אבי בליזובסקי

אָבִי בֵּלִיזוֹבְסְקִי (נולד ב-4 בנובמבר 1961) הוא כתב לענייני מדע ומחשבים, מייסד ועורך של אתר האינטרנט "הידען".

אָבִי בֵּלִיזוֹבְסְקִי
אבי בליזובסקי
אבי בליזובסקי
לידה 4 בנובמבר 1961 (בן 57)
מדינה ישראל
עיסוק כתב
סוג כתב כתב לענייני מדע ומחשבים, מייסד ועורך של אתר הידען
תחום סיקור מדע וטכנולוגיה

קורות חייו

בליזובסקי נולד וגדל בחיפה, בוגר כלכלה וניהול בטכניון (1993). התחיל לכתוב בעיתונים ב-1983 במקומון החיפאי "כלבו" מרשת שוקן. היה מראשוני הכתבים לתחום איכות הסביבה בישראל, ונקט צד במאבקים נגד זיהום האוויר, שהצליחו במידה מסוימת בשנת 1989, כאשר חברת החשמל נאלצה להקים תחנת כוח בחדרה, כדרישת הארגונים הירוקים, ולא להתקין בחיפה תחנת כוח פחמית עם מסננים.

בשנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר סיום לימודיו בטכניון, עבר לתל אביב ועבד במשך כשש וחצי שנים (19942000) במדור הכלכלי בעיתון "הארץ" ככתב לענייני היי טק, ובנוסף פרסם טורים על חלל ועתידנות בחלק הדעות והמאמרים של העיתון. אחרי סיום עבודתו בעיתון שימש סגן עורך בקבוצת "אנשים ומחשבים", וממשיך לכתוב נכון ל 2018 בעיתוני ובאתרי הקבוצה. כמו כן, הוא כותב בכתב העת "גליליאו", עוד מאמצע שנות ה-90.

ב-1997 החל להעלות את החומרים שכתב בעיתון "הארץ" לשטח המשתמש שלו באתר IOL. הנהלת הפורטל החליטה לפתח את האתר ולהפכו לערוץ המדע של IOL. עם מיזוג IOL עם אתר וואלה! בשנת 2002 הקים בליזובסקי את אתר "הידען", שאותו הוא ממשיך לערוך, נכון ל-2017, ביחד עם צוות כותבים.

בשנת 2003 כתב את הספר "ההתרסקות" יחד עם אחותו, יפה שיר-רז. הספר יצא לאור בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר מתאר את סיפורה של משימה מעבורת החלל STS-107 ואת רצף הכשלים שגרמו להתרסקות המעבורת קולומביה.

בשנת 2009 זכה בליזובסקי בתעודת הוקרה בכנס השני למדע בתקשורת על תרומה ייחודית בתחום המדע הפופולרי בישראל[1]. בנובמבר 2012 זכה בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים ו-Google[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תעודות הוקרה לתורמים בתחום המדע הפופולארי בכנס האיגוד הישראלי בתקשורת, באתר "הידען", 27 בדצמבר 2009
  2. ^ אבי בליזובסקי זוכה פרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים ו-Google, באתר הידען, 4 בנובמבר 2012
אופק (משפחת לוויינים)

אופק היא סדרה של לוויינים ישראליים. שני הלוויינים הראשונים בסדרה נועדו לניסויים, והיתר הם לווייני ריגול שנועדו לצילום לצורך איסוף מודיעין צבאי. רוב לווייני אופק שוגרו מבסיס פלמחים על גבי משגר ה"שביט" הישראלי. הלוויינים חגים מסביב לכדור הארץ בגובה נמוך ומשלימים סיבוב כל 90 דקות לערך. סדרת לוויינים זו ובעיקר שיגורו של הלוויין אופק 1 מבסיס פלמחים ב־19 בספטמבר 1988 הפכו את ישראל למדינה השמינית שמצליחה לשגר בכוחות עצמה לוויין מתוצרתה. הלוויינים והמשגרים פותחו ונבנו על ידי התעשייה האווירית לישראל.

אנטארקטיקה

אנטארקטיקה היא היבשת שבה נמצא הקוטב הדרומי של כדור הארץ. שטחה כ-14,000,000 קמ"ר והיא היבשת החמישית בגודלה אחרי אסיה, אפריקה, אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית.

השם "אנטארקטיקה" הוא הלחם של המילים "אנטי" ו"ארקטיקה", כלומר "מול ארקטיקה", שהיא הקוטב הצפוני.

