אביגיל

אֲבִיגַיִל, דמות מקראית, הייתה אשתו של נבל הכרמלי, ולאחר מותו, אשתו של דוד המלך.

Antonio Molinari David y Abigail
וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד, וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר, וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ.
דוד פוגש באביגיל ציור מעשה ידי אנטוניו מולינרי

אטימולוגיה של השם

לפי משה צבי סגל, פירוש השם אביגיל הוא אבי הגִיל או השמחה. מה שמרמז על שמחת האב[1] לפירוש אחר, משמעות המילה גיל בשמה היא גאולה.[2]

הסיפור במקרא

על פי המסופר בספר שמואל א (פרק כ"ה), אביגיל הייתה נשואה לנבל הכרמלי, שהתגורר במעון, בהרי יהודה.

לפי המסופר, מיהרה אביגיל לקראת דוד שצעד עם ארבע מאות חמושים במטרה להרוג את נבל ובני ביתו, והצליחה לשכנע אותו שלא להרוג את נבל, לאחר שזה סירב לבקשת נערי דוד וגם הביע זלזול כלפי דוד.

לפני שיצאה לדרכה, לקחה אביגיל שי עבור דוד, כפיצוי על מה שביקש מנבל ולא קיבל, וכמנחה שנועדה לשכנע את דוד שלא לפגוע בנבל ובני ביתו. כשהגיעה אביגיל אל דוד היא פעלה בחוכמה ושכנעה את דוד שהריגת נבל והזכרים במשפחתו עתידה להזיק ולהיות למכשול לב.

כשחזרה לביתה, גילתה אביגיל שנבל בעלה עסוק במשתה גדול והוא שיכור עד מאוד. בבוקר, לאחר שהתפכח, סיפרה אביגיל לנבל את אשר קרה, וכששמע זאת, מת ליבו בקרבו והוא היה לאבן (על פי פירושים שונים: לקה בצער ובחרדה משתקת, או אולי אף נתקף בשיתוק פיזי). כעבור כעשרה ימים מת.

לאחר מותו של נבל, שלח אליה דוד את נעריו וביקש ממנה להינשא לו. אביגיל הסכימה ונישאה לדוד. ברבות הימים, ילדה אביגיל לדוד בן אחד בשם כלאב (כך על פי ספר שמואל. בספר דברי הימים שמו של בן אביגיל: דניאל, בתרגום השבעים: דלויה) .

אפיון דמותה על פי המקרא

המקרא מדגיש כי אביגיל אישה "טובת שכל ויפת מראה", כלומר חכמה מאוד ויפת תואר. שתי תכונות אלו יהיו לה לעזר כאשר תעמוד לפני דוד, כדי לשכך את כעסו. על נבל נאמר "וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כָלִבִּי" (שמואל א', כ"ה, ג'), כלומר בן משפחת כָּלֵב או אולי רמיזה לאופיו ולהתנהגותו ככלב.[3] גם אביגיל תיארה את נבל כ"" "אִישׁ הַבְּלִיַּעַל" והוסיפה " ""כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ" (שמואל א', כ"ה, כ"ה).

נבל מתואר בהנגדה לאביגיל אשתו: "וְהָאִשָּׁה טוֹבַת שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים" (שמואל א', כ"ה, ג'). לתיאורה של אביגיל אין אח ורע במקרא זולת תיאורו של דוד לפני שהוצג בפני שאול כשיא השלמות: "וַיַּעַן אֶחָד מֵהַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי, יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר; וַ-ה', עִמּוֹ" (שמואל א', ט"ז, י"ח). הזיקה לדוד המתוארת בפסוקים אלו תורמת לעיצוב דמותה החיובית של אביגיל. אביגיל משמשת כדמות תומכת לדוד, כמעין אם העוזרת ותומכת בדעותיו.

