אבי הורביץ

אָבִי הוּרְבִיץ (נולד ב-30 באוגוסט 1936 ברמת גן) הוא פרופסור אמריטוס בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

אבי הורביץ
אבי הורוביץ
לידה 30 באוגוסט 1936 (בן 83)
רמת גן
ענף מדעי מדעי היהדות
תרומות עיקריות
חקר היחס בין ספרות המקרא לכתבי אוגרית ולמגילות קומראן
חקר לשון המקרא
אפיגרפיה
חקר שפות שמיות

ביוגרפיה

למד בחוגים ללשון עברית ולמקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, והגיש את עבודת הדוקטור שלו בנושא "בחנים לשוניים לזיהוי מזמורים מאוחרים בספר תהילים" בשנת 1966.

בשנת 1967 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית, בחוגים ללשון עברית ולמקרא. בשנת 1971 עלה לדרגת מרצה בכיר, בשנת 1978 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1990 מונה לפרופסור מן המניין. בשנת 2005 פרש לגמלאות. כן שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות בארצות הברית ובבריטניה, והוא חבר במועצת המערכת של כתב העת Vetus Testamentum. חבר האקדמיה ללשון העברית משנת 2001.[1]

עיקר התמחותו של הורביץ היא בלשון המקרא ובהבחנה בין רבדיה המוקדמים למאוחרים. כמו כן, הוא מתמחה גם בארמית, באפיגרפיה שמית צפונית-מערבית, וביחס בין ספרות המקרא לכתבי אוגרית ולמגילות קומראן. במחקריו שלל הורביץ באופן נחרץ את "האסכולה הניהיליסטית" בחקר המקרא, הגורסת שכל המקרא נכתב ב"משיכת קולמוס" אחת בתקופת בית שני, והוא עמד על כך שהבחנים הלשוניים של ספרי המקרא השונים מצביעים באופן ברור על שני רבדים עיקריים של לשון המקרא, דהיינו שחלק מהספרים מתוארכים על פי בחנים אלה לתקופת בית ראשון לכל המאוחר.[2]

מבחר מפרסומיו

  • בין לשון ללשון: לתולדות לשון המקרא בימי בית שני, ירושלים תשל"ב
  • שקיעי חכמה בספר תהלים: עיוני לשון וסגנון, ירושלים תשנ"א
  • "עקרון = Amqar(r)una = Ακκαρων פרק בדקדוק היסטורי", לשוננו לג (תשכ"ט), עמ' 24-18
  • "לשימושו של המונח הכוהני 'עדה' בספרות המקראית", תרביץ מ (תשל"א), עמ' 267-261
  • "הלשון העברית בתקופה הפרסית", ההיסטוריה של עם ישראל, ו: שיבת ציון – ימי שלטון פרס, ירושלים תשמ"ג, עמ' 223-210
  • "לתולדות צמיחתו של הביטוי 'מגילת-ספר': פרק בהתפתחות מינוח הכתיבה בתקופת המקרא", מקדש, מקרא ומסורת: מנחה למנחם הרן, Winona Lake, Indiana 1996 עמ' 46-37
  • "עברית וארמית בתקופת המקרא, סוגיית ה'ארמאיזמים' במחקר העברית", מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, ירושלים תשנ"ו, עמ' 79–94
  1. "סיפור יוסף – בין אגדה להיסטוריה", בתוך מקדש, מקרא ומסורת – מנחה למנחם הרן, עורכים מ' פוקס, אבי הורביץ, אביגדור הורוויץ, מ' קליין, ב"י. שורץ, נילי שופק. אייזנבראונס, אינדיאנה, תשנ"ו, עמ' 125–133, 412 (עברית + תקציר באנגלית).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תמר רותם, כשהאקדמיה ללשון העברית מחלקת פרסים לעצמה, באתר הארץ, 11 בינואר 2015
  2. ^ נדב שרגאירשות העתיקות בחיפוש אחר "כתובת יהואש", באתר הארץ, 3 במרץ 2003
אביגדור הורוויץ

אביגדור (ויקטור) בנדיקט הורוויץ (19 באפריל 1948–20 בינואר 2013) היה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע.

אלה ליברמן-שיבר

אלה ליברמן-שיבֶּר (1927 – 2 במרץ 1998) הייתה ציירת ישראלית ניצולת השואה אשר הנציחה את מוראות היום-יום בשואה בסדרת ציורים שיצרה בצעירותה בשנים לאחר שחרורה (1945–1948).

אלישע קימרון

אלישע קימרון (נולד ב-5 בפברואר 1943) הוא בלשן ישראלי, חוקר השפה העברית, פרופסור אמריטוס במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחבר האקדמיה ללשון העברית. חתן פרס ישראל לחקר מדעי היהדות לשנת תשע"ח.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

גירוש הנשים הנוכריות

פרשת גירוש הנשים הנוכריות בידי עזרא הסופר (עזרא ט-י), אירעה בשנת 458 לפנה"ס, והייתה רבת משמעות בחייה ובהתפתחותה של החברה היהודית בארץ ישראל בתקופת עזרא. בזמנו של עזרא היו נישואי תערובת שנויים במחלוקת, והיו אנשים באליטה של החברה היהודית, בכללם שרים, כוהנים ולוויים, שנשאו נשים נוכריות. לעומתם, היו קנאים שהתנגדו בחריפות לנישואי תערובת.בהתאם למסורת היהודית המתוארת בספר עזרא, עם בואו של עזרא לירושלים, כשליח המלך הפרסי ארתחששתא, והממונה מטעמו על היהודים שישבו בנציבות עבר הירדן, הגיעו אליו חלק מהשרים וסיפרו כי נפוצים נישואי תערובת עם העמים השכנים (ספר עזרא, פרק ט', פסוקים א'-ב'). עזרא שראה בנישואי תערובת חטא חמור שעלול לגרום לעונש גלות וסכנת התבוללות דתית ולאומית, הגיב בזעזוע, קרע את בגדיו, מרט את שערות ראשו וצם. לשיטתו, ירושת הארץ תלויה בראש וראשונה בהיבדלות מעמי הארץ, והוא ראה את ההתבוללות כגורם לחורבן ולגלות. שכניה בן יחיאל מבני עילם קרא לעזרא לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא הסופר נעתר לקריאה זו, והשביע את הכהנים והלויים לסייע לו. הוא כינס את העם לאספה מיוחדת בירושלים ואיים להחרים את רכושו של מי שייעדר מהאסיפה. באספה השביע עזרא את העם לגרש את הנשים הנוכריות וצאצאיהן (לא מצוין האם ביקש גם מנשים יהודיות להיפרד מבעליהן הנוכרים), והוחלט להקים בית דין מיוחד לצורך הגירוש (אפשרות גיורן של הנשים הנוכריות לא הוזכרה כלל). בבירור שערך בית הדין התגלה פגם בייחוסם של 113 איש.על פי מחקרו של פרופ' משה ויינפלד, הפרשה מייצגת גישה בדלנית חדשה ביהדות בתקופת שיבת ציון, המרחיבה את המושג "העם הקדוש" ספר דברים, שמשמעותו דתית ולאומית בלבד, למושג "זרע קודש" שמשמעותו דתית-ביולוגית. ויינפלד טוען בעקבות יחזקאל קויפמן, שהנשים הנכריות שגירש עזרא לא היו עובדות אלילים, אלא מתייהדות, וסיבת גירושן הייתה עובדת היותן נכריות בלבד. השקפת עולם זו באה בניגוד למגמה אוניברסליסטית שהייתה גם היא קיימת באותה תקופה, השואפת לקרב את הנוכרים וליהדם.

בספר עזרא אין אזכור לכך שהנשים הנכריות גורשו הלכה למעשה. חוקרת המקרא ד"ר יונינה דור טוענת כי אין עדות לגירוש בפועל, והיא משערת כי ייתכן שהתכוונו מלכתחילה לבצע גירוש של ממש, אבל כשלא צלח הדבר, בוצע הגירוש באופן טקסי בלבד כהצהרת כוונות ייצוגית.

דינה

דִינָה היא בת יעקב ולאה שנולדה לאחר ששת בני לאה. עיקר סיפורה מופיע בספר בראשית, פרק ל"ד. פרשנים וחוקרים שכתבו על הפרק, הכתירו אותו לעיתים בכותרת "פרשת דינה" ולפעמים "אונס דינה".

המקור האלוהיסטי

המקור האלוהיסטי (באנגלית: Elohist source, או בקיצור כמקור E) הוא אחד מארבעת עורכי המקרא לפי תורת המקורות.

המקור הכהני

המקור הכהני (באנגלית: Priestly source, או בקיצור כמקור P) לפי השערת התעודות, הוא אחד מארבעת מקורות המקרא, ארבע תעודות ששילב עורך מאוחר כדי ליצור יחידה אחת. המקור הכהני מזוהה, בין השאר, באמצעות תיאור אהרן הכהן באור חיובי, ובאמצעות סגנון הכתיבה.

העברית בתקופת בית שני

העברית בתקופת בית שני היא שלב בלשון העברית הנמצא מבחינה כרונולוגית בתווך בין העברית המקראית לבין לשון חז"ל. לעברית מתקופה זו קווי לשון המאפיינים אותה במובהק ומבדילים אותה מתקופות העברית שלפניה ואחריה. עם זאת, יש מחלוקת בקרב החוקרים האם היה דיבור של ממש בניב זה, או שהוא משקף שפה ספרותית-מלאכותית ששימשה רק לכתיבה. חלק מן הקושי בחקר העברית בתקופה זו נובע מכך שטקסטים מתקופת בית שני מועטים יחסית. למעשה קיימות שתי קבוצות עיקריות של חיבורים, שהם כמעט הטקסטים היחידים שנותרו בעברית מאותה תקופה:

ספרי המקרא המאוחרים, רובם מן התקופה הפרסית, שאת לשונם מכנים גם בשם עברית מקראית מאוחרת;

מגילות ים המלח, שאת לשונן מכנים לשון המגילות הגנוזות, ותעודות נוספות (ספרים חיצוניים כגון ספר בן סירא ותעודות ארכאולוגיות), רובן מן התקופה היוונית ואף הרומאית.

יאירה אמית

יאירה אמית (נולדה ב-1941) היא פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב בחוג ללימודי התרבות העברית במגמת מקרא וכן ראש המסלול להוראת מקרא בבית הספר לחינוך.

יצחק אריה זליגמן

הרב פרופ' יצחק אריה זליגמן (10 בינואר 1907 - 13 במאי 1982) היה חוקר מקרא ישראלי-הולנדי. עמד בראש החוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ונחשב כמי שנטל חלק מרכזי בעיצוב חוג זה, שבאמצעותו השפיע רבות על חקר המקרא בישראל.

מזמור קנ"א

תהילים קנ"א הוא מזמור המופיע בכמה נוסחים של ספר תהילים, שלא נכלל בנוסח המסורה העברי של המקרא, ועל כן שייך לספרים החיצוניים. לדעת כמה חוקרים, לשונו של המזמור וסגנונו מעידים על חיבור מאוחר.

המזמור מופיע בתרגום השבעים היווני ובתרגום הפשיטתא הסורי, וניכר שהוא תורגם מעברית. כמו כן במגילות מדבר יהודה נמצא מזמור זה יחד עם מזמורים חיצוניים נוספים באחת ממגילות תהילים (11QPsa).

נועם מזרחי

נועם מזרחי (נולד ב-1975) הוא חוקר מקרא וספרות בית שני באוניברסיטת תל אביב. מזרחי הוא פרופסור בחוג למקרא ומכהן כראש החוג.

נילי שופק

נילי שוּפַּק (שצ'ופק; בכתב לטיני: Shupak) היא פרופסור אמריטה בחוג למקרא של אוניברסיטת חיפה. תחום התמחותה העיקרי הוא המחקר ההשוואתי בין ארץ ישראל למצרים בתקופת המקרא, בייחוד בהיבטים של לשון, ספרות, תפיסות עולם ודעות ואמונות.

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים ארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.

עמנואל טוב

עמנואל טוב (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

פרס אוסקר הנדלר

פרס אוסקר הנדלר הוא פרס בתחום האמנות המוענק על ידי קיבוץ לוחמי הגטאות ומשפחת הנדלר מדי שנה, מאז 1985.

טקס הענקת הפרס נערך בגלריה בקיבוץ ומלווה בתערוכה מיצירות האמן הזוכה, הפתוחה שבועות מספר.

אוסקר הנדלר, ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות, היה שוחר אמנות, טיפח אמנים רבים ותמך בהם. קרן לזכרו הוקמה בשנת 1985 על ידי חברי הקיבוץ. הקרן מעניקה מדי שנה את הפרס הכספי על שמו של הנדלר לאמן צעיר הנמצא בשלבים מוקדמים של דרכו האמנותית ועבודותיו נושאות חותם אישי ומאופיינות בטיב ביצוען. העבודות הזוכות אמורות להוות תרומה לאמנות הפלסטית בישראל או להצביע על הבטחה לתרומה כזאת בעתיד.

קו עיתונות

קו עיתונות (בעבר קו עיתונות דתית) היא רשת מקומונים חינמיים הפועלת בישראל. עיתוני הרשת מופצים מדי שבוע (בימים רביעי, חמישי או שישי) או חודש (3 מקומונים) בריכוזים חרדיים ודתיים וכוללים חדשות מקומיות וארציות, בעיקר כאלו הקשורות לקהל היעד. רוב העורכים והכותבים ברשת הם חרדים.

הרשת הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20. במשך השנים נפתחו על ידי הרשת מקומונים חדשים או הצטרפו אליה שבועונים קיימים (כגון "קשר עסקי" שיצא לאור בפתח תקווה ונטמע ברשת) ונכון ל-2016 כוללת הרשת 11 מקומונים. לפי סקרי TGI מובילים מקומוני הרשת באחוזי החשיפה בסופי שבוע בקרב הציבור החרדי בישראל, אולם שיעור הקוראים ירד מ-37.5% בשנת 2009 ל-30.4% בסוף 2011.בשנת 2014 החלה הרשת להפיץ בסופי שבוע גם חינמון ארצי בשם "כל ישראל" ובתחילת 2016 הוא החל להימכר תמורת של 5 שקלים.

כמו כן הקימה הרשת אתר חדשות בשם "כל הזמן".

תהילים קכ"ז

תהילים קכ"ז הוא המזמור ה-127 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-126). המזמור שייך לקובץ שירי המעלות והוא היחיד מביניהם שמיוחס לשלמה. המזמור נפתח בפסוק "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו".

המזמור הוא מעין הטפת מוסר של משורר תהילים לקהל, אולם ניתן למצוא בו גם רמזים לתפילת בקשה הנאמרת בגוף שלישי.

בלטינית המזמור מוכר כ"Nisi Dominus".

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.