אבישי עברי

אבישי עברי (נולד ב-19 ביולי 1978) הוא עיתונאי, מבקר תקשורת, מגיש, תסריטאי ויוצר סאטירה ישראלי.

אבישי עברי
אבישי עברי
אבישי עברי
לידה 19 ביולי 1978 (בן 41)
מדינה ישראל
עיסוק עורך תוכן, תסריטאי, אושיית רשת
מעסיק תאגיד השידור הישראלי
מפלגת הליכוד (לשעבר)[1]
קישורים חיצוניים
פייסבוק ivri99
טוויטר ivri99

ביוגרפיה

נולד בירושלים בשם אבישי טאוסיג וגדל בכפר אדומים. בוגר תיכון הימלפרב ומכינה קדם-צבאית עצם. שירת בצה"ל במסגרת ישיבת ההסדר "מדברה כעדן" במצפה רמון. בין השנים 20032006 למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית.

החל את עבודתו העתונאית בשנת 2003 במקומון "כל העיר" של רשת שוקן ובביטאון "נקודה". בשנת 2008 הצטרף לאתר הביקורת והסאטירה "לאטמה" ושימש שם כמבקר תקשורת, מגיש הפינה "משפט עברי". ערך והגיש את תוכנית האקטואליה "לא סותם את הפה" עם אראל סג"ל ברדיו "גלי ישראל" עד שנת 2014.

במהלך 2014 הצטרף לבלוג הפוליטי העצמאי - ה"פלוג" של העיתונאית טל שניידר אך פרש בהמשך השנה. שימש ככותב בסדרת הסאטירה "הכל שפיט" בערוץ 1. הגיש את הפינה "אז מה היה לנו שם?" בערוץ הכנסת.

פרסם טורים אישיים ב"העין השביעית", ב"מעריב", ב"וואלה!", ב"מידה" וב"מקור ראשון". בשנת 2016 עבד כעורך הראשי הראשון של אתר החדשות של ערוץ 20.

בשנת 2017 החל לשמש כעורך ומגיש בחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי "כאן". בין השאר יצר סרטוני דעה פובליציסטים וחברתיים.[2]

בינואר 2019, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, התפטר מהתאגיד כדי לעבוד בקמפיין הבחירות של הליכוד.[3] במסגרת זו הופיע בפברואר 2019 ב"סרטון הקברים" שבו תקף את בני גנץ, בין השאר על רקע תמונת קברים בבית קברות צבאי (חלקת חללי הל"ה בהר הרצל). בעקבות השימוש בתמונת קברי חללים הושעה לימים אחדים מתפקידו בקמפיין.[4] ב־1 במרץ 2019 פרסם התנצלות בפני המשפחות השכולות, וכתב בה: "כל מי ששותף לכאב הזה הוא אחי".[5] ב-12 במרץ פוטר מקמפיין הליכוד.[6]

ביוני 2019 שב עברי לעבוד כפרילנסר בחטיבת הדיגיטל של תאגיד השידור "כאן".

חיים אישיים

גרוש ואב לארבעה. אחיו הוא שוקי טאוסיג, עורך אתר "העין השביעית".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה בגוף הערך
  2. ^ אבישי עברי: המדריך להולכי המדרכות, בעמוד הפייסבוק של כאן, 31 ביולי 2018
  3. ^ Twitter logo initial.svg ציוץ של אבישי עברי ברשת החברתית טוויטר, 30 בינואר 2019.
  4. ^ מורן אזולאי, הושעו האחראים לסרטון בית העלמין של הליכוד; כחול לבן: "תתבייש נתניהו", באתר ynet, 26 בפברואר 2019.
  5. ^ אני מתנצל בכנות בפני כל משפחה שכולה שנפגעה מהסרטון שעלה בליכוד טי וי, בעמוד הפייסבוק של אבישי עברי, 1 במרץ 2019
  6. ^ מגיש "סרטון הקברים" שהפיק הליכוד פוטר מצוות קמפיין המפלגה, באתר ynet, ‏12 במרץ 2019
אורי אורבך

אורי שרגא אורבך (28 במרץ 1960, כ"ט באדר ה'תש"ך – 16 בפברואר 2015, כ"ז בשבט ה'תשע"ה) היה השר לאזרחים ותיקים וחבר הכנסת מטעם סיעת הבית היהודי. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים התפרסם כסופר, עיתונאי, בעל טור, סאטיריקן, פובליציסט ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור הדתי לאומי.

