א

א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי. מקור האות במילה "אֶלֶף" שמשמעה במקורות הוא "שור", ככתוב: "שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ" (דברים, ז', י"ג), וצורתה בכתב יד התפתחה מצורת ראש השור. בפי יהודי תימן נקראת האות בשם אַלַף.

א' היא אם קריאה עבור כל אחת מן התנועות, וכאם קריאה היא נכללת בארבע אותיות אהו"י. דוגמאות למילים שבהן א' מופיעה כאם קריאה: לקרַאת, רִאשון ושמֹאל. בכתיב מלא היא לעיתים משמשת לציון התנועה אַ (a) במלים לועזיות, למשל בשם מארי קירי.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, א' נמנית עם ארבע האותיות הגרוניות: א', ה', ח', וע'. מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור סדקי, סותם, אטום ‏(/ʔ/ ‏:IPA). כעיצור גרוני היא אינה מקבלת דגש חזק, ואולם במקרא ישנם ארבעה מקומות שבהן מופיעה נקודה כעין דגש באות א'. משערים שמדובר במעין מפיק שבא להדריך את הקורא להגות את העיצור כהלכה ולא להבליע אותו בתנועות שלפניו ולאחריו[1].

בקרב דוברי שפות שבהן לא קיימת הברה מקבילה להברת ח' עברית, מוחלפת לעיתים האות ח' באות א', מסיבה זו מוחלפת לעיתים גם ה' בא'. תופעה זו באה לידי ביטוי בתלמוד הירושלמי שנכתב בארץ ישראל ולשונו הושפעה מלשון יושבי הארץ דוברי היוונית, ולכן שמות כמו רב חנן בר אמי יופיעו בתלמוד הירושלמי בתור רב אנן בר אימי. מסיבה זו השתרש בספרות העברית השם אדריאנוס (ולא הדריאנוס) לקיסר הרומי "Hadrianus"[2].

א
Hebrew letter Alef
אלפבית עברי
א ב ג ד ה ו
ז ח ט י כ ל
מ נ ס ע פ צ
  ק ר ש ת  
אותיות סופיות
  ך ם ן ף ץ  
ניקוד ופיסוק
קמץפתחציריסגול
חיריקחולםקובוץ ושורוק
שוואחטף
דגש: קלחזקמפיקרפה
קו מפרידמקף
טעמי המקרא

שימושים

בגימטריה ערכה 1, ובהתאם לכך "יום א'" הוא יום ראשון וכיתה א' היא הכיתה הראשונה בבית הספר, אך בכדורגל בישראל ליגה א' היא הליגה השלישית, משום שמקדימות אותה הליגה הלאומית וליגת העל. כשהאות א' מופיעה בראש שנה עברית, פירושה אֶלֶף, למשל: שנת א'תנ"ג היא השנה ה-1453 בלוח העברי.

בשפה העברית המודרנית שכיחות השימוש באות א' היא 4.94% מכלל אותיות האלף-בית.

בקבלה מסמלת האות א' את אחדות הבורא.

בתורת הקבוצות משמשת האות א' לציון עוצמתן של קבוצות אינסופיות. (קרי: אָלֶף אֶפֶס) היא העוצמה של קבוצת המספרים הטבעיים, ואילו היא העוצמה של קבוצת המספרים הממשיים (עוצמת הרצף).

האות א' מופיעה בביטויים עבריים אחדים:

  • מא' ועד ת': בשלמות, מהתחלה ועד הסוף.
  • אינו יודע צורת א': בער, אינו יודע קרוא וכתוב.
  • סוג א': משובח.
  • אלף-אלף או א"א: משובח ביותר.
  • אלף-אלף-אלף או אא"א: ראשי תיבות של "אישה אחת אמרה", ביטוי סלנג שעבר זמנו ופירושו: שמועה לא מבוססת.
  • לא, בא' רבתי: בשום פנים ואופן.
  • זה א' ב': דבר בסיסי.

באות אלף העברית נעשה שימוש בשפות זרות:

יצוג האות א'

Alef
האות א' מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל):
פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב יד, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות א' בערך E0, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05D0.

בקוד מורס מיוצגת האות א' באמצעות הרצף (משמאל לימין):  -. (נקודה קו).

הוא ייצוגה של האות א' בכתב ברייל.

באלפבית צלילי מיוצגת האות א' באמצעות המלה "אלף".

באיתות בדגלי סמפור א' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרומה (כלפי מטה) ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

בשפה יידיש, הנכתבת אף היא באותיות עבריות, משמשת האות א' לייצוג שתי תנועות שונות.

  • האות אַ שמתחתיה ניקוד "פתח" מקבילה לאות a באלפבית הלטיני.
  • האות אָ שמתחתיה ניקוד "קמץ" (או "קמץ קטן") מקבילה לאות o באלפבית הלטיני.

כך לדוגמה, שם העיר לונדון נכתב ביידיש "לאָנדאָן", ושם העיר פריז נכתב ביידיש "פּאַריז".

התפתחות האות א'

פרוטו כנעני פיניקי ארמי
א' (אַלְפּ) באלפבית הפרוטו-כנעני א' באלפבית הפיניקי א' באלפבית הארמי

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ישראל ייבין, "‫א דגושה במקרא", בתוך: מחקרים במקרא ובמזרח הקדמון, תשל"ח, עמ' 223–227.
  2. ^ שי"ר, ערך מלין (להלן "קישורים חיצוניים"), א.
1914

שנת 1914 היא השנה ה-14 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1914 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1918

שנת 1918 היא השנה ה-18 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1918 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1919

שנת 1919 היא השנה ה-19 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1919 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1920

שנת 1920 היא השנה ה-20 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1920 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2000

שנת 2000 היא השנה ה-100 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 2000 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2001

שנת 2001 היא השנה הראשונה במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2001 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם. הפיגועים הכו בהלם את ארצות הברית ואת העולם המערבי כולו, שעמד מול מה שנראה כסרט קולנוע אפוקליפטי שקרם עור וגידים. השלכותיהם המדיניות, החברתיות והתרבותיות היו מרחיקות לכת. הם פקחו את עיני העולם לסכנות הטרור האיסלאמי, והביאו למפנה במדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, למלחמת אפגניסטן ובעקיפין גם למלחמת עיראק ב-2003.

