אביגדור בן-גל

אביגדור (יָנוּש) בן-גל (14 במאי 193613 בפברואר 2016) היה קצין בצה"ל בדרגת אלוף, מפקד חטיבה 7 שלחמה ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, אלוף פיקוד הצפון, ואחר כך מפקד גיס במבצע שלום הגליל.

אביגדור (ינוש) בן-גל
ינוש בן גל-1982
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
אביגדור (ינוש) בן-גל, 1982
לידה 14 במאי 1936
כ"ב באייר ה'תרצ"ו
לודז', פולין
תאריך עלייה 1943
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19551983
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
דירקטור בחברות שונות, יו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית

קורות חייו

אביגדור בן-גל נולד בלודז' שבפולין בשם ינוש לוּדוִיג גולדלוסט[1], בנם של יעקב וינינה (יונה) ואחיה הצעיר של אילנה (אילונה) רפאלי. בהיותו בן שלוש פלשו הנאצים לפולין ופרצה מלחמת העולם השנייה, בעקבותיה ברחו הוריו עמו ועם אחותו לברית המועצות והגיעו לסיביר. לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות הם הורשו לנדוד דרומה והגיעו לאוזבקיסטן שם סבלו מרעב. האם נפטרה מטיפוס ב-1942 והאב נאלץ להכניס את ינוש ואילנה (אילונה) לבית יתומים. לבסוף הגיעו השניים לפרס ומשם עלו לארץ ישראל עם ילדי טהראן ב-1943. לאחר המלחמה הם התאחדו עם האב ואשתו השנייה.

בן-גל התגייס לצה"ל ב-1955 ושירת בחיל השריון. לאחר מלחמת סיני עבר קורס קצינים ושימש כמפקד מחלקת טנקים, ומפקד פלוגה בגדוד 52. בשנים 19621964 יצא ללימודי פיקוד ואסטרטגיה בצרפת. שירת כקצין אג"ם של חטיבה 7, בעת סיור מבצעי עם המח״ט, שמואל גורודיש, עלה רכבו על מוקש, הוא נפצע וכוויות קשות מאד הותירו צלקות בגופו ובפניו. שנתיים קודם לכן, כמ״פ, במהלך תרגיל, הוא נפצע ברגלו וחלק מכף רגלו נקטעה והוא נותר עם צליעה מאז[2]. בגלל סכסוך מתמשך עם המח"ט שמואל גורודיש הוא עבר לתפקיד קצין אג"ם של חטיבה 200 בפיקודו של ישְׂכָּה שדמי ובתפקיד זה שירת במלחמת ששת הימים. במלחמת ההתשה פיקד על גדוד 79 בחטיבה 401, שפעלה באזור תעלת סואץ, ואחר כך פיקד על חטיבה 7.

מלחמת יום הכיפורים

ערב מלחמת יום הכיפורים כללו כוחות צה"ל בגבול עם סוריה חטיבת שריון אחת בלבד (חטיבה 188). לאור הצטברות הידיעות על אפשרות של מלחמה קרבה, הועלתה חטיבה 7 - בהוראת הרמטכ"ל דוד אלעזר - מסיני, לתגבור הכוחות ברמת הגולן, אף על פי שכל הצמרת הביטחונית, לרבות דיין, אימצו את הערכות המודיעין בדבר "סבירות נמוכה" לאפשרות של מלחמה. פעולה זו הכפילה את מספר הטנקים המאוישים של צה"ל בחזית הסורית ערב המלחמה. פלוגה של החטיבה בפיקודו של אלי גבע הייתה מיועדת, לפי התוכניות, להיות זו שתגרור את גשר הגלילים לצורך צליחת תעלת סואץ בחזית הדרום. בניגוד לפקודה מפורשת שקיבל להשאיר את הפלוגה המיועדת לגרירת גשר הגלילים בסיני, הוא העלה אותה איתו לרמת הגולן, מתוך הנחה שעיקר הלחימה תהיה ברמת הגולן[3].

החטיבה בפיקוד בן גל תרמה תרומה מכרעת למאמץ בלימת המתקפה הסורית ברמת הגולן, שכללו את קרב עמק הבכא, עד להגעת כוחות המילואים לחזית. בהמשך המלחמה, לאחר הטיית מאזן הכוחות בחזית, וסילוק צבא סוריה מכל השטחים שכבש ברמת הגולן, השתתפה החטיבה גם בפלישה לשטח סוריה וכיבוש המובלעת.

