אבטחה

אַבְטָחָה היא סך הפעולות והאמצעים המושקעים על מנת להגן על קיומו של אדם או ארגון ועל נכסיו ובכלל זה: חיי אדם רכוש, מוניטין ומידע, כנגד פעולות זדון מכוונות המבוצעות על ידי אדם או ארגון עוין.

המושג אבטחה משמש את התחום הצבאי, החל מאבטחת מחנות קבע ומידע צבאי, וכלה באבטחת כוחות מתמרנים, לרבות קווי לוגיסטיקה, במבצעים צבאיים והן את התחום האזרחי. (ערך זה עוסק באבטחה אזרחית).

רקע

מטרת האבטחה בהגדרתה לשרת את מפעיליה בכך שתסייע להם להגשים את מטרותיהם. על מנת להבין את מטרת האבטחה (בתחומים האזרחיים שלה) חשוב להבחין בין שני מושגים: ארגון ביטחוני וארגון מאובטח. בעוד הראשון מתייחס לארגונים שתכליתם וייעודם היא ייצור ביטחון ואבטחה (צבא, משטרה, שירותי ביטחון וכו') כשהביטחון או האבטחה, הם עיסוקם. השני- מתייחס לארגונים שייעודם הוא מתן שרות או ייצור מוצרים לשימושים אזרחיים ומשיקולים שונים מקיימים אצלם מערכי אבטחה כדי לאפשר תפקוד תקין והמשכיות (לרבות עסקית) של ארגון וחופש תנועה וביטחונו של אדם, גם במציאות וסביבה של איומים שונים. בארגונים אלו מערך האבטחה נתפס לא אחת כ"כורח הכרחי".

שתי הנחות יסוד עיקריות מונחות בבסיס הקמתו והפעלתו של מערך אבטחה: האחת- יתרון היוזמה נמצא בידי התוקף אשר מחליט על: המקום, הזמן, השיטה ועוצמת התקיפה. השנייה- היעדר מודיעין מוקדם להתרחשות הפיגוע או הפגיעה. היעדר מודיעין על כוונות לפגוע באדם או ישות ארגונית כלשהי, אין משמעותה שאין כוונה, אלא שלא ידוע על כך לגורם העוסק באיסוף המודיעין. מאחר שלא ניתן להבטיח כי מידע מודיעיני יהא זמין בכל זמן, שומה על מערך האבטחה להיות מוכן לתת מענה לכל תרחיש בכל עת. ברור הוא שהדבר אינו אפשרי מהיבטים רבים ובכלל זה היבטים תפעוליים ותפקודיים של הגורם המאובטח, היבטים תקציביים ושחיקה מתמשכת של האנשים העוסקים בכך. לכן, נדרש כלי שיאפשר קביעת סדרי הקדימויות וניהול סיכונים וגידורם לצורך הקביעה על מה להגן. זהו כלי "ניהול הסיכונים"

קיימים תחומים שונים של "אבטחה" ובכל אחד מהם, התשומות המושקעות והשיטות הנהוגות, שונות מתחום לתחום. עם זאת, בכל תחומי האבטחה השונים קיים הכלי הבסיסי של ניהול סיכונים (Risk Management) המורכב משני תהליכים: הראשון- זיהוי האיומים הרלוונטיים ומכונה: "ניתוח הסיכונים"(Risk Analysis), והשני- "דירוג הסיכונים" (Risk Prioritization) או ניתוח סיכון-תועלת לפי רמות חומרת הנזק הצפוי וסבירות התרחשות הסיכון.

ניתוח סיכונים מבוצע לגבי איומים ספציפיים מול יעד מוגדר (מדינה, ארגון, מתקן, אדם, תהליכי עבודה, רכוש ועוד). הנוסחה לחישוב סיכון היא: [Risk =ƒ [Likelihood  X Consequence, סיכון = [סבירות X נזק].  זיהוי, הגדרת האיומים ודירוגם מתבססים על מודיעין או הערכת קיומו של איום על בסיס ניסיון העבר או "החלטת מנהל"- בתהליך המכונה לא אחת "הערכת מצב".

לאחר ביצוע תהליך ניהול הסיכונים מתקבל גידור של הסיכונים מכל תרחיש ותרחיש איום. לכל איום/סיכון שזוהה יגובש מענה מבצעי/מקצועי הכולל גם הקצאת המשאבים, בהתאם לדירוג האיום. החלטה מוסמכת שלא להתייחס לאיום שזוהה, מהווה אף היא מענה לאיום.

מושגי יסוד באבטחה אזרחית

  • איום (מוגדר גם כ"סיכון")- אירוע (ידוע או מוערך) שהתרחשותו עלולה לפגוע באדם או בארגון. הפגיעה עלולה להיות פגיעה בגוף או בנפש, פגיעה בנכסים או פגיעה תדמיתית.
  • רמת איום-  קביעת חומרתו של איום על אדם, מתקן או ארגון, הנובע ממידע מודיעיני, הערכת מצב או אירועים, המושפע מסבירות התרחשותו וכן חומרת הנזק הצפוי ממנו.
  • תרחיש האיום- דרך הפעולה המבצעית בה יבצע התוקף את הפיגוע (מוכר גם כ- דפ"א- דרך פעולה אפשרית)
  • איום הייחוס- החלטת מנהל על בסיס הערכת מודיעין לגבי המדד המספרי או הכמותי אליו יש להתייחס בעת ההתמודדות עם האיום (גודל, משקל, כמות, וכו')[1]
  • פעולות אבטחה (לרבות: אבטחה פיזית/אבטחת מערכות מחשב חיוניות/אבטחת מידע)-  פעולות הדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה או פעולות הדרושות לשם שמירה על מערכות ממוחשבות על מידע האגור במערכות אלה ועל מידע מסווג הקשור למערכות אלה, וכן פעולות למניעת פגיעה במערכות או במידע כאמור או פעולות הדרושות לשם שמירה על מידע מסווג של גוף ציבורי או מידע כאמור המצוי אצלו, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה[2]
  • איסוף מודיעין למבצע (אמל"מ)-  פעולות המבוצעות על מנת לאסוף מודיעין הדרוש לשם תכנון משימה מוגדרת וביצועה[1]
  • מעגלי אבטחה[א]- דפוס פריסה מבצעי המבוסס על רצועות היקפיות טריטוריאליות ופעולות אבטחה יזומות, במטרה: להקשות, לסכל או למנוע מהתוקף לממש כוונתו
  • גוף ציבורי (מונחה על פי חוק)- כל גוף המנוי בתוספות (לחוק הסדרת הביטחון), ולגבי משרד ממשלתי המנוי בתוספות – לרבות יחידות הסמך שלו.[2]
  • ממונה ביטחון (מנב"ט)- מי שמונה על פי חוק  זה להיות אחראי על ארגון פעולות אבטחה ועל הפיקוח עליהן[3]
  • איש אבטחה- עובד הנמנה עם מערך האבטחה של ארגון/מתקן, בתפקיד ייעודי
  • נאמן ביטחון- עובד בארגון מאובטח אשר, בנוסף לתפקידו הייעודי, ממלא משימות הקשורות לתחום האבטחה[ב]
  • סמכויות איש אבטחה- סמכויות פעולה לביצוע תפקיד כמפורט בחוק[4][5]
  • קצין מוסמך- בעל תפקיד שמונה על ידי ראש הארגון המנחה הרלוונטי, ושמינויו פורסם ברשומות, המוסמך לתת הנחיות מקצועיות, לאשר/לפסול מינוי אנשי אבטחה ולבצע פעולות בקרה מקצועית בגופים מונחים על פי חוק, בתחום האבטחה[6][7].
  • הנחיות מקצועיות- הוראות מקצועיות הנוגעות ל: פעולות אבטחה, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח[8]

תשומות ותפוקות באבטחה אזרחית

האבטחה מורכבת ממספר רכיבים מרכזיים (תשומות) אשר מטרתם לייצר אבטחה שהיא התפוקות אותן נקבל מהשקעת תשומות אלה.  

