אבישג השונמית

בתנ"ך, אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית (על שם עיר מולדתה, שונם) הייתה המשרתת האישית של דוד המלך בסוף ימיו.

Bathsheba solomon david
וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וַיִּמְצְאוּ אֶת-אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד-מְאֹד וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ.
אבישג לצד מיטת דוד, ועמה בת שבע, נתן הנביא ושלמה, איור מהאג משנת 1435 לערך.

במקרא

אבישג הובאה לדוד על ידי יועציו כדי לפתור את בעיית הצינה שאחזה בו. לפי ספר מלכים א', פרק א', פסוקים א'-ד', דוד לא קיים יחסי אישות עם אבישג:

וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת, וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַד מְאֹד, וַתְּהִי לַמֶּלֶךְ סֹכֶנֶת וַתְּשָׁרְתֵהוּ וְהַמֶּלֶךְ לֹא יְדָעָהּ.

לאחר מותו של דוד ולאחר סכסוך הירושה בין שלמה לאדוניהו שהוכרע בניצחונו של שלמה, הייתה אבישג העילה להריגתו של אדוניהו בפקודת שלמה:

וַיָּבֹא אֲדֹנִיָּהוּ בֶן חַגֵּית אֶל בַּת שֶׁבַע אֵם שְׁלֹמֹה (...) וַיֹּאמֶר: אִמְרִי נָא לִשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, כִּי לֹא יָשִׁיב אֶת פָּנָיִךְ וְיִתֶּן לִי אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית לְאִשָּׁה. (...) וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ (...) וַתֹּאמֶר: יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה. וַיַּעַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וַיֹּאמֶר לְאִמּוֹ: וְלָמָה אַתְּ שֹׁאֶלֶת אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ, וְשַׁאֲלִי לוֹ אֶת הַמְּלוּכָה! (...) וַיִּשָּׁבַע הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּ-ה' לֵאמֹר, כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף, כִּי בְנַפְשׁוֹ דִּבֶּר אֲדֹנִיָּהוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה. וְעַתָּה חַי ה' אֲשֶׁר הֱכִינַנִי וַיּוֹשִׁיבַנִי עַל כִּסֵּא דָּוִד אָבִי, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לִי בַּיִת כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, כִּי הַיּוֹם יוּמַת אֲדֹנִיָּהוּ.

המהרש"א במסכת סנהדרין[1] מסביר את הסיבה לחיוב המיתה של אדוניהו, על ידי שלמה המלך, לפי המשנה שנמצאת באותו מקום[2]. על פי המשנה, אסור להשתמש בשרביטו של מלך, אלא בידי המלך עצמו. שלמה הוכתר למלוכה אחרי דוד אביו, ולכן לו מותר להשתמש בשרביטו של המלך (משמע, גם באבישג). לאדוניהו, שנחשב הדיוט, אסור להשתמש בשרביטו של המלך ולכן עצם זה שהוא מבקש את אבישג לאישה, מעיד שהוא מחשיב את עצמו למלך ובכך, הוא למעשה מורד במלכות שלמה וידוע שהמורד במלך, דינו מיתה.

בתלמוד

הגמרא במסכת סנהדרין (דף כ"ב ע"א) מספרת שאבישג ביקשה מדוד שיתחתן איתה, אך דוד סירב משום שכבר היו לו 18 נשים. אבישג התלוננה[3] שזהו רק תירוץ בטענה שדוד כבר זקן ולא מסוגל להיות עם אשה. בתגובה, דוד קרא לבת-שבע ובא עליה 13 ביאות.

בתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין (דף כ"ב ע"א) מתואר היתר מיוחד של חכמים לדוד להתייחד עם אבישג למרות שלא הייתה נשואה לו. הגמרא אומרת שחכמים העדיפו לתת לדוד להתייחד עם אבישג מאשר לומר לו לגרש את אחת מנשותיו כדי שיוכל להתחתן עם אבישג והיא תהיה מותרת להתייחד עמו. האמוראים לומדים מהעדפה זו את חומרתם של הגירושין.