אמיר חצרוני

אמיר חצרוני (נולד ב-6 בפברואר 1968) הוא פובליציסט אשר זכה לפרסום, בין היתר, בשל סדרת התבטאויות מעוררות מחלוקת. חצרוני הוא פרופסור לתקשורת באוניברסיטת קוץ' שבאיסטנבול.

ארץ נהדרת - דמויות

ארץ נהדרת היא תוכנית בידור סאטירית ישראלית, שמשודרת במסגרת שידורי קשת מאז נובמבר 2003. התוכנית כוללת התייחסויות סאטיריות והומוריסטיות לאירועי השבוע החולף בעיקר באמצעות חיקויים, מערכונים, בדיחות וחידודים על כותרות השבוע.

בני קצובר

חי בנימין קצובר (נולד בתש"ז, 1947) איש ציבור ישראלי, ממקימי גוש אמונים וממנהיגי ציבור המתנחלים. לשעבר ראש המועצה האזורית שומרון. מאז 2008 הוא מכהן כיו"ר ועד מתיישבי השומרון.

האחיות המוצלחות שלי

האחיות המוצלחות שלי היא סדרת טלוויזיה קומית ישראלית שעלתה לשידור בשנת 2016. הסדרה עוסקת בסיפורן של שלוש אחיות אשר הוריהן עזבו את הארץ, ומתארת את הקשיים והתהפוכות בחייה של כל אחת מהן.

הסדרה נוצרה על ידי נועה ארנברג וגלית חוגי, בוימה על ידי גורי אלפי והופקה על ידי "טדי יזמות והפקות". העונה הראשונה של הסדרה שודרה ב-yes בין התאריכים ה-13 במרץ ל-22 במאי בשנת 2016. ב-22 במרץ 2018 עלתה עונה שנייה לסדרה. העונה השלישית עלתה לשידור ב-17 בינואר 2019.

הבחירות לכנסת העשרים ואחת

הבחירות לכנסת העשרים ואחת נערכו ביום שלישי, 9 באפריל 2019 (ד' בניסן ה'תשע"ט), תוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת העשרים ואחת, אך לראשונה בהיסטוריה הישראלית, הן לא הביאו לכינון ממשלה והכנסת החליטה על התפזרותה כחודש לאחר השבעתה.

הבחירות לכנסת התקיימו כשבעה חודשים טרם מועדן המקורי. בוועדת הבחירות נרשמו 47 רשימות להתמודדות לבחירות, אך לאחר פרישה של 7 מהן התמודדו לבסוף 40 רשימות. מתוכן עברו את אחוז החסימה 11 רשימות.

הביטחון המסכל (הרשות הפלסטינית)

הביטחון המסכל - הבמ"ס (ערבית: الأمن الوقائي, בתעתיק מדויק: אלאמן אלוקאא'י) הוא מנגנון ביטחון של הרשות הפלסטינית שהוקם בעקבות הסכמי אוסלו. ייעודו המוצהר של המנגנון הוא לשמור על יציבות הרשות ולסכל טרור. בשונה ממנגנונים אחרים, "הביטחון המסכל" לא הוקם על ידי אנשי פת"ח שהגיעו לשטחי הרשות הפלסטינית יחד עם ערפאת, אלא על ידי פעילי פת"ח מה"פנים" (כלומר, שחיו בשטחים עוד טרם הסכמי אוסלו – בעיקר התנזים). המנגנון הוקם למעשה כשני מנגנונים נפרדים לחלוטין (ולעיתים אף יריבים פוליטיים משמעותיים) בגדה המערבית וברצועת עזה. ההשראה למנגנונים אלה הגיעה מהשב"כ הישראלי – ארגון מודיעיני חזק המשלב פעילות מודיעינית חשאית עם פעילות מבצעית גלויה.

בגדה המערבית עמד בראש המנגנון ג'יבריל רג'וב עד שהודח על ידי ערפאת בשנת 2002 במהלך מבצע חומת מגן. מתחילת האינתיפאדה השנייה, ובפרט לאחר הדחתו של רג'וב, הפך המנגנון מהכוח הפלסטיני החזק והמשמעותי ביותר בגדה למנגנון חלש ובלתי פעיל כמעט לחלוטין, בדומה למצבם של המנגנונים האחרים מאז.

