אבישי בן צרויה

אֲבִישַׁי, דמות מקראית, היה בנה של צרויה אחות דוד המלך, ואחיהם של יואב ועשהאל.

אבישי היה אחד מחשובי גיבוריו של דוד והצטרף אליו, ככל הנראה, כבר בשלב הראשון של התגבשות תומכיו של דוד, עת נמלט דוד מפני שאול למדבר. לאחר התבססותו של דוד בכיסא המלוכה, השתלב אבישי כמפקד צבאי בכיר של צבאות ישראל תחת פיקודו של אחיו יואב, שר הצבא של דוד.

אבישי, כאחיו יואב, מתואר כלוחם קשוח ואמיץ מחד, אך כפזיז ונמהר מאידך. שני צדדים אלה של אישיותו באים לידי ביטוי בתיאור שתים מהסיטואציות בהן נקשר שמו בספר שמואל:

  • בספר שמואל א', פרק כ"ו מתואר כיצד דוד מבקש לרדת בהחבא אל מחנה שאול הרודף אחריו בגבעת החכילה, וללמד את שאול לקח מבלי לפגוע בו פגיעה פיזית. אבישי הוא הראשון והיחיד להתנדב לצאת עם דוד למשימה מסוכנת זו, אך בהתקרבם אל שאול הישן מבקש אבישי להרוג את שאול. דוד מונע זאת ממנו וגוער בו על כוונתו לפגוע ב"משיח ה'".
  • בבריחתם של דוד ותומכיו מירושלים בעת מרד אבשלום עומד שמעי בן גרא כשהוא סוקל ומקלל את המלך. אל מול הבלגתו של דוד, ביקש אבישי לערוף את ראשו של שמעי במקום וחזר וביקש זאת לאחר דיכוי המרד וחזרתו של דוד לשלטון.

הן אבישי והן יואב אחיו מתוארים כנאמנים לחלוטין לדוד, הצילו את חייו, סייעו לו והגנו עליו בהזדמנויות רבות. עם זאת, אופיים חם המזג הוא העומד ברקע טרונייתו החוזרת של דוד: "מה לי ולכם בני צרויה" (ספר שמואל ב', פרק ט"ז, פסוק י').

התגלות נוספת של אופיים חם המזג אירע לאחר שאבנר בן נר, שר צבאם של שאול ולאחר מכן של איש בושת הרג את אחיהם עשהאל בשוגג לאחר שזה רדף אחריו באירוע הקרב על ברכת המים ("ישחקו הנערים לפנינו"). יואב, שביקש לנקום את מות אחיו וכנראה אף להימנע מקירובו של אבנר לחצר דוד באותה התקופה מתוך רצון לשמור על מעמדו כשר הצבא, הרג את אבנר תוך כדי שהוא מעמיד פני ידיד. דוד קונן על מותו של אבנר וזעם על אחייניו באומרו: "והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני, ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו".

מקרה אחר בו הציל אבישי את חיי דוד מתואר בספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י"ז וזכה להרחבה מדרשית בתלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ה, עמוד א'.

 
 
 
 
בעז
 
 
 
רות המואביה
 
מחלון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עובד
 
 
 
עדאל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי
 
 
 
נצבת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דוד המלך
 
אליאב
 
צרויה
 
 
אביגיל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה המלך
דוד ציווה עליו
להרוג את יואב
 
אבשלום
נהרג בידי יואב
 
 
יואב
שר צבא דוד
 
 
עשהאל
מגיבורי דוד
 
עמשא
נהרג בידי יואב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אבישי
מגיבורי דוד
 
 

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

קישורים חיצוניים

אבישי

האם התכוונתם ל...