לקריאה נוספת

  • רחל רייך, האשה אשר נתת עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, הילל בן חיים - הקיבוץ המאוחד, 2005
  • עליזה שנהר, אהובות ושנואות- נשים במקרא, במדרש ובספרות העברית החדשה. חיפה: פרדס, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חידושי אגדות, דף כ"ב עמ' א' באתר HebrewBooks
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ב, עמוד א'
  3. ^ פירוש רש"י על הגמרא: "חסריה לגנבא נפשיה לשלמא נקט - כשהגנב חסר שאינו מוצא מקום לגנוב מחזיק עצמו בענוה כאיש שלום כלומר מפני שזקנת ותשש כחך אתה אומר שאני אסורה לך"
אדוניה

אֲדֹנִיָּה (או אֲדֹנִיָּהוּ), דמות מקראית, בנו הרביעי של דוד המלך, מאשתו חגית. נולד בעת שאביו מלך בחברון, והבא בתור בסדר הירושה לאחר אמנון, כלאב ואבשלום. כמוהו כאבשלום היה אדוניה יפה תואר ושאפתן. הודח מכס המלוכה והוצא להורג מאוחר יותר בפקודת שלמה. פרשת הדחתו והוצאתו להורג מתוארת בתחילת ספר מלכים.

אתונו של בלעם

אֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם היא אתון המופיעה בפרשת בלק. האתון שימשה את בלעם לרכיבה עליה במסעו אל בלק, ובמהלך הסיפור מתואר אירוע בו מעניק ה' לאתון יכולת דיבור, והיא משוחחת עם בלעם.

בניהו בן יהוידע

בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, דמות מקראית, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי. סייע לדוד בהשלטת סדר ויציבות בממלכה. מאוחר יותר התמנה לשר הצבא של שלמה המלך, בנו של דוד.

בת שבע

בת שבע היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ב'. היא הייתה אשתו של אוריה החתי. בת שבע הייתה פילגשו ולאחר מכן הפכה לאשתו של דוד המלך, והייתה אמו של שלמה המלך, יורשו של דוד. שמה היה בת שבע בת אליעם, אך בדברי הימים א' היא נקראת בת שוע בת עמיאל. ייתכן והייתה נכדתו של אחיתפל הגילוני, יועצו של דוד.

גבעת המורה

גבעת המורה הוא הר בגליל התחתון, ממערב לרמת יששכר וצפונית-מזרחית לעפולה. גובהו 515 מ' מעל לפני הים. "גבעת המורה" הוא אף שמה של אחת משכונות העיר עפולה המצויה על ההר, אך על ההר מצויים יישובים נוספים.

ההר נקרא "גבעת המורה", ולא "הר המורה", כנראה משום צורתו הטופוגרפית המתונה, אך גודלו וגובהו מעל סביבתו דומים מבחינה טופוגרפית להרים אחרים בארץ ישראל - לדוגמה שכניו: הר תבור, הרי נצרת, הר הגלבוע, ואף פסגות הכרמל, שהם בעלי גובה דומה.

החלקים שאינם מיושבים בהר יוערו על ידי הקרן הקיימת לישראל. בראש ההר מגדל תצפית מאבני בזלת, ממנו ניתן לצפות בנופי עמק יזרעאל. כן מצוי בהר חניון נופש פעיל ומתקני נופש שונים.

גבעת המורה הוא הר געש כבוי.

בשיפוליה הדרומיים של הגבעה מתחיל לזרום נחל שונם.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

האישה השונמית

הָאִשָּׁה הַשּׁוּנַמִּית היא גיבורת סיפור מקראי על אישה חשוכת בנים שזכתה לבן בברכת אלישע הנביא, ועל מותו של הבן והחייאתו בידי אלישע. הסיפור נקרא כהפטרה לפרשת וירא.

סיפור האישה השונמית מופיע בספר מלכים ב', פרק ד', פסוקים ח'-ל"ז והוא חלק ממחזור אלישע, העוסקים בנסים שחולל הנביא לאנשים שונים שעמם בא במגע. בפרק ח', פסוקים א'-ו' מופיע קטע נוסף המהווה מעין אפילוג לסיפור גופו, ונחשב בדרך כלל לחטיבה נפרדת.

על פי מדרש בילקוט שמעוני, האישה השונמית אמו של עדו הנביא ואחותה של אבישג השונמית.

חגית

האם התכוונתם ל...

חגית (דמות מקראית)

חַגִּית היא אישיות מקראית. הייתה אחת מנשותיו של דוד המלך ואם בנו הרביעי, אדוניה.

חוה עציוני-הלוי

חוה עציוני-הלוי (נולדה ב-1934) היא פרופסור אמריטה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וסופרת העוסקת בכתיבת רומנים תנ"כיים.

ישי לוי

ישי לוי (נולד ב-20 בינואר 1963) הוא זמר ישראלי. הנחשב לאחד ממובילי המוזיקה המזרחית והים תיכונית בישראל.