פיקודו של בן גל על החטיבה לאורך המלחמה זכה להערכה רבה בצה"ל ובציבור, ורבים מהלוחמים בפיקודו זכו בעיטורי צה"ל, ובראשם אביגדור קהלני מג"ד 77, שקיבל את עיטור הגבורה.

אלוף פיקוד הצפון

לאחר המלחמה ב-1974 קיבל בן-גל את הפיקוד על עוצבת געש (אוגדה 36) בפיקוד הצפון והועלה לדרגת תת-אלוף.

ב-1976 מונה לעוזר ראש אג"ם במטכ"ל בדרגת אלוף, והיה בין האחראים לתכנון וביצוע מבצע יונתן.

באוגוסט 1977 מונה לאלוף פיקוד הצפון, תפקיד אותו מילא עד 1981. תקופת כהונתו כאלוף הפיקוד התאפיינה במתח גובר בגבול הצפון, מצד המחבלים של אש"ף בראשות יאסר ערפאת, שביצעו פיגועי טרור, רצח אזרחים, וירי קטיושות לעבר יישובי הצפון.

בחודש מרץ 1978, לאחר פיגוע כביש החוף יצא צה"ל למבצע הגדול הראשון שלו בלבנון - מבצע ליטני[4]. לאחר נסיגת צה"ל שבו המחבלים והחריפו את הפיגועים ואת הירי על אזרחים. האלוף בן גל נודע בדרישתו להגיב בתקיפות, ואכן צה"ל הגיב בירי אל המחבלים, ובשורה ארוכה של מבצעים בשטח לבנון, בהן מבצע שלכת, מבצע מנורה, מבצע איש דמים, מבצע מוביל[5], מבצע סיגל ומבצע צלצל. בעצרת לקראת בחירות 1981 אמר מנחם בגין: "אסד, תיזהר! יאנוש ורפול מוכנים!".

ב-1981 סיים את תפקידו כאלוף פיקוד הצפון. בהמשך התמנה למפקד גיס 446 בפיקוד הצפון, תפקיד במסגרתו פיקד על כוחות צה"ל בגזרה המזרחית במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בתפקידו זה היה אחראי (יחד עם סגנו, האלוף אהוד ברק) על כל מהלכי הקרבות מול הסורים, וכיבוש כל השטח בגזרה המזרחית עד כביש ביירות-דמשק. במהלך התקדמות הכוחות, נקלע כוח מהגיס למארב ליד סולטאן יעקוב, הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים ששניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה ב-2019 במסגרת מבצע חשאי בשם "זמר נוגה".

ב-1983 התמודד על תפקיד הרמטכ"ל ה-12, אך במרץ 1983 נבחר משה לוי לתפקיד ובן-גל פרש מצה"ל.

לאחר פרישתו מצה"ל

עם שחרורו השתלב בעסקים: הוא כיהן כיו"ר דירקטוריון במספר חברות השקעות, סחר, ייעוץ והנדסה. בשנים 19881996 כיהן בתפקיד מנכ"ל תה"ל (תכנון המים לישראל), ובשנים 1996–1999 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית.

בשנת 2005 היה יו"ר הקונסורציום V.I.D שהקים את מתקן ההתפלה הראשון באשקלון.

משנת 2009 כיהן כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות בע"מ.

בן-גל נפטר בשבת, 13 בפברואר 2016, ונקבר בבית הקברות הצבאי קריית שאול[6].

לבן גל שבעה ילדים: גלית ואבנר מנישואיו לאסתר; דוד, יונתן ושאול מנישואיו לגליה (נפטרה ב־1993); טהר ועילי (תאומים) מנישואיו לאביטל.

התבטאויות בתקשורת

באוגוסט 1979 אמר לפני קבוצה של חברי כנסת שביקרו ברמת הגולן שהוא מתנגד לפשרה עם הסורים על רמת הגולן בגלל החשיבות האסטרטגית של השטח כדי להגן על הגליל. עם זאת, הוא הביע התנגדות להקמת יישובים נוספים בגולן מאחר שלטענתו הדבר לא ישאיר לצה"ל שטחי אימונים והיערכות בגולן. במקום זאת הוא הציע להקים יישובים יהודיים בגליל ואמר שערביי הגליל מזדהים יותר ויותר עם העניין הלאומי הערבי ומחכים להזדמנות להכות בישראל. בעקבות הדברים נזף שר הביטחון, עזר ויצמן, בבן-גל[7].

