אביה הכהן

הרב אביה הכהן (נולד בב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

אביה הכהן
לידה 23 בספטמבר 1960 (בן 58)
ב' בתשרי תשכ"א
ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים מורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות

קורות חייו

נולד בירושלים, וגדל על גבול השכונות רחביה ושערי חסד. אביו, ידעיה הכהן, היה ממקימי ישיבת הר עציון והוא פעיל בהנהלתה. אמו דינה הכהן כיהנה כראש מדרשת אמונה. סבו מצד אביו הוא שמואל הכהן וינגרטן, שחלק מכתבי-ידו הובאו לדפוס על ידי הרב אביה. סבו מצד אמו הוא נתן גרדי.

היה חניך בתנועת בני עקיבא. שימש מדריך בסניף מרכז ירושלים ובסניף פיתוח בשדרות. הכהן למד בישיבה התיכונית אור עציון, שם נקשר לרבו, הרב חיים דרוקמן. למד בישיבת ההסדר ישיבת הר עציון ושירת שירות צבאי מלא.

הכהן למד לתואר ראשון (B.A) באוניברסיטה העברית בחוגים למקרא ולמחשבת ישראל, המשיך לתואר מוסמך-מחקרי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית. עבודת התזה שכתב, בהדרכת הפרופ' שרה יפת, עסקה ב"סוגיית העריכה בחטיבת סיפורי אליהו ואלישע". בתקופת לימודיו עבד כעוזר מחקר של הרב פרופ' מאיר וייס. בחלק משנים אלו גם למד בחברותא עם הרב בני לאו.

בין השנים תשמ"ב-תשמ"ח ריכז, עם אלישבע אשתו, את פעילות הוותיקים בתנועת גשר.

בשנת תשמ"ח הגיע לישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים, שימש בה ר"מ לתנ"ך ולימד גם חסידות וגמרא. בד בבד הוא הקים את "הקרן לעזרה הדדית לבוגרי השילוב" (ע"ר). בשנתה האחרונה של הישיבה, ב-2008, עמד בראשה יחד עם יואל קרצ'מר, עד פירוקה. לאחר מכן החל לשמש כר"מ בישיבת תקוע. מאז שנת תש"ן הוא מלמד במדרשת לינדנבאום, ומשנת תשנ"ב גם במדרשת מת"ן. משנת תשס"ט הוא מלמד בקהילת יקר תל אביב.

בקיץ 2005, לקראת ביצוע תוכנית ההתנתקות ועד כמה ימים טרם ביצועה עבר עם משפחתו לגור בגן אור שבגוש קטיף, מתוך מטרה להביע הזדהות עם תושבי הגוש ולהושיט להם יד.

בשנת תשע"א עבר עם משפחתו למשך שנתיים ל"בית בלב" במטולה. הבית שימש מרכז לשיעורי יהדות ורוח ובית חם לסטודנטים ממכללת תל חי ולתושבי האזור, דתיים וחילונים.

משנת תשע"ד משמש הרב אביה הכהן כרב היישוב הקהילתי אליאב שבחבל לכיש. ביישוב מתגוררות משפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות.

קשרים משפחתיים

מבין אחיו מוכרים האלוף גרשון הכהן, הרב רא"ם הכהן והרב אלישיב הכהן. חותנו הוא הרב מרדכי ברויאר, חתן פרס ישראל. נשוי לאלישבע, ד"ר לספרות עברית, מומחית לשירת ימי הביניים; אב לשבעה וסב. מתגורר באלון שבות.