אבשלום

במקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך. סיפורו מסופר בספר שמואל ב' פרקים י"ג-י"ט. אמו הייתה מעכה בת תלמי מלך גשור, ממלכה קטנה בגולן. אבשלום נולד בחברון עם תחילת מלכות דוד ביהודה והוא מתואר כגבר יפה תואר במיוחד, חכם וערמומי. חייו היו קצרים וסוערים. הוא הרג את אחיו למחצה אמנון לאחר שאנס את אחותו תמר. לאחר חזרתו מגשור, ומשהוסרו שאר המתחרים על הכתר מדרכו, מרד בדוד והצליח לתפוס את השלטון. בקרב מכריע שנערך בין צבאות שני הצדדים הובס צבא המורדים ואבשלום הוצא להורג במצוות יואב בן צרויה.

סיפור חייו ומותו של אבשלום עורר עניין ומחלוקת בקרב חוקרי המקרא. מערכת היחסים המורכבת והאינטנסיבית של אבשלום עם אביו דוד, שסופם במרד ובגידה, הפכה את אבשלום לסמל לבן סורר שבא על עונשו. כפי שמסכם מדרש רבה: "כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו יצא לתרבות רעה ושכב עם נשי אביו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, והפיל כמה אלפים מישראל, וגרם לו דברים רעים שאין להם סוף". מאידך, הסיפור המקראי התמציתי מתאפיין בעמימות ואף ברב-משמעות, שבה נשמעים קולות אחדים בתיאור מעשיו של אבשלום. רב המשמעות פתחה פתח לפרשנותו של הסיפור על ידי פרשנים רבים במספר רבדים: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה).

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים

אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי שמשמעותו היא שאדם לא יכול לבצע דברים שנצרכים לו, גם בדברים שהיה יכול לבצע אילו היה צריך לעשותם לחברו. המשל לכך הוא אסיר שאינו יכול לחלץ את עצמו מבית הסוהר.

בני צרויה

יואב, אבישי ועשהאל, בני צרויה הם דמויות מקראיות: אחייניו של דוד המלך, ודמויות משמעותיות בצבאו. שלושתם מופיעים בעיקר בספר שמואל.

גיבורי דוד

גיבורי דוד הם עשרות גיבורי מלחמה ששירתו בצבאו של דוד המלך והיו הגדולים שבלוחמיו וכנראה גם ראשי הצבא וקציניו.

ככל הנראה היו מחבורת הלוחמים שהתגבשה סביב דוד בעת שברח ממפני שאול במדבר יהודה בתחילת דרכו.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

דוד ובת שבע

מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר בספר שמואל ב', פרק י"א ובפרק י"ב. התנ"ך מתאר כיצד דוד המלך רואה מגג ארמונו את בת שבע מתרחצת על גג ביתה. דוד מזמין אותה אליו, שוכב עימה, והיא הרה לו. כל זאת בשעה שבעלה, אוריה החתי, נמצא הרחק, במלחמה מול בני עמון. למרות שיש אלו שטוענים שדוד שלח את אוריה לקרב כדי להסתיר את המעשה, חז"ל מסבירים שאוריה היה חייב מיתה בעבור מרידה במלכות כאשר סירב לחזור לאשתו. אחד משיאי המעשה הוא תוכחתו הקשה של נתן הנביא אל דוד, חרטתו של דוד והעונש הכבד שנגזר עליו.

חטאו של דוד במעשה זה, אשר מטיל צל כבד על דמותו הרוחנית, משך את תשומת לבם של פרשנים רבים במשך הדורות. לפי חז"ל שאמרו; כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך, והם מציעים פירוש המנקה את דוד הן מאיסור הניאוף והן מאיסור שפיכת הדמים, ומציג את המעשה ככישלון מוסרי בלבד. פירושם התקבל על ידי חלק מהפרשנים בימי הביניים ובימינו, בעוד אחרים חולקים עליו ומציעים הסברים שונים. הדיון בהסבר המעשה ובהבנת דברי חז"ל מהווה דוגמה לדיון במשמעות הפשט, דיון שהתעורר מחדש גם בתחילת המאה ה-21 וכונה "תנ"ך בגובה העיניים", ובו היווה מעשה דוד ובת שבע סוגיה מרכזית.