בתיאור התנהגותה של אביגיל מהדהד סיפור התנהגותו של יעקב, כאשר הוא חוזר לכנען מחרן, לפגוש בעשו אחיו. שניהם חוששים מהאויב, שנמצא מולם ושניהם מכינים מנחות מבעוד מועד.[4]

Abigail tends Nabal Fitzwilliam MS 38-1950 f 78
אביגיל מטפלת בנבל. ציור משנת 1380

נאום אביגיל

נאומה של אביגיל בנוי משני חלקים:

  • חלק ראשון, מכוון כלפי ההווה (פסוקים כ"ד-כ"ח): אביגיל מסכימה עם דוד שנבל עשה מעשה נבלה.
  • חלק שני, מכוון כלפי העתיד (פסוקים כ"ח-ל"א): אביגיל מבקשת מדוד שיימנע משפיכות דמים, לטובתו האישית, שכן שפיכות הדמים עלולה להזיק לדוד בהמשך.

המקרא מתאר את פגישת דוד ואביגיל באריכות יתרה, ובמיוחד את נאומה בפני דוד. בראותה את דוד, ממהרת אביגיל בכל פעולותיה. השורש מ־ה־ר הוא שורש מנחה בפרק. בנוסף לזריזות, מאפיין את אביגיל גם הכבוד שהיא רוחשת לדוד: היא יודעת להחניף ולהפגין התנהגות כנועה, והיא מרבה להשתחוות לפני דוד. אביגיל פותחת את נאומה בקבלת אחריות עוון בעלה, על עצמה.[5] בכפל מילים היא משמיעה את דבריה לדוד:"וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ" ומבקשת כי דוד לא ישים לב לנבל ואף מגנה את בעלה. היא דורשת את שמו של בעלה לגנאי ובכך נופלת האשמה על נבל, שכן אין ערך לדבריו של אדם שפל שכזה. בכך שאביגיל מגיעה בעצמה לדוד, ואומרת כאשתו דברים בגנות בעלה, יש כדי לפעול לריכוכו ולפיוסו של דוד. בנוסף, באמצעים רטוריים משכנעת אביגיל את דוד להימנע משפיכות דמים. היא מכנה אותו 'אדוני' ארבע עשרה פעם, ואת עצמה 'אמתך' או 'שפחתך' שש פעמים. אביגיל מציינת כי היא לא נכחה במפגש בין עבדי דוד לנבל. היא מברכת מצד אחד את דוד, שה' מנע ממנו שפיכות דמים ומצד שני היא מאחלת לו, שסופם של כל אויביו יהיה כסופו של נבל. בנאומה היא מפנה את תשומת לבו של דוד לאויבים אחרים כמו שאול אשר רודף אחריו. אביגיל משכנעת את דוד להימנע משפיכות דמים, מאחר שה' הועיד אותו למלוכה. אביגיל מסיימת את דבריה במסר של איסור שפיכות דמים, הפתרון לטעמה הוא במשפט האל. ה' הוא שיציל את דוד ויפגע באויביו "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה, בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע," (שמואל א', כ"ה, כ"ט) בכך אף ייתכן שהיא רומזת לניצחונו של דוד על גוליית, באמצעות הקלע. דוד מודה לאביגיל על שמנעה ממנו שפיכות דמים.

נאומה הארוך של אביגיל מצביע על חוכמת הנשים שהייתה בה, בכך שהוא מכוון בדיוק כלפי הגורמים המשפיעים על דוד.[6] למשל, היא אמרה בנאומה: "ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב" (שמואל א כה לא). פוקה היא סיוט או טראומה ובמכשול לב הכוונה היא לצער שהרגיש לאחר שהרג אנשים במהלך חייו. אביגיל ידעה שהמלחמות גורמות לדוד צער, עצב וסיוטים, בייחוד כשמדובר בבני עמו. לכן השתמשה בכך בנאומה כדי לחזק את טיעונה נגד הרג נבל ומשפחתו ולמנוע מלחמות נקם. בנוסף אביגיל מחזקת את דוד ואומרת לו: "כי מלחמות ה' אדני נלחם" (שמואל א', כ"ה, כ"ח), "והיה כי יעשה ה' לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך, וצוך לנגיד על ישראל" (שמואל א', כ"ה, ל"א). כלומר המלחמות שאתה נלחם בהן, הן למען הייעוד האלוהי שלך, אתה נועדת להיות משיח ה'.