גישתו הלימודית

גישתו הייחודית של הרב הכהן בהוראת התנ"ך החלה כבר בראשית דרכו בישיבת עין-צורים. הוא משלב בין מחקר המקרא המדעי ללימוד אמוני-ישיבתי. יחד עם הרב דוד ביגמן פיתח גישת לימוד, שלימים כונתה 'גישת התמורות'. הגישה מתבססת על 'שיטת הבחינות' של חותנו, הרב מרדכי ברויאר. אך במקום לראות את הסתירות כמשקפות 'בחינות' שונות של אותה המצווה, לפי גישת התמורות הפערים והסתירות בחוקי המקרא נובעים מתמורות ומשינויים בחוק (בדומה לשינויים ההלכתיים בתורה שבעל פה לאורך הדורות שלאחר המקרא).[1]

שיטת לימודו בגמרא מתאפיינת בחיפוש אחר היסודות הרעיוניים והרגשיים שבסוגיות ההלכתיות והאגדתיות כאחת, ומציאת נקודות השקה בינן לבין חיי האדם.

בעיסוקו בעבר בעולם החסידות הוא מצא עניין בהגותם של רבי נחמן מברסלב ורבי צדוק הכהן מלובלין וסבור שהגותם יכולה לשמש גשר בין עולם האמונה הישיבתי לעולם מחקר המקרא המדעי. כיום, הוא מתמקד גם בדמותם ובהגותם של הבעל שם טוב ורבי משה חיים אפרים מסדילקוב.

ספריו

  • שיעורי ליל יום כיפור בישיבת הקיבוץ הדתי, עין צורים, תשס"ו
  • תפילה לאל חי: מסע הנפש ונשמת השיר בספר תהלים, ישיבת הקיבוץ הדתי, עין צורים, תשס"ז
  • הבורחים אלי תרשיש: מדרש ספר יונה, אלה, גוש עציון, תשע"ג-2013
  • פני אדם: לתורת האדם והעם בספר במדבר, ידיעות ספרים, תשע"ד
  • לפני ה' יראה: עיונים במסכת חגיגה, משלבים, תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו בספר גישת התמורות, בעריכת חזי כהן ואביעד עברון, הוצאת מגיד וישיבת מעלה גלבוע, תשע"ט. ובייחוד ראו שם באחרית הדבר של הכהן, "דרך אמונה בחרתי", עמ' 277–288.
אמה עברייה

ביהדות, אָמה עברייה היא נערה יהודיה שנמכרה לשפחה על ידי אביה. בתורה נאמרו לגביה דינים מיוחדים לעניין דרך העסקתה וחיובים שונים של האדון כלפיה. בדומה לעבד עברי, גם האמה העבריה אינה מכורה ממש, אלא רק עבודתה ('מעשה ידיה') מכורה לאדון.

דיני האמה העברייה מובאים בפרשת משפטים שבספר שמות, וכן בפרשת שופטים שספר דברים. בנוסף, בספר ויקרא, דנה התורה בדיני עבד עברי שונים, אשר חלים גם על אמה עברייה.

במדבר

ספר במדבר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.

הספר נקרא גם "חומש הפיקודים" כיוון שיש בו שני מִפקדים של בני ישראל וכן מפקד נפרד ללויים. מכאן גם באו השמות הלועזיים Ἀριθμοί בתרגום השבעים ו-Numeri בוולגטה (כלומר - "ספירה").

ספר במדבר עוסק בנדידת בני ישראל במדבר, תקופה של כ-40 שנה, בין היציאה ממצרים עד לכניסה לארץ-ישראל, ולמעשה מתמקד רק בתחילת התקופה הזו ובסופה.

גרשון הכהן

גרשון הכהן (נולד ב-1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל, בתפקידו האחרון שימש מפקד הגיס המטכ"לי.

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952. מטרת החברה היא הפצת לימוד וחקר התנ"ך בישראל. בין היתר מקיימת החברה כינוסי תנ"ך, עשרות חוגים ברחבי הארץ ללימוד התנ"ך וכן טיולים וסיורים באתרי עתיקות ובחפירות ארכאולוגיות.

בראשות החברה עמדו בעבר נשיאי המדינה יצחק בן צבי וזלמן שזר. כנשיא החברה והרוח החיה בה כיהן ראש הממשלה דוד בן-גוריון.

