיד השידור הישראלי (בערבית ידוע כ: هيئة البث الاسرائيلي, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הישראלי; באנגלית ידוע כ: Israeli Public Broadcasting Corporation, בתרגום חופשי: תאגיד השידור הציבורי הישראלי), תחת המותג "כאן" בעברית ובאנגלית (בתעתיק לאנגלית "Kan") ו"מַכַּאן" בערבית ("مكان", תרגום מילולי: מקום), הוא תאגיד סטטוטורי ישראלי שהוקם בשנת 2015 מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, לשם החלפתה של רשות השידור, שהחוק הורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017. מנכ"ל התאגיד הוא אלדד קובלנץ ויושב ראש הדירקטוריון הוא גיל עומר.

תאגיד השידור מפעיל 3 ערוצי טלוויזיה, 8 תחנות רדיו של קול ישראל, ותכנים בדיגיטל כגון פודקאסטים ("חיות כיס", "המדריך לדמוקרטיה", ועוד), סדרות רשת ותכני וידאו. התאגיד מפיץ את הפקותיו בפלטפורמות השונות בטלוויזיה, ברדיו, באתר האינטרנט "כאן", ברשתות החברתיות פייסבוק, יוטיוב, ספוטיפיי, אינסטגרם ובאפליקציות המותאמות לטלוויזיות חכמות, לרכב ולנייד. כמו כן, בדומה לרשות השידור, מפעיל גם התאגיד את מוקד התנועה של קול ישראל תחת השם "כאן מוקד התנועה".

בעת תחילת פעילותו טרם סגירת רשות השידור באמצעות רשתות חברתיות, מיתג עצמו כ"כאן בהקמה" ובמהלך שנת השידור הראשונה שלו לאחר סגירתה מיתג עצמו כ"כאן בהרצה".

בתאגיד הסבירו את הבחירה בשם "כאן" כמותג המייצג את התאגיד: "'כאן' מבטא את ההכרה שהשידור הציבורי הוא חלק מהחברה הישראלית, שייך לחברה הישראלית והוא כלי הביטוי לכל המתרחש כאן". את הלוגו יצר סטודיו "פירמה".במרץ 2017 פעל ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לסגירת התאגיד, מול התנגדותו של שר האוצר, משה כחלון, על רקע מחלוקות באשר לאנשי התקשורת המועסקים בתאגיד. כפשרה חוקק חוק חדש לפיו הפעלת התאגיד תידחה ל-15 במאי וחטיבת החדשות תפוצל ממנו ותפעל כתאגיד נפרד ("תאגיד החדשות"). בעקבות עתירות שהוגשו בג"ץ עיכב את כניסת החוק לתוקף.

בשונה מחלוקת השעות שהתקיימה בערוץ הראשון של רשות השידור, ערוץ "כאן 11" לא חלק שעות שידור עם הטלוויזיה החינוכית בימיו הראשונים, אלא שידר את תוכני התאגיד לאורך כל שעות היום. לאחר הסדר שהושג עם עובדי הטלוויזיה החינוכית, החינוכית שבה לשדר בערוץ 11, אך הפעם בין השעות 12:00 – 17:00. ב-3 באוגוסט 2017 התאגיד הפסיק את שידורי החינוכית ב"כאן 11", על אף ההסדר שהושג, זאת אחרי שעובדי החינוכית העלו שקופית מחאה במהלך השידורים.

ב-2 בנובמבר 2017 ביצע תאגיד השידור הישראלי את השידור הראשון שלו ברזולוציית 4K לקראת שידורי מונדיאל 2018.

ב-15 באוגוסט 2018 השיק התאגיד ערוץ חדש לילדים בשם "כאן חינוכית" שמחליף את חינוכית 23, לאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית, בהתאם להחלטה על הקמת גוף שידור ציבורי מאוחד. בעקבות זאת, הוחלט על קליטת חלק מן העובדים מהחינוכית בארגון, בדומה לקליטת עובדים מרשות השידור, אך כיוון שהגוף החדש נועד להתנהל ארגונית כגוף יותר יעיל ולהשתמש בעיקר בגופי הפקה חיצוניים להפקות עבור ערוץ "כאן חינוכית" בשונה מה"חינוכית" שהפיקה את מרבית תכניה בעצמה, הוגבלה מכסת העובדים למתכונת הרבה יותר קפדנית ומצומצמת.

ב-2019 התאגיד הפיק את אירוויזיון 2019 שנערך בישראל.

ב-29 במאי 2019 התאגיד הצהיר על כוונתו לפרוש מהוועדה הישראלית למדרוג בסוף 2019, עקב חוסר הסכמה על שינויים בשיטת המדרוג עבור תוכני הגופים המשדרים באינטרנט.

חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושתיים
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים בממשלת מעבר)
כחול לבן (33) גנץלפידיעלוןאשכנזי • ניסנקורן • מאיר כהןחיימוביץ'שלחהנדלברביבאיביטוןטרופרגרמןהאוזרפרקש-הכהןאלהררמירב כהןרזבוזובזמירשישטרןלויינקלביץ'תמנו-שטהמריחבן ברקשוסטרסגלוביץ'שפעטופורובסקיפרומןגינזבורגיברקן
הליכוד (32) נתניהואדלשטייןישראל כ"ץארדןכחלוןסעררגבלויןגלנטברקתגמליאלדיכטראלקיןחיים כץאלי כהןהנגביאקוניסשטייניץחוטובליאמסלםאוחנהאופיר כץעטייהקישביטןברקקרעיזוהרשאשא-ביטוןהשכלשירשטרית
הרשימה המשותפת (13) עודהשחאדהטיביעבאסתומא סלימאןטאהאכסיףיזבקסעדיג'באריןאלחרומיעסאקלהאבו שחאדה
ש"ס (9) דרעייצחק כהןנהרימרגיבן צורמלכיאליארבלאזולאיאבוטבול
ישראל ביתנו (8) ליברמןפוררסובהאבידרמלינובסקיעמארקושניראיפראימוב
יהדות התורה (7) ליצמןגפניפרושמקלבטסלראשראייכלר
העבודה-גשר (6) עמיר פרץלוי-אבקסיסשמולימיכאליבר-לבסויד
המחנה הדמוקרטי (5) הורוביץשפירגולןזנדברגגילאון
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (4) רפי פרץסמוטריץ'יוגבסופר
הימין החדש (3) שקדבנטכהנא

הערות
מזכירי ההסתדרות
דוד זכאידוד בן-גוריוןדוד רמזיוסף שפרינצקפנחס לבוןמרדכי נמירפנחס לבוןאהרן בקריצחק בן-אהרןירוחם משלישראל קיסרחיים הברפלדחיים רמוןעמיר פרץעופר עיני • אבי ניסנקורן • ארנון בר-דוד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.