אנטארקטיקה היא המקום הקר ביותר בעולם, ורובה ככולה מכוסה קרח לאורך כל השנה. באנטארקטיקה אין תושבי קבע בגלל תנאי מזג האוויר הקשים, אולם ממשלות רבות ברחבי העולם מחזיקות בה תחנות מחקר, שחלקן מאוישות כל השנה וחלקן מאוישות רק בקיץ.

אריה ורשל

אריה ורשל (באנגלית: Arieh Warshel; נולד ב-20 בנובמבר 1940) הוא פרופסור אמריקאי ישראלי לכימיה ולביוכימיה באוניברסיטת דרום קליפורניה, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2013 ביחד עם מרטין קרפלוס ומיכאל לויט על "פיתוח מודלים מרובי-סקאלות ‏‏ להבנת מערכות כימיות מורכבות".

גלי כבידה

גל כבידה (להלן גרסאות שונות למונח) הוא הפרעה של עקמומיות במרחב־זמן, המתפשטת במרחב. גלי כבידה הם מונח של תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, והתפשטותם מתוארת על ידי משוואות איינשטיין. איינשטיין הסיק את קיומם עם פיתוח תורת היחסות הכללית במאמרים מ־1916 ו־1918, אך סבר שהם יהיו חלשים מכדי להמדד אי פעם. עדות עקיפה לקיומם התקבלה ב־1974 (להלן). בפברואר 2016 הכריזו מדענים אמריקאים על תגלית גלי הכבידה שהן ראיות מבוססות לקיומם של גלי כבידה ביקום. נכון ליוני 2017, התגלו גלי כבידה בשלושה אירועים שונים.

הולוקן

הולוקן (מיוונית: ὅλος ("כולו"), καινός ("חדש")) היא התקופה הגאולוגית הנוכחית. התקופה שייכת לתור הרביעון אשר בעידן הקנוזואיקון, והחלה בסוף תקופת הקרח האחרונה - לפני 11,700 שנים. תקופה זו מכסה את כל ההיסטוריה המתועדת של המין האנושי. במהלך התקופה הפכו פעילויות האדם למשמעותיות מבחינה אקולוגית וגלובלית. בשל כך, יש התומכים בהגדרת חלקה המאוחר של התקופה או אף כולה כעידן חדש, האנתרופוקן (עידן האדם).

הידען

הידען הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית. האתר הוקם ב-1997 על ידי העיתונאי אבי בליזובסקי והוא משמש כעורך האתר עד היום. האתר מספק ידיעות וכתבות חדשותיות, מאמרים, ראיונות, דעות וסיקורים תקשורתיים בישראל ובעולם המתעדכנות מידי יום, בנושאים הקשורים למדע. אחרי שני עשורים של פעילות, כולל האתר מאגר מידע מקיף ונרחב של למעלה מ-20,000 (הנתון נכון לדצמבר 2017) נושאים במגוון רחב של תחומי המדע והטכנולוגיה. אתר האינטרנט כולל מנוע חיפוש פנימי, ערוצי RSS, ניוזלטר ואפשרות לכתיבת תגובות הגולשים. הנושאים מאוגדים לששה פורטלים עיקריים המחולקים לתת-ידענים :

• חלל ואסטרונומיה - ידעני משנה : אסטרופיסיקה, אסטרונומיה, מערכת השמש, משימות חלל ואדם בחלל.

• סביבה ואנרגיה - ידעני משנה : מדעי הסביבה, מדעי כדור הארץ, סוגיות סביבתיות, אנרגיה ותחבורה.

• מחשוב וטכנולוגיה - ידעני משנה : מדעים מדויקים, מיחשוב ורובוטיקה, ננו-טק, טכנולוגיה צבאית ועתידנות.

• ביולוגיה ורפואה - ידעני משנה : אבולוציה וטבע, רפואה, גנטיקה והמוח.

• חברה והיסטוריה - ידעני משנה : מדע וחברה, היסטוריה, הספקן, מדע בדיוני ומדעים.

• מדע בישראל - ידעני משנה : מו"פ בישראל, ביוטכנולוגיה בישראל, ישראל בחלל, התעשיות הבטחוניות ואקדמיה וחינוך.