בין המיזמים שהגתה החברה ופרופסור גבריהו נמצאים גם: החוג לתנ"ך בבית ראש הממשלה, חידון התנ"ך למבוגרים ולנוער והקמת בית התנ"ך. כמו כן הוציאה החברה עשרות ספרים של מחקר-התנ"ך, ואת כתב-העת "בית מקרא".

כיום עומד בראשות החברה ישראל קריסטל (מנכ"ל).

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים, ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר, בפרשיות ויקהל ופקודי, ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. על פי המתואר במקרא, אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות פולחניות נוספות, וכן לשם היוועדות האל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל.

שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים.

הנצחתו של גרשם שלום

מפעלו המחקרי של גרשם שלום זכה להערכה רבה הן בחייו והן לאחר מותו. בימי חייו בא הדבר לידי ביטוי במספר הגדול של ועדות ומוסדות מחקר שעמד בראשם או בהם היה חבר, בפרסים הרבים בהם זכה ובאוניברסיטאות הרבות בעולם אליהן הוזמן להרצות. לאחר מותו, מתבטא הדבר בדרכים הרבות בהן הונצח מפעלו האקדמי ואף בשפע הפרסומים הנוגעים לא רק למחקריו אלא גם לחייו האישיים וליחסיו עם הסובבים אותו, למשפחתו, לחוקרים ידועים ולאנשי ציבור שונים.

עם מותו, בשנת 1982, נערך ערב לזכרו ויצאו לאור ספר וכן מספר רשימות המתארות את חייו ואת מפעלו. בשנים הראשונות שלאחר מותו, נקראו על שמו רחובות בערים שונות וכן מספר מוסדות מחקר. במהלך השנים שלאחר מכן, נערכו מספר כנסים בינלאומיים וערבים נוספים לזכרו, והוענק על שמו פרס יוקרתי לחוקר או לחוקרת מצטיינים. אף ספריית הקבלה שבתוך הספרייה הלאומית, המכילה את אוסף הספרים שאסף שלום במהלך חייו, נקראת על שמו, והיא נחשבת לאחת הספריות המקיפות בעולם בתחום זה.

בנוסף, ממשיכים לצאת לאור פרסומים חדשים בקשר אליו, חייו האישיים, או מחקריו, כמעט מדי שנה, ויפים לעניין זה דבריו של תלמידו, פרופ' יוסף דן, שכתב בשנת 2010: "כימות דור חלפו מאז פטירתו של גרשם שלום בשנת 1982 והעניין באיש ובמשנתו איננו דועך. אנו עדים לזרם של פרסומים ממחקריו, מאיגרותיו ומיומניו, מכאן, ולמחקרים על סוגיות מרכזיות במשנתו, מכאן, בעיקר באירופה ובארצות הברית."

חברותא - הומואים דתיים

חברותא - הומואים דתיים הוא ארגון יהודי דתי של הומואים בני החברה הדתית,

דתיים ודתיים לשעבר בישראל, הפועלת בפומבי לקידום סובלנות וקבלה בחברה דתית בנושא נטייה מינית ושונות מגדרית.

הארגון מהווה בית חברתי להומואים מבית דתי ומסייע לחבריו להשלים עם נטייתם המינית ללא ויתור על זהותם הדתית. לשם כך מקיים הארגון שלל פעילויות חברתיות על בסיס קבוע בירושלים, תל אביב וחיפה, וכן טיולים ושבתות משותפות בכל שטחי ארץ ישראל.

במקביל פועל הארגון לקידום סובלנות ושילוב הומואים בחברה הדתית באמצעות ארגון כנסים, פרסום עלונים, שיח ישיר עם רבנים ומחנכים ונראות תקשורתית. פעילות שזיכתה את הארגון בעיטור ממשלת צרפת, יחד עם שותפיו בקהילה הדתית הגאה.

הארגון מחויב להלכה ושומר על צביונו הדתי.

ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים

ישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים הייתה ישיבת שילוב אשר שכנה בקיבוץ הדתי עין צורים שבדרום השפלה. הישיבה נסגרה בשנת תשס"ט.