2006

שנת 2006 היא השנה השישית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2006 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2007

שנת 2007 היא השנה השביעית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2007 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

2009

שנת 2009 היא השנה התשיעית במאה ה-21. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 2009 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

א' באב

א' באב הוא היום הראשון בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש החמישי

למניין החודשים מניסן.

א' באדר

א' באדר הוא היום הראשון בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד באדר א' או בשנה פשוטה, היא ברב השנים, פרשת תרומה. אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא שהיא שנה פשוטה או זחג לילד שנולד באדר א') פרשת בר המצוה היא פרשת משפטים.

עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת פקודי. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת ויקרא.

א' באייר

א' באייר הוא היום הראשון בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השני

למניין החודשים מניסן.

א' באלול

א' באלול הוא היום הראשון בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השישי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.

א' בחשוון

א' בחשוון הוא היום הראשון בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא רב הזמן פרשת נח.

א' בטבת

א' בטבת הוא היום הראשון בחודש הרביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש העשירי

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בא' טבת הוא ברב השנים פרשת ויגש. אבל אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת או בשנה חסרה המתחילה ביום שני (שנה מקביעות בחג או בחה) פרשת בר המצוה היא פרשת מקץ. על פי הנוהג, ילדים שנולדו בתאריך עברי זה ואילך, יתחילו ללמוד בכיתה א', בתחילת חודש ספטמבר (במהלך חודש אלול) שיבוא לאחר מלאת להם שש שנים.

א' בכסלו

א' בכסלו הוא היום הראשון בחודש השלישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש התשיעי

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' כסלו היא פרשת ויצא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת תולדות אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

א' בסיוון

א' בסיוון הוא היום הראשון בחודש התשיעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השלישי

למניין החודשים מניסן.

א' בתמוז

א' בתמוז הוא היום הראשון בחודש העשירי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הרביעי

למניין החודשים מניסן.

מסת"ב

מסת"ב (ראשי תיבות של מספר ספר תקני בינלאומי) הצורה העברית של ISBN (ראשי תיבות של International Standard Book Number), הוא קוד מזהה בינלאומי, ייחודי למהדורה של ספר. בדרך כלל הוא מודפס על כריכתו האחורית של הספר, בספרות ובברקוד, כך שניתן לקרוא אותה בקופה רושמת באמצעות קורא ברקוד. כאשר ספר יוצא בשני סוגי כריכות, כריכה קשה וכריכה רכה, מקבל כל סוג מסת"ב משלו. הקוד משמש בעיקר בקטלוגים מסחריים ובקטלוגים של ספריות.

השיטה נוצרה בבריטניה בשנת 1966 על ידי רשת חנויות הספרים WH Smith. בתחילה כונתה השיטה SBN) Standard Book Number). השיטה אומצה כתקן בינלאומי ISO 2108 בשנת 1970. מזהה דומה, ה-ISSN) International Standard Serial Number) משמש לזיהוי כתבי עת.

בארבעים שנותיו הראשונות כלל המסת"ב עשר ספרות, והחל מ-1 בינואר 2007 הוא הוגדל ל-13 ספרות.

במסת"ב 10, הספרות מפוצלות לארבע קבוצות. גודל הקבוצות אינו קבוע. במסת"ב 13, נוספת בתחילת המספר קבוצה בת 3 ספרות.

במסת"ב 13: 978 או 979.

שפת המדינה אליה משתייך המו"ל:0 - ספרים היוצאים לאור בארץ דוברת אנגלית (בריטניה, ארצות הברית, קנדה וכו')

2 - צרפתית, 3 - גרמנית, 4 - יפנית, 88 - איטלקית

965 - ספרים היוצאים לאור בישראלזיהוי המו"ל

מספר סידורי לכותר אצל המו"ל

ספרת ביקורת (זו יכולה להיות לעיתים גם האות X).בכל מדינה יש נציג האחראי על הקצאת המסת"ב. בישראל נעשה הדבר על ידי מרכז הספר והספריות בישראל. הנציג מקצה לכל מו"ל מספר מזהה, ואת המספר הסידורי של הכותר נותן המו"ל בעצמו. השימוש במסת"ב אינו מחייב והמספרים ניתנים תמורת תשלום, יש מו"לים שמעדיפים לא לרכוש מספרים אלו.

בענף המו"לות הישראלי נפוץ השימוש גם בקוד אחר, הקרוי "דאנאקוד", והוא אינו קשור למסת"ב. חברת "ד.א.נ.א. מערכות", שהוקמה ב-1981, מנהלת ומקצה קודים אלה תמורת תשלום. לצד הקוד כתוב במילים "מסת"ב", "ISBN" או "דאנאקוד", כדי להסיר ספק באשר לסוגו. באמצעות הקוד האחיד מתאפשר שיתוף מידע בין מוציאים לאור לגופים אחרים העוסקים בסחר בספרים. בנוסף, יוצרת החברה קטלוג ספרים עבריים בו משתמש כל גוף המעוניין בו, בין אם הוא מסחרי או לא. גם הספרייה הלאומית משתמשת במאגר שנוצר על ידי החברה כדי לקבל פרטים ראשוניים על הספרים העבריים החדשים היוצאים לאור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.