לאחר שחרורו מצה"ל התבטא בעיקר בנושא מלחמת לבנון. בן גל טען ששיתוף הפעולה עם הנוצרים בלבנון היה מוצדק כי לא היה שותף אחר בלבנון. כן אמר שללא לחימה נגד הסורים לא היה ניתן להביא לפתרון בלבנון. עם זאת הוא אמר ששינוי מטרות המלחמה המוצהרות במהלך המלחמה לא התקבל טוב בציבור והשפיע לרעה על הלחימה והיכולת להשיג את המטרות[8]. בן-גל הודה שצה"ל לא עמד במשימות שהוטלו עליו במלחמה בזמן שהוקצה לו וייחס זאת להערכה לא נכונה של היכולת של לוחמי אש"ף בלחימה בשטח בנוי. בן-גל גם טען שלא ניתן לצה"ל מספיק זמן כדי להלחם נגד הסורים והיה צריך לתת לגיס לצאת למלחמה נגד הסורים מיד ביום הראשון של הלחימה[9]. הוא טען שהטעויות במלחמה נבעו מניהול כושל[10] ומכך ש"יצאנו למלחמה עם טשטוש די גדול של היעדים הטקטיים והמטרות המערכתיות". על הבקורת של עמנואל ולד אמר כי ולד אינו מתאים להטיל ביקורת בצבא ושדרך פרסום הדו"ח מעיד על נקמנות[11]. בתוכנית ראיונות 'קול מן העבר' בערוץ 1, טען בן גל כי לקח אחריות על הכישלון בקרב סולטאן יעקוב מתוך אבירות ורוחב לב, היות שלא היה בפקוד בתחילת האירועים. לדעתו של בן גל, קרב זה מנע את מינויו לרמטכ"ל[12]. חשיבותו של הקרב הייתה בכך שהכישלון בו סיכל את תוכנית המלחמה של שר הביטחון, אריאל שרון, להגיע לכביש ביירות-דמשק במטרה לעצור את השתלטות הסורים על לבנון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שינוי השם נעשה באוקטובר 1960 ומתועד ברשומות משרד הפנים: ילקוט הפרסומים, 17 בדצמבר 1961
  2. ^ מרדכי גור, ראש המטה הכללי, הוצאת מערכות, עמ' 201
  3. ^ אורי מילשטיין, קריסה ולקחה, הוצאת שרידות, 1999, מהדורה שלישית, עמוד 208
  4. ^ ערן נבון, ‏זאב בודד, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2014.
  5. ^ עופר רגב והדס רגב-ירקוני, "890 לא חוזרים עד שמבצעים", פורת הוצאה לאור, מרץ 2009, עמודים 127-128.
  6. ^ יהונתן בניה, ‏מאות ליוו את האלוף 'יאנוש' בדרכו האחרונה, באתר גלי צה"ל, 14 בפברואר 2016
  7. ^ יהושע ביצור ומנחם רהט, יאנוש: חצי מליון ערבים בגליל מחכים להזדמנות לדפוק אותנו, מעריב, 10 באוגוסט 1979
    יעקב ארז, ליאנוש נגרם עוול, מעריב, 15 באוגוסט 1979
  8. ^ דורית לנדס, אי כיבוש ביירות נבע מחוסר בטחון, מעריב, 1 בינואר 1984
  9. ^ יאנוש בן גל: ההערכות לא התממשו, מעריב, 7 ביוני 1985
  10. ^ יוסף ולטר, רפול נגד יאנוש, מעריב, 4 ביוני 1987; המשך
  11. ^ ינוש: צורת פרסום דו"ח ולד מעידה על נקמנותו, מעריב, 20 במאי 1986
  12. ^ http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1692512 "קול מן העבר", ערוץ 1
13 בפברואר

13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 321 ימים (322 בשנה מעוברת).

14 במאי

14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 231 ימים.

