אב

אָב הוא חודש בלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בשיא הקיץ בארץ ישראל.

חודש אב הוא תמיד חודש מלא בן 30 ימים. ראש חודש אב חל בימים שני, רביעי, שישי או שבת.

►► אב ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

שמות וסמלי החודשים

שמו של החודש הובא, כשמות שאר החודשים, מגלות בבל. מקורו במילה האכדית אבו ("קנים"). על פי החוקרים, בחודש זה נהגו לקצור את הקנים לצרכים שונים. גם בבית המקדש היה חודש אב מסמן את סוף הזמן בו כרתו עצים לצורך המערכה שעל המזבח (בבלי, בבא בתרא קכא ע"א). בבבלית פירוש השם הוא אש, וזוהי משמעות נוספת לשם החודש, לפיה הוא נקרא על שום החום הכבד השורר בתקופה זו של השנה.

חודש אב מכונה גם "מְנַחֵם אָב", משום הבקשה לנחמה על כך שחודש זה נחשב כחודש הפורענות והאבלות בלוח העברי, ששיאן חורבן בית המקדש בתשעה באב. כינוי זה מקורו במקורות עבריים מימי הביניים.[1]

בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ב' הלכה ד' מובא הסיפור הבא: "עובדא הוה בחד יהודאי דהוה קאים רדי געת תורתיה קומוי עבר חד ערביי ושמע קלה א"ל בר יודאי בר יודאי שרי תורך ושרי קנקנך דהא חריב בית מוקדשא געת זמן תניינות א"ל בר יודאי בר יודאי קטור תוריך וקטור קנקניך דהא יליד מלכא משיחא א"ל מה שמיה מנחם א"ל ומה שמיה דאבוי א"ל חזקיה א"ל מן הן הוא א"ל מן בירת מלכא דבית לחם יהודה אזל זבין תורוי וזבין קנקנוי ואיתעביד זבין לבדין למיינוקא והוה עייל קרייה ונפקא קרייה עד דעל לההוא קרתא והויין כל נשייא זבנן ואימה דמנחם לא זבנה שמע קלן דנשייא אמרין אימיה דמנחם אימיה דמנחם איתיי זובנין לברך אמרה בעייא אנא מיחנקוניה סנאיהון דישראל דביומא דאיתיליד איחרוב בית מוקדשא א"ל רחיציא אנן דברגליה חריב וברגליה מתבניי א"ל לית לי פריטין א"ל והוא מה אכפת ליה איתיי זובנין ליה אין לית קומך יומא דין בתר יומין אנא אתי ונסיב בתר יומין עאל לההיא קרתא אמר לה מהו מיינוקא עביד א"ל מן שעתא דחמיתני אתון רוחין ועלעולי וחטפיניה מן ידיי."
בערך משיח מובאים מקורות למסורת על הולדתו בתשעה באב .לכן ייתכן שגם לאור מסורות אלו ולאור הסיפור בירושלמי על השם 'מנחם' נקרא חודש אב עם התחילית 'מנחם'.

במשנה נאמר עליו: "משנכנס אב, ממעטין בשמחה" (תענית ד, ו).

במסורת היהודית, מזלו של החודש הוא מזל אריה. מזל זה נקשר במסורת בעם ישראל, שעליו נאמר בברכת בלעם: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא". קישור זה בא לרמז שלמרות הגזרות והצרות יקום העם מן החורבן ויצעד לגאולה. לפי מסורת אחת, בחודש אב נברא העולם.

מועדים עיקריים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://mikrarevivim.blogspot.com/2011/08/blog-post_08.html
א' באב

א' באב הוא היום הראשון בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. א' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים, בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

אב טיפוס

אַב טִיפּוּס הוא דגם ראשוני ניסיוני של מוצר תעשייתי חדש. אב הטיפוס מיוצר כדי לחקור את המוצר החדש.

לפני ההשקעה בהקמת מערכת לייצור מוצר חדש, מהווה אב הטיפוס מודל לבחינה והתנסות. בהתאם לתוצאות ההתנסות באב הטיפוס עובר המוצר שינויים ושיפורים, הבאים לידי ביטוי במוצר הסופי. בתהליך התכנון של מוצר גדול ממדים, כגון מטוס, נהוג ליצור מספר אבות טיפוס, חלקם בקנה מידה קטן יותר מהמוצר הסופי, לצורך בחינה ולימוד הבעיות ביצירת המוצר הסופי.

אב טיפוס נבנה בדרך שונה מדרך בניית המוצר המוגמר ומצריך אמצעים אחרים ושיטות עבודה אחרות ושונות. לדוגמה, המוצר המוגמר נבנה בפס ייצור ואילו אב טיפוס נבנה בעבודה פרטנית. חברות רבות משקיעות משאבים בפיתוח אבות טיפוס, וטכנולוגיה לבניית אבות טיפוס כמו הדפסה תלת-ממדית ו-CNC. אב טיפוס עשוי להיבנות גם בסיוע גורם חיצוני לחברה. בישראל הטכניון הוא המוביל בפיתוח טכנולוגיות ליצירת אבות טיפוס, והוא משקיע מיליוני שקלים בשנה במחקר ופיתוח תהליכים רלוונטיים.

בציבור, אב טיפוס הפך למטבע לשון המתאר דגם ראשוני חדש, לא בהכרח בתחום התעשייה. אב טיפוס יכול להופיע, למשל, כמודל כלכלי ואפילו פוליטי, שישופר בהמשך.

ג' באב

ג' באב הוא היום השלישי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלישי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ג' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אב היא פרשת דברים.

ד' באב

ד' באב הוא היום הרביעי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ד' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אב היא פרשת דברים.

ה' באב

ה' באב הוא היום החמישי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום החמישי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ה' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בה' אב היא, ברב השנים, פרשת דברים. אולם אם בר המצוה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא ביום חמישי (שנים מקביעויות זשה, בחה, בשה וגכה), פרשת בר המצווה היא פרשת ואתחנן.

ז' באב

ז' באב הוא היום השביעי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השביעי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ז' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' באב היא פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא והשא), ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת בר המצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

ח' באב

ח' באב הוא היום השמיני בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ח' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא,

פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.

י"א באב

י"א באב הוא היום האחד עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום האחד עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"א באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"א אב היא פרשת ואתחנן.

י"ב באב

י"ב באב הוא היום השנים עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השנים עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ב באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ב אב היא, ברוב השנים, פרשת ואתחנן. אולם אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא ביום חמישי (שנים מקביעויות זשה, בחה, בשה וגכה), פרשת בר המצווה היא פרשת עקב.

י"ז באב

י"ז באב הוא היום השבעה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השבעה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ז באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז אב היא פרשת עקב.

י"ח באב

י"ח באב הוא היום השמונה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמונה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ח באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

י"ט באב

י"ט באב הוא היום התשעה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום התשעה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י"ט באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

ידוע כיום חג לדתיים, בו חילונים ממעטים לצאת לבלות בשל התרחשותו י' ימים לאחר תשעה באב. על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט אב היא, ברב השנים, פרשת עקב. אולם אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא ביום חמישי (שנים מקביעויות זשה, בחה, בשה וגכה), פרשת בר המצווה היא פרשת ראה.

י' באב

י' באב הוא היום העשירי בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשירי בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. י' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

כ"ג באב

כ"ג באב הוא היום העשרים ושלושה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושלושה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ג באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ג אב היא לרב פרשת ראה. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת עקב.

כ"ד באב

כ"ד באב הוא היום העשרים וארבעה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וארבעה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ד באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ד אב היא פרשת ראה.

כ"ה באב

כ"ה באב הוא היום העשרים וחמישה בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים וחמישה בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. כ"ה באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ה אב היא פרשת ראה.

ל' באב

ל' באב הוא היום השלושים בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השלושים בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ל' באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' אב היא לרוב פרשת שופטים. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז), אז פרשת בר המצווה היא פרשת ראה.

מנזר

מִנְזר הוא בית משכנם של נזירים – אנשי דת שנטלו על עצמם נדרים של התנזרות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.