בסוף הנאום של אביגיל פונה אליה דוד ואומר לה: "ויאמר דוד לאביגיל: ברוך ה' אלהי ישראל, אשר שלחך היום הזה לקראתי. וברוך טעמך וברוכה את, אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים" (שמואל א', כ"ה, ל"ב-ל"ג) בפסוק זה, שבו מברך דוד שלוש פעמים ניתן ביטוי לכך שדוד שמח. הוא שמח על כך שנמנע מלפגוע בנבל, ומכך למדים שהוא אינו איש דמים.

Escalante-abigail
דוד ואביגיל. ציור מעשה ידי חואן אנטוניו די-פריאס משנת 1667.

דמותה של אביגיל על פי חז"ל

Matriarch graves 1
בניין "קברי האמהות" בטבריה בו טמונה, על פי המסורת, אביגיל לצד זלפה, יוכבד, בלהה, צפורה ואלישבע

על פי חז"ל, הייתה אביגיל אחת משבע נביאות שקמו לישראל.

התלמוד הבבלי[7] מספר שאביגיל נטלה דם נידה והראתה לדוד וביקשה שיפסוק לה הלכה אם דם טמא או טהור הוא. "אמר לה: וכי מראין דם בלילה?" והרי קשה להבחין בין הגוונים המותרים והאסורים! אמרה לו: "וכי דנין דיני נפשות בלילה?" כך רמזה לו להמתין מההחלטה להרוג את נבל ובני ביתו. אמר לה: נבל בעלך "מורד במלכות הוא" ולא חלות עליו המגבלות של הדין בלילה. אמרה לו: "עדיין שאול קיים" והוא המלך, ואילו אתה טרם יצא שמך כמלך בעולם. אמר לה: "ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני היום הזה מבוא בדמים".

התלמוד הבבלי מונה את אביגיל בין "ארבע נשים יפהפיות שהיו בעולם".[8] התלמוד הירושלמי מספר כי כאשר עמדה אביגיל מול דוד ונעריו, "הוקרו כולם" (מלשון קרי).[9] בבבלי מסופר שהיא חשפה את שוקה ודוד המלך התאווה לה: "מבוא בדמים. דמים תרתי משמע! אלא מלמד שגילתה את שוקה, והלך לאורה שלש פרסאות. אמר לה: השמיעי לי! - אמרה לו: לא תהיה זאת לך לפוקה, זאת - מכלל דאיכא אחריתי, ומאי ניהו - מעשה דבת שבע, ומסקנא הכי הואי".[10] טובה הייתה אביגיל לדוד מכל הקורבנות שבעולם: שאילו עשה אותו מעשה שחשב (לעשות לנבל ולבוא על אביגיל). אילו היה מקריב כל הקורבנות בעולם לא היה לו כפרה, והיא באה אליו ומילטתו. הוי שטובה הייתה לו מכל הקורבנות.[11] את דבריה סיימה במילים "והיטיב ה' לאדוני וזכרת את אמתך",[10] אותם רואים חז"ל כרמז לבקשה לשאתה לאישה בעתיד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים: קרית ספר, 1987 ע"מ קצה.
  2. ^ דב קמחי אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך, תל אביב: הוצאת יבנה, 1987, עמ' 15.
  3. ^ כך על פי רלב"ג על הפסוק
  4. ^ משה גרסיאל, עולם התנ"ך שמואל א, תל אביב: דודזון עתי, 1993 עמ' 201.
  5. ^ "וַתִּפֹּל, עַל-רַגְלָיו, וַתֹּאמֶר: בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָו‍ֹן" ( שמואל א', כ"ה, כ"ד)
  6. ^ יהודה אליצור, חכמות נשים בנתה ביתה: מקומה של האישה בחברה המקראית, משפחות בית ישראל (הכינוס למחשבת היהדות שנה י"ח), תשל"ו. פרק: עימות בין אישה לבין גברים, פרשת אביגיל בפרק כ"ה שבשמואל א
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד א'
  8. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ג'.
  10. ^ 10.0 10.1 תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ד, עמוד ב'
  11. ^ מדרש שוחר טוב נג' א'.
14 ביולי

14 ביולי הוא היום ה-195 בשנה (196 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 170 ימים.