1936

שנת 1936 היא השנה ה-36 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1936 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2016

שנת 2016 היא השנה ה-16 במאה ה-21. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2016 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אביגדור קהלני

אביגדור קהלני (נולד ב-16 ביוני 1944) הוא תת-אלוף (בדימוס) בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי ששימש כחבר הכנסת מטעם העבודה והדרך השלישית (שאותה הקים ועמד בראשה) וכן השר לביטחון פנים. בעל עיטור הגבורה ממלחמת יום הכיפורים, עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, ועיטור הנשיא על תרומתו למדינת ישראל.

אגף המבצעים

אגף המבצעים (בראשי תיבות: אמ"ץ), בעבר "אגף המטה הכללי" (אג"ם), הוא אגף במטה הכללי של צה"ל.

אגף המבצעים נושא באחריות מטה לתכנון והפעלת כוחו המבצעי של צה"ל באמצעות מפקדות הפיקודים המרחביים, מפקדת זרוע האוויר, מפקדת זרוע הים, זרוע היבשה ואגפי המטכ"ל השונים.

ראש אמ"ץ הנוכחי הוא האלוף אהרון חליוה.

תפקידיו העיקריים של אגף המבצעים הם:

נשיאה באחריות המטה להכנת צה"ל למלחמה, למצבי חירום ולביטחון שוטף. דהיינו תיאום ועריכה של תוכניות מבצעיות למלחמה, למצבי חירום ולביטחון שוטף.

נשיאה באחריות לגיבוש התפיסה המבצעית כנגזר, מתפיסת הביטחון הלאומי ובהתאם לתורת הלחימה.

תיאום עבודת המטה בתחום הפעלת הכוח עם זרועות הביטחון האחרות, וגיבוש המלצות צה"ל לאישור הדרג המדיני.

הוראת מפקדות הפיקודים המרחביים, מפקדת זרוע האוויר, מפקדת זרוע הים, מפקדת זרוע היבשה, אמ"ן, אט"ל ואכ"א, בנוגע להפעלת הכוח ותיאומו.

הגיס הצפוני

הגיס הצפוני הוא יחידה בדרג המבצעי של צה"ל, שכפופה לפיקוד צפון, ומורכבת מאוגדות סדירות ואוגדות מילואים. בראש הגיס עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הגיס הנוכחי הוא האלוף יעקב בנג'ו.

חטיבה 7

חטיבה 7, המכונה גם "עוצבת סער מגולן", היא חטיבת שריון סדירה, הנמצאת תחת פיקודה של אוגדה 36 ("עוצבת געש") בפיקוד הצפון של צבא ההגנה לישראל. החטיבה הוקמה ב-16 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה והשתתפה בכל מלחמות ישראל.

בעשור השני של המאה ה-21 משתמשת החטיבה בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח". מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה אודי צור.

ילדי טהראן

ילדי טהראן הוא הכינוי שניתן לקבוצת ילדים ניצולי שואה שהועברו מפולין לטהראן שבאיראן, ולאחר מכן הועלו לארץ ישראל בשנת 1943.

מבצע ליטני

מבצע ליטני (כינויו הצבאי של המבצע היה אבי החכמה) הוא מבצע צבאי שנערך בחודש מרץ 1978 ובו חדר צה"ל לחלקה הדרומי של לבנון עד לנהר הליטני, והחזיק בשטח זה במשך כשלושה חודשים, עד לנסיגתו חזרה לגבול הבינלאומי. מטרת המבצע הייתה לפגוע בתשתיות ארגוני הטרור הפלסטינים בדרום לבנון, ובכך להפחית את פעילותם כנגד מדינת ישראל ואזרחיה.

מבצע מוביל

מבצע מוביל היה מבצע צבאי של צה"ל שנערך בליל 18 - 19 באוגוסט 1980, במהלכו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים ומחטיבת גולני על בסיסי מחבלים בלבנון, במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור.

מבצע סיגל

מבצע סיגל היה מבצע צבאי של צה"ל שנערך בליל י"א בטבת ה'תשמ"א 18-19 בדצמבר 1980, ובו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים על בסיס מחבלים בלבנון, במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור.

מבצע צלצל

מבצע צלצל היה מבצע צבאי של צה"ל שנערך בליל 19 - 20 ביולי 1981, ובו פשטו לוחמים מחטיבת הצנחנים על בסיס מחבלים בלבנון במטרה לפגוע במחבלים ולהרוס תשתיות טרור.