לאתר שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים ומחקר, מוזיאונים, שיתוף עם פורטל סביבה ומדע YNET ( מקבוצת ידיעות אחרונות ), אתר התוכן זווית ( סוכנות ידיעות למדע וסביבה המהווה פלטפורמת התוכן מבית האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה ), המגזינים : מדע פופולרי (Popular Science) , סיינטיפיק אמריקן (Scientific American) וגופים נוספים. בנוסף לכתבות המובאות כתרגום של ידיעות מרחבי הרשת ומחוץ לישראל, מהווה אתר הידען במה למדענים וחוקרים ישראליים מן השורה הראשונה בתחומי המדע והטכנולוגיה, הכותבים מאמרים מקוריים בנושאים שונים הקשורים לתחום מחקרם..

באתר מובאים לעיתים מאמרי דעה וכתבות המבקרים את הדת, את הפסאודו מדע וגם את הימין השמרני בארצות הברית.

בנובמבר 2012 זכה בליזובסקי בפרס למצוינות בעיתונות הדיגיטלית מטעם אגודת העיתונאים תל אביב ו-Google.

כוכב לכת חוץ-שמשי

כוכב לכת חוץ־שמשי או אקזופלנטה (באנגלית: Exoplanet) הוא כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש, כלומר מקיף כוכב אחר. נכון לתחילת 2019, זוהו למעלה מ-3,900 כוכבי לכת ב־2,700 מערכות שונות. ידועים גם גופים דמויי כוכב לכת שאינם מקיפים כל כוכב, המכונים "כוכבי לכת תועים", אך הם אינם מוגדרים ככוכבי לכת.

כוכבי לכת חוץ־שמשיים היו מושא לחקירה מדעית החל מאמצע המאה ה-19. אסטרונומים העריכו באופן כללי שכמה מהם קיימים, אך לא ידעו עד כמה הם נפוצים ועד כמה הם דומים לכוכבי הלכת במערכת השמש. הגילוי המאושר הראשון נעשה לבסוף באמצע שנות התשעים של המאה ה-20. מאז שנת 2002, התגלו למעלה מ־20 כוכבי לכת חדשים מדי שנה, ומאז שיגורו של טלסקופ החלל קפלר מתגלים מאות מועמדים לכוכבי לכת כאלו בשנה. ההערכה הנוכחית היא שלפחות ל־10% מהכוכבים הדומים לשמש יש מערכת כוכבי לכת, וייתכן שהיחס האמיתי גבוה אף יותר. גילוי כוכבי לכת חוץ־שמשיים גם מעלה את השאלה "האם ייתכן שכמה מהם מספקים אפשרות לקיום חיים חוץ־ארציים". נכון לעכשיו, קפלר-22b וקפלר-452b נראים כדוגמה הטובה ביותר שהתגלתה עד כה של כוכבי לכת ארציים המקיפים את השמש שלהם באזור המכונה "אזור החיים", כלומר אזור שבו הטמפרטורה מאפשרת קיומם של מים במצב נוזלי, אחד התנאים החשובים לחיים. גודלו של אזור זה משתנה בהתאם לטמפרטורה של הכוכב הראשי במערכת.

ב־18 בינואר 2007 שוגר טלסקופ החלל COROT של סוכנות החלל האירופית שמטרתו לגלות כוכבי לכת חוץ־שמשיים נוספים. טלסקופ זה הוא הראשון בסדרה שבמסגרתה ישוגרו טלסקופים או אף מערכי טלסקופים.

משימות עתידיות נוספות כוללות את (Terrestrial Planet Finder (TPF של נאס"א ודרווין של סוכנות החלל האירופית.

ב־6 במרץ 2009 שוגר בהצלחה טלסקופ החלל קפלר, המסוגל לראשונה לגלות כוכבי לכת ארציים באזורים הישיבים סביב שמשות אחרות, על פי שינויי בהירות מחזוריים מזעריים של הכוכב. טלסקופ זה מסוגל לתצפת בו־זמנית וברציפות על 100,000 כוכבים, ובפרק הזמן שהוקצב למשימה (3.5 שנים) צפוי להניב מדגם סטטיסטי מייצג עבור תפוצתם של כוכבי לכת ארציים וענקי גזים באזורנו בשביל החלב.

נכון לנובמבר 2013, זיהה קפלר 3,457 מועמדים לכוכבי לכת.