ישיבת שיח יצחק

ישיבת שיח יצחק היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הממוקמת בגבעת הדגן שבישוב אפרת שבגוש עציון, ובראשה עומדים הרב יאיר דרייפוס והרב ד"ר נעם סמט.

ישיבת תקוע

ישיבת תקוע היא ישיבה ברוח חסידית אשר הוקמה בתקוע בשנת תשנ"ט (1999). נשיאה הוא הרב עדין שטיינזלץ.

מדרשת לינדנבאום

מדרשת או"ת לינדנבאום (בעבר נקראה מדרשת ברוריה) היא מדרשה תורנית לנשים בשכונת ארנונה בירושלים הפועלת תחת רשת אור תורה סטון. המדרשה היא אחת המסגרות הגדולות בישראל של לימוד תורה לנשים והראשונה שהתקיים בה לימוד גמרא לנשים בסגנון ישיבתי. תוכנית הלימודים במדרשה כוללת גמרא, מדרש, תנ"ך, מוסר, חסידות ומחשבת ישראל.

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים. הנושא העיקרי במסכת הוא קורבן החגיגה אותו מקריבים בשלוש הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) ומכאן שמה.

חלקה הראשון של המסכת עוסק בדינים המיוחדים למצוות הראייה בזמן העלייה לרגל לבית המקדש, והקורבנות שחייב כל יחיד להביא בעלייתו לרגל: עולת ראייה, שלמי חגיגה ושלמי שמחה. נושא חלקה השני של המסכת הוא דיני טומאה וטהרה (הואיל ועל-פי התורה יש להיטהר בשלוש הרגלים לצורך הבאת הקרבנות).

הפרק השני בתלמוד הבבלי על המסכת כולל מדרשים רבים בענייני בריאת העולם, מעשה מרכבה ושבעת הרקיעים.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 26 דפים. היות שהתלמוד שבמסכת זו הוא קצר וקל יחסית – אך מצד שני גם לא הקצר ביותר – רבים נוהגים (בעיקר חרדים) ללמוד את רובו לפני בר המצווה שלהם ולסיים אותו בבר מצווה, ואז לחגוג במהלך בר המצווה את חגיגת סיום המסכת.[דרוש מקור]

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות" שניסתה להציע פשרה אמונית בין תורה מן השמים לקבלת ממצאי ביקורת המקרא.

קברות התאווה

קברות התאווה הוא שם מקום במדבר פארן, והתחנה ה-13 של עם ישראל בנדודיהם במדבר, לאחר יציאת מצרים. על פי ספר במדבר פרק י"א, בקברות התאווה מרדו בני ישראל נגד האלוהים ונגד משה, כשהעילה לכך היא העדר הבשר והירקות שהיו להם במצרים. אלוהים נענה לבקשת העם ודאג להסיע אליהם באמצעות הרוח להקות של שליו שהיו בדרכם לנחות בחופי צפון חצי האי סיני. עם זאת, נגף ה' את המתאווים לבשר והמית בהם רבים כעונש על תלונתם וכפיות טובתם. בעקבות תלונתם של ישראל, ופנייתו של משה אל האלוהים שהוא זקוק לתמיכה הנהגתית מגשרת של זקני העם, הוקמה הסנהדרין הראשונה שסייעו למשה בהעברת המסרים האלוהיים לעם, ובהנהגת עם ישראל.

על פי המסופר בפרשת בהעלותך, נסעו בני ישראל ממדבר סיני, למדבר פארן. קברות התאווה הייתה תחנתם הראשונה מאז עזבו את הר סיני, כשנה לאחר מעמד הר סיני.

קורח

קֹרַח בן יצהר הוא דמות מקראית, שחלק על דרך הנהגתם של משה ואהרון, ולבסוף נבלע באדמה. סיפורו וסיפור המחלוקת שהוביל מתוארים בספר במדבר, פרקים ט"ז-י"ז, בפרשה הנקראת על שמו.