ברצועת עזה עמד בראש המנגנון מוחמד דחלאן, עד שהתפטר מתפקידו זמן לא רב לאחר הדחתו של רג'וב. גם המנגנון ברצועת עזה הידרדר והפסיק כמעט לחלוטין להיות פעיל, בדומה למקבילו בגדה המערבית. בתחילת האינתיפאדה השנייה האשימה מערכת הביטחון הישראלית את המנגנון במתן חסות לטרור, הברחות נשק, ולעיתים אף מעורבות של ממש בפיגועים.כיום המנגנון בגדה המערבית קיים עדיין, אך מקבילו ברצועת עזה נעלם לחלוטין מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה, במהלכה נמלטו רבים מאנשיו מהרצועה לכיוון מצרים. ייעודו המרכזי הוא עצירת פעולות חמאס ביהודה ושומרון. המנגנון מונה כ-4,000 חיילים ומפעיל 17 בתי מעצר לצד רשת גדולה של מודיעים בשכר העוקבים אחר פעילות חמאס.

הכל שפיט (תוכנית)

הכל שפיט היא תוכנית סאטירה שבועית שעלתה לשידור ב-5 בפברואר 2015 בערוץ הראשון.

חגי סגל

חגי סגל (נולד בכ"ב בשבט התשי"ז, 24 בינואר 1957) הוא עיתונאי, סאטיריקן ופובליציסט ישראלי. עורך העיתון "מקור ראשון". בשנת 1980 נמנה עם חברי המחתרת היהודית ובעקבות פעילותו הורשע בעבירות של גרימת חבלה חמורה וחברות בארגון טרור וריצה שנתיים מאסר.

חוק גודווין

חוק גודווין (מאנגלית: Godwin's law, ידוע גם כחוק גודווין להקבלות נאציות) הוא חוק הומוריסטי בתרבות האינטרנט, הקובע כי:

שכלול של החוק, שהתקבל כמסורת בקבוצות דיון, בפורומים ובאתרים אחרים המאפשרים דיון או פורום מקוון, קובע כי בכל פעם שהקבלה כזו מתרחשת, הדיון מסתיים, וכל מי שהזכיר את הנאצים הפסיד אוטומטית בדיון שהתרחש. כפי שניתן להבין מניסוחו במקור, החוק אינו פוסל הקבלות ואזכורים לנאציזם, ורק קובע את ההסתברות להתרחשותם.

בנוסף קיימות גם תוספות הקובעות שכל שימוש מכוון בחוק גודווין למטרת סיום הדיון אינו תקף.

טל שניידר

טל שניידר (נולדה ב-12 באוגוסט 1971) היא עיתונאית ובלוגרית ישראלית, בעלת הבלוג האישי "הפלוג" וכתבת מדינית-פוליטית בעיתון גלובס.

ישראל היום

ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007. הוא העיתון הישראלי היומי בעל התפוצה הרחבה ביותר.

העיתון מעוצב בפורמט טבלואיד, עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית הישראלית. כדי למשוך קהל קוראים גדול, מתאפיין העיתון בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מאקטואליה וכלכלה ועד תרבות, ספורט ורכילות.

מאז הקמתו נמצא העיתון בבעלותו של איל ההון האמריקאי-יהודי שלדון אדלסון.

לאטמה

לאטמה (תרגום מערבית: סטירה) היה אתר אינטרנט ישראלי, שעסק בסאטירה ובביקורת תקשורת, חלק מצוות האתר השתתף בתוכנית הטלוויזיה "הכל שפיט".

מבט לתקשורת פלסטינית

מבט לתקשורת פלסטינית (באנגלית: PMW – Palestinian Media Watch) הוא מכון מחקר ישראלי לחקר החברה הפלסטינית. מכון המחקר חוקר ומתעד את החברה הפלסטינית באמצעות כלי התקשורת, התרבות ומערכת החינוך של הרשות הפלסטינית.

מטרת המכון היא לבחון את האידאולוגיה של הרשות הפלסטינית ואת הפער בין הצהרותיה לעולם לבין התקשורת הפנימית שלה, בנוגע ליחסה לישראל, לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולתהליך השלום. מסיבה זאת המכון מתמקד פחות בחברה הפלסטינית ברצועת עזה תחת שלטון החמאס שאינו מכיר בישראל או בתהליך שלום. מחקרי המכון חושפים הסתה אנטישמית קשה וחינוך לאלימות ולשנאת ישראל.