במחקר מקיף שפורסם ב־2012 טוענים חוקרים שסטטיסטית לכל כוכב יש כוכב לכת, ועל כן בגלקסיית שביל החלב יש כ־100 מיליארד כוכבי לכת, מתוכם כ־1,500 בתוך טווח מרחק של 50 שנות אור הקרובות לשמש. בנוסף, על פי החוקרים כוכבי לכת דמויי ארץ נפוצים יותר מכוכבי לכת דמויי צדק, וישנם בגלקסיה כ־10 מיליארד כוכבי לכת דמויי ארץ.

בתאריך 26 בפברואר 2014, הכריזה נאס"א על אימות הגילוי של 715 כוכבי לכת חוץ־שמשיים חדשים אשר סובבים סביב 305 כוכבי האם שלהם אותם גילה טלסקופ החלל קפלר (מה שאומר שבממוצע סביב כל כוכב סובבים בערך שני כוכבי לכת). כוכבי לכת אלה התגלו על ידי שיטה סטטיסטית הנקראת "אימות על ידי ריבוי". 95% מכוכבי הלכת שהתגלו היו קטנים יותר מנפטון, 4% מהם היו קטנים יותר מ־2.5 פעמים גודל כדור הארץ ונמצאו באזור ישיב, אזור שבו כוכב הלכת נמצא במרחק המתאים מכוכב האם ומאפשר טמפרטורת פני שטח ראויה להימצאות מים, מה בסופו של דבר יכול לאפשר לחיים להתפתח.

מאדים

מאדים (בלטינית: Mars, מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. זהו כוכב הלכת החיצוני שמסלולו הוא הקרוב ביותר למסלול כדור הארץ ואחד מכוכבי הלכת הקטנים ביותר במערכת השמש. כמו כן הוא כוכב הלכת הארצי (כוכב לכת הדומה בהרכבו לכדור הארץ) הרחוק ביותר מהשמש.

למאדים שני ירחים, פובוס ודימוס, שניהם קטנים ובעלי צורה לא־סדירה. משערים שאלו אסטרואידים שנלכדו על ידי כוח המשיכה של מאדים.

סמלו מייצג את המגן והחנית של האל מרס אולטור: עיגול עם חץ קטן.

מאובן

מאובן הוא שריד צמח או אורגניזם (יצור חי) אחר, שתבנית גופו או צורתו השתמרו בשלמותם או באופן חלקי.

ניו הורייזונס

ניו הורייזונס (באנגלית: New Horizons; תרגום מילולי: אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב־19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים. היא טסה בקרבת כוכב הלכת הננסי פלוטו וירחיו כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס ושידרה תמונות ונתונים משם לכדור הארץ. המשיכה וחלפה על פני העצם 486958 2014 MU69 שבחגורת קויפר ותשדר נתונים נוספים. מחירה הכולל של המשימה נאמד בכ־650 מיליון דולר במהלך 15 שנים.

נקודת היפוך

נקודת היפוך (סוֹלְסְטִיס) הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש. בכל שנה מתרחשות שתי נקודות היפוך: נקודת היפוך הקיץ, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית לכיוון השמש, ונקודת היפוך חורפית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית הרחק מהשמש. נקודות ההיפוך מתרחשות בסביבות 21 בדצמבר ו-21 ביוני.

סויוז TMA-14

סויוז TMA-14 (ברוסית: Союз ТМА-14) היא חללית סויוז ששוגרה ב-26 במרץ 2009 מקוסמודרום בייקונור. החללית שוגרה למפגש עם תחנת החלל הבינלאומית כשעל סיפונה 3 אנשי צוות - הקוסמונאוט גנאדי פאדלקה, האסטרונאוט מייקל באראט ותייר החלל החוזר צ'ארלס סימוני העושה את מסעו השני לתחנת החלל הבינלאומית. שני אנשי צוות נותרו בתחנת החלל והצטרפו לצוות ה-19 שלה, ותייר החלל חזר עם הצוות ה-18 של תחנת החלל על גבי סויוז TMA-13. סויוז TMA-14 נשארה בתחנת החלל עד 11 באוקטובר 2009.

פלוטו

פּלוּטוֹ (שם מלא: 134340 פלוטו; באנגלית: Pluto) הוא גוף טרנס־נפטוני בחגורת קויפר, והוא כוכב הלכת הננסי הגדול במערכת השמש על פי קוטרו, ומסתו קטנה אך במעט מכוכב הלכת הננסי אריס. הוא נע במסלול אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות ממנה. פלוטו נמצא בתהודה מסלולית עם כוכב הלכת נפטון.