רא"ם הכהן

הרב רא"ם הכהן (נולד בכ"ט באדר א' ה'תשי"ז, 1 במרץ 1957) הוא רב דתי-לאומי, ראש ישיבת עתניאל (עם הרב בנימין קלמנזון) ורב היישוב עתניאל.

שבת

הַשַׁבָּת היא יום קדושה ומנוחה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. המועד חל באופן קבוע מדי שבעה ימים, ביום השביעי שבשבוע. תחילת השבת היא בערבו של יום שישי, מעט קודם לשקיעת החמה - זמן הקרוי "ליל שבת", וסיומה הוא ביום המחרת, עם צאת הכוכבים - זמן הקרוי "מוצאי שבת". ביהדות נחשבת השבת למועד המקודש ביותר.שמירת שבת היא אחת המצוות המרכזיות ביהדות; לפי המדרש, השבת הראשונה ניתנה לאדם ביום היבראו, ושמירתה שקולה כנגד כל המצוות שבתורה.השבת מסמלת ביהדות את בריאת העולם בידי אלוהים, וקדושתה קבועה מאז בריאת העולם על ידי אלוהים, ובשונה מחגי ישראל, אינה תלויה בקידוש החודש שנעשה בידי בית הדין. טעמי המצוות והמנהגים המיוחדים לשבת מקורם בציווי המקראי לקדש יום זה ולשבות בו ממלאכה, כמעשה האל אחר השלמתו את הבריאה בששת ימי בריאת העולם, וממספר מקורות בתנ"ך. השבת אינה משמשת רק למנוחה ולהימנעות מעשיית מלאכה, וכבר בתקופת התנ"ך נתפסה כיום של קדושה, עונג, לימוד תורה[דרוש מקור] והתרוממות הנפש. שמירת השבת היא הודאה מעשית בבריאת העולם, מחזקת את האמונה ואי שמירתה גורמת להיחלשות האמונה היהודית, כמו כן שמירת השבת מקרבת את האדם לבורא העולם יותר מפרישות ונזירות גופנית.בחילול השבת רואה התורה חטא חמור שהעונש על עשייתו במזיד בפני עדים שהתרו בו הוא מיתת סקילה, שנחשבת לחמורה מבין ארבע מיתות בית דין. או עונש כרת במקרה שחילל שלא בפני עדים, ואם חילל בשוגג חייב קרבן חטאת.

הרעיון הבסיסי של השבת, יום מנוחה שבועי, אומץ על ידי כלל עמי העולם עוד בימי קדם, ואף השפיע על דוקטרינות סוציאליסטיות שונות לפעול לקיצור אורך יום העבודה ושבוע העבודה. בישראל נקבע יום השבת כיום מנוחה רשמי.

שמואל הכהן וינגרטן

שמואל הכהן וינגרטן (כ"ה בכסלו תר"ס; 27 בנובמבר 1899 - ב' בשבט תשמ"ז; 1 בפברואר 1987) היה איש ציבור דתי, מאנשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי בשנים שלפני קום המדינה ולאחריה, יושב ראש המועצה הדתית בירושלים, סופר וחוקר.

תהילים

תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים. בתרגום השבעים הספר מכונה Ψαλμοί ובתרגום הוולגטה הלטיני הוא מכונה Psalmi, ומכאן כינויו באנגלית, Psalms. בביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות החוכמה שבברית הישנה.

במסורת היהודית מיוחס הספר בעיקרו לדוד המלך ולאישים נוספים, אולם מספר מזמורים מתוארכים בחקר המקרא לתקופת חורבן בית ראשון ולימי בית שני. בקאנון היהודי מצויים 150 פרקים בספר תהילים, בתרגום השבעים מופיע מזמור נוסף הנמנה כ-151. בשני כתבי יד של הפשיטתא ממשיך הספר בעוד 4 מזמורים נוספים: קנ"ב–קנ"ה. גרסה של מזמור קנ"א נמצאה גם בעותק במגילות קומראן, כמו גם גרסאות של מזמורים קנ"ד וקנ"ה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.