29 במאי

29 במאי הוא היום ה-149 בשנה (150 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 216 ימים.

4 באוגוסט

4 באוגוסט הוא היום ה-216 בשנה (217 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 149 ימים.

9 במרץ

9 במרץ הוא היום ה-68 בשנה (69 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 297 ימים.

אבי שטיין

אַבּי שטיין (באנגלית: Abby Stein; שם מלא בעברית: אביגיל חוה שטיין; נולדה ב-1 באוקטובר 1991) היא טרנסג'נדרית, דוגמנית, בלוגרית ופעילה בקהילת הלהט"ב בארצות הברית. נולדה וגדלה כבן במשפחה חסידית. בשנת 2015 הקימה קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים מרקע יהודי-דתי.

אביגיל אריאלי

אביגיל אריאלי (נולדה ב-9 במרץ 1966) היא שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית, מראשונות המנחים בערוץ הילדים.

אביגיל בת ישי

אביגיל בת ישי או אביגיל בת נחש הייתה דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ובספר דברי הימים.

אביגיל (או אֲבִיגַל) הייתה בתו של ישי, ואחותו של דוד המלך. נישאה ליתר הישמעאלי, ובנם היה עמשא, שר צבא אבשלום בעת המרד, ולאחר מכן שר צבא דוד.

לפי מסורת התלמוד הבבלי, יש לזהות את אביגיל בת ישי עם אביגיל בת נחש, דמות מקראית נוספת; ואת בעלה יתר הישמעאלי יש לזהות עם בעלה של אביגיל בת נחש, יתרא הישראלי. לפי מסורת שנמסרה בתלמוד הירושלמי בשם רבי שמואל בר נחמן, היה יתר ישמעאלי שהתגייר בבית דינו של ישי, והאחרון בחר בו כחתן לבתו אביגיל לאור היכרותו עמו.

אביגיל מק'קרן

אביגיל מק'קרן (באנגלית: Abigail McKern; נולדה ב-1955) היא שחקנית אנגלייה שהופיעה לצדו של אביה ליאו מק'קרן בעונות האחרונות של סדרת הטלוויזיה "רמפול" בתפקיד ליז פרובט, עורכת דין צעירה המצטרפת למשרד הפרקליטים. בנוסף שיחקה מק'קרן בתפקידים רבים בתיאטרון ועל מסכי הקולנוע והטלוויזיה.

אחינועם היזרעאלית

אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵלִית היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל, אחת מנשותיו של דוד המלך.

לפי המסופר, מקורה ביזרעאל, שבדרום הר יהודה, ומכאן כינויה. אחינועם הייתה ממוצא כליבי. היא נישאה לדוד בסוף ימי נדודיו במדבר יהודה, כמסופר בספר שמואל א':

אחינועם היא אמו של אמנון. בפשיטת העמלקים על צקלג, כאשר דוד ואנשיו לא היו בעיר, נשבתה אחינועם יחד עם יתר אנשי צקלג, ועם אשת דוד השנייה - אביגיל. לאחר מרדף אחר העמלקים, הצילו דוד ואנשיו את אחינועם ואת שאר השבויים.

השם אחינועם מופיע בחרסים שנתגלו בשומרון.

המועדפת

המועדפת הוא סרט דרמה היסטורית, קומדיה שחורה להט"בית מ-2018, שבוים על ידי יורגוס לנת'ימוס ונכתב על ידי דבורה דייוויס וטוני מקנמרה. הסרט הוא הפקה משותפת למפיקים באירלנד, הממלכה המאוחדת וארצות הברית.