ויאהב אומן

וַיֶאֱהַב אוֹמֵן יְתוֹמַת הֶגֶן (מקובל גם השם הכללי קרובות לפורים או קרובץ לפורים) היא קרובת י"ח (קרובה היא פיוט לחזרת הש"ץ, קרובת י"ח היא קרובה המיועדת לחזרת הש"ץ של יום חול המורכבת מתפילת שמונה עשרה) לפורים, שנחברה בידי הפייטן הארץ-ישראלי בן המאה השישית רבי אלעזר בירבי קליר. הקרובה נתקבלה בנוסח אשכנז לשחרית של פורים.

צרויה

צְרוּיָה היא דמות מקראית. בתם של ישי, אחותם של דוד ואביגיל. אמם של יואב, אבישי ועשהאל. בניה נקראים על שמה, בשונה מהמקובל במקרא, בה נקראים האישים על שם אביהם, כנראה מפני שהייתה אישה חזקה וראויה לציון.

על שמה נקרא הר צרויה בשמורת עין גדי.

שם אמה לא מוזכר במקרא, אולם שם אמו של דוד (וכנראה גם אמה), מופיע בתלמוד הבבלי כנצבת בת עדאל.

שבע בן בכרי

שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, דמות מקראית, איש משבט בנימין שמרד בדוד המלך, וקרא להינתק ממלכותו בעקבות הבאת דוד לירושלים על ידי אנשי שבט יהודה.

כינויו "בן בכרי" - רומז אולי לייחוסו לבכר, בנו של בנימין.

בעקבות מרידתו, שלח דוד את עמשא בן יתר בראש צבא שבט יהודה, אך זה התמהמה במשימתו, ולכן נדרש דוד לקרוא את אבישי בן צרויה למשימה זו. בגבעון פגש בהם שר הצבא יואב בן צרויה, והוביל את הכוח אל מבצרו של שבע באבל בית מעכה, שם צרו על העיר. כדי להימנע מהרס העיר, אישה חכמה אחת שיכנעה את יושביה להרוג את שבע ולהשליך את ראשו מעבר לחומה. התושבים שוכנעו וביצעו את הנדרש ובכך הומת שבע והוסר המצור.

שמעי בן גרא

שמעי בן גרא הוא דמות מקראית. איש משבט בנימין ומשפחת המלך שאול. בתנ"ך, מסופר כי שמעי קילל וסקל באבנים את דוד כשזה עבר בעירו של שמעי - בחורים, בבורחו מפני אבשלום. ייתכן שעוינותו של שמעי לדוד נבעה מכך שהוא ראה בדוד את מי שהוריד את בית שאול ובנו איש בושת מהשלטון. אבישי בן צרויה ביקש מדוד את הרשות להרוג את שמעי אך דוד סירב לכך. על פי המסופר במקרא דוד ראה בעלבון שהוא סופג משמעי עונש משמים.

לאחר שצבאו של דוד ניצח את צבאו של אבשלום ועבר את הירדן במסעו חזרה לירושלים בקש שמעי את סליחתו של דוד על מעשהו. המקרא מספר ששמעי בא לפני דוד ועמו כאלף איש, דבר המלמד על חשיבותו של שמעי בקרב בני שבטו. גם כאן בקש אבישי בן צרויה ששמעי יענש על העלבונות שהטיח בדוד אך דוד סלח לשמעי. ייתכן שסיבת הסליחה לשמעי היה רצון של דוד לפייס את בני שבט בנימין. עם זאת בצוואתו של דוד לבנו שלמה הוא מורה לדאוג לכך ששמעי יתחייב מיתה כעונש על מעשיו.שלמה מלא אחר הוראת אביו. הוא מורה לשמעי לעבור לגור בירושלים ומצווה אותו שלא לצאת ממנה. כשלוש שנים ממלא שמעי אחר הצו שלא לעזוב את ירושלים ובכך הוא מונע משלמה את האמתלה אותה חפש על מנת להורגו. כעבור שלוש שנים יוצא שמעי לגת עקב בריחה של שני עבדיו לתחום ממלכתו של אכיש מלך גת. עקב מסעו זה מורה שלמה להורגו.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואב • אבישי • עשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.