דו"חות המכון ומחקריו מוצגים בפני קובעי מדיניות ומנהיגים בישראל, בארצות הברית ובמדינות אירופה. המכון מפעיל אתר אינטרנט בשלוש שפות וערוץ ביוטיוב המכיל מאות סרטונים, בנוסף לפרסומים בכלי התקשורת בישראל ובעולם.

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014. העיתון נוסד על ידי קבוצת עיתונאים, בראשות עזריאל קרליבך, שפרשו מ"ידיעות אחרונות". בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 היה העיתון הנפוץ בישראל, אך לאחר מכן הפך לשני בתפוצתו בין העיתונים הנמכרים בישראל, לאחר "ידיעות אחרונות". עד שנות ה-90 של אותה מאה הוא נשלט על ידי חברה בבעלות העיתונאים, אך מאז עברה החברה לשליטתם של משקיעים, והיה עד לשנת 2012 בבעלותה של "מעריב החזקות בע"מ", הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בשנותיו האחרונות עבר העיתון לפורמט טבלואיד עם תמונות צבע רבות וכותרות גדולות, המאפיין את ז'אנר העיתונות הפופולרית בעולם. כדי למשוך קהל קוראים גדול, הוא מאופיין בסגנון כתיבה קליל ותמציתי בעברית מדוברת ועוסק במגוון נושאים, מפוליטיקה וכלכלה עד בידור ורכילות.

באפריל 2014 נמכר העיתון לקבוצת "ג'רוזלם פוסט" שבשליטת אלי עזור, שאיחד אותו עם השבועון סוף שבוע, ושינה את שמו ל"מעריב השבוע". מהדורת סוף השבוע של העיתון, החל מ-2 במאי 2014 מוזגה עם השבועון "סופהשבוע", והמהדורה המשולבת מופיעה תחת השם "מעריב סופהשבוע".

נקודה (כתב עת)

נקודה היה ירחון שיצא לאור בידי תנועת אמנה ולאחר מכן בידי קבוצת "הירש מדיה". "נקודה" יצא לאור לראשונה בשנת 1980 ביישוב עפרה שבבנימין. ב-2010 נסגר הירחון ומוזג עם "מקור ראשון".

קרולין גליק

קרולין גליק (באנגלית: Caroline Glick; נולדה בדצמבר 1969) היא עיתונאית ופובליציסטית ישראלית-אמריקאית. עמיתה במרכז למדיניות ביטחון בוושינגטון, עורכת בכירה בעיתון ה"ג'רוזלם פוסט", כותבת טור ב"ברייטברט" וב"מקור ראשון", וממקימות אתר הסאטירה הישראלי "לאטמה" ועורכת ראשית בו.

רוברט קונקווסט

ג'ורג' רוברט קונקווסט (באנגלית: George Robert Acworth Conquest; ‏15 ביולי 1917 – 3 באוגוסט 2015) היה היסטוריון אמריקאי-בריטי נאו-קונסרבטיבי, סופר ומשורר, הידוע בעיקר בשל ספריו ומחקריו על ברית המועצות ובעיקר על תקופת הטיהורים הגדולים של סטלין. זוכה "הרצאת ג'פרסון" לשנת 1993.

תיכון הימלפרב

בית-הספר התיכון התורני על-שם פ' הימלפרב הוא תיכון ציוני-דתי לבנים בירושלים.

בית-הספר נוסד בשנת 1920 בתור "תיכון מזרחי", ופעל ברחוב הלל שבמרכז העיר ירושלים. בשנת 1968 עבר בית-הספר למשכנו הנוכחי בשכונת בית וגן.

בית הספר הימלפרב מחנך את תלמידיו לשילוב בין עולם התורה והמצוות יחד עם עולם ההשכלה המודרנית בתחומי המדע, התרבות הכללית והיצירה. תלמידי בית הספר עוסקים בעשייה חברתית במהלך לימודיהם, ובית הספר מכוון אותם להמשיך ללמוד תורה ולתרום לחברה גם לאחר לימודיהם, ולשרת בצה"ל באופן שבו יביאו את כישוריהם לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר.

תלמידי בית הספר זוכים ליחס אישי חם מצוות המורים, מהמחנכים המסורים ומצוות ההנהלה הרחב.

בית-הספר זכה בפרס החינוך הדתי לשנת תשס"ז ובאות הנשיא לחינוך לשותפות תשע"ז.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.