הסרט עוקב אחר מערכות היחסים האינטימיות, בין שתי בנות דודה, שרה צ'רצ'יל ואביגייל מאשם לבין אן, מלכת בריטניה, הנאבקות לזכות בחסדיה ובתפקיד החשוב והקרוב ביותר למלכה, הגבירה אשר על הגלימות ונערת הגלימה, בתחילת המאה ה-18, על רקע מלחמה נמשכת בין אנגליה לצרפת. בסרט מככבים אוליביה קולמן, אמה סטון, רייצ'ל וייס, ניקולס הולט, ג'ו אלווין ומארק גאטיס. הצילומים נערכו בבית האטפילד בהארטפורדשייר ובהמפטון קורט במחוז סארי, בין מרץ למאי 2017.

הסרט ערך את הופעת הבכורה העולמית בפסטיבל הסרטים של ונציה ב-30 באוגוסט 2018, שם הוא זכה בשני פרסים: פרס השופטים, ופרס השחקנית הטובה ביותר לקולמן, עבור המשחק בתור המלכה אן. הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-23 בנובמבר 2018, ובממלכה המאוחדת ואירלנד ב-1 בינואר 2019. הסרט זכה להצלחה קופתית משמעותית, והכניס למעלה מ-83.2 מיליון דולר לעומת תקציב של 15 מיליון דולר, ושבחים ממבקרים ברחבי העולם על התסריט, הבימוי, הצילום, ואיכות המשחק של צוות השחקנים.

הסרט היה מועמד ל-10 פרסי אוסקר, הכי הרבה מועמדויות לסרט יחד עם הסרט רומא. אוליביה קולמן זכתה בפרסים לשחקנית הטובה ביותר באוסקר, בגלובוס הזהב ובבאפט"א. נוסף לכך, הסרט זכה ב-7 פרסי באפט"א, מתוך 12 מועמדויות.

כדברא

כדברא היא סדרת דרמה ופנטזיה ישראלית לנוער, ששודרה החל מ-19 בפברואר 2017 ועד לסיומה ב-27 במאי 2019 במשך 3 עונות ו-150 פרקים בערוץ ניקלודיאון ללקוחות yes. את הסדרה יצרו מיכל קופר-קרן, סיון שיקנאג'י ועינת שחק. בעקבות ההצלחה של הסדרה, חברת ההפקה "Nutz" יחד עם ניקלודיאון ישראל, מכרו את הסדרה לניקלודיאון בפולין. הסדרה נמכרה בשם הנבחר "Spell Keepers" (בתרגום: "שומרות הלחשים"), והעונה הראשונה עלתה בפולין במהלך שנת 2018. לאחר מכן נמכרה הסדרה לרשת HBO אירופה ועלתה שם במהלך שנת 2019[דרוש מקור].

ב-2018 יצאה לאור גם סדרת הספרים, אותם כתבה הסופרת ליאת רוטנר. הספר הראשון בסדרה, "כדברא - היומן המפוצל", התמקד בסיפוריהן האישיים השונים של הדמויות קירקי ולילה, ובנקודות מבטן על העלילה.

ב-2019 יצא הספר השני. "כוח הסבוואר" המתמקד בנקודות מבטם האישיות של הדמויות, בעת התרחשות העלילה: לילה, קירקי, דקל ולוק.

ב-2018 הסדרה זכתה בפרסי האקדמיה לטלוויזיה לשנת 2017 לסדרת הנוער הטובה ביותר.

נבוקו

נַבּוּקוֹ (קיצור של נבוקודונוסור - איטלקית: Nabucodonosor, Nabucco, עברית: נבוכדנצר) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין האיטלקי ג'וזפה ורדי, ללברית של הלבריתן טמיסטוקלה סולרה, המבוססת על סיפור תנ"כי ומחזה מאת אניס בורז'ואה ופרנסיס קורנו. זו האופרה השלישית שחיבר ורדי, וזו שפרסמה אותו ויצרה לו מוניטין כמלחין אופרות. הקטע המפורסם מהאופרה הוא "שירת העבדים העבריים" מהמערכה השלישית.

סיפור האופרה מבוסס על רקע הסיפור ההיסטורי של הגלייתם של היהודים מארץ ישראל לבבל על ידי המלך הבבלי נבוכדנצר, אך מלבד סיפור הרקע (חורבן בית המקדש והגליית היהודים לבבל על ידי נבוכדנצר), העובדות בו אינן נכונות היסטורית.