מעשה ראובן ובלהה

מעשה ראובן ובלהה הוא מאורע מקראי המסופר בספר בראשית, שהתרחש לאחר מות רחל, ובו שכב ראובן עם שפחתה, בלהה, שהייתה פילגש אביו יעקב.

בברכת יעקב לבניו לפני מותו הוכיח יעקב את ראובן על המעשה, ועל פי הכתוב בספר דברי הימים, בעקבות המעשה, ניטלה מראובן הבכורה וניתנה ליוסף במקומו.

לפי התלמוד הבבלי, ראובן לא ממש שכב בפועל עם בלהה, אלא החליף מיטת בלהה במיטת אמו מתוך החשש פן לאחר מות רחל תקבל שפחתה בלהה מעמד השווה למעמד אמו, לאה, ובכך דאג לכבודה של אמו. והואיל ומנע מבלהה משכב עם יעקב, מחשיב לו הכתוב מעשה זה כאילו שכב עמה.

יש אומרים שמעשה זה נבע מתוך תפיסתו של ראובן שהוא בכורו וממשיך דרכו של אביו, ובכך הוא מבטא את היותו יורשו וממשיך דרכו במנהיגות המשפחה.[דרוש מקור]בהתאם לכך, תגובתו של יעקב למעשה ראובן הייתה הסבת הבכורה מראובן, ונתינתה לבכור רחל אשתו השנייה - יוסף, שנטל שתי נחלות בארץ (מנשה ואפרים) כדינו של הבכור הנוטל פי שניים בנחלת אביו.

מריסה פאוואן

מריסה פאוואן (באנגלית: Marisa Pavan; ‏נולדה ב-19 ביוני 1932) היא שחקנית איטלקייה, זוכת פרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר ומועמדת פרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר לשנת 1955 על הופעתה בסרט "השושנה המקועקעת".

עדו הנביא

עִדּוֹ היה נביא מקראי, שחי ופעל בראשית ימי הבית הראשון, בסוף המאה העשירית לפנה"ס.

בגמרא ובמדרש, עדו מזוהה עם הנביא המוזכר בספר מלכים בשם "איש האלהים". לפי ילקוט שמעוני עדו הנביא הוא בנה של האישה השונמית.

עירד יבנה

עירד יבנה (נולד ב-1958 בפתח תקווה) הוא פרופסור למדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון. תחומי התמחותו הם שיטות רב-סריג; חישוב מדעי; פיזיקה חישובית; דינמיקת זורמים גיאופיזיים; עיבוד וניתוח תמונה; אנליזה נומרית. שימש כדיקן הפקולטה מאוקטובר 2013 עד סוף 2017.

עליית שלמה למלוכה

עליית שלמה למלוכה הגיעה לשיאה עם סיום משפט שלמה. לצעד זה, קדמו מהלכים שנמשכו שנים אחדות, במהלך שלטונם של דוד ושלמה.

פרקי דרבי אליעזר

פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית. על פי המסורת החיבור מיוחס לתנא רבי אליעזר בן הורקנוס ולבית מדרשו, אך במחקר מקובל שהוא חיבור פסאודואפיגרפי מתקופת הגאונים שנכתב במאה השמינית בארץ ישראל או בסביבתה.

שונם

שׁוּנֵם הייתה עיר מקראית הנזכרת בתנ"ך בנחלת שבט יששכר, דרומית לגבעת המורה, וצפונית להר הגלבוע: "וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם" (יהושע י"ט, יח).

העיר המשיכה להתקיים כעיר יהודית גם בתקופת המשנה והתלמוד, ומזוהה כיום עם הכפר הערבי סולם שממזרח לעפולה.

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול. הוא בנה את בית המקדש הראשון בירושלים והיה על פי התנ"ך החכם באדם. נקרא יְדִידְיָהּ על ידי נתן הנביא, איתיאל לפי פרשנות פרק ל במשלי, וקֹהֶלֶת. לפי הפרשנות המסורתית לספרי קהלת ומשלי ולמגילת שיר השירים הם נכתבו על ידי חזקיהו המלך וסיעתו מדבריו של שלמה. שלמה היה בנם השני של דוד ובת שבע (או בנם הראשון – על פי ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ה'). סיפור מלכותו מופיע בהרחבה בספר מלכים א פרקים א-יא, ובדברי הימים ב, פרקים א-ט.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דוד • אבישג השונמית • ברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.