הרכיבים המושקעים באבטחה הם:  

  1. כוח אדם (תוך חלוקתו לסוגי ורמות תפקוד, לרבות ניהול)
  2. אמצעים וציוד (לרבות חימוש וטכנולוגיות שונות)  
  3. שיטה ונהלים (החל מ"תורה" כללית, עבור לתפיסת אבטחה לפי סוגי מתקנים ויעדים, המשך בנהלים מקצועיים וכלה בתוכניות אבטחה מפורטות לכל מתקן/ גוף מאובטח נתון)

באמצעות השקעה נכונה של משאבים אלה אל מול האיומים המוגדרים ועל בסיס דירוג הסיכונים נקבל את תפוקות האבטחה שהן:  

  1. הרתעה   
  2. מניעה 
  3. גילוי והתרעה  
  4. סיכול  
  5. התאוששות וחזרה לשגרה תפעולית 

סוגי אבטחה אזרחית

אבטחה נעשית בהקשרים מגוונים:

אבטחת אישים

הגנה על בעל תפקיד מוגדר מפני איום על חייו, גופו ורכושו.

אבטחת מתקנים

הגנה על מתקן מפני כניסה לא מבוקרת אליו, למניעת גניבת רכוש מתוכו או פגיעה בשוהים בתחומו ובנכסים אחרים של המתקן.

אבטחת יישובים

אבטחה של יישוב שלם מפני כניסה לא מבוקרת אליו למניעת ביצוע עבירות פליליות או פיגוע חבלני בתחומיו.

אבטחת מידע וסייבר

הגנה על מידע מפני גישה לא מורשית אליו, גניבתו, העתקתו או שיבושו וכן מניעת פגיעה בחומרה, תוכנה, רכיבי תקשורת ומערכות ארגוניות אחרות המסתמכות על מחשבים.

אבטחת "מערכות ממוחשבות חיוניות"

הגנה על מערכות ממוחשבות שנקבעו כחיוניות על ידי הגוף שהסמיכה לכך הממשלה[2]

אבטחה פיננסית

מערך הכולל צעדים שעל בעל הממון לנקוט כדי להגן על עצמו מפני סיכונים בתחום הפיננסי, הכוללות סיכוני אשראי, שוק ומטבע.

אבטחת שרשרת אספקה

נגזרת לאבטחת הרכוש והמוצרים בגופים שמצויים בהם כל חוליות שרשרת האספקה(גלם, ייצור, החסנה, הפצה ואספקה)או חלקן. התחום עוסק בהיבט הפיזי והרישומי של החוסרים במלאים, בזיהוי הסיבות לפחת,  במזעור הפחת והפערים במלאי הרשום מול הקיים, בכל תצורותיו וכן בהיבט הקניין הרוחני בדגש למניעה וטיפול בזיופי מוצרים של בעל הקניין. סוג זה של אבטחה מתאפיין בפעילות של מניעה, סיכול, בקרה וביקורת, מודיעין וחקירה תוך שיתוף פעולה עם רשויות רלוונטיות.

יישומי אבטחה אזרחית

לאבטחה של מבנים ויישובים

משמשים בעיקר גדרות המקיפות את המבנה או היישוב, מצלמות טלוויזיה במעגל סגור המאפשרות השגחה מרחוק על האזור והקלטת הנעשה לתחקור מאוחר יותר, דלתות הנעולות במנעולים, ושומרים הניצבים בפתחי המקום או מפטרלים סביבו.

לאבטחה של רכוש קטן בגודלו ויקר ערך

משמשת כספת, שבה מאוחסן רכוש זה.

לאבטחת אישים

משמשים בעיקר שומרי ראש, הצמודים לאדם המאובטח בכל אשר ילך, וכן אמצעי הגנה פיזיים, כגון אפוד מגן או מכונית משוריינת, המגנים על גופו וכן אמצעים וכוח אדם נוספים לאבטחת מקום מגוריו.

לאבטחת מידע ומערכות מחשב חיוניות

משמשים אמצעי הגנה פיזיים, להגנת המבנה שבו נמצא המידע, ובעיקר אמצעי אבטחה לוגיים, המונעים גישה לא מבוקרת אליו באמצעות רשתות תקשורת וכן כללי התנהגות מונעת מצד המשתמשים.

לאבטחה פיננסית

משמש המושג ניהול סיכונים וגידורם כאמצעי המשמש חברות ובעלי ממונות. יצויין שבנוהל זה נדרשת החברה להגדרת הסיכון, מדידתו ופעילות להקטנתו.

לאבטחת שרשרת אספקה

אמצעים טכנולוגיים גלויים וסמויים (לרבות מצלמות ואמצעי הקלטה- בכפוף לדרישות החוק[ג]), בקרה וביקורת בתהליך שרשרת האספקה, כולל על ספירות המלאי ומכלול פעולות להשגת מודיעין כמו: הפעלת עובדים סמויים, מעקבים ונאמני ביטחון.

האבטחה האזרחית בישראל

מדינת ישראל נתונה למתקפות טרור נגד אוכלוסייתה ותושביה עוד מימי היישוב טרם הקמת המדינה. בעשורים האחרונים הפך איום הטרור, לצורותיו השונות, נחלתן של מדינות רבות בעולם. אך גם כיום איום הטרור כלפי מדינת ישראל הוא ייחודי בעיקר עקב הקרבה הגאוגרפית היתירה למקורות ובסיסי הטרור ובשל הסכסוך הפוליטי הארוך המזין אותו.

מקור הסמכות לאסדרה (רגולציה) בתחום האבטחה האזרחית בישראל

תחומי האחריות השונים ברמה הלאומית, בתחום האבטחה האזרחית, נגזרים משלוש רמות של הוראות מנהליות ברמה הלאומית:

חקיקה ראשית

הקובעת את הגופים המנחים, הגופים המונחים, תחומי האחריות, חובות וזכויות וכל הוראה רלוונטית בתחום האבטחה. בין החוקים העיקריים ניתן למנות את: "חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998", "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005", "חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968" (יחד עם "צו רישוי עסקים 2013"), "חוק הטיס (ביטחון בתעופה האזרחית), תשל"ז-1977", "חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ"א-1961" " חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (פרק ג'1. "משמר בתי המשפט")".   אסדרה מסוג זה יכולה לחול על כל גורם במדינה, בין אם בבעלות פרטית או ציבורית, כל עוד הוא מנוי בחוק.

החלטת ממשלה

החלטות שקיבלו ממשלות ישראל (החל משנות ה-70 של המאה הקודמת) בדבר הקמה, הפעלה והנחיה מקצועית של מערכי אבטחה בגופים ותחומי פעילות שונים שקבעו הממשלות. תוכנן של החלטות אלו מסווג ולכן לא ניתן לפרסמן ברבים.     אסדרה מסוג זה חלה על תאגידים סטטוטוריים  ומשרדי הממשלה לרבות גופי הסמך שלהם[2]. הוראות לפי אסדרה מסוג זה מחייבות את הגוף המונחה, אולם אינן יכולות לסתור חוקים.

הנחיה "מרצון"

הסכמה בין גוף או ארגון שלא נכלל בחוק או החלטת ממשלה, כאמור, לגורם מנחה כחוק- בו מבקש הארגון/גוף לקבל הנחיה מקצועית בתחום האבטחה מהגורם המנחה, תוך התחייבות מראש לקיים הנחיות אלו. הנחיה מסוג זה קיימת כל עוד קיימת ההסכמה ההדדית בין הצדדים.                                                                                                                                

מודל "גוף מנחה"- "גוף מונחה"

האחריות הכוללת על ביטחון המדינה לרבות ביטחון הפנים ושלום הציבור, מוטלת על גופי הביטחון של מדינת ישראל (צה"ל, משטרת ישראל ושרות ביטחון כללי), כל אחד בהתאם לתחומי אחריותו. משימה זו מורכבת מהמון מטלות המצריכות משאבי אנוש, תקציב ותשתית ארגונית מתאימה. אלו, לעולם יהיו בחסר ויצריכו את ארגוני הביטחון לתעדף משימות ופעולות. כתוצאה מכך עלולים להיווצר פערי ביצוע בתחומים אלו.

בשל כך מדינת ישראל מקיימת הלכה למעשה מודל ניהול אבטחה אזרחית ברמה הלאומית, שאין לו אח ורע בעולם. גם אם קיימות מדינות באירופה וכן ארצות הברית המקיימות אסדרה מדינתית על נושאי הגנה מפני טרור ואבטחה אזרחית מסוימים, הרי שאין בהן את עומק הרזולוציה הקיימת באסדרה הישראלית בתחום האבטחה האזרחית, בדגש על ההגנה מול טרור.

המודל מבוסס על שתי ישויות: גוף מנחה- אחד מגופי הביטחון של ישראל שהוסמך לכך בחוק או החלטת ממשלה. וגוף מונחה- שאף הוא הוגדר בחוק או החלטת ממשלה.

תפקידו של הגוף המנחה הוא לקבוע את השיטה העקרונית והסטנדרטים לפיהם יתנהל מערך האבטחה בגוף מונחה לרבות קריטריונים לגיוס כוח אדם בתפקידים השונים ואופן הכשרתו. על אלו חייב הגוף המנחה לקיים פעילות בקרה ופיקוח כדי להבטיח כי הנחיותיו מבוצעות בצורה מקצועית נאותה. תפקידו של הגוף המונחה הוא להקים ולהפעיל את מערך האבטחה בהתאם להנחיות המקצועיות של המנחה המקצועי. הנחיותיו של הגוף המנחה מחייבות את המונחה בביצוען, אך בחוק קיימים מנגנונים ראויים ליישוב מחלוקות מקצועיות[9]

החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים מפרט את הגופים המנחים והמונחים ותחומי אחריותם. שני הגופים המנחים העיקריים הם משטרת ישראל ו-שרות הביטחון הכללי (שב"כ). מדובר בשני הגופים הראשיים האחראים, בין היתר, כל אחד בתחומו על ביטחון הפנים, שלום הציבור וביטחון המדינה מפני איומי טרור וחבלה[10][11] משטרת ישראל שואבת את סמכותה להנחות בתחום האבטחה, גם מ"חוק רישוי עסקים התשכ"ח-1968" ומ- "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור התשס"ה-2005".

יתרונו העיקרי של מודל זה הוא ביצירת סטנדרטים אחידים לביצוע האבטחה במגזרים השונים, תוך התייחסות מקצועית ונטולת פניות לאילוצים כגון: תקציב, תפעול וייעודו של הגוף המונחה. ניתן ללמוד ממודל זה על האחריות הכוללת הרבה המוטלת על הגופים המנחים באשר לטיבן המקצועי הנדרש של הנחיותיהם, לצידה של אחריות הגופים המונחים בנוגע לאיכות התפקוד של מערכי האבטחה שלהם. האחריות הביצועית הכוללת של מערכי האבטחה בכל גוף מונחה מוטלת על המנכ"ל/ סמנכ"ל בהיות אחד מהם הממונה על מנהל הביטחון הארגוני או מנהל העסק/תאגיד בפועל[12][13]

היחידות המקצועיות בגופים המנחים

היחידה המקצועית במשטרת ישראל האמונה על יישום אחריות משטרת ישראל להנחיה מקצועית באבטחה, היא חטיבת האבטחה והרישוי הכפופה לראש אגף שיטור אבטחה וקהילה שבמטה הארצי, שבראשה עומד קצין משטרה בדרגת תת ניצב (מקבילה לתת-אלוף בצה"ל)

חטיבת האבטחה הוקמה אמנם ביולי 2008, אך קדמה לה מחלקת אבטחה (שבראשה עמד קצין בדרגת ניצב משנה (מקביל לאלוף-משנה), שבה היו 4 מדורים מקצועיים- אבטחת מתקנים, ביטחון מעברי גבול, אבטחת מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית ומאויימים, ובנוסף ק' רישוי ארצי. למעשה החלה משטרת ישראל לעסוק בהנחיית האבטחה בתחומי אחריותה כפי שהוטלו עליה בהחלטת ממשלה 411 מ-1975 ובהמשך לפי חוקים שונים כאמור.

בשנת 2006 הוקמה מחלקת מעברים (בפיקוד קצין בדרגת ניצב משנה) על בסיס מדור ביטחון מעברים שאליו צורפו 2 מדורים. מחלקה זו אחראית על הנחיית האבטחה הפיזית והחמושה וכן הבידוק הביטחוני של רכב ומטען מסחרי, במעברי הגבול האזרחיים של מדינת ישראל. על בסיס שתי המחלקות לעיל הוקמה, כאמור, חטיבת האבטחה במשטרת ישראל.

היחידה המקצועית בשרות הביטחון הכללי האמונה על יישום אחריות הארגון להנחיה מקצועית באבטחה, הוא אגף האבטחה הכפוף לראש השרות, ובראשו עומד בעל תפקיד ברמה המקבילה לדרגת אלוף .

שרות הביטחון הכללי החל לעסוק בהנחיית האבטחה לאחר אירוע חטיפת מטוס אל על (בטיסה מרומא) לאלג'יריה ב-1968, אירוע שבעקבותיו הוקם מערך האבטחה בתעופה הישראלית.

אבטחה ממלכתית

ממשלות ישראל לדורותיהן קבעו, בשורה של החלטות וצעדי חקיקה, למסד מודל האבטחה הלאומית על מתקנים וארגונים שונים שהוגדרו על ידן כאינטרס לאומי שפגיעה בהם, לרבות טרור, פוגעת במדינת ישראל. גופים אלו חויבו (תחילה בהחלטות ממשלה- משנות ה-70) בחוק (החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998) להקים ולהפעיל מערכי אבטחה בתחומים שונים רלוונטיים. בין יתר הגופים הללו ניתן למנות את משרדי הממשלה, רשויות סטטוטוריות, גופים פרטיים (כמו חברות תקשורת) שקיבלו היתר מהמדינה להפעיל משאבים לאומיים שונים (למשל תדרי תקשורת אלחוטית) או המהווים תשתית לאומית קריטית ולכן נמצאו חייבים בהקמת מערך אבטחה, וכן עובדי ציבור שונים (שאינם סמלי שלטון) המאויימים עקב תפקידם[14].

בשנים האחרונות בשל התגברות איומי הסייבר נכללו בחוק האמור גם גופים הכוללים/מפעילים תשתיות מחשוב קריטיות ואף הוקם מערך הסייבר הלאומי המבוסס על שני גופים קודמים: הרשות הלאומית להגנת הסייבר ו- מטה הסייבר הלאומי שאוחדו בינואר 2018.

לציין כי בהתייחס לאינטרסים לאומיים מאובטחים, אלו מתייחסים גם לחו"ל כמו נציגויות ישראליות רשמיות, התעופה הישראלית ומשלחות ישראליות רשמיות.

אבטחה ציבורית

לצד האבטחה הממלכתית מתקיים גם הצורך של אבטחת שלום הציבור מפני פח"ע וסיכונים אחרים, במקומות שאינם נמנים עם אלו שפורטו לעיל, אך היסטוריית הטרור בישראל מלמדת כי היו והם יעד שכיח לפיגועי טרור ובהם: מרכזי קניות, בתי מלון, מוסדות חינוך והשכלה גבוהה, אירועים המוניים תחת כיפת השמיים ואירועי ספורט. גם בתחום זה קבעו ממשלות ישראל באמצעות חקיקה (חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968  וחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005) תנאים שונים בתחומי האבטחה, מניעת פשיעה ובטיחות בהם חייבים בעלי המקומות או מפעילי האירועים לעמוד, על מנת לקבל רישיון להפעלת העסק או קיום האירוע. בין יתר התנאים הוטלה החובה להקים מערך אבטחה מקצועי הכולל בעלי תפקידים שונים לרבות מנהל ביטחון.

ההוראה החוקית המפורטת שמתייחסת לתנאים להקמה והפעלת עסק טעון רישוי, הוא "צו רישוי עסקים" המהווה חלק מחוק רישוי עסקים ומתעדכן לפי הצורך. גם בתחום זה הוראות משטרת ישראל, כמנחה מקצועי, מחייבות את הגופים/ארגונים הכלולים בחוקים הנ"ל ואי עמידה בדרישות המשטרה עלולה להביל לסנקציות שונות כגון: סגירת בית עסק, אי מתן רישיון עסק ואף כתב אישום פלילי.

עיסוק נוסף השייך לתחום האבטחה, במגזר העסקי/מסחרי, הוא אבטחת שרשרת אספקה ומניעת פחת ואבדן של רכוש ומוצרים. תחום זה אינו נכלל באחריות ההנחיה של הגופים המנחים שנקבעו בחוק או החלטות ממשלה, אולם חלק מהסיבות לפגיעה בשרשרת האספקה או האבדן קשורות לעבירות פליליות הנחקרות על ידי משטרת ישראל. במידה והארגון הוא עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, רשאית משטרת ישראל להשית תנאים לקבלת הרישיון, במסגרת היותה "נותן אישור" לעניין מניעת פשיעה על פי "צו רישוי עסקים"

סמכויות אנשי אבטחה לביצוע תפקידם

על מנת לאפשר לאנשי האבטחה האזרחית בגופים המונחים, כאמור לעיל, לבצע את תפקידם ומשימותיהם בשגרה ובאירועי חירום, ניתנות להם סמכויות חוקיות לבצע פעולות מול הציבור, שיש בהן פגיעה מסוימת בזכויות יסוד של אדם כגון: הזכות לפרטיות, הזכות לחופש התנועה, הזכות לקניין פרטי והזכות לבריאות ושלמות הגוף. זאת, לצורך שמירה על ביטחון הציבור. סמכויות אלו מוענקות על ידי הגופים המנחים בכפוף להכשרה מתאימה, נשיאת תעודה רשמית על ידי איש האבטחה (המוענקת אף היא על ידי הגופים המנחים) ותנאים המפורטים בחוקים לגבי אופן ונסיבות מימוש הסמכויות.   סמכויות אלו מפורטות ב: "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005" (סעיפים 3. עד 6א.) וב "חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, תשנ"ח-1998" (סעיפים 3. ו- 13א.) וחוקים נוספים.

הסמכויות

  • סמכות חיפוש, ללא או אגב חשד("סימן מחשיד" במינוח המקצועי)- על גופו של אדם, בחפצים הנושא עמו ובכלי תחבורה
  • סמכות דרישת הזדהות מאדם- באמצעות תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו, שהאדם מחויב לשאתה על פי חוק
  • סמכות מניעת כניסה למקום
  • סמכות הוצאת אדם ממקום
  • סמכות לתפוס חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור- ומסירתו למשטרת ישראל בהקדם האפשרי
  • סמכות עיכוב עד לבואו של שוטר- למשך זמן שלא יעלה על 3 שעות
  • סמכות מניעת כניסה עם נשק (ברישיון) או דרישה להפקידו[ד]
  • סמכויות למניעת אלימות- במקומות המוגדרים בתוספת ל"חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור"[16]
  • סמכות שימוש בכוח סביר למימוש הסמכויות- על פי התנאים המפורטים בחוק

בנוסף לסמכויות הייעודיות כאמור לעיל, ניתן לעשות שימוש בהוראות חוק אחרות המעניקות סמכויות מסוימות לכל אזרח ובהן: עיכוב בידי אדם פרטי[17], סמכות מניעת הסגת גבול (כלומר הוצאה ממקום), אף תוך שימוש בכוח סביר[18],  וכן הסכמתו החופשית והמודעת של אדם לבקשה של אדם אחר לבצע עליו פעולה הפוגעת בזכויותיו (למשל חיפוש על גופו), בתנאים המפורטים בהלכת בן חיים של בית המשפט העליון.  בסמכויות אלו יכול לעשות שימוש כל אזרח, בכפוף לתנאים המפורטים בהוראת החוק/הפסיקה המתאימה, לרבות אנשי אבטחה בגופים ומוסדות פרטיים שאינם מונחים על ידי אחד הגופים הביטחוניים המוסמכים. חשוב לציין כי סמכויות אלו מוגבלות מאוד בתחולתן, עוצמתן ונסיבות הפעלתן, לפיכך ראוי לעשות בהן שימוש בשום שכל ובזהירות הראויה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 מילון מונחים באבטחה, המרכז לניהול וביטחון, וינגייט
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים- סעיף 1
  3. ^ חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, סעיפים 1. ו- 2.
  4. ^ חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 (סעיפים: 3. - 6א.)
  5. ^ חוק להסדרת הביטחון- סעיפים 3. ו-13א.
  6. ^ חוק הסדרת הביטחון- סעיפים: 1. 4. 5.(ג). 6. ו-10.
  7. ^ חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור- סעיפים: 2. 7.(ב) ו-8.
  8. ^ החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים- סעיף 10.(א).
  9. ^ חוק להסדרת הביטחון- סעיפים: 10(א) (ב), 10א. ו-11.
  10. ^ פקודת המשטרה (נוסח חדש), תשל"א-1971, סעיפים: 3. ו-90א.- 90ד.
  11. ^ חוק שרות ביטחון כללי, התשס"ב-2002 סעיף 7.(ב)(2)(4)
  12. ^ חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים- סעיף 2.(א)
  13. ^ חוק רישוי עסקים- סעיפים 14. ו-15.
  14. ^ חוק להסדרת הביטחון- התוספת השלישית (סעיף 6)
  15. ^ חוק הטיס (ביטחון בתעופה אזרחית)- סעיף 14. חוק בתי המשפט- סעיפים: 106א. ו- 106ז. חוק משכן הכנסת רחבתו ומשמר הכנסת- סעיף 5.
  16. ^ חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005, סעיף 6א.
  17. ^ חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו-1996- סעיף 75
  18. ^ חוק המקרקעין, תשכ"ט- 1969"- סעיף 18.

ביאורים

  1. ^ בקרב קהילת אנשי המקצוע בתחום, מקובל גם המונח: "שכבות אבטחה"
  2. ^ מדובר בדרך כלל במשימות משניות התומכות במערך האבטחה הייעודי של הארגון. הענקת סמכויות חוקיות, לביצוע תפקידו של נאמן הביטחון, היא בסמכות הגוף המנחה שנקבע
  3. ^ ככל שאמצעים אלו מייצרים מאגר מידע או עלולים לפגוע בפרטיותו של אדם במרחב הציבורי
  4. ^ סמכות זו מצויה בשני חוקים: "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור" ו-"חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים". בחוק סמכויות (סעיף 10.) נדרש צו של השר לביטחון הפנים ובו רשימת המקומות בהם אסורה הכניסה עם נשק או חלה חובת הפקדה בכניסה. צו כזה טרם הוצא על ידי איש משרי הבט"פ מאז נחקק החוק. לפיכך, נכון למועד זה (2018) הסמכות לפי סעיף זה היא "אות מתה" (ניתן לממשה לפי חוקים אחרים לעניין קניין פרטי וסמכות מנהל/מחזיק המקום לקבוע תנאים לכניסה למקום). בחוק להסדרת הביטחון, לעומת זאת, הסמכות קיימת באותם גופים ציבוריים המנויים בחוק, הפועלים גם מכוח חוקים אחרים שבהם קיימת הוראה מיוחדת לגבי איסור נשיאת נשק (שדות תעופה, בתי משפט ומשכן הכנסת)[15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

Microsoft Windows

Windows היא מערכת הפעלה שיצאה לשוק לראשונה בשנת 1985 על ידי חברת מיקרוסופט ופועלת כיום על מחשבים אישיים ושרתים בעלי מעבד ממשפחת x86 או שרתים מבוססי איטניום (בגרסאות השרת של המערכת). מערכת ההפעלה Windows התבססה, במקור, על מערכת ההפעלה DOS של אותה חברה. במהלך השנים הפכה המערכת לפופולרית מאוד.

אף שעבודה בממשק משתמש גרפי מזוהה בעיני רוב הציבור עם מערכת ההפעלה Windows, שורשיו של רעיון זה נעוצים הרחק ממנה. הרעיון של עבודה בממשק משתמש גרפי, תוך שימוש בעכבר ובחלונות, פותח ב"זירוקס פארק" - מרכז המחקר של חברת זירוקס. זירוקס לא הצליחה להפוך רעיון זה להצלחה מסחרית, ומימוש מסחרי נרחב שלו הופיע לראשונה במחשבי "מקינטוש" של חברת "אפל". רק לאחר מכן הופיעה מערכת ההפעלה Windows, שהתבססה על הרעיונות של קודמיה.

PDF

PDF (קרי: פִּי-דִי-אף; ראשי תיבות של: Portable Document Format; בתרגום חופשי: תַּסְדִּיר מסמכים נייד) הוא פורמט קובץ חופשי אשר הומצא על ידי חברת אדובי מערכות וכיום מפותח על ידי ארגון התקינה הבינלאומי. מטרת הפורמט היא הצגה מדויקת של מסמכים ושאר תוכן ללא תלות בפלטפורמה. כמו כן, התפישה מאחורי פורמט ה־PDF היא של "דף וירטואלי" כך שמה שמוצג על המסך יתקבל בהדפסה בדיוק רב, שלא כפי שבמקרים רבים, בעיקר ב־HTML, בהם ישנן גרסאות נפרדות לתצוגה ולהדפסה.

יתרון נוסף ומשמעותי של פורמט PDF הוא היכולת לנעול מסמכים כך שאי אפשר יהיה לשנותם או להדפיסם ובכך יש שמירה על זכויות יוצרים ומניעת סילוף התכנים.

פורמט זה נפוץ מאוד כיום, והוא מהווה תקן דה פקטו להפצה של מסמכים עשירים. השימוש בו נפוץ במיוחד בכתבי עת מדעיים מקוונים.

קובצי PDF ניתן להציג בעזרת תוכנת אדובי רידר (Adobe Reader), הזמינה חינם באינטרנט עבור מערכות הפעלה רבות, וכן בעזרת תוכנות רבות נוספות, ובהן אופן אופיס ופוקסיט רידר.

קובצי PDF ניתן ליצור בעזרת תוכנות רבות, חברת אדובי מערכות מציעה לשם כך את תוכנת אדובי אקרובט המופצת בתשלום. תוכנת אדובי אקרובט ממירה קבצים של מעבדי תמלילים לקובצי PDF.

ל־PDF יכולות מעבר להצגה אלקטרונית של מסמכים. בין יכולות אלה ישנה הוספת שדות אינטראקטיביים כגון שדות טקסט, כפתורים, תפריטי גלילה וכדומה. לשדות אלה ניתן להצמיד פעולות חישוביות. השימוש ביכולת זו הוא בעיקר לטפסים אלקטרוניים אשר ניתנים למילוי בהקלדה.

Adobe אימצה את שפת ה־JavaScript אשר פותחה במקור על ידי חברת נטסקייפ והוסיפה פונקציות רבות הרלוונטיות יותר עבור ה־PDF. שפה זו מובנית בפורמט ה־PDF ומאפשרת להגדיל את היכולות האינטראקטיביות והחישוביות. הוספת שדות אינטראקטיביים ו־JavaScript למסמך PDF ניתנים רק באדובי אקרובט ולא בתכנת האדובי רידר שהיא חינמית. עם זאת, השימוש בשדות האינטראקטיביים וב־JavaScript אפשרי גם ברידר.

מספר רב של פרצות אבטחה התגלו בפורמט זה, חלקם שימשו להשתלטות עוינת על מחשבים מרוחקים, למשל בפרשת GhostNet. בעקבות כך יצאו מספר רב של עדכוני אבטחה לתוכנה Acrobat Reader המיועדת לקרוא את פורמט זה.

אדובי מערכות החליטה להעביר את פיתוח הפורמט לידי ארגון התקינה הבינלאומי והנציבות הבינלאומית לאלקטרוטכניקה וב-1 ביולי 2008 פורסם הפורמט כסטנדרט ISO/IEC 32000-1:2008 ובכך הפך פורמט ה-PDF לחופשי באופן רשמי.

Wi-Fi

Wi-Fi היא טכנולוגיה המאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים באופן אלחוטי באמצעות גלי מיקרו שהם חלק מספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית.

ארגון ה-WiFi קבע שהוא מתייחס לכל רשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN), אך לרוב מבוססות רשתות אלה על תקני IEEE 802.11 ו-Wi-Fi מהווה שם נרדף להן. תקני 802.11 מאפשרים פריסת רשת תקשורת שבה משודרות חבילות נתוני IP בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות מטרים. טעות נפוצה היא שמקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות סטריאו.

רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים:

רשת תשתית (Infrastructure) - מצב בו הרשת מנוהלת על ידי נקודת גישה אחת או יותר. נקודת הגישה בדרך כלל משולבת בנתב ואחראית על התקשורת במרחב. כל התחנות משדרות לנקודת הגישה ורק אליה והיא מנתבת את החבילות כנדרש.

רשת אד-הוק (Ad-Hoc) - מצב המתאר רשת בלתי מנוהלת שבה כל הצרכנים (מחשבים, מכשירים סלולרים התומכים בפרוטוקול וכן הלאה) מתקשרים בינם לבין עצמם ללא תשתית מאורגנת. כל אחת מהתחנות עשויה לשדר באותו זמן, אך היות שכולן מממשות את הפרוטוקול, על פי רוב נמנעות הפרעות הדדיות.יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם מכילים כרטיסי Wi-Fi, כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.

אבטחת מידע

אַבְטָחַת מֵידָע (באנגלית: information security) היא הענף העוסק בהגנה מפני גישה, שימוש, חשיפה, ציתות, שיבוש, העתקה או השמדה של מידע ומערכות מידע מצד גורמים שאינם מורשים או זדוניים ולספק סודיות, שלמות וזמינות של המידע ללא תלות בסוג המידע או בצורת האחסון, פיזית או אלקטרונית.

מערכות מידע עומדות בפני סיכונים יומיומיים המאיימים על שלמותן וביטחונן. ההגנה עליהן כוללת מספר רבדים, אבטחה פיזית של המבנה שבו נמצאות מערכות המחשב, אבטחה של מערכות החומרה והתוכנה, אבטחת רכיבי התקשורת ואבטחת המידע הנאגר בהן. מאגרי מידע רבים המשמשים יחידים, תאגידים ומדינות, מאוחסנים על גבי מחשבים בעלי גישה לאינטרנט. גם למאגר המבודל מהאינטרנט ניתן לגרום נזק באמצעות גישה ישירה. מאגרי מידע אלו כוללים מידע אישי, עסקי וביטחוני.

שלושת היעדים העיקריים של אבטחת מידע הם:

שלמות (integrity). הגנה מפני שינוי זדוני של המידע או השמדתו, כולל הבטחת אי התכחשות ואימות זהויות בעלי המידע.

סודיות (confidentiality). הגבלת גישה או חשיפה, כולל הגנה על פרטיות וזכויות קניניות.

זמינות (availability). שמירה על זמינות ויעילות הגישה אל המידע בכל זמן נתון.חלק מהיעדים מושגים באמצעות קריפטוגרפיה. אבטחת מידע משתמשת בהצפנה על רבדיה השונים כדי להסתיר את המידע מפני אילו שאינם מורשים לגשת אליו וכדי להבטיח את שלמותו ואמינותו באמצעות שיטות כמו הצפנה, חתימה דיגיטלית, קוד אימות מסרים, פונקציית גיבוב וכדומה. מצד שני קריפטוגרפיה עלולה להוסיף שלא במודע בעיות אם אינה מיושמת כמו שצריך תוך שימוש בפרוטוקולים תיקניים שעברו ביקורת מומחים קפדנית. אבטחת מידע היא נושא רגיש עקב העובדה ששיטות האבטחה כשלו לא פעם בגלל מחדלים כמו יישום לקוי או אי הקפדה על נהלים וכללים ראויים.

אימות זהות

באבטחת מידע וקריפטוגרפיה, אימות (באנגלית: Authentication) מתייחס לפעולה שנועדה לאשר תקפות פיסת מידע שישות כלשהי טוענת לאמיתותה. בניגוד לזיהוי, שמתייחס להצהרה באשר לזהותו של אדם או ישות כלשהי באמצעות חפץ או טענה, כדי למנוע התחזות, האימות הוא בעצם התהליך שבאמצעותו מוודאים את נכונות ואמיתות הטענה. האימות כרוך לרוב בצורה אחת או יותר של אמצעי זיהוי כמו תעודה מזהה, בדיקת הרשאה או בדיקת אותנטיות אתר אינטרנט באמצעות תעודת מפתח ציבורי. אימות יכול להיות גם תיארוך ממצא ארכאולוגי, אישור בעלות על נכס או יצירה או אישור שמוצר עומד בהבטחות היצרן המופיעות על האריזה או בתעודת האחריות.

אימות מתחלק לשלוש קטגוריות עיקריות:

ידיעה. משהו שהטוען יודע (כגון סיסמה, מספר זיהוי אישי או מענה על אתגר).

שייכות. משהו ברשותו או בבעלותו של הטוען (כגון תעודה מזהה, כרטיס מגנטי, אסימון אבטחה המוטמע במכשיר נייד או טלפון נייד עליו מותקן יישומון אבטחה).

זהות. תכונה פיזית של הטוען (כמו חתימת יד, טביעת אצבע, זיהוי ביומטרי כמו זיהוי פנים, סריקת רשתית או דגימת DNA).כאשר נחוץ אימות ברמת ודאות יותר גבוהה, נעשה שימוש באימות דו-שלבי או אימות רב-שלבי שבו משלבים מספר אמצעי אימות השייכים לשתים או יותר מהקטגוריות המנויות. כמו אימות דו שלבי של גוגל שכאשר מופעל דורש מהמשתמש להקליד סיסמה (קטגוריה ראשונה) ולהפגין ידיעת מספר אקראי שנוצר באמצעות אפליקציית אבטחה (קטגוריה שנייה).

פעולת אימות אלקטרונית שמתבצעת בהיקף רחב החל מהרבע האחרון של המאה העשרים היא זו המשמשת למשיכת כספים ממכשיר בנק אוטומטי. לזיהוי המושך משמש שילוב של שני אמצעים: כרטיס מגנטי שעליו מוטבע זיהוי של המושך, והקשה של סיסמה הידועה רק למושך. גניבה של רק אחד משני אמצעים אלה אינה מאפשרת התחזות.

במקרים שפעולת האימות היא פחות קריטית, נהוג להסתפק באמצעי זיהוי אחד בלבד. בשעון נוכחות די, בדרך כלל, בהעברת הכרטיס המגנטי, ואין צורך ללוות זאת בסיסמה. בכניסה לאתרי אינטרנט רבים, ובכלל זה ויקיפדיה, די בהקלדת זיהוי משתמש וסיסמה, ואין צורך באמצעי זיהוי פיזי.

כרטיס מגנטי הוא אמצעי אבטחה נפוץ, אך ניתן לזייפו. כאשר נחוץ זיהוי ברמת ודאות גבוהה, ניתן להחליף את הכרטיס המגנטי בזיהוי ביומטרי, שאותו קשה יותר לזייף. זיהוי ביומטרי הוא זיהוי על-פי תכונות ביולוגיות של המשתמש, כגון טביעת אצבע, סריקת רשתית או בדיקת דנ"א.

אינטרנט אקספלורר

אינטרנט אקספלורר (באנגלית: Internet Explorer: בקיצור: אקספלורר, IE או MSIE) הוא דפדפן אינטרנט המפותח על ידי חברת מיקרוסופט ומשווק כחלק ממערכת ההפעלה Windows.

בסיס צבאי

בסיס צבאי או מחנה קבע צבאי (בצה"ל נהוג לקצר למ.ק.; בלשון גבוהה: קְסַרְקְטִין) הוא מתקן קבע המופעל על ידי צבא. בבסיס מרוכזים ציוד צבאי ושוהים בו חיילים לצורך אימונים או פעילות מבצעית. הכניסה לבסיסים צבאיים אסורה לאנשים שלא עובדים או מוצבים בו, הן מטעמי ביטחון מידע והן מטעמי ביטחון החיילים השוהים בו, ועל הבסיס מופקדת אבטחה הקפית.

גוגל כרום

גוגל כְּרוֹם (באנגלית: Google Chrome) הוא דפדפן מבית חברת גוגל שהושק ב-2008. תוך שנים בודדות הפך לאחד המובילים במלחמת הדפדפנים, ולפי סטטיסטיקות שונות, נכון ל-2019 הוא הדפדפן המוביל. הדפדפן כרום מבוסס על תוכנה חופשית בשם "כרומיום" (Chromium) המפותחת על ידי גוגל. גוגל כרום הוא כרומיום בתוספת רכיבים קנייניים (לדוגמה: נגן הפלאש ומקודדי מדיה) ועדכונים אוטומטים מאת גוגל.

ז'נדרמריה

זַ'נדַרמֶריה (מצרפתית: Gendarmerie) הוא גוף צבאי העוסק בפעילות שיטור רגילה, אך לעיתים בפעילות "קרבית" יותר. האנשים בגוף זה נקראים "ז'נדרמים". הז'נדרמריה הוא גוף המחזק את המשטרה, ופועל איתה בשיתוף פעולה. בדרך כלל הז'נדרמריה קיימת בארצות שהיו תחת שלטון נפוליאון. זוהי צורה מכווצת של הביטוי הצרפתי "gens d'armes", שפירושו "אנשים-בנשק". במקורה משמעות המילה "שוטר רכוב".תפקידיה העיקריים של הז'נדרמריה הם:

אבטחה ושמירה על הביטחון

שמירה על הגבולות ואזורי הספר

לוחמה בטרור

שמירה על הסדר הציבורי

התמודדות עם הפרות סדר ודיכוי מהומות

שיטור כפרי ומאבק בפשיעה חקלאית

כוח עתודה משטרתי.

טלוויזיה במעגל סגור

מערכת טלוויזיה במעגל סגור (טמ"ס, באנגלית: Closed-circuit television) היא מערכת טלוויזיה, אשר נבדלת מטלוויזיה בשידור פתוח, בכך שהיא משדרת את התמונות הנקלטות במצלמות שלה, רק לקבוצה מצומצמת ומוגדרת של יעדים.

כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול. הכיכר נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל, ושמה הוסב לכיכר רבין לזכרו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שנרצח בשוליה בתום עצרת שנערכה בה ב-4 בנובמבר 1995.

לכיכר צורת מלבן, ורוב שטחה מרוצף. בחלקה הדרומי של הכיכר נמצאת אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודהּ), עשויה ברזל חלוד וזכוכית. בקצה הצפון-מזרחי של הכיכר, במקום שבו נורה ונרצח יצחק רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו. בחלקה הצפוני של הכיכר נמצאת רחבה מוגבהת, המחברת את הכיכר לבניין העירייה. כאשר מתקיימות עצרות בכיכר, משמשת רחבה זו את הנואמים.

בהיותה הכיכר הראשית של העיר, היא משמשת לעצרות מסוגים שונים: חגיגות יום העצמאות, הפגנות, קונצרטים פתוחים, עצרות בחירות ועוד. כמו כן היא משמשת לירידים שונים, שהבולטים שבהם הם שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. הצורך באבטחה מוגברת שנוצר בעקבות פיגועי ההתאבדות של האינתיפאדה השנייה, אבטחה שהיה קושי לבצעה בכיכר הפתוחה לכל עבר, הועברו אחדים מאירועי הכיכר למקומות קלים יותר לאבטחה. עם הירידה בפיגועי ההתאבדות, חזרו לכיכר האירועים ההמוניים דוגמת "שבוע הספר העברי", תחת אבטחה היקפית כבדה.

על תפקידה של הכיכר בעיצוב המרחב הציבורי הישראלי נעשה סרט תיעודי בשם "הזירה".

כספת

כספת היא בית קיבול מאובטח לשמירת כספים, חפצי ערך ומסמכים יקרי-ערך, מפני גניבה, נזק או גישה של גורמים לא רצויים. הכספת בנויה לרוב בצורת תיבה חלולה, שאחד מצדדיה משמש כדלת לתוכן הכספת. הגוף והדלת של הכספת עשויים לרוב ממתכת יצוקה כגון ברזל.

אחד מחלקיה החשובים ביותר של הכספת הוא המנעול, המשמש כאמצעי האבטחה והגישה לתוכן הכספת. המנעול יכול להיות מכני (כגון מנעול צילינדר), חשמלי, דיגיטלי או ביומטרי. בכספות מסוימות קיימים מספר מנגנוני אבטחה ומנעולים.

פעמים רבות כספות מקובעות לקיר המבנה, על מנת להקשות על גניבתן ופריצתן מאוחר יותר. לבנקים ומוסדות גדולים יש לעיתים חדרים שלמים המשמשים ככספת.

מקובל להפריד בין שני סוגי כספות מרכזיים, כספות פנימיות וחיצוניות.

כספות פנימיות מבוטנות בתוך קיר (מבטון בדרך כלל) לעומת כספות חיצוניות המקובעות לקיר באמצעות דיבל ג'מבו חזק.

בנוסף לכספות המותקנות בבתים, משרדים וכו' לשימוש באותם בתים ומשרדים, מציעים חלק מסניפי הבנקים שירותי השכרת כספות הנמצאות בסניף הבנק.

לוחם

לוחם הוא אדם המיומן בלחימה שעיסוקו, תפקידו או אורח חייו מאופיינים בהפעלת כוח בעימותים נגד אנשים אחרים. הלוחם הצבאי הוא אדם המשתתף במאמץ מלחמתי ותפקידו להפעיל כוח כנגד האויב. לוחמים קיימים גם מחוץ למסגרת של לחימה צבאית (הכוללת צבאות סדירים, מיליציות לא-סדירות וארגוני גרילה), כגון בתפקידי אבטחה ושיטור הדורשים מיומנות לחימה גבוהה.

בהשאלה המונח לוחם משמש לתאר גם ספורטאי שנלחם במסגרת תחרויות ספורט או טורניר המורכב מדו-קרבות, כגון אמנויות לחימה, ג'ודו, היאבקות, אגרוף וקרבות רחוב.

בחברות שבטיות שונות, הלוחמים מהווים קאסטה נפרדת, ובחברות פיאודליות שונות אף יצרו הווסאלים מעמדות מיוחדים ללוחמים. בחברות מסוימות, למשל בקרב השבטים הגרמאניים, ראו עצמם כמעט כל הגברים כלוחמים. לוחמים המשרתים בצבא סדיר הם חיילים, ואילו לוחמים המשכירים את שירותיהם לכל דורש תמורת תשלום הם שכירי חרב. יש לוחמים המבצעים פעולות גרילה, אך אלה אינם נהנים ממעמד חוקי של לוחמים לפי כללי המשפט הבינלאומי.

מוזילה פיירפוקס

מוזילה פיירפוקס (באנגלית: Mozilla Firefox, במקור: Phoenix, לתקופה קצרה: Mozilla Firebird) הוא דפדפן אינטרנט בקוד פתוח המפותח על ידי קרן מוזילה ומאות מתנדבים. הגרסא היציבה ראשונה של המוצר, גרסא 1.0, הורדה כ־25 מיליון פעמים ב־99 הימים הראשונים מאז יציאתה, ובכך הייתה למוצר הקוד הפתוח הנפוץ ביותר בקרב משתמשים ביתיים בזמנה.

מטרת פיתוחו של פיירפוקס היא ליצור דפדפן קל, מהיר, פשוט, בטוח לשימוש, גמיש והעומד בפני עצמו. פיירפוקס מבוסס על הדפדפן של חבילת היישומים "Mozilla Suite". פיירפוקס הפך למוקד המאמצים של מפתחי מוזילה (יחד עם לקוח הדואר האלקטרוני "Thunderbird"), והוא מחליף את ה־Mozilla Suite כמוצר המרכזי של הקרן.

תכונותיו המרכזיות של הדפדפן כוללות חוסם חלונות קופצים מובנה, תמיכה בערכות נושא, גלישת אינטרנט באמצעות לשוניות, תמיכה מלאה בתקנים ואפשרות להתקנת הרחבות להגדלת השימושיות של הדפדפן. על אף שדפדפנים נוספים הציעו גם הם תכונות אלה בעבר, פיירפוקס היה הדפדפן הראשון שיישם אותן באופן נרחב.

פיירפוקס זכה לתשומת לב רבה כתחליף לדפדפנים אחרים כדוגמת אינטרנט אקספלורר של חברת מיקרוסופט. נכון לינואר 2019 לדפדפן נתח שוק של 4.66% ברחבי העולם. בדצמבר 2014 הוערך מספר המשתמשים על ידי מוזילה בכ-500 מיליון

מיגון

מיגון הוא שם כולל לאמצעים שמטרתם להגן על דבר מסוים (אדם, כלי רכב או מבנה) ולמנוע מפגיעות חיצוניות לגרום לו נזק.

מערכת הפעלה

מערכת הפעלה היא תוכנה המנהלת את משאבי החומרה והתוכנה במחשב. בנוסף, מערכת ההפעלה מספקת את התשתית הנחוצה להרצה של יישומי ההפעלה, המתבצע עם הדלקת המחשב, קרוי אתחול.

מערכת ההפעלה מספקת שלושה ממשקים: ממשק משתמש (User Interface), ממשק עבור החומרה על ידי מנהלי התקנים וממשק תכנות היישומים (API). מערכת ההפעלה היא רכיב חיוני בכל מחשב.

ניתן למנות שלושה תפקידים עיקריים של מערכת ההפעלה:

הקצאת משאבי החומרה

תזמון פעולות רכיבי החומרה ומרכיבי התוכנה

העמדת תשתית משותפת ומסגרת מאורגנת של ממשק ושירותים למשתמש ולחבילות התוכנה

ספיד (קומיקס)

ספיד (באנגלית: Speed) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס האוונג'רס הצעירים ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת Young Avengers #10 מפברואר 2006, ונוצרה על ידי הכותב אלן היינברג והמאייר ג'ים צ'ונג. דמותו ממודלת לפי דמותו של קוויקסילבר.

ספיד הוא האלטר אגו של תומאס "טומי" שפרד, בנם של ויז'ן ומכשפת השני מגלגול קודם ואחיו התאום של ויליאם קפלן. גדל בספרינגפילד, ניו ג'רזי, אך עבר ממוסד לעבריינים אחד למשנהו. מאחר שטומי אייד "בטעות" את בית ספרו בעזרת כוחות המהירות שלו, הוא נכלא במתקן אבטחה מרבית. לפני שהאוונג'רס הצעירים שיחררו אותו, טומי עבר ניסויים רבים מתוך מטרה להפוך אותו לכלי נשק.

קצין אג"ם

קצין אג"ם (קצין אגף מבצעים) הוא קצין מטה במפקדה הוא הקצין המרכזי במטה לאחר הרמ"ט (ראש המטה מרמת החטיבה) ואחראי על תיאום פעולת המטה המקצועי בתחומי הסיוע הקרבי והמינהלה.

קצין האג"ם אחראי על תכנון וביצוע משימות המוטלות על מפקד היחידה, הכנת פקודות ופיקוח על ביצוען, דאגה לקיום תקין של כל הדרוש לביצוע המשימות ובפרט לפיקוד ושליטה על הכוחות, גיבוש תורת לחימה ליחידה ופיקוח על קיומה תוך תכנון ארוך טווח של בניית הכוח וכשירותו בהדרכה, אימונים ותרגולים ופיקוח על קציני המינהלה של המפקדה בתחומי אבטחה.

הסימול בצבאות נאט"ו לתפקיד מטה זה הוא G3.

שומר ראש

שומר ראש הוא שומר, איש ביטחון או סוכן ממשלתי אשר תפקידו לשמור על אדם - לרוב ידוע בציבור, בעל הון או דמות פוליטית חשובה - מפני תקיפה פיזית, חטיפה, התנקשות, אבדן מידע מסווג או כל איום אחר. בתנ"ך, מכונה שומר הראש "נער". כך למשל:

לרוב, דמויות ציבור ידועות, כמו ראשי מדינות ושרים, מאובטחים על ידי קבוצה של שומרי ראש מסוכנויות אבטחה או כוחות משטרה. במדינות שונות, שבהן מושל מנהיג צבאי או דיקטטור, שומרי הראש שלו עשויים להיות חלק מיחידות צבאיות מובחרות. אישי ציבור חשובים פחות, או בעלי סיכון קטן יותר לפגיעה, לרוב מלווים על ידי שומר ראש בודד שלעיתים משרת גם כנהג. במקרים רבים שומרי הראש מצוידים גם בכלי נשק (בדרך כלל אקדח או תת מקלע) ובאמצעי הגנה פיזיים כגון אפודי מגן ומכוניות משוריינות.

בישראל, הפוליטיקאים בדרגות הבכירות זכאים להגנת שומרי ראש מהמדינה. על ההגנה אחראי האגף לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי, אשר ממנה לרוב לתפקיד בוגרי יחידות מובחרות בצבא ובמשטרה. בארצות הברית אחראי על אבטחת הבכירים השירות החשאי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.