הופעת הבכורה התקיימה ב-9 במרץ 1842 בתיאטרון לה סקאלה במילנו, תחת השם המקורי Nabucodonosor. נַבּוּקוֹ, השם המקובל כיום, הועלה לראשונה בספטמבר 1844 בתיאטרון סן ג'אקומו בקורפו.

נבל הכרמלי

נָבָל הַכַּרְמְלִי הוא דמות מקראית המופיע בספר שמואל א', פרק כ"ה, פרק המפריד בין שני תיאורי בריחתו של דוד הצעיר מפני שאול המלך. דמות זו כשמה כן היא - עשיר נהנתן, נצלן וקמצן.

סופרן

סופרן (באיטלקית: Soprano) הוא מונח במוזיקה שפירושו הנפוץ הוא "הגבוה מבין הקולות הנשיים".

סיפור נבל הכרמלי

סיפור נבל הכרמלי מופיע בספר שמואל א' פרק כ"ה. הסיפור דן במערכת היחסים בין שלוש הדמויות: דוד, אביגיל ונבל. עיקר הסיפור נסב על התקרית בין דוד לנבל על אף שהשניים לא נפגשו פנים מול פנים.

עלילת הסיפור מתפתחת לקראת תוצאת הרת אסון אך זו נמנעת בידי אשת נבל, אביגיל. אביגיל היא זו שמביאה למפנה חיובי בעלילה. הרעיון המרכזי של הסיפור מובע באמצעות דמותה של אביגיל והוא: שאל לאדם לעשות דין לעצמו ולהתנקם. כלומר אל לו לאדם לקחת את החוק לידיים.

עמשא בן יתר

עֲמָשָׂא בֶּן יֶתֶר, דמות מקראית, היה שר צבאו של אבשלום בעת המרד בדוד ומאוחר יותר שר צבא דוד המלך.

עמשא היה אחיינו של דוד המלך, בן אחותו אביגיל. כאשר ניסה אבשלום למרוד באביו דוד, הוא מינה את עמשא למפקד הצבא במקומו של יואב בן צרויה, למרות שיואב נותר נאמן למלך דוד. ניסיון תפיסת השלטון של אבשלום כשל וצבאו של עמשא הובס בידי צבאו של דוד. באותו הקרב גם הרג יואב את אבשלום, למרות פקודתו הברורה של מפקדו דוד שלא לעשות כן, ובכך הסתכסך עמו. על אף המרד, דוד בתגובה המליץ לזקני יהודה שיאשרו את העברת הפיקוד על צבאו מיואב אל עמשא, בין היתר למען קירוב לבבות בין חלקי העם. הצעתו התקבלה, ודוד שב לירושלים. זמן מה לאחר מכן פרץ מרד שבע בן בכרי ודוד הורה לעמשא להזעיק את צבא יהודה. עמשא התמהמה ודוד הורה לאבישי בן צרויה להחליף את עמשא ולצאת מיד בראש הצבא ולדכא את המרד. עמשא הצטרף אך בדיעבד לצבאו של אבישי בגבעון, שם ניצל יואב בן צרויה את ההזדמנות ורצח את עמשא, אף שהיה גם קרובו, כאשר הלה התקרב אליו בתואנה לנשקו.

בצוואתו הטיל דוד על שלמה לנקום את מותם של אבנר בן נר ושל עמשא בן יתר, וזה אכן ביצע זאת בשלחו את בניהו בן יהוידע להתנקש ביואב בן צרויה.

ייתכן כי עמשא בן יתר הוא עמשי הנזכר בדברי הימים.

קרולינה דין

קרולינה דין (באנגלית: Karolina Dean) היא דמות בדיונית של גיבורת-על חייזרית המופיעה בחוברות הקומיקס Runaways ביקום מארוול קומיקס. דמותה הופיעה לראשונה בחוברת Runaways #1 מיולי 2003, ונוצרה על ידי הכותב בריאן ווהן והמאייר אדריאן אלפונה.

קרולינה דין היא בתם של פרנק ולזלי דין, זוג שחקנים הוליוודיים, שלמעשה היו פורעי חוק חוצניים שהוגלו מכוכב הלכת שלהם, מאג'סדיין. זהותה האמיתית של קרולינה כחייזרית הוסוותה באמצעות צמידי בריאות מיוחדים, לכאורה בגלל אלרגיה לפניצלין. פרנק ולזלי הצטרפו ל"גאווה", אגודת סתרים המתכנסת כל שנה והורגת ילד כקורבן עבור גזע "הגיבורים". יום אחד, שאר ילדי "הגאווה" הקטנים יותר ממנה סיפרו לה, כי ראו את הוריהם מקריבים ילדה חפה מפשע כקורבן. היא ברחה איתם, והם הפכו לקבוצת Runaways. כאשר אלכס ויילדר שכנע אותה להוריד את הצמיד. היא גילתה על מוצאה הסודי ועל כוחותיה. כאשר הקבוצה קיבלה כינויים, כינויה של קרולינה היה "לוסי ברקיע", בהרמז לשיר "לוסי ברקיע היהלומים" ובהתייחסות למראה הייחודי של קרולינה.

לאחר הבסת הגאווה והגיבורים, ה-Runaways נשלחו בידי קפטן אמריקה למשפחות אומנה, אך קרולינה ארגנה פגישה מחודשת והם ברחו שוב. קרולינה נלחמה תחת מנהיגות הדה פקטו של ניקו מינורו, ובסופו של דבר יצאה מהארון כלסבית כשניסתה לנשק את ניקו. זמן קצר לאחר מכן, הסקרול קסווין נוחת על פני כדור הארץ, ואומר לקרולינה כי הוריהם קבעו כי יהיו זוג למניעת מלחמות בין שני הגזעים. קסווין משנה צורה לאישה, והם נוסעים למאג'סדיין לחתונה. החתונה נקטעת, והזוג מתרסקות בכדור הארץ ליד ההוסטל של ה-Runaways, בדיוק בזמן להצלת מולי הייז.

לאחר מותה של גרטרוד, קסווין מצטרף לקבוצה באופן רשמי. מאוחר יותר, הנרי פיטר גייריק מטעם סוכנות S.W.O.R.D חוטף את קרולינה וחייזרים אחרים על פני כדור הארץ. היא שוחררה לצד השאר, ועזרה להגן על בסיס S.W.O.R.D ממתקפה והוחזרה לכדור הארץ בידי אביגיל בראנד. כאשר ניקו וצ'ייס סטיין נחטפו בידי ארקייד, מולי שמה לב והלכה עם קרולינה לבקש עזרה מהאנק פים. כאשר ניקו וצ'ייס שוחררו ולאחר מותו של ארקייד, קרולינה ומולי הלכו לבקר אותם.

את דמותה של קרולינה דין בסדרת הטלוויזיה של "Runaways" ב-Hulu מגלמת השחקנית וירג'יניה גרדנר.

רחוב סומסום (ישראל)

"רחוב סומסום" היא תוכנית טלוויזיה חינוכית לילדים בגיל הרך. במקור הייתה זו תוכנית אמריקאית בשם "Sesame Street", אחת מתוכניות הילדים הוותיקות ביותר עד היום, ולאור הצלחתה, הופקו גרסאות מקומיות שלה ב-22 מדינות, לרבות בישראל.

התוכנית הועלתה בארצות הברית על מנת ליצור אצל הילדים מיומנויות חברתיות ולימודיות, כגון שילובם של ילדים ממוצאים אתניים שונים וצמצום פערים, כיבוד האחר והקניית הרגלי קריאה. היא נסובה סביב שכונה שבה מקובלת עזרה לזולת, ולעיתים התווספו לה מערכונים על העולם שמחוץ לשכונה. בחלק מהמערכונים שולבו בובות של ג'ים הנסון כגון אריק ובנץ, מר סופר הסופר וקרמיט הצפרדע.

שרון טייט

שרון מארי טייט (באנגלית: Sharon Marie Tate;‏ 24 בינואר 1943 – 9 באוגוסט 1969) הייתה שחקנית קולנוע אמריקאית.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגיל • אביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.