עוצבת געש

עוצבת געש (אוגדה 36) היא אוגדה משוריינת סדירה בפיקוד הצפון בצה"ל.

מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף אבי גיל.

עוצבת עידן

עוצבת עידן (אוגדה 340, בעבר אוגדה 880) היא אוגדת מילואים הכפופה לפיקוד המרכז. מפקדת האוגדה ממוקמת במחנה נחשונים.מפקד האוגדה הנוכחי הוא תת-אלוף דוד זיני.

עמנואל הרט

עמנואל הרט (נולד בשנת 1950) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד חטיבת גולני.

פיקוד הצפון

פיקוד הצפון (בר"ת: פָּצָ"ן) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד, אשר מפקדתו הראשית נמצאת בצפת, הוא האחראי על כל היחידות הממוקמות בין החרמון לנתניה. משימתו של פיקוד הצפון היא הגנה על גבולותיה הצפוניים של ישראל עם סוריה ולבנון. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא אלוף אמיר ברעם.

קרב סולטאן יעקוב

קרב סולטאן יעקוב הוא קרב שנערך ב-11 ביוני 1982 כ' בסיוון ה'תשמ"ב במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בקרב לחם צה"ל מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב בבקאע שבלבנון.

הקרב הסתיים בנסיגת כוחות צה"ל מהצומת, לאחר שכוח צה"ל שפרץ קדימה גילה כי הוא מכותר בתוך מתחם סורי גדול, וחולץ בקושי בסיוע ארטילריה כבדה. ניהול הקרב נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של צה"ל במבצע שלום הגליל.

הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים ששניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה 37 שנים לאחר הקרב באפריל 2019 בסיוע משרד ההגנה של רוסיה.

רפאל איתן

רפאל איתן ("רָפוּל") (11 בינואר 1929 – 23 בנובמבר 2004) היה הרמטכ"ל ה-11 של צה"ל, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. כהונתו של איתן כרמטכ"ל הייתה הארוכה ביותר, 60 חודשים (5 שנים).

מפקדי חטיבה 7 7thArmoredBrigade.svg
שלמה שמירבן דונקלמןיוסף איתןשמואל גודריצחק פונדקאורי בן אריאהרון נחשוןדוד (דדו) אלעזרישראל טל (טליק) • אריה שחר (שוורצמן)אברהם (ברן) אדןהרצל שפירשלמה (צ'יץ') להטשמואל גונן (גורודיש) • יעקב אבןגבריאל עמיר • אביגדור (יאנוש) בן-גל • אורי אוראביגדור קהלנייוסי בן-חנןנתי גולןאיתן קינןמאיר זמיררפי נויאמי פלנטאפרים לאורדוביק טל (רוזנטל) • צבי גנדלמןיצחק (חקי) הראלגרשון הכהןדן ביטוןשמואל רוזנטליעקב איישחלוצי רודויאייל זמיראמנון אשלרועי אלקבץיעקב בנג'ועודד בסיוקנדב לוטןדן נוימןרומן גופמןאודי צור
מפקדי עוצבת געש Logo-ugda-36.png
אברהם יפהצבי זמירעוזי נרקיסאלעד פלדשמואל גונןרפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרוריאורי אוראורי שגיאעמרם מצנעאביגדור קהלנימתן וילנאייהודה פלדנתי גולןמאיר דגןעמירם לויןיצחק בריקמשה עברי-סוקניקשי אביטלבני לידורצבי גנדלמןאבי מזרחיגרשון הכהןאלי רייטרסמי תורג'מןאייל זמירתמיר הימןיצחק תורג'מןיעקב בנג'ואבי גיל
מפקדי פיקוד הצפון (פצ"ן) PazanLogo.svg
משה כרמליוסף אבידרמשה דייןאסף שמחוני (ממלא מקום)משה צדוקיצחק רביןמאיר זורעאברהם יפהדוד אלעזרמרדכי גוריצחק חופימרדכי גוררפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרוריאורי אוריוסי פלדיצחק מרדכיעמירם לויןגבי אשכנזיבני גנץאודי אדםגדי איזנקוטיאיר גולןאביב כוכבייואל סטריקאמיר ברעם

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.