פלוטו התגלה ב־1930 והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר. מאז גילויו נחשב לכוכב לכת, עד שהבנה טובה יותר של העצמים המרוחקים במערכת השמש הביאה ב־2006 להכרה שהוא כוכב לכת ננסי. ב־14 ביולי 2015 הגשושית ניו הורייזונס חלפה ליד פלוטו במרחק של כ־13,000 ק"מ, החללית הראשונה שעשתה זאת. נאס"א שיגרה את הגשושית כדי לבצע מדידות ולצלם את פלוטו וירחיו.

חמישה גופים מוגדרים כירחים של פלוטו: כארון, ניקס, הידרה, קרברוס וסטיקס. אולם, הגדול שבהם, כארון, לא בדיוק הולם את ההגדרה. זאת משום שגודלו, הדומה לגודלו של פלוטו, ומסלולו, המשולב עם מסלול פלוטו, יוצרים מערכת כפולה ייחודית במערכת השמש היות שמסתו של כארון אינה זניחה יחסית לזו של פלוטו והיא גורמת לפלוטו לנוע במסלול מעגלי סביב נקודה הנמצאת תמיד על הקו הדמיוני המחבר בין פלוטו לכארון. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא פרסם הגדרות בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית, כארון עדיין מוגדר כירח של פלוטו. בין שני הגופים קיימת נעילת גאות, ולכן הם מפנים זה לזה תמיד את אותו הצד, במה שמכונה "תהודת סיבוב־מסלול".

פרס דן דוד

פרס דן דוד הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף אוניברסיטת תל אביב, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. הפרס מחולק כל שנה לשלוש קבוצות אנשים, שהישגיהם מיצגים את שלושת ממדי הזמן: העבר, ההווה והעתיד. לכל ממד זמן מוענק פרס בן מיליון דולרים. הזוכים בפרס תורמים עשרה אחוזים מסכומו לקרן מלגות לחוקרים מצטיינים, בעיקר בשלב הדוקטורט או הפוסט-דוקטורט. עשר מלגות בסך חמישה עשר אלף דולרים כל אחת מוענקת לחוקרים מבטיחים מאוניברסיטת תל אביב, ועשר מלגות נוספות לחוקרים בעלי עתיד מאוניברסיטאות שונות בעולם.

הפרס ניתן מדי שנה מאז שנת 2002. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים, תרומתו של איש העסקים דן דוד. קרן הפרס נוסדה ב-1999 ומנהלה הראשון והמייסד היה פרופסור גד ברזילי. בשנת 2001 הושק הפרס רשמית במעמד שמעון פרס.

צבי ינאי

צבי ינאי (9 ביוני 1935 - 16 בדצמבר 2013) היה הוגה דעות ואוטודידקט ישראלי, דובר יבמ ישראל, מנכ"ל משרד המדע, סופר, וחתן פרס ספיר.

קאסיני

קאסיני הייתה גשושית שנשלחה על ידי נאס"א וסוכנות החלל האירופית לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו. הגשושית שוגרה ב-15 באוקטובר 1997 מנמל החלל קייפ קנוורל, פלורידה. הגשושית נכנסה למסלול סביב שבתאי ב-1 ביולי 2004. קאסיני סיימה את משימתה ב-15 בספטמבר 2017.הגשושית קרויה על שמו של האסטרונום האיטלקי בן המאה השבע-עשרה ג'ובאני דומניקו קאסיני.

רוזטה (גשושית)

רוזטה הייתה גשושית מחקר ששוגרה ב־2 במרץ 2004 מבסיס החלל האירופי קורו שבגיאנה הצרפתית, כשמטרתה להנחית נחתת מחקר על השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו. מטרה זו הושלמה ב־12 בנובמבר 2014, כאשר הנחתת של רוזטה, פיליי, נחתה על השביט 67P/צ'וריומוב־גרסימנקו.

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

תיירות בחלל

תיירות בחלל היא טיסה מחוץ לאטמוספירה על ידי יחידים או חברות למען סיפוק ותענוג או לשם מחקר.

נכון ל-2017, תיירות בחלל מתאפשרת רק לאנשים עשירים מאוד ולחברות, הנוסעים בטיסה פרטית לחלל. תוכנית החלל הרוסית מספקת כיום את שירותי הטיסה. כמו כן מציעה ספייס אדוונצ'רס מקום בטיסה מאוישת שתקיף את הירח, תמורת 100 